חובבי הכדורגל שביננו בוודאי סופרים את הימים עד לפתיחת משחקי גביע העולם בכדורגל לשנת 2022 שיערכו בקטאר בשמונה אצטדיונים שונים, שבעה מתוכם נבנו מאפס לרגל המאורע. על המפגן האדריכלי וההנדסי מנקר העיניים של קטאר חתומים כמה מהשמות הכי גדולים בעולם האדריכלות, בהם האדריכל הבריטי נורמן פוסטר זוכה הפריצקר והאדריכלית הבריטית-עיראקית המנוחה זאה חדיד, גם היא זוכת הפרס העולמי היוקרתי ביותר בתחום.
אך מאחורי הארכיטקטורה הנוצצת, בצילם של כרי הדשא הטריים וההתרגשות הספורטיבית, מסתתרת העובדה המצמררת – 6,500 מהגרי עבודה שילמו בחייהם על המבנים, ונהרגו במהלך בנייתם. המספר הבלתי נתפס הזה נחשף כבר לפני למעלה משנה בתחקיר של הגרדיאן הבריטי, שם אף נטען שכמות ההורגים היא ככל הנראה אפילו גבוהה מכך. מלבד גינויים והצהרות רשמיות, נראה שמדינות העולם שוות נפש לנושא, ובטח שלא מתכוונות להחרים את הטורניר העולמי.
13 צפייה בגלריה
אדריכלות עולה בחיי אדם: אצטדיון "לוסייל" בבנייה
(צילום: Fadi El Assaad - FIFA/FIFA via GettyImagesIL)
בפיפ"א, פדרציית הספורט הבינלאומית שמאגדת לא פחות מ-211 התאחדויות כדורגל לאומיות, התנערו מהטענות הקשות שעלו מתחקיר הגרדיאן, וטענו מנגד כי מאז תחילת העבודות ב-2014, התרחשו "רק" 37 מקרי מוות שמקושרים לבניית אצטדיוני המונדיאל. לדבריהם, הוועדה העליונה למסירה ומורשת (SC), הגוף שאחראי להקמת המתקנים ולתפעול המשחקים במדינה המארחת, חוקר כל תקרית שקשורה בעבודה, וכי בזכות אמצעי הבריאות והבטיחות המחמירים שהוא אוכף "תדירות התאונות באתרי הבנייה של גביע העולם של פיפ"א הייתה נמוכה בהשוואה לפרויקטים גדולים אחרים ברחבי העולם".
עבדות מודרנית
מהגרי העבודה בקטאר מגיעים לרוב ממדינות מוחלשות, במטרה לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם. למעשה, הם מהווים את עיקר אוכלוסיית המדינה, שנחשבת לאחת מהעשירות בעולם, בזכות עתודות הגז והנפט הרבות שיש באמתחתה. "קטאר מונה 2.7 מיליון תושבים אבל רק 350 אלף מהם נחשבים אזרחים קטארים. אנחנו מקבלים כאן תמונה של מדינה שהקומפוזיציה הסוציו-דמוגרפית שלה היא לא נורמאלית", מסביר בריאיון ל-ynet פרופ' עוזי רבי מאוניברסיטת תל-אביב, מומחה למדינות המפרץ הפרסי. "העובדים הזרים בדרך כלל מגיעים מתת היבשת ההודית וממדינות דרום מזרח אסיה כמו הפיליפינים. התופעה הזאת מתרחשת גם במדינות השכנות כמו כוויית, איחוד האמירויות ובסעודיה, אם כי לא ביחסיות כזאת".
שיטת ההעסקה שנהוגה כבר שנים באמירות הקטארית ובמדינות נוספות באזור מכונה "קפאלה" (Kafala). שיטה זו שמה את מהגרי העבודה שמגיעים למדינה בעמדה מוחלשת, כשהם כבולים לגמרי למעסיק או לספונסר שלהם, ללא יכולת לעזוב את המדינה או לעבור למעסיק חדש ללא אישור.
