ריפוי ותיקון יכולים לפעמים להתעלות על המצב השלם המקורי. זה לא רק משפט שמתאים לרוח התקופה, אלא גם הגישה שמוליכה את אחד מאמני הרחוב העולים והמסקרנים ביותר באירופה, שמוכר בכינוי "מנתח המדרכות", או בשם הבמה שלו: Ememem.
כבר 5 שנים שהאמן האלמוני, יליד ליון שבצרפת, מסתובב ברחבי אירופה, מאתר "שברים" ברחוב, בעיקר במדרכות, רצפות ובמכסי ביוב - ומתקן אותם בטכניקה לה הוא קורא "Flacking", מונח שהמציא בעצמו שמתייחס למילה הצרפתית "Flaque", שמשמעה שלולית. את החורים המתוקנים הוא מצלם ומעלה לחשבון האינסטגרם שלו, שצבר כבר למעלה מ-70 אלף עוקבים.
את הבורות והשברים שהוא מאתר הוא הופך, באמצעות אריחים צבעוניים, לפסיפס מפתיע ומשמח, ולמעשה יוצר יצירת אמנות משובבת נפש שמאירה את הרחוב האפור בצבע. משטחי הפסיפס שהוא יוצא עשויים מחומרים כגון קירמיקה, עץ וחימר, ומשלבים מגוון צורות ייחודיות.
"השם Ememem הוא מחווה לצליל שמשמיע הטוסטוס שלי כשאנחנו יוצאים למשימה", הוא מסביר בריאיון ל-ynet. את שמו ואת זהותו, כאמור, הוא לא חושף, כנהוג בקרב אמני רחוב רבים, כמו אמן הרחוב האנגלי הידוע בנקסי, והריאיון עמו מתבצע דרך עמוד האינסטגרם שלו ובאמצעות חלופת דואר אלקטרוני. "אני משתדל לשמור על אנונימיות מוחלטת כדי שהדמיון של האנשים שנתקלים ביצירות יתפרע, כדי שהם ימציאו סיפורים. ילדים הכי טובים במשחק הזה, כשהם מנסים להבין מה קרה ומי אחראי לשלולית הצבע שהופיעה להם פתאום ברחוב מחוץ לבית".
למרות שהוא שומר על זהותו בסוד, Ememem מספר בריאיון כי מעולם לא למד אמנות באופן מסורתי. למעשה, הוא חושף "למדתי את הרחוב וברחוב כל חיי ובמשך כל תקופת הנעורים שלי. זו כנראה הסיבה בגללה אני מרגיש כל כך טוב בחוץ, ברחובות".
"לכל בור ברחוב מגיע צ'אנס"
אחרי 5 שנות יצירה, החודש יציג Ememem לראשונה את יצירותיו הצבעוניות בתערוכות באופן מסודר, בהן בתערוכה Ceramic Now! בגלריה La Galerie Italienne שבפריז, וכן בפרויקט בשיתוף פעולה עם חברת המטרו של פריז, שיציג יצירות של 15 אמנים צרפתים צעירים ובולטים בתחנות הרכבת התחתית עד סוף אוגוסט.
עם כל הכבוד לתערוכות, את מרבית יצירותיו ניתן לראות (ולהרגיש) ברחבי אירופה: בצרפת כמובן, בדגש על פריז ועל העיר ליון ממנה בא, בצפון איטליה בערים כמו מילאנו וטורינו, בברצלונה ובמדריד שבספרד, וכן בערים נורווגיה ובסקוטלנד.
התוצאה של הפעולות של Ememem מזכירה את אמנות הקינצוגי היפנית (קין – זהב, צוגי – תיקון), בה האמן "מאחה" שברי כלים באמצעות לכה מעורבבת בזהב, מה שיוצר כלי חדש, יפה ומרגש שהופך את השבר למוקד הוויזואלי. "אני תמיד אומר שהיצירה שאני הכי אוהב היא היצירה הבאה שאכין", הוא מספר. "לכל בור ברחוב מגיע צ'אנס, לא משנה איפה הוא נמצא".
למה התחלת לתקן מדרכות, בעצם?
"הכל התחיל מסמטה אחת ישנה ומוזנחת במיוחד במרכז ליון ליד הסטודיו הראשון שלי, ב-2016. התחלתי להתנסות קצת ב"תיקון" הסמטה באמצעות אריחים צבעוניים. במהשך, כשעברתי לסטודיו אחר באותו אזור, נתקלתי בכל בוקר בחריצים ובורות בכביש ובמדרכה. באחת הפעמים שעשיתי את הדרך לסטודיו, נזכרתי בפעולה שעשיתי אז עם האריחים הצבועניים בסמטה והחלטתי שאני חייב לנסות את זה שוב.
"הפעם השתמשתי באריחים גדולים, שאיתם יצרתי מבנה משובץ בצבעים שונים. מה שקרה אחרי זה, זה שחזרתי לשבת מול היצירה ולבהות בה כל יום במשך שבועות. כשיצאתי מההיפנוזה הזאת, שום דבר אחר לא עניין אותי חוץ מלעשות עוד מזה, ועוד, ועוד. הייתי ממש כמו תחת כישוף. כבר אז הבנתי שמצאתי את העיסוק שלי, ושזה משהו שאמשיך ואעשה למשך שארית חיי".
האם Ememem מתכנן ליצור סוגים אחרים של יצירות? "לפעמים אני עושה דברים אחרים", הוא משיב. "עבדתי על תערוכה במשך שלושה חודשים, יום ולילה, ו-48 שעות אחרי פתיחתה בפריז הטילו סגר על כל העיר בגלל משבר הקורונה. מבחינתי זה סימן שאני לא צריך לעשות את זה שוב!".
