רבים מסיפורי האגדה הקנוניים ביותר בעולם נכתבו בידי הסופר הדני המפורסם, הנס כריסטיאן אנדרסן. תחת ידיו נוצרו כמה מסיפורי הילדים האהובים ביותר, ביניהם "בת הים הקטנה", "הברווזון המכוער" ו-"בגדי המלך החדשים". מוזיאון חדש שייפתח בעיר הולדתו אודנסה (Odense) שבדנמרק בקיץ הקרוב, יבקש להעניק ביטוי מוחשי לעולם המופלא שיצר הסופר.
על יציקת קסם האגדות אל מוזיאון, אמון היה האדריכל היפני המוערך קנגו קומה (Kengo Kuma), שמספר כי הושפע רבות מסיפוריו של אנדרסן. "הנס כריסטיאן אנדרסן פופולרי מאוד ביפן, והוא שונה ממספרי סיפורים אחרים. העולם שלו מיוחד, ומרגש אותי לתכנן מוזיאון עבורו כי למדתי הרבה מהסיפורים שלו", סיפר האדריכל בראיון למגזין ArchDaily.
הדמיות של המוזיאון מציגות מבנה לא שגרתי שמתרגם את סיפוריו של אנדרסן לחללים, גומחות ומסדרונות. מתחם המוזיאון מכיל מספר מבנים עגולים מעץ וזכוכית, שביניהם מקשר גן מעוצב בעל גדרות מעוקלות עשויות מצמחייה. אך ההפתעה הגדולה תחכה למבקרים במוזיאון דווקא מתחת לפני האדמה - כשני שליש משטח המוזיאון הוא תת-קרקעי.
קומה מספר כי מבנה המוזיאון התת-קרקעי הוא אינטרפרטציה אדריכלית לסיפור "המצית הקטן" (The Tinderbox) של אנדרסן, בו גזע עץ חלול חושף עולם מתחת לפני האדמה. "הרעיון שמאחורי התכנון האדריכלי דומה לשיטתו של אנדרסן לספר סיפור, כשעולם קטן לפתע הופך גדול".
באותו אופן, חללי התצוגה של בית הנס כריסטיאן אנדרסן החדש מתוכננים גם הם מתחת לפני האדמה, ומקושרים לגן שמעליהם באמצעות גינות שקועות, שנראות לנמצאים על פני השטח כ"חורים", ואמורות לשמש כשער בין עולם האגדות לעולם האמיתי. "האגדה והמציאות חיות זו לצד זו במוזיאון", מספרת יוקי איקגוצ'י (Yuki Ikeguchi), שותפה במשרד האדריכלים, בקליפ שצולם על הכנת המוזיאון.
לדבריה של איקגוצ'י, גדרות הצמחייה המעוגלות, שיוצרות מעין מבוך, מהוות אלמנט משמעותי בפרויקט. המבקרים שיעקבו אחר אותן גדרות ימצאו את עצמם נכנסים ויוצאים מחלל המוזיאון אל הגן הסובב אותו. "שרשרת החללים הופכת את החוויה במוזיאון למעורפלת ומיוחדת, תחושה של הליכה לאיבוד וניתוק מהמציאות. כך החלטנו להרכיב את המוזיאון מסדרה של צורות מעוגלות".
ניתן למצוא במוזיאון חיבורים נוספים בין המציאות שמעל לעולם האגדה שמתחת. דוגמה לכך הוא החלל שמספר את סיפורה של "בת הים הקטנה" שנמצא מתחת לפני האדמה. גג החלל הוא תחתיתה של בריכה רדודה. "החלל מדמה את התחושה של להיות מתחת לפני המים", מוסיפה איקגוצ'י. "הקשר בין המבקרים שלמעלה ולמטה הוא קשר ויזואלי בלבד, והם אינם יכולים לדבר אלו עם אלו. אנחנו לא בהכרח מספרים שוב את הסיפור של בת הים הקטנה, אך החלל מספק את תחושתה של הדמות הראשית באגדה הזו".
המאסטר היפני של העץ
למרות הקונספט העשיר שעומד מאחוריו, מבנה מוזיאון הנס כריסטיאן אנדרסן עשוי מחומרים פשוטים למדי, ובעיקר מעץ. "ניסינו להראות את העולם האחר והמופלא באמצעות חומרים יומיומיים", מסביר קומה. "המסר של אנדרסן וסיפוריו הוא שאפילו בחיי היומיום אנחנו יכולים למצוא את החלום, זה מסר חשוב עבור אנשים במאה ה-21. אנחנו חיים תחת אילוצי המציאות, וגם במוזיאון רצינו למצוא את החלום דרך חומרים פשוטים".