שיטת ההעסקה שנהוגה כבר שנים באמירות הקטארית ובמדינות נוספות באזור מכונה "קפאלה" (Kafala). שיטה זו שמה את מהגרי העבודה שמגיעים למדינה בעמדה מוחלשת, כשהם כבולים לגמרי למעסיק או לספונסר שלהם, ללא יכולת לעזוב את המדינה או לעבור למעסיק חדש ללא אישור. מנגד, שיטת ההעסקה הפוגענית שמה כוח עצום בידי המעבידים, ואלו יכולים לבטל את הוויזה של העובד או לדווח שהוא ברח וכך להוביל למעצרו וגירושו מהמדינה.
13 צפייה בגלריה
פועלים מחוץ לשלד אצטדיון "לוסייל". "למעסיק עדיין יש את הסמכות לבטל את אשרת השהייה ולגרום למעצר וגירוש"
(צילום: ShutterStock)
בשנתיים האחרונות, בעקבות ביקורת עולמית, נראה שקטאר מנסה להטמיע רפורמה בשיטת הקפאלה הדכאנית. עם זאת, בדו"ח של ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי (Amnesty International) שפורסם בחודש שעבר, נטען שזו רחוקה מלהיות מספקת, ובארגון דורשים לסיים את השיטה באופן סופי.
13 צפייה בגלריה
"קטאר היא לא מדינה שקופה וכל מי שיפתח נגדה ועדת חקירה בינלאומית יחטוף נזקים כלכליים גדולים מאוד"
(צילום: AP)
"לטענתם (של הקטרים, ש"פ) הקפאלה בוטלה לחלוטין, אבל היא לא", קובעת מאי רומנוס (Romanos), חוקרת זכויות אדם במדינות המפרץ מטעם אמנסטי שעמה שוחחנו. בחמש השנים האחרונות רומנוס מתמקדת בתיעוד מצבם של מהגרי העבודה בקטאר לקראת מונדיאל 2022. "לקפאלה יש אלמנטים שונים. נכון, הם מאפשרים עכשיו למהגרי עבודה לעזוב את המדינה ולהחליף מקום עבודה ללא אישור הספונסר, אבל למעסיק עדיין יש את הסמכות לבטל את אשרת השהייה ולגרום למעצר וגירוש. לא כל המעסיקים ישתמשו בכלי הזה, אבל למעסיק מתעלל עדיין יש את הכוח לנקום במהגרי עבודה ולשלוח אותם חזרה הביתה".
"לכל חברה או מוסד, כולל פיפ"א, יש אחריות להפרת זכויות אדם שנובעת מהם כעסק ... כשפיפ"א העניקה את גביע העולם לקטאר, היא לא עשתה הערכת סיכונים ראויה. היא ידעה, או הייתה צריכה לדעת, שמצב העבודה במדינה הוא רע, ושתנופת הבנייה העצומה שתבוא אחרי ההחלטה תוביל לפגיעה מאסיבית בזכויות אדם"
רומנוס טוענת כי לגופים הבינלאומיים שלקחו חלק במימוש משחקי גביע העולם, בהם משרדי האדריכלים שתכננו את אצטדיוני הכדורגל, יש אחריות למצבם של מהגרי העבודה במדינה. "אני חושבת שלכל חברה או מוסד, כולל פיפ"א, יש אחריות להפרת זכויות אדם שנובעת מהם כעסק. זה אומר שלא משנה איפה הפרויקט שלך הולך להיות ובאיזו מדינה, אתה צריך לוודא שהוא לא הולך לסייע להפרת זכויות אדם. צריך לעשות בדיקה ראויה כדי לזהות את הפגיעות הללו ולנקוט באמצעים כדי לוודא שהן לא יתרחשו", היא אומרת. "כשפיפ"א העניקה את גביע העולם לקטאר, היא לא עשתה הערכת סיכונים ראויה. היא ידעה, או הייתה צריכה לדעת, שמצב העבודה במדינה הוא רע, ושתנופת הבנייה העצומה שתבוא אחרי ההחלטה תוביל לפגיעה מאסיבית בזכויות אדם, ועדיין הם המשיכו ונתנו לקטאר את הזכות מבלי להטיל תנאי עבודה נאותים במדינה".
