בעקבות הקורונה, הקשר ההדוק שבין הסביבה לנפש האדם מעסיק אותנו יותר ויותר. אמנם המגפה גרמה לנו לחשוב מחדש על הדרך שבה החללים הסובבים אותנו משפיעים עלינו, אך למעשה ההתבוננות הפנימית הזו קיימת בעולם האדריכלות כבר מאות שנים.
"דוגמה קלאסית לכוח שיש לסביבה היא הקתדרלות הגותיות באירופה. שם מטרת הבנייה הייתה לעורר תחושת הוד ויראת כבוד, תחושה שתואמת את המסר הנוצרי שהאדם הוא בסך הכל פסיק קטן ביחס לאל", מסבירה סתיו בן יעקב, מעצבת פנים הדוגלת בגישת הנוירו-עיצוב (Neuro-Design). "דוגמה נוספת היא חניונים תת-קרקעיים שגורמים לאנשים לרצות לברוח החוצה. יש משהו בפרופורציות הנמוכות והרחבות שמתחת לפני האדמה והיעדר האור הטבעי שמעורר בנו פחד".
מה שבמאה ה-12 נעשה באופן כמעט אינטואיטיבי בעולם האדריכלות, קיבל בשנים האחרונות גושפנקה מדעית ומבוססת מחקרים. "הנוירו-עיצוב הוא בעצם נגזרת של הנוירו-ארכיטקטורה", מסבירה בן יעקב, "המשמעות היא עיצוב חללים בצורה שמשפרת את מצב הרוח. היום רואים יותר ויותר אדריכלים ומעצבים שעובדים לפי עקרונות מדעיים ומחקריים שחושפים תגובה חיובית של המוח האנושי לצבעים ואלמנטים מסוימים כמו סימטריה, לעומת חוסר איזון שמעורר בנו חוסר שקט".
בן יעקב מוסיפה כי "זו כנראה הסיבה שאחד הפרמטרים ליופי בלא מעט תרבויות הוא פנים בעלות מבנה סימטרי. הנוירו-ארכיטקטורה נותנת דגש מיוחד לאיזון הזה, ותמיד חותרת למצוא את הפרופורציות הנכונות. דוגמה נוספת אפשר למצוא באדריכלות הבאוהאוס, שהעמידה את האדם במרכז והתמקדה בצרכים פונקציונליים, תוך אימוץ קו פשוט ונטול גינונים".
10 צפייה בגלריה
נבנתה כדי להדגיש את קטנותו של האדם מול האל: קתדרלת אולליה הקדושה בברצלונה
(ShutterStock)
המחקר הנוירו-עיצובי הצליח למפות צבעים, גוונים, טקסטורות, פרופורציות, צורות ואלמנטים נוספים המשפיעים עלינו באופן כמעט לא מודע. זאת באמצעות קידוד הבעות פנים וגלי מוח. "חוקרים בדקו איך צורות של רהיטים ואלמנטים בסביבת המגורים המעוצבת משפיעים על המוח", מספרת בן יעקב. "במהלך המחקר שהו אנשים בשני חדרים דומים כשההבדל ביניהם היה בעיצוב הרהיטים - בראשון, הרהיטים עוצבו בקווים ישרים וחדים, בעוד שבשני הרהיטים היו בעלי קו קמור ומעוגל. החוקרים בדקו את הפעילות המוחית של שתי קבוצות האנשים שהשתתפו בניסוי ומצאו שהרהיטים המעוגלים עוררו פעילות מוחית רבה יותר ויצרו אווירה ידידותית בחדר, לעומת הריהוט בקווים הישרים והחדים שעורר ניכור ותחושות שליליות".
10 צפייה בגלריה
לצמחייה ומים מצטרפים כיסאות וגופי תאורה מעוגלים
(תכנון ועיצוב: סתיו בן יעקב. צילום: גלעד רדט)
על פי בן יעקב, גם בתחום הצבעים מדובר במדע שלם. הוא אמנם משתנה בין אדם לאדם, אבל העקרונות זהים. "הצבע הירוק נחשב ככזה שמרגיע ועוזר בריכוז", היא נותנת כדוגמה, "ולא בכדי חללי בתי חולים ומקומות מרפא מחופים או צבועים בגווני ירוק".
10 צפייה בגלריה
שימוש בצבעוניות רגועה ובחומרים טבעיים
(תכנון ועיצוב: סתיו בן יעקב. צילום: סטודיו לירון אלמליח)
אילו עוד אלמנטים חשובים בנוירו-עיצוב?
"הודות למחקרים מדעיים, אנחנו מבינים שמעבר לעיצוב אווירה בחלל, תאורה היא אחד הגורמים שיכולים להשפיע על הפיזיולוגיה שלנו. ישנו קשר הדוק בין החשיפה לאור טבעי לבין הורמון המלטונין שאחראי על מעגל השינה התקין. כדי לא להפריע ולשבש את הפעילות שלו, אחד הדגשים בנוירו-עיצוב הוא להימנע ממסך טלוויזיה או מחשב בחדר השינה, וכן לשים לב לאפקטים של אור חם או קר ולהעדיף תאורה חמה בשעות החשיכה".