עץ הוא המומחיות של קומה. את המשרד שלו הוא הקים ב-1987, ובמהלך שנות פעילותו הפך למאסטר של בנייה בעץ. את ההשראה שלו לוקח קומה משיטות הבנייה היפניות המסורתיות, שעץ הוא המרכיב העיקרי בהן. קומה העמיק בשיטות אלה והצליח למתוח את גבולותיו של החומר לכדי פרויקטים יפהפיים. אותה התמקצעות ושליטה בחומר אף זיכתה אותו בשלל פרסים לאורך הקריירה שלו, וביניהם הפרס הפיני המוענק לארכיטקטורת עץ, Spirit of Nature, ב-2002.
אחד מהפרויקטים החשובים ביותר שתכנן קומה בשנים האחרונות הוא האצטדיון האולימפי בטוקיו, שנחנך ב-2019 לקראת אולימיפאדת טוקיו 2020, שנדחתה בשנה עקב מגפת הקורונה. הצעתו של קומה למבנה האצטדיון לא הייתה הראשונה להתקבל, והחליפה את הפרויקט של האדריכלית הבריטית-עירקית המנוחה זאהה חדיד. האצטדיון השנוי במחלוקת של חדיד ספג ביקורות נרחבות ביפן, אך סיבת הדחייה הרשמית הייתה העלויות הגבוהות הנחוצות לבנייתו. המבנה של קומה, שנבחר לבסוף, נבנה סמוך לאולם הספורט הלאומי Yoyogi, שבו התארחה אולימפיאדת טוקיו ב-1964 ותוכנן על ידי האדריכל היפני זוכה פרס פריצקר, קנזו טנגה (Kenzo Tange).
מבנה האצדטיון המאופק שתכנן קומה חולש על 194 דונם. חזית המבנה מורכבת מארבעה גגות חופפים, בנויים האחד על השני, כשהחלק התחתון של גג מחופה בתריסי עץ דקים שמבטאים את מסורת הגגות העשירה של יפן. מעניין לדעת כי ההצעה של משרד האדרכילים זאהה חדיד הפוכה ב-180 מעלות מזו של קומה, ונראית כמו חללית מתכת נטולת זוויות חדות.
הקוביות העות'מניות וקן הציפור האוסטרלי
ברזומה של קומה עשרות פרויקטים שמבטאים את המומחיות שלו בעץ, רבים מהם נמצאים במולדתו יפן. במקביל לבית הנס כריסטיאן שנבנה בימים אלו בדנמרק, נבנים ברחבי העולם פרויקטים נוספים שמבטאים את הווירטואוזיות בה הוא עושה שימוש בעץ.
דוגמה לכך היא המוזיאון לאמנות מודרנית בעיר האוניברסיטאית אסקישהיר שבטורקיה, שנחנך ב-2019. אסקישהיר נמצאת בצפון-מערב טורקיה ונחשבת לבירה התרבותית של אנטוליה, ובה מבני עץ נמוכים בני שתי קומות מימי השלטון העות'מני. המוזיאון נבנה בסביבת מבנים אלה, באתר שנקרא Odunpazari, שמשמעות שמו היא "בזאר העץ".
מבנה המוזיאון הנמוך משתלב היטב בנוף העירוני של אסקישר, ומורכב ממספר קוביות שנערמות זו על זו. כל קובייה מחופה בקרשי עץ אופקיים שמצטלבים האחד עם השני, וחודרים פנימה אל חללי המוזיאון. קרשי העץ המצטלבים משמשים כבארות שמכניסות את האור הטבעי פנימה, מה שמקנה לחלל אווירה ייחודית.
מבנה אחר של קומה באוסטרליה מוכיח שהאדריכל היפני יודע להשתמש בעץ לא רק בהקשר היסטורי אלא גם בצורה חדשנית. המבנה שנקרא The Exchange, ונפתח בסידני ב-2019, מהווה מרכז קהילתי עשוי עץ שבו שירותים ציבוריים, ביניהם מרכז לבריאות הילד, ספרייה ושוק. המרכז הקהילתי הנמוך מהווה ניגוד מעניין על רקע רבי הקומות המסחריים שנמצאים בסביבתו בעיר. המבנה בולט בשטח גם הודות לצורתו הלא שגרתית והעוצמתית שמזכירה סופת הוריקן או קן של ציפור. דגש חשוב בפרויקט הוא הקשר בין המבנה לכיכר הציבורית שלפניו - חתיכות העץ שמרכיבות את החזית האקספרסיבית ממשיכות והופכות לפרגולה הנמצאת בכיכר.