פחות משנה לאחר שחשפה ערב הסעודית את תכניותיה השאפתניות, שלא לומר עתידניות, לבניית פרויקט The Line ("הקו") – עיר חדשנית צרה וארוכה שתתפרס על פני 170 ק"מ בצפון-מערב המדינה – הכריז נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן על פרויקט חדש ושאפתני לא פחות: מבנה קובייה עצום שיוצב במרכז בירת המדינה ריאד.
על פי התכניות שנחשפו בשבוע שעבר, המבנה הקובייתי המכונה "מוקאב" יחלוש על שטח של כמעט 19 קמ"ר, כאשר ממדיו יעמדו על לא פחות מ-400 מטר גובה ו-400 מטר רחוב. לשם השוואה, על פי מתכנני הפרויקט קוביית ה-"מוקאב" המתוכננת צפויה להוות כשליש מגודלה של מנהטן כולה, ולהיות מסוגלת להכיל כ-20 בנייני אמפייר סטייט.
אז מה תכלול הקובייה הענקית בלב ריאד? אפשר לומר שהכל מהכל. יותר ממאה אלף יחידות דיור חדשות צפויות להיבנות בתוך המתחם לצד 9,000 חדרי מלון לתיירות. כמעט מיליון מ"ר יוקדשו לשטחי מסחר ו-1.4 מ"ר נוספים לשטחים משרדיים. על כל זאת יתווספו יותר מ-80 מרכזי תרבות ובידור, מוזיאון, תיאטרון, ו-1.8 מיליון מ"ר נוספים של מרחב ציבורי, שבו גם אוניברסיטה חדשה שתתמקד במקצועות הטכנולוגיה והעיצוב.
קוביית ה-"מוקאב" עצמה היא למעשה קובייה חלולה שתיבנה סביב מגדל העונה לאותו השם, גורד שחקים פנימי בעל צורה ספירלית ייחודית שיהפוך בפני עצמו לבניין הגבוה במדינה. המתחם כולו צפוי להיות אחד מהמתחמים הבנויים הגדולים בעולם, "הפנים החדשות של ריאד", נאמר בהצהרת המדינה לתקשורת. בפרסום הפרויקט, המדינה שמה דגש מיוחד גם על היות המבנה אימרסיבי, כלומר, הוא אמור לספק חוויה וירטואלית שלמה הכוללת הולוגרמות מתוחכמות שיהפכו את סביבת המחייה והבילוי שבו "יום אחד למאדים, ויום אחר לעולמות קסומים".
(הדמיית הסביבה העירונית של "מוראבה החדשה")
במילים אחרות, נראה כי חלקים מהמתחם ישמשו כמעין פלנטריום ענק רווי הדמיות אימרסיביות וחוויות מציאות רבודה. "היעד האימרסיבי החווייתי הראשון בעולם. מקום שבו אירוח, מסחר, ופנאי מגיעים לגבהים חדשים, כל זאת בתוך סביבה דינאמית עוצרת נשימה. שער לעולם חדש", נכתב באתר הרשמי של הפרויקט.
תשובה קפיטליסטית לכעבה שבמכה
הדמיות הפרויקט שנחשפו מציגות לראווה את הצורה הייחודית של ה"מוקאב": בנופה של ריאד, שנראה כמעט שטוח, בולטת בממדיה הקובייה העצומה במרכז העיר, מתנשאת הרחק מעל כל מבנה אחר שנמצא סביבה. לצד ההצהרות החוזרות ונשנות המדגישות את עתידנות המתחם, אומרים מתכנני הפרויקט כי ההשראה המקורית לצורת הקובייה מגיעה מאדריכלות הנאג'די המסורתית, שמאפיינת את מחוז נאג'ד הממוקם במרכז-צפון סעודיה.
אדריכלות הנאג'די, שהתעצבה במשך מאות שנים, מתאפיינת במבנים עשויי לבנים מבוץ חולי בעלי נפח גיאומטרי פשוט, או צבר של מבנים גיאומטריים, כמו משולשים, חרוטים, וכמובן - קוביות. הסגנון הייחודי התפתח כדי להתמודד עם תנאי האקלים באזור: מדבר יבש מאוד ופערי טמפרטורה גדולים בין הבוקר והערב. המבנים המסורתיים במחוז מציגים בדרך כלל תכנית שבה מתחם בצורת קובייה נמצא במרכז ומאפשר ויסות מאוזן של האקלים הפנימי במתחם. במבנה הפנימי, המספק גם פרטיות לצד מתחמים פתוחים יותר המקיפים אותו מתרכזים רוב חיי המשפחה. גם הצבע החולי של המבנים, שנוצר עקב השימוש בלבני בוץ, משמש לאיזון הטמפרטורה בחלל.