לחקור את מקרי המוות ולפצות את הנפגעים
בנוסף לשיטת הקפאלה, מונה הדו"ח של אמנסטי שורה ארוכה של עוולות שהתרחשו בקטאר בעשור האחרון בעקבות ההכנות לגביע העולם. בין אותם עוולות נרשמו עבודה בכפייה, גביית עמלות גיוס, הלנת שכר או הפחתה במשכורת המובטחת, חשיפה לתנאי עבודה לא בטיחותיים ועבודה בחום קיצוני, שלילת ימי חופש, איסור על התאגדויות מקצועיות וכן הלאה. לטענת הארגון, למרות השיפורים והרפורמות שקטאר מנסה להטמיע בחמש השנים האחרונות, היא עדיין לא עושה מספיק, והתעללות בעובדים נמשכת בקנה מידה משמעותי.
ג'ושוע (שם בדוי) שעבד בחברת אבטחה פרטית ועזב את קטאר, מצוטט בדו"ח כשהוא משתף בתנאי העבודה הקשים שהיה נתון להם: "בארבעה חודשים אתה מקבל רק שני ימי חופש. יש משכורות מאוחרות ויותר מדי קנסות מנוכים שלא לצורך. החברה עצרה את הוויזה שלי כך שאני לא יכול לחזור [לקטאר] אם אקבל עבודה בחברה אחרת". עובד אחר בשם ג'קסון, במקור מקניה, שיתף גם הוא את הארגון בתנאים שהוא חווה: "הם הבטיחו שאעבוד שמונה שעות, אבל עבדתי שם 12 שעות ואתה אפילו לא מקבל גמול שעות נוספות. כשקיבלתי את המשכורת הראשונה שלי, הייתי בהלם כי זה היה פחות ממה שהחוזה שלי אמר".
13 צפייה בגלריה
לפי תחקיר הגרדיאן: למעלה מ-6,000 פועלים מתו כתוצאה מהבנייה למונדיאל בקטאר
(צילום: AFP)
אחת מהדרישות המרכזיות בדו"ח של אמנסטי היא שקטאר ופיפ"א יחקרו לעומק את אלפי מקרי המוות של מהגרי העבודה, דבר שעד כה לא נעשה. מרבית אירועי המוות שהתרחשו בקרב מהגרים קוטלגו תחת הכותרת "סיבות טבעיות" – מונח עמום שלא באמת מסביר כיצד אותו עובד באמת נהרג. "מותם של אלפי מהגרי עבודה בעשור האחרון וקודם לכן נותר בלתי מוסבר", נכתב. "ממשלת קטאר עשתה מעט מדי כדי לחקור, לאשר ולתקן את מותם של מהגרי העבודה, למרות ראיות ברורות שעומסי החום מהווים סיכון עצום לבריאותם. כתוצאה מכך, נשללת ממשפחות זכותן לדעת כיצד יקיריהן מתו ונשארות במצוקה כלכלית קשה".
13 צפייה בגלריה
"ממשלת קטאר עשתה מעט מדי כדי לחקור": פסל גביע העולם מול אצטדיון 974
(צילום: ShutterStock)
מנקודת הנחה שגביע העולם עומד לצאת לדרך החודש כמתוכנן, רומנוס מדגישה שאחד הצעדים הכי חשובים שצריכים לקרות עכשיו הוא פיצוי של כל אותם קורבנות שנפגעו בעשור האחרון ושל המשפחות שאיבדו את היקר להן. "אנחנו קוראים לקטאר לעשות שני דברים: קודם כל להמשיך עם תהליך השינוי והרפורמות. יש הרבה מאוד עבודה שצריך לעשות במיוחד אחרי גביע העולם. שנית, אנחנו קוראים להם להקים עם פיפ"א תכנית גישור שתסתכל על פגיעות עבר ותבטיח שאלו שמתו, אלו שנפגעו, אלו שלא שילמו להם כדי לגרום לגביע העולם לקרות, יקבלו פיצויים, כך שאיש לא סבל לחינם".
הם משתפים איתכם פעולה בנושא הזה?
