גמר בטעם מר: בגיל 86 ושלוש שנים אחרי שחמש נשים טענו שהטריד אותן מינית, האדריכל המפורסם ריצ'רד מאייר פורש. ההכרזה על פרישתו של מאייר בוצעה השבוע בידי משרד האדריכלים שהוא עצמו הקים בשנת 1963, Richard Meier & Partners Architects. לצד פרישתו, יעבור המשרד מיתוג מחדש, יסיר את שמו של מאייר המייסד, וייקרא Meier Partners.
לאורך הקריירה ארוכת השנים שלו, סיגל לעצמו מאייר סגנון אדריכלי מינימליסטי מובחן, שבו לבן הוא הצבע הדומיננטי. את אחת מעבודותיו אף ניתן לפגוש בישראל, בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי בתל אביב, שם ניצב "מגדל מאייר" - גורד שחקים בן 42 קומות שבנייתו הושלמה ב-2014, שמתהדר בתואר בניין המגורים השלישי בגובהו בארץ, והיוקרתי שבהם.
בין המבנים המוכרים שתוכננו במשרדו אפשר למנות גם את "בית דאגלס", בית פרטי הממוקם בתוך אזור מיוער שמשקיף אל אגם מישיגן. הבית שנבנה ב-1973 נחשב ליצירת מופת של אדריכלות מודרניסטית, שגם הוא כולו תוכנן על טהרת הצבע הלבן. הבניין הלבן הבוקע מבין העצים הירוקים משווה לו מראה דרמטי.
בכמעט 60 שנות עבודתו, תכנן מאייר סוגים שונים של מבנים, בהם מוזיאונים, מבנים מסחריים ומבני דת, דוגמת כנסיית ג'ובילי הידועה ברומא. הכנסייה (הלבנה גם היא) מורכבת מסדרה של צורות פשוטות שמבוססות על ריבועים ועיגולים. שלוש קליפות הניצבות זו ליד זו מייצרות חלל פנים ייחודי בתוך הכנסייה, ואמורות לסמל את השילוש הקדוש. מבנים אחרים ומוכרים של מאייר הם המוזיאון לאמנות מודרנית בברצלונה, המוזיאון הגבוה לאמנות באטלנטה ומוזיאון גטי בלוס אנג'לס.
הפרשה שטלטלה את עולם האדריכלות
מסורת האדריכלות המרשימה של מאייר, שאף זיכתה אותו בשנת 1984 בפרס פריצקר - הפרס הגבוה ביותר בעולם האדריכלות - הוכתמה בפרשה שזעזעה את עולם האדריכלות לפני כשלוש שנים. חמש נשים, ארבע מתוכן עובדות לשעבר של מאייר, טענו שהאדריכל הטריד ותקף אותן מינית. ההאשמות פורסמו במרץ 2018 בכתבה ב"ניו יורק טיימס", מספר חודשים אחרי התפוצצות פרשת התקיפות המיניות של הארווי ויינשטיין, ובשיא התפתחותה של תנועת MeToo.
בכתבה ב"ניו יורק טיימס", טענו הנשים להטרדות מיניות קשות שכללו מגע כפוי, חשיפת איברים ואלימות. אחת הנשים, לאורה טרימבל אלבוגן, סיפרה שב-2009, כשהיא הייתה בת 24 ומאייר בן 75, הוזמנה לביתו של מאייר כדי לחגוג את עבודתה החדשה כעוזרת האישית שלו. כשהגיעה מאייר הציע לה כוס יין, הראה לה תמונות עירום של נשים וביקש ממנה להתפשט. היא סירבה ועזבה את הדירה. אלבוגן סיפרה כי לא אמרה דבר משום שחששה לעבודתה החדשה. "האירוע הרגיש מביש ומביך, למרות שידעתי שלא עשיתי שום דבר רע", שיחזרה בריאיון. "דאגתי לחברי לעבודה ומה יקרה למוניטין שלהם אם ההתנהגות של מאייר הייתה נחשפת. לדבר לא הרגיש כמו אפשרות".
אחרי פרסום הכתבה נשים נוספות השמיעו את קולן וטענו שמאייר הטריד אותן מינית, מה שגרם לאדריכל להוציא עצמו לחופשה בת שישה חודשים מתפקידו. בתגובה רשמית לטענות אמר: "אני מוטרד מאוד ומובך מהדיווחים של כמה נשים. בעוד הזיכרונות שלנו עשויים להיות שונים, אני מתנצל בכנות בפני כל מי שנפגעה כתוצאה מהתנהגותי. אני משאיר את החברה בידיו של צוות ניהול בכיר ומסור".
באוקטובר 2018 פורסם בידי משרד האדריכלים כי "מאייר ייקח צעד אחורה מכל מה שקשור לפעילות יומיומית". מקבילו, השותף ברנרד קרף, קודם להיות שותף מנהל במקום מאייר. למרות השינויים הללו, משרד האדריכלים ספג מהלומה קשה ולקוחות רבים ביטלו פרויקטים וניתקו עם המשרד קשר. למעשה, משרד האדריכלים לא קיבל פרויקטים לתכנון בארצות הברית מאז החשיפה ב"ניו יורק טיימס".
סביר להניח ששינוי שמו של המשרד ופרישתו של מאייר המייסד, נועדו כדי להתרחק מהטעם הרע שדבק בו. המיתוג מחדש ילווה בשינויים משמעותיים בתוך הארגון. בתו של מאייר, מעצבת הרהיטים אנה מאייר, תמשיך לייעץ לחברה, ודווח כי סניף החברה בלוס אנג'לס יהפוך למשרד עצמאי שייקרא STUDIOpractice. מאייר הפורש יתמקד בציור בביתו שבלונג איילנד, וימשיך לייעץ ללקוחות פרטיים.
