דוד קריצון בן ה-33 התגורר בדירה שכורה בת 40 מ"ר ביפו. הוא בעצמו עוסק בנדל"ן, ולו עסק לאיתור ותיווך נכסים ביפו ובבת-ים. הדירה ששכר למגורים היא דירת סטודיו, אופן-ספייס שהופרד מבית גדול יותר, ובה מזכרות מהבית היפואי המקורי: קיר חלונות בעל מפתח מיוחד ותקרה גבוהה.
שותפתו לעסק, מעצבת הפנים אורנה בלום, סייעה לו להפוך את החלל הקטן לבית, שבעת הקורונה שימש גם כחלל העבודה שלו. היא תכננה את חלוקת החלל כך שארון בגדים גדול חוצץ בין אזור השינה לפינת הישיבה והמטבח, וליקטה עבורו פריטי וינטג' יעילים שמספקים לדירה את חמימותה. אבל משהו היה חסר.
הצמח היחיד שהיה לדוד בבית היה גוזמניה, צמח ממשפחת הברומליים בעל פריחה כתומה-אדומה, שקיבל במתנה על עסקת תיווך מוצלחת. כנראה שהייתה זו אותה גוזמניה שעוררה את הרצון להחיות את החלל באמצעות עוד צמחים, וכך הכרנו. במשך כשנה "ריהטנו" יחד את ביתו בצמחים. בכל פעם דוד קיבל מקבץ צמחים חדש, קלט אותם ולמד לטפל בהם, עד שהיה בשל לעוד. מהר מאוד הוא התמכר - והפך למגדל גאה של כמה עשרות צמחים שמפוזרים בדירתו.
על אף שדירתו קטנה, קיימים בה הבדלים משמעותיים בעוצמת האור שמגיעה לכל אזור. בהתאם לכך, ובהתאם ליכולות הטיפול ושאיפותיו של דוד, נבחרו הדיירים החדשים - הצמחים. ארון הבגדים הפך למוקד מרכזי להנחת צמחים, שגם תפס פחות שטח רצפה יקר, עליו מוקמו צמחים גבוהים ומרשימים כמו שיח שפלרה, פילודנדרון אימפריאל ומגינית גבוהה.
כך, הפך "בלוק" העץ העירום המרחב באמצע החלל, למיצב חי ומעורר, הנשקף מכל זויית בחלל. בעוד קדמת הארון נקייה כמעט מצמחים משתלשלים כדי שלא להפריע לפונקציונלית שלו, גב הארון הפונה מזרחה אל המחצית החשוכה יותר של החלל עשיר בצמחייה נשפכת המסתפקת במעט אור.
מוקד נוסף הוא קיר החלונות, מקור האור הגדול בחלל וגן-עדן לצמחים שבו בחרנו להציב למשל את היהודי הנודד (טרדסקנטיה פאלידה) המעשיר את החלל בצבעו הסגול ופילונדרון סקנדנס "ברזיל" בעל הגוון הצהוב. הקיר פונה צפונה אל מסדרון פנימי שמעברו קיר חיצוני עם חלונות גבוהים. בצורה זו אמנם נכנס אור באופן שוטף לאורך היום, אך הוא אף פעם לא כולל שמש ישירה.
במקביל לחלון, יצרנו תשתית שתאפשר תלייה של צמחים בקלות בכל עת. בחרנו בענפים טבעיים, וידאנו שהם נקיים ממזיקים והחלטנו לתלות אותם כמרחפים באוויר בעזרת כבל. לשם התקנת המתקן הא-סימטרי, היה צריך לאתר את קורות הברזל שבין לוחות הגבס – אתגר שנפתר באמצעות איש התקנות נחוש.
אין ספק ששורת החלונות העליונים היא שטח הנדל"ן הכי מואר בחדר. זו גם הסיבה בגללה היה זה המקום המתאים ביותר לשדרת קקטוסים. הקקטוסים עם הגימור החד, בכדיהם המעניינים, הם המתאימים ביותר ליצירת תהלוכת צלליות שמעניקה לחלל עומק. משום שהמקום צר, הוא מתאים לצמחים עם מערכת שורשים קטנה, והטיפוס על גבי סולם לצורך השקייה יוכל לקרות לעתים רחוקות יחסית. כאן בחרנו בקטטוסים כמו הצבר המצוי, ודמויי קקטוסים כמו "קקטוס מלפפון" נשפך או החלבלוב.