"למרבה הצער עדיין לא. ראינו כמה סימנים מבטיחים מצוות ההנהגה הבכירה של פיפ"א שאומרים שהם בוחנים צורה כלשהי של פיצוי, אבל שום דבר עדיין לא אושר או פורסם לגבי מחויבות ציבורית מלאה מצד בכירים כמו אינפנטינו (ג'יאני אינפנטינו, נשיא פיפ"א. ש"פ). מנגד, התגובה של אינפנטינו הייתה יותר מאכזבת בהודעות האחרונות שלו כשהוא אמר 'בואו נתמקד בכדורגל', שזה נכון, אבל גם בואו לא נשכח את זכויות האדם, או לפחות מה פיפ"א יכולה לעשות כדי להתחייב לתקן התעללויות בעבר, ואחרי זה להזמין אנשים להתמקד בכדורגל".
"התגובה של אינפנטינו הייתה יותר מאכזבת בהודעות האחרונות שלו כשהוא אמר 'בואו נתמקד בכדורגל', שזה נכון, אבל גם בואו לא נשכח את זכויות האדם, או לפחות מה פיפ"א יכולה לעשות כדי להתחייב לתקן התעללויות בעבר, ואחרי זה להזמין אנשים להתמקד בכדורגל"
כשזה נוגע לפיצויים לקורבנות, נראה שקטאר לא מוכנה לדון בנושא. בתחילת החודש בתגובה לדרישה של אמנסטי לפצות את הקורבנות, אמר שר העבודה של קטאר בראיון ל-AFP כי מדובר ב"תעלול פרסומי" והוסיף ש"דלת המשרד פתוחה" וכי "אם יש זכאי לפיצויים שלא קיבל אותם, הוא צריך לבוא ונעזור לו".
"הכסף עונה על הכל"
כאמור, תגובת העולם בנושא אינה מספקת והצעדים שננקטים הם בעיקר סמליים, טובים למראית עין. נבחרת הכדורגל של דנמרק הציגה בחודש ספטמבר את המדים שבהם היא תשחק. המדים שנוצרו על ידי חברת Hummel והתאחדות הכדורגל הדנית (DBU), עוצבו כמחאה כנגד הפרת זכויות אדם בקטאר ולכן אינם מכילים חסויות וסמלים בולטים. בחלק מהמשחקים תשחק הנבחרת במדים שחורים במטרה לסמן אבל ו-"כדי לכבד את מהגרי העבודה שמתו בבניית אצטדיוני המונדיאל של קטאר, כמו גם את המשפחות שנותרו מאחור", נמסר מ-Hummel.
"קטאר שילמה המון כסף על זה ויש לה עסקים גדולים מאוד עם המדינות ששולחות את הנבחרות שלהן. כשכסף נכנס לתמונה בהיקפים כאלה, מדינות בדרך כלל מסתכלות על זה יותר מאשר על ערכים"
לדעתו של פרופ' רבי, התגובה הרפה של מדינות המערב ממש לא מפתיעה. "זה חדש שיש צביעות גדולה? הכסף כאן עונה על הכל", הוא אומר, ומזכיר שקיום המונדיאל במדינה שנויה במחלוקת אינו דבר חדש. "המונדיאל הקודם היה בעוד מדינה ש-'מכבדת זכויות אדם' – רוסיה של פוטין, וב-1978 זה היה במשטר הצבאי הרודני של ארגנטינה, אז אין פה תקדים, זה כבר היה. דבר שני, קטאר שילמה המון כסף על זה ויש לה עסקים גדולים מאוד עם המדינות ששולחות את הנבחרות שלהן. כשכסף נכנס לתמונה בהיקפים כאלה, מדינות בדרך כלל מסתכלות על זה יותר מאשר על ערכים".
לפי הפרסומים, קטאר הוציאה סכום אסטרונומי שעומד על 220 מיליארד דולר לטובת הקמת מתקני המונדיאל. לדבריו של פרופ' רבי, אירוח המשחקים הוא רק צעד אחד מתוך שורת מהלכים בהם נוקטת האמירות כדי להגדיל את כוחה ואת רמת ההשפעה שלה בעולם, ובכך לחפות על היותה קטנה פיזית וחלשה צבאית. המונדיאל הוא לא המטרה, אלא אמצעי נוסף להשגת כוח ויוקרה, ומי שינסה להביע מחאה בתחומה במהלך המשחקים צפוי לקנס כספי גבוה וסילוק מהמדינה.
