בחסות מגפת הקורונה, הוחל בישראל בשנה שעברה הסגר הראשון בחג הפסח. איתו, נראה שמשהו בקסם האירוח של האביב התפוגג, ושולחנות האוכל הדומיננטיים שהיו מוקד החגיגה הומרו למשטחי עבודה ונזנחו. שנה אחר כך, מתעורר מחדש הרעיון של "פתיחת שולחן", ועמו תשומת הלב לאחד מפריטי הריהוט הגדולים ביותר בחלל, שמטבעו הופך ללב הבית.
גם כאשר אינו בשימושו "הטבעי" לארוחה משפחתית או לאירוח, שולחן האוכל הוא המקום שבני הבית סובבים סביבו. בנוסף להיותו פונקציונאלי, השולחן הוא אלמנט מרכזי בעיצוב הפנים, ולו השפעה מכרעת על האסתטיקה והאווירה שבבית. כמו באזורים נוספים, גם במקרה הזה לטקסטיל תפקיד חשוב ביצירת הטאץ' הסופי ובקביעת הטון. מפת השולחן, שעושה קאמבק מפואר השנה, נחשבת פריט חובה פרקטי ואסתטי כאחד.
כמו בגדים חדשים לארוחת החג, כך המפה עבור שולחן האוכל - עליה "מונח" מרבית משקל העיצוב. באותו האופן, הכלים שמפוזרים על השולחן משמשים אקססוריז שמשלימים את הטוטאל לוק. בעוד שמטרתה המסורתית היא לשמור על שולחן האוכל ולספוג לכלוך ונוזלים, ההבנה בדבר כוחה העיצובי של המפה יוצרת היצע אינסופי של חומרים, גוונים וטקסטורות. המפות מתבלות את שולחן האוכל, מציעות נינוחות, יוצרות תחושה מזמינה ויכולות לשדר מראה מוקפד וקלאסי או קליל וקז'ואלי.
קלאסי, מוקפד, חגיגי
מראה קלאסי ומוקפד אף פעם לא מתיישן, ולכן הבחירה במפה לבנה ונקייה מ"קשקושים" משדרת חג במלוא הדרו. במקביל, מפות בצבעים קלאסיים אחרים וחלקים כמו בורדו או כחול עמוק, יכולות גם הן לייצר מראה שכזה. בעוד שהאורך המקובל נע בין 20 ל-25 ס"מ של בד שנופלים מפאות השולחן, ניתן להפוך את המראה למרשים ומפואר יותר בעזרת מפה המשתפלת עד לרצפה, כמו שמלת נשף ארוכה וחגיגית.
להובלת הסטיילינג הכולל של השולחן, כדאי להתמקד בשני גוונים עיקריים, ולשלב את הגוון האהוב עליכם עם גוון קלאסי ונקי ליצירת אחידות והרמוניה. למראה קלאסי ונקי, נסו לשלב כלי פורצלן לבנים ועליהם צלחות בגוון חרס, שיתנו קונטרסט עדין. ניתן אף לשלב צלחות מודפסות בצבעי כחול ולבן או לבחור בסטים בעלי גיוון מטאלי, עם שולי זהב או כסף.
שובל של פרחים טריים בגוונים תואמים על השולחן ונרות בפמוטים נמוכים יעזרו לבסס אווירה יוקרתית, רומנטית ומוקפדת. אגרטלים שקופים מלאים בעלים ירוקים ורעננים גם הם אופציה אלגנטית אבל חשוב לשמור שלא יהיו גבוהים מדי ויפריעו לאינטרקציה בין הסועדים.
כפרי, מזמין, מחבק
חומרים טבעיים ושכבות הם כללי הבסיס ליצירת מראה שולחן כפרי, מזמין ומחבק. בשולחן הכפרי אין צורך להקפיד על גיהוץ המפה, שכן הקמטוטים הטבעיים רק יוסיפו למראה. הרעיון המרכזי כאן הוא פחות פורמליות ויותר נינוחות על השולחן.
השולחן הכפרי אינו דורש פריטים יקרים למראה, אלא מזמין חומרים טבעיים ככל האפשר, תוך שימוש בפלטת צבעים רכה וחמה. לצד מפת שולחן מחומרים טבעיים כמו פשתן או כותנה ארוגה, נסו ליצור שכבות שיצרו ניגודיות ועומק. כך למשל, מפת שולחן שעליה מפה קצרה יותר, או שילוב ראנרים או פלייסמטים מקש לצד מפיות בד. דרך נוספת לאמץ את סגנון השולחן הכפרי היא שימוש במפות עם הדפסים פרחוניים עדינים וקטנים.
להשלמת המראה הכפרי שלבו אלמנטים עדינים, כמו כלים שקופים, קרשי חיתוך גסים כמשטחי הגשה ועשבי תיבול מפוזרים על השולחן. נסו לשלב בסידורי הפרחים ענפי רוזמרין ובזיליקום ריחניים ולהיעזר בגבעולי עירית כחבקי מפיות.
ססגוני, צבעוני, מקושקש
השולחן האקלקטי והצבעוני מציע לזנוח את כל החוקים לטובת יצירתיות, וכך ליצור מראה ססגוני, שמח ומעורר תאבון. עם זאת, כדי להימנע מעומס חזותי וממראה מבולבל ולא מגובש, יש להקפיד על כלל אחד - הקפדה על צבעוניות מנוגדת בין גוון המפה לכלים.
סגנון אחד ישלב בין מפה חלקה ונעימה לכלים מקושקשים או שונים זה מזה: כלי הגשה בעלי הדפסים, פסים או נקודות, או שילוב של כלי אוכל ממערכות שונות. כך תוכלו לשדך בין כלים שקופים לאטומים, מרובעים לעגולים, וצלחות בגוון אחיד לצד צלחות מודפסות. האופציה הנוספת היא לשדך מפת שולחן בעלת הדפס צבעוני ודומיננטי לכלים חלקים ושקטים.
ביצירת השולחן האקלקטי והצבעוני, נסו לשלב אלמנטים ואביזרים משלימים שאינם בהכרח קשורים לשולחן האוכל, ויכולים לחזק את הרעיון המרכזי בהשראתו עיצבתם את השולחן. לדוגמה, פסלוני חיות לשולחן במוטיב ג'ונגל פרטי, לצד עלי בננה גדולים שישמשו כפלייסמטים מקוריים.