"פתאום אנשים קלטו שפחות נעים להם בבית"
בן יעקב, כיום יועצת עיצוב הפנים של חברת בתי היוקרה "דרים-האוס", התחילה את דרכה רחוק מעולם העיצוב. "עבדתי כרואת חשבון בחברת הייטק במשך שש שנים והבנתי שהחלום המקצועי האמיתי שלי נמצא במקום אחר. עם זאת, השנים הארוכות שבהן עסקתי בנתונים מדויקים משפיעות עד היום על העבודה שלי. הבחירה בנוירו-עיצוב כגישה היא מתוך ההבנה שהנדסת אנוש ותכנון פרקטי הם הכרחיים ובבחינת מדע מדויק".
את אותם אלמנטים היא יישמה גם בבית הפרטי שלה בזיכרון יעקב, שהיה, לדבריה, הדבר היחיד שעזר לה לשמור על שפיות במהלך שנת הקורונה החולפת. "מראש התאמתי אותו לצרכים שלנו, דבר שאפילו צלח מגפה. בעיניי, בית שמעוצב נכון הוא כזה שמותאם גם קדימה לעתיד. מראש דאגנו למשרד ביתי לבן זוגי ולי, חלל נפרד למשחקים וחצר. התכנון הזה גובה בבידוד אקוסטי כי שנינו מנהלים עסקים מהבית, ולכן היה חשוב שיהיה לנו מרחב שקט לעבוד בו".
את חושבת שהמצב היה שונה אם היית גרה בדירה בעיר סואנת?
"אני מעריכה שהיה לי יותר קשה. בבית פרטי אפשר ליצור מפלסים מנותקים בעוד שבדירה, שמתוכננת לרוב בצורת חדר ליד חדר, יש מגבלת אקוסטיקה וקשה שלא לשמוע שיחות זום או רעש של ילדים בסלון. בשנה החולפת נוכחתי לגלות כי הרבה אנשים קלטו פתאום שפחות נעים להם בבית, חסרה להם הפונקציונליות, אין להם אינטימיות והם מתקשים לעבוד - מה שגרם לדירות האורבניות במרכז להפוך לפחות אטרקטיביות למגורים".
אז מה גורם לנו להרגיש טוב יותר? רענון הבית באופן כללי או עיצוב נכון מלכתחילה?
"אם אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לרענן את העיצוב כל הזמן, לשנות ולהחליף, כנראה שמשהו לא עובד. בעיניי, עיצוב מותאם יכול להחזיק לפחות ל-10 שנים. עיצוב טוב ינחה אותנו לשמור על סדר בכל עת, לדעת שהכל נמצא במקום ויאפשר לנו, למשל, לעבור מחדר תינוקות לחדר ילדים מבלי להזדקק לשיפוץ. ככלל, אנחנו נוטים לנוע במסלולים קבועים, ומי שנוקט בגישת הנוירו-עיצוב יודע לאתר את המסלולים האלה, להסיר מכשולים ולעצב חלל מושלם שיהיה חלק מהזרימה הזו".
10 צפייה בגלריה
"עיצוב טוב ינחה אותנו לשמור על סדר בכל עת"
(תכנון ועיצוב: סתיו בן יעקב. צילום: גלעד רדט)
מה היה הדבר הראשון שהיית ממליצה לאנשים שרוצים לעצב את ביתם?
"להבין שהבית הוא בראש ובראשונה בשבילם, ולא בשביל האורחים. דיירי הבית הם ה'אלמנט' הכי חשוב, והם לא צריכים לארגן ולעצב אותו בשביל שאורחים יתלהבו, ובטח שלא לצמצם את המרחב שלהם ולרכוש שולחן ענק בשביל אירוח משפחתי בחגים, פעם או פעמיים בשנה. בעיניי, בתים לא צריכים להיות דומים כי כל אדם שונה מהשני. הדבר הראשון שאני שואלת את הלקוחות שלי הוא מה אתם רוצים להרגיש בבית? בהרבה מהמקרים קשה להם להצביע על מה שגורם להם להרגיש טוב, ויש צורך בנבירה עמוקה. מבחינתי זה תהליך.
"אני יכולה לתת כדוגמה את הטרנדים שבאים והולכים. הייתה לי לקוחה שביקשה לשלב שטיחי קש, כי ראתה כאלו בפינטרסט. ביקשתי ממנה לחלוץ נעליים ולדרוך על אחד כזה, ומיד היא ויתרה על התענוג. יש הרבה דברים שנראים יפה ויזואלית, אבל פחות מתאימים לנו וזה מתבטא בתחושת אי-נוחות, דופק מואץ ולחץ דם גבוה. דרך נוירו-עיצוב אפשר להכניס הביתה את האווירה הרצויה, מכל הבחינות. דוגמה נהדרת היא ספא מעוצב, שם עובדים על כל החושים עם צבעוניות טובה ומוזיקה רכה. אז אני שואלת - למה לא להכניס את תחושת ה'רילקס' הזו אל תוך הבית? למה להשאיר אותה רק בספא?".
10 צפייה בגלריה
"לעבור מחדר תינוקות לחדר ילדים ללא צורך בשיפוץ"
(תכנון ועיצוב: סתיו בן יעקב. צילום: גלעד רדט)
אז אם הכל מדעי, זה אומר שהשלב הבא הוא רובוטים שיחליפו את מעצבי הפנים?
"ממש לא. גם מעצבים שפועלים לפי עקרונות הנוירו-עיצוב חייבים לשמור על זיק של יצירתיות ותשוקה. אני חושבת שבסופו של יום, אלגוריתם לא יוכל להחליף את העין והלב האנושיים. האלגוריתם אולי יבין טוב מאיתנו איך הרגש נוצר, אבל לעולם לא יצליח להרגיש. ובלי הרגש, התוצאה תהיה מנוכרת".