גם בעתיד, לא בטוח אם תהיה אומה שתרים את הכפפה ותנסה לחקור לעומק את מה שקרה במהלך ההכנות למונדיאל 2022. "קטאר היא לא מדינה שקופה וכל מי שיפתח נגדה ועדת חקירה בינלאומית יחטוף נזקים כלכליים גדולים מאוד, ולכן בעולם הצבוע הזה אף אחד לא יעשה את זה. עיתונאים ופובליציסטים יכולים לכתוב על זה, אבל כשזה יגיע לפרקטיקה לא יקרה הרבה", אומר פרופ' רבי.
איפוס פחמן? לא בקטאר
בנוסף לביקורת המוצדקת בנושא הפרת זכויות אדם והתעמרות בעובדים, גם בפן האקולוגי נשמעות טענות קשות נגד מארגני טורניר הכדורגל. על פי דו"ח שפרסמה עמותת Carbon Market Watch, ההבטחה של קטאר לפיה טורניר פיפ"א המתקרב הוא הראשון בהיסטוריה שיהיה מאופס מבחינת פליטות ובעל השפעה מינימלית על האקלים, פשוט אינה אמינה ומטעה את הציבור.
מלבד שבעה אצטדיונים, תנופת הבנייה של קטאר בעשור האחרון כללה מערכת מטרו חדשה, כבישים מהירים, בתי מלון מפוארים ואת "לוסייל" – עיר חדשה לחלוטין צפונית לבירה דוחא שבה ממוקם האצטדיון הגדול ביותר ממתקני המונדיאל, שבו 80 אלף מקומות ישיבה. לטענת קטאר, הקרבה הפיזית בין מתקני הספורט תהפוך את גביע העולם לקומפקטי, ותייתר טיסות פנימיות בתוך המדינה. אך בניגוד להבטחה הזו, ולמרות תנופת הבנייה, עדיין חסרים במדינה חדרי מלון, וכך חלק מהתיירים יאלצו לישון במדינות הסמוכות ולהגיע למשחקים בטיסות.
עניין נוסף שמערער את ההבטחה הקטארית למונדיאל מאופס פחמן, היא שעל אף שהטורניר יתקיים בחורף, קטאר עדיין תצטרך למזג את כל אותם אצטדיונים פתוחים לשמיים, ותסתמך על מתקני התפלה זללנים באנרגיה כדי להרוות את צימאונם של יותר מ-1.2 מיליון תיירים.
הדו"ח של Carbon Market Watch מצא שכמות פליטות הפחמן של האצטדיונים החדשים, גבוהה עד פי שמונה מכפי שהבטיחו מארגני הטורניר. בנוסף לכך מבקר הדו"ח את הקרדיטים של הפחמן שנרכשו על ידי קטאר במטרה לקזז את פליטות הפחמן של גביע העולם, בטענה שהם "אינם אמינים מבחינה סביבתית". "הראיות מצביעות על כך שהפליטות מהמונדיאל הנוכחי תהיינה גבוהות במידה ניכרת ממה שצפו המארגנים, ולא סביר שלזיכויי הפחמן שנרכשו כדי לקזז את הפליטות הללו תהיה מספיק השפעה חיובית על האקלים", אמר ז'יל דופראנסה (Dufrasne), אנליסט מדיניות מטעם הארגון שכתב את הדו"ח.
בראיון לעיתון שווייצרי לפני יומיים הודה ספ בלאטר, מי ששימש כנשיא פיפ"א בשנת 2010, כי הבחירה בקטאר למדינה שתארח את המונדיאל הייתה טעות. כשבוחנים את העוולות האנושיות והסביבתיות שקשורות בטורניר הכדורגל, מבינים לעומק את גודל הטעות ששום כדורגל, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לפצות עליה.