על פי ההצהרה לתקשורת של ממשלת סעודיה, צורת הקובייה של הפרויקט בסגנון המבנים האג'ידיים, לא נועדה רק להפוך את ה-"מוקאב" לאייקון אדריכלי, ומשרתת גם מטרה פונקציונלית של מינימום דרישות אנרגיה. מתכנני הפרויקט מסבירים שצורתו הגיאומטרית של המבנה תוכננה כך כדי לאפשר ויסות טבעי יחסית של הטמפרטורה בתוכו.
עם זאת, מאז פרסום הפרויקט לציבור יש לא מעט שמותחים ביקורת על צורתו. זאת במיוחד לאור הדמיון שלו למבנה הכעבה ("הקובייה המבורכת") שבמכה. הכעבה, שבעצמה נראית כמו קובייה שחורה וגבוהה, היא חלק מהאתר הקדוש ביותר למוסלמים שאליו עולים לרגל מיליוני מאמינים בכל שנה כדי לבצע את מצוות החאג'. הביקורת על דימיונו של ה-"מוקאב" לכעבה הלכה והתעצמה בשבוע שעבר, כאשר הרשת החברתית טוויטר התמלאה בהאשטאג בשם #NewKaaba ("הכעבה החדשה") שהפך לפופולרי במיוחד בעולם הערבי.
"בניית כעבה חדשה שמוקדשת כולה לקפיטליזם זה קצת נדוש", צייץ מורטאזה חוסיין, עיתונאי הידוע כביקורתי כלפי המשטר הסעודי. גם יו"ר מדינות המפרץ מטעם ארגון דמוקרטיה למדינות ערב (DAWN), עבדאללה אל-עוד מתח ביקורת על העיצוב, והצהיר "אני מכיר רק את המוראבה הישנה" (בהתייחס לשמו של פרויקט חידוש העיר ריאד, "המוראבה החדשה").
ממשלת סעודיה מצדה לא ציינה בשום מקום רשמי קשר בין מבנה הקובייה המתוכנן עבור מתחם ה-"מוקאב" ובין מבנה הכעבה, וכן לא הגיבה לביקורות שנשמעו על כך. תומכי הפרויקט טוענים כי ישנם מבנים רבים בצורת קובייה במחוז ובמדינה כולה, בעיקר בזכות היתרונות האקלימיים והפונקציונליים שלה.
אדריכלים נעלמים, נזק סביבתי
האתר הרשמי של הפרויקט מתהדר בהצהרות גרנדיוזיות על הקיימות והאקלים של הפרויקט, שאמור להוסיף 180 מיליארד מטבע סעודי (כ-47 מיליארד דולר) לתוצר המקומי הגולמי שאינו מבוסס על נפט במדינה. יחד עם זאת, לא ברור מה תהיה עלות הקמת הפרויקט עצמו, שלא פורסמה על ידי המדינה, או איך הוא ימומן. דגש כזה על קיימות ואקלים נכרך גם בפרויקטים הקודמים שחשפה ממשלת סעודיה, כמו פרויקט הקו (The Line), שמתאפיין גם הוא באותה עמימות לגבי תהליך הבנייה וההקמה של פרויקט בסדר גודל שכזה.
ענף הבנייה ידוע כאחד הענפים המזהמים בעולם, ואחרי על לא פחות מ-40 אחוז מצריכת האנרגיה העולמית, 30 אחוז מפליטות גזי החממה כמו גם שימוש בזבזני במים וייצור כמות אדירה של פסולת. לצד הבנייה עצמה חשוב לציין כי מטרתו הגלויה של הפרויקט היא עידוד התיירות לריאד, ענף מזהם בפני עצמו שמשפיע על פליטת גזי חממה בתחבורה, תעופה, וכמובן צרכנות. על פי הצהרת המדינה, בניית הפרויקט עתידה להסתיים ב-2030, שנת היעד לסיומו של השלב הראשון גם של בנייתו של פרויקט הקו שאמור לאכלס עד 2045 כתשעה מיליון תושבים. על פי דיווחים, העבודה על בניית הקו כבר החלה.
הממלכה הסעודית נמצאת בתהליך של שנים לגיוון הכלכלה שלה הרחק מהנפט, שעליו מבוסס רוב התוצר הלאומי הגולמי של המדינה. במסגרת התהליך מנסה הממלכה הסעודית לייצר אפיקי תעשייה ומסחר חדשים, כמו תיירות ועסקים, בניסיון לשפר את מעמדה בעולם ולמצב אותה כמוקד מרכזי לסחר ותיירות. במסגרת התהליך נחשפה שורה ארוכה של יותר מ-15 מגה פרויקטים אדריכליים, בהם פיתוח מחדש של ערים קיימות והקמה של ערים חדשות במדינה.
פרויקט הקו הוא אולי הפרויקט המדובר ביותר מבין הפרויקטים, אולי בגלל צורתו הייחודית: 170 קילומטרים ארוכים על רוחב צנוע הרבה יותר של 200 מטרים בלבד. הפרויקט המדובר, שעלותו כ-500 מיליארד דולר, טוען לבשורה עבור האנושות כולה של איך ייראו הערים של העתיד, לאור משבר האקלים וגידול האוכלוסייה. העיר תשתרע על פני 10 אלף קמ"ר במחוז טאבוק, הקרוב לגבול המדינה עם ירדן ומצרים. על פי אתר הפרויקט, העיר העתידנית תהיה גדולה פי 33 מהעיר ניו יורק.