תאורה מלאכותית ופריטי אמנות
הפינה המוארת ביותר בחדר לצמחים גדולים עומדים היא לצד החלון, ליד המכתבה (סקרטר). פינה זו הוקדשה לצמח האלוקסיה זברינה הענק. אזור אור נוסף שבו נוצרה פינת צמחים הוא חלקו התחתון של הקיר שמול החלונות – רובו תפוס על ידי המיטה, אך למרגלותיה נבחרו הצמחים סטרליציית ניקולאי המרשים ודיפנבכיה.
כדי להגשים את חלומו של דוד לגדל צמחים כמו ניקולאי (ציפור גן-עדן) ושפלרה, בדירה שאינה מוארת מאוד (זכרו שתמונות אף פעם לא יכולות להעביר את עוצמת האור האמיתית), השתמשנו בתוספת תאורה מלאכותית במקומות אסטרטגיים. רבים המתחילים לגדל צמחים בבית, מתאכזבים לגלות שאין להם מספיק אור טבעי ושעליהם להסתפק בקומץ קטן של צמחים "סובלי" חושך. אך למעשה, על המחסור באור טבעי נוכל לפצות בקלות על ידי תוספת תאורה מלאכותית ולהזין את הצמח באור שהוא צריך.
כך, באהיל הווינטג' היפהפה הניתן להתכווננות, שילבנו נורה חזקה שיכולה לעזור לצמחים הזקוקים לתוספת אור. על הארון קבענו שלושה בתי מנורה פשוטים שאינם נראים לעין בגלל הצמחייה, ובתוכם הצבנו נורות לד חזקות ולבנות. הנורות, אותן חיברנו כרצף כך ששלושתן יפעלו בלחיצה על מתג אחד, מפצות על עוצמות האור הנמוכות יחסית לשאר החלל באזור זה.
דוד רצה לגדל עץ זית, אך הסכים לוותר על כך ולהשאיר את העץ בחוץ, היכן שהוא באמת יכול לשגשג. במקום זאת, על שולחן העבודה הצבנו את הצמח אופרקוליקריה, הנראה כעץ ננסי ומכונה עץ ג'ירפה. לבסוף, הקדשנו פינות על אדן החלון ובמטבח לייחורים. זהו הרגל מצוין לכל בית - להציב פינת קנקנים ובקבוקים שקופים, שיעודדו אותנו להניח בהם ענפים להשרשה.
מלבד הצמחים, בתהליך העיצוב סידרנו, תלינו והדגשנו פריטים קיימים - שום פריט חדש לא נרכש. העיצוב של אורנה נתן במה לצמחים, הצמחים נתנו במה לאוספים של דוד ומזכרותיו מאפריקה – היבשת האהובה עליו. במהלך תהליך העיצוב, הסתבר שדוד הוא גם צייר מוכשר. הוצאנו את הרישומים הוותיקים שלו מהבוידעם, הסרנו מהם אבק, שלחנו למסגור ותלינו על הקירות.
בזמן הקורונה דוד העמיק וחשב על רצונות עמוקים וחלומות רחוקים. בסופו של דבר החליט לעזוב את עיסוקיו ולעבור לדרום-אפריקה. אחרי כשנה וחצי עם הצמחים, הוא נפרד מהם והציע אותם למכירה בקבוצות יפואיות. בתוך שעה קיבל עשרות רבות של פניות, ותוך שעות ספורות נחטפו כל הצמחים והכלים. הוא התנחם בכך ש"עכשיו אני כבר יודע שיש לי את האפשרות ליצור מחדש גן עדן שוב ושוב, בכל בית שאחיה בו".
רינת טל מ"סוקולינה" היא פְלנְט סטיילרית, או מעצבת חללים עם צמחים