עבור רבים, "הבית הירוק" שביפו מוכר כבית הדין צבאי. זהו מבנה ערבי מרהיב ביופיו בעל קירות ירוקים, שבשל היותו בסיס צבאי מוסתר מאחורי חומה גבוהה והכניסה אליו מותרת למורשים בלבד. בשנים הקרובות עניין זה צפוי להשתנות: צה"ל אמור להתפנות מהשטח, שייהפך למתחם מגורים ובו דיור להשכרה לטווח ארוך. המתחם החדש שיחליף את הבסיס הצבאי ייקרא "מתחם הבית הירוק", והבניין האיקוני שעומד בראשו עתיד להפוך למבנה ציבור.
התכנון העתידי למתחם כולל ארבעה מבני מגורים חדשים ובהם 165 יחידות דיור, שימושים מסחריים בקומת הקרקע, ושבילים וחצרות פנימיות. בלב המתחם עומד גם מבנה נוסף לשימור, שישמש ככל הנראה למלונאות או למגורי סטודנטים. "מבחינת התכנון שלנו, שני הבניינים לשימור הם מרכיב חשוב מאוד בתוכנית. הם סוג של עוגן והם הולכים להיות דומיננטיים במתחם", אומרת האדריכלית אורית מילבאואר, ממשרד מילבאואר אדריכלים שאמון על הפרויקט שאושר בפורום מהנדס העיר בתחילת החודש.
הבית הירוק מושך תשומת לב לא רק בשל חזותו הייחודית, אלא גם בגלל המיקום המרכזי ביפו במפגש הרחובות שבטי ישראל ויפת. לדבריה של מילבאואר, נראה שהמעבר ממתקן צבאי סגור בלב העיר למקום נגיש ופתוח לציבור הוא חשוב ואף הכרחי. "יש בבניין הרבה פוטנציאל לייצר כיכר עירונית שיכולה להיות מיוחדת מאוד. זה רק מתבקש שהוא יהיה ציבורי", היא אומרת.
מילבאואר מספרת שאחד העקרונות שהובילו את תכנון המתחם היה הניסיון לקשר אותו כמה שיותר אל הסביבה שמקיפה אותו, דבר השונה ממרבית מתחמי המגורים בעיר, שסגורים מאחורי חומה והכניסה אליהם מותרת לדיירים בלבד. כדי להגביר את התנועה במרחב, מתוכננים צירים להולכי רגל ורוכבי אופניים שיעברו ממזרח למערב המתחם. כמו כן ייעשה חיבור בין כיכר חאג' כחיל מדרום, למתחם לגן י"א חללי מינכן מצפון. "הכוונה היא שהמתחם החדש באמת יהיה חלק מהמארג האורבני ויאפשר שיטוט של אנשים בין המבנים החדשים והמבנים לשימור".
מבני המגורים החדשים צפויים להיות בני ארבע עד שבע קומות, עלייה מתונה בגובה שמנסה להתחשב בהקשר המקומי של יפו ולהשתלב בתוכו. "זה אזור מאוד מיוחד עם הרבה מאוד אופי. הבניינים החדשים מתייחסים בכבוד לקונטקסט ושואבים השראה מהמקום, אבל לא מנסים לחקות את מה שקיים", מסבירה מילבאואר. "השפה העיצובית של הבנייה החדשה לוקחת אלמנטים שאופייניים לבנייה היפואית ונותנת להם אינטרפרטציה עכשווית וחדשה". דוגמה למהלך כזה הן הפרופורציות האנכיות של החלונות בבניינים החדשים, שמזכירות את אלה של בתי המגורים ביפו.
מילבאואר מספרת כי השילוב בין בנייה חדשה ומודרנית למבנים היסטוריים מהעשורים הראשונים של המאה הקודמת הוא נושא שעמד בראש סדר העדיפויות בתכנון החדש. "בבנייה החדשה רצינו לשמור על נפחים שמתאימים לבניינים לשימור שהם קטנים יותר. יצרנו דירוג ופירוק צורני כדי שלא להאפיל על המבנים לשימור, וכדי שלא ייווצר מצב של בניין ענק ליד בניין קטן. רצינו לייצר קומפוזיציה בה הבינוי החדש משתלב עם הבניינים לשימור ועם הבניינים בסביבה. שלא ייראה זר".
"לא מבנה 'דיסנילנד' קיטשי"
הבית הירוק נבנה ב-1934 כבית מגורים עבור שייח' עלי אבו סעיד, שהיה סוחר ופרדסן יפואי. "הבית נבנה בדומה לבניינים הערביים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שנקראים 'בית ליוואן' – חלל מרכזי שסביבו מסודרים חדרים באופן סימטרי, כשבמרכז יש עמודים וקשתות", מסבירה מילבאואר. "בגלל ששני הבניינים היו בידיים של צה"ל מקום המדינה, הם נשמרו באופן יחסית דומה למה שהיו במקור. אם זה היה בידיים פרטיות כנראה שהיו משנים ומחליפים ריצופים וקירות פנים".
הבית הירוק מוגדר לשימור בהגבלות מחמירות. משמעות הדבר היא שכיום לא ניתן לבצע בו שינויים דרסטיים ותוספות בנייה. "האתגר הוא מצד אחד לשמר או לשחזר את הבית למה שהוא היה בימי תפארתו ומצד שני להתאים אותו לשימוש הנוכחי שלו כבניין ציבורי מבלי לפגוע בחזות. צריך למצוא את האיזון הזה", אומרת מילבאואר. למרות חשיבות השחזור, היא מסבירה ש"יש נטייה לשמר מבנים לרמה כזאת של דיוק, שלפעמים הכל נראה מושלם מדי וקצת מאבדים את הזמן שעבר על הבניין. אני אוהבת להראות ולחשוף את השנים שחלפו על הבניין ואולי להשאיר אותו לא מושלם בנקודות מסוימות שמחליטים עליהן מראש, כדי שלא יהפוך להיות איזשהו מבנה 'דיסנילנד' קיטשי".
מי שיזמה את התכנון במתחם ופנתה למשרד האדריכלים היא חברת "דירה להשכיר" – חברה ממשלתית שמאתרת מגרשים ומפתחת אותם על מנת להגדיל את מלאי הדיור להשכרה לטווח ארוך. יחידות הדיור במתחם יהיו בגדלים שונים: החל מדירות קטנות בנות 30 ו-40 מ"ר ועד דירות של 90 מ"ר או דירות גג גדולות יותר.
כדי שתוכל לקום, התכנית למתחם הבית הירוק צריכה לעבור שלבים נוספים: בנוסף לאישור בפורום מהנדס העיר, היא תצטרך להיות מאושרת בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בהנחה שתאושר גם שם, היא תעבור לשלב ההפקדה ותתפרסם להתנגדויות. לאחר שידונו בהתנגדויות, אם תהיינה כאלו, ייערך דיון נוסף בוועדה המקומית שיחליט אם לאשר את התוכנית.