על פי דיווחים, נעשה שימוש במקורות אנרגיה נקיים ובינה מלאכותית כדי לבנות את העיר העתידנית, שתכלול גם מערכת תחבורה ציבורית פנימית ומערכת מסלולי אופניים נרחבת. אך כאמור, גם כאן ביקורת ציבורית לא איחרה להגיע, בעיקר סביב ההשפעה האקולוגית ועל הפרת זכויות אדם במסגרת תהליך הבנייה והפיתוח – ביקורת שנמתחה לא פעם בעבר על ערב הסעודית ככלל.
פיטר פרנקנטל מארגון אמנסטי אמר למגזין העיצוב Dezeen בדצמבר האחרון כי החברות המעורבות בפרויקט הקו עומדות בפני "דילמה מוסרית" וצריכות "לחשוב פעמיים" על השתתפותן. ואילו גם בפרויקט ה-"מוקאב" וגם בקו, בולטים בהיעדרם האדריכלים שעומדים מאחורי תכנון הפרויקט. על אף ניסיונות עיתונאים לנחש או לאתר את העומדים מאחורי הפרויקטים, עד כה לא פורסמה זהותם באופן רשמי.
מברלין ועד דובאי: מבני קובייה בעולם
לצד הביקורות על צורת הקובייה של המבנה החדש בסעודיה, כדאי לציין כי צורת הקובייה אינה חדשה ואפילו די פופולארית בקרב אדריכלים ברחבי העולם. אחת הקוביות המפורסמות שבהן היא "אופוס", מבנה עצום ממדים מבית אדריכלית העל זאה חדיד, שנחנך בדובאי לפני כארבע שנים. המבנה הממוקם במחוז בורג' חאליפה המתחדש, מציג מבנה קובייה חלול במרכזו, החולש על פני כ-85 אלף מ"ר. "אופוס" מחולק לשני מגדלים נפרדים המחוברים במרכזם באמצעות גשר בקומת הקרקע. המבנה כולל עשרים קומות לגובה ושבע קומות מתחת לקרקע, כשהשלמת בנייתו ארכה שבע שנים. המרכז הא-סימטרי של הפרויקט משווה לו שונות ושובר את מבנה הקובייה הסימטרי, ומאפשר לראות את הנוף לעיר ממרכזו.
קובייה מפורסמת אחרת נמצאת בברלין ומכונה בפשטות "ברלין קיוב" – מבנה משרדים גדול הממוקם במרכז העיר על גדות נהר שפרה. קוביית ברלין שתוכננה על ידי משרד האדריכלים הדני 3XN משלימה למעשה פרויקט שהחל באמצע שנות ה-90 לחידוש כיכר וושינגטונפלץ והאזור הסובב אותה. מצופה לחלוטין בזכוכית, ממדי הקובייה הם 42.5 מטר לכל כיוון, כאשר החזית מעוטרת בתבליט של משולשים שמייצרים מרחבי מרפסות חיצוניות בכל קומה. "רצינו לאתגר את הקונספט של מבנה קובייה אדריכלי מבלי לסטות מהרעיון המקורי. כך שלמרות התבליט ניתן לזהות שהצורה הכללית של המבנה היא קובייה", אמר לתקשורת טורבן אוסטנגאארד, האדריכל שהוביל את הפרויקט מטעם 3XN. "קיווינו לתכנן בניין שינהל דיאלוג עם הכיכר כולה. ההשתקפויות שנוצרות בזכות הזכוכית מדגישות את הפיסוליות של הצורה, ומייצרות מעין קליידוסקופ במרכז האזור".
מבנה קובייה נוסף בעל נופך עתידני למדי הוא ה-"בלוקו קיוב", שנמצא עדיין בתהליך הבנייה ונמצא בבירת אלבניה, טיראנה. ממדיה של הקובייה בת שבע הקומות עתידים לעמוד על 30 מטר לכל כיוון לאחר שהבנייה תושלם. המבנה ישמש כמרכז מסחרי בשתי הקומות הראשונות לצד חמש קומות משרדים. הבניין המתוכנן על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי יציג חזית בדוגמה חזרתית של משולשי אלומיניום בכל פאה, שעל פי הדמיות המבנה ייצבעו בגוונים חמים וייצרו השתקפויות זהובות במפגש עם האור מזוויות שונות. "האפקט של החזית יהיה ססגוני וזוהר, דוגמה המורכבת ממשולשי אלומיניום המשחקים עם אור השמש כדי לייצר ניואנסים שונים של צבע", אמר בוארי לתקשורת.
11 צפייה בגלריה
"בלוקו קיוב" של האדריכל סטפאנו בוארי בבירת אלבניה
(הדמיה מאתר stefanoboeriarchitetti.net)
