בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הוקמו בקיבוץ שובל שבצפון הנגב מבני סוכנות ששימשו כמוסדות לימוד עבור ילדי הקיבוצים הסובבים במועצה האזורית בני שמעון. אחד מהם, מבנה דו-קומתי פשוט למראה, שימש בגלגולו הראשון כתיכון עם פנימייה, שם למדו הצעירים בבוקר, עבדו בקיבוץ בשעות אחר הצהריים ושבו ללון בו בערב. מאמצע שנות ה-90 שימש המבנה כפנימייה עבור נוער נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), ומשנת 2015 חזר לשמש את התיכון האזורי "מבואות הנגב" ואיכלס כיתות לימוד נוספות.
לפני שנה עבר מבנה הסוכנות את הגלגול האחרון בשרשרת, ונולד מחדש כביתה של קהילת העסקים המקומית של המועצה הדרומית, הנקראת BZB. זו מורכבת מעסקים עצמאיים ויזמים פרטיים שנפגשים מעת לעת ויוצרים שיתופי פעולה. כדי להכין את המבנה לתפקידו החדש, נשכר האדריכל יריב גלי מ- Ta Architects שהיה אמון על ביצוע תיקונים מבניים, והתאמת המבנה לחלל עבודה והתכנסות משותף. על מלאכת העיצוב אמונה הייתה המעצבת ענבל שגיא גרנסיה, תושבת קיבוץ משמר הנגב, ובעצמה חברה בקהילה העסקית.
"המועצה יזמה את קהילת העסקים העצמאיים והקטנים שלנו ומי שהוציאו לפועל את השיפוץ של המרכז הם ניר זמיר, ראש המועצה שבעיניו כלכלה מקומית היא אחד הדברים החשובים, וחדוה גבריאל שהקימה את הקהילה", היא מספרת ל-ynet. "כבר שלוש שנים שאנחנו נפגשים אחת לחודש, והצורך ב'בית' שבו מתקיימים מפגשים, שיש בו חללי עבודה משותפים ומתקיימות בו הרצאות וסדנאות - התחזק מאוד. במהלך הקורונה הצורך הזה כבר הפך ממש להכרח. הוחלט שהמקום ישרת, בנוסף, גם את צעירי המועצה שמוזמנים להיעזר במרכז לכל תחומי החיים שלהם, החל מהפן התעסוקתי, דרך סדנאות והכשרות, יעוץ לימודים, הופעות, ג'אמים ועוד".
לאחר שנבחרה להוביל את הפרויקט, החלה שגיא גרנסיה לעבוד על הגשמת החלום בניצוחן של ברית אופיר, מנהלת תחום הצעירים במועצה, ומעיין מידויצקי ספץ, האחראית על בעלי העסק במועצה. הבריף שקיבלה היה, לדבריה, "אנחנו לא מבינות בעיצוב. סומכות עלייך. תעשי מה שאת רוצה. שיהיה צעיר, צבעוני ודינאמי", היא נזכרת. "הן הכירו את הסגנון שלי קצת. מעולם לא עשיתי משהו שדומה לזה, אבל החלטתי לקחת את האתגר בשתי ידיים".
אור טבעי, סילוק חסמים
אחרי שלב התיקונים המבניים, נכנסה שגיא גרנסיה לפעולה. "היה לי חשוב לפתוח את החלל מבחינה ויזואלית, ולהימנע מכל מיני חסמים", היא מסבירה. לכן, בשלב הראשוני, הוחלפו קירות בטון רבים בוויטרינות, שכמו מכניסות פנימה אור טבעי ואת הנוף הירוק שבחוץ. "אמנם זה הנגב, אבל אצלנו בקיבוץ יש הרבה ירוק", היא מחייכת.
הטבע נשקף היטב כבר מהכניסה הראשית, שמשופעת בוויטרינות זכוכית רחבות. "פותחים את דלת הזכוכית והנוף נגלה במלוא הדרו", אומרת שגיא גרנסיה. מבואה גדולה מקבלת את פני הבאים, מצד ימין מטבחון וחלל עבודה משותף גבוה ורחב ידיים, ומשמאל חדר ישיבות וגרם מדרגות המוביל לקומה השנייה.
חלוקת החלל התבצעה לפי השימושים השונים ולפי קהל היעד. הקומה הראשונה עוצבה עבור אנשי קהילת העסקים, ובה חדר ישיבות ואולם הרצאות שמשמש עבור סדנאות, קורסים, מפגשי נטוורקינג וישיבות מרובות משתתפים. בקומה השנייה תוכננו משרדים עבור הנהלת המרכז וחדרי ישיבות שמיועדים להשכרה, לטובת היזמים והצעירים. "גם אזור המקלחות, ששימש בעבר את התיכון ואת נוער נעל"ה, הפך למשרד קטן של פגישות 'אחד על אחד'", מסבירה המעצבת.
עיצוב סובב טפט
שגיא גרנסיה השקיעה את מרצה בבניית קונספט ייחודי המשלב שפה ויזואלית עשירה ובולטת בנוכחותה. "באופן אישי הכל אצלי מתחיל בלוח השראה", היא מספרת. "אני בוחרת בצבעוניות מסוימת, בצורניות, ומרכיבה את הקונספט מהצורה ומהצבע. עושה חיבורים של סגנונות ושל חומרים ליצירת שפה ויזואלית שמספרת סיפור".
גולת הכותרת בחלל המשותף שבקומת הקרקע היא בדמות טפט צבעוני שעוצב מאפס, בהתאמה אישית. "ה'האב' הוא בעצם חלל עבודה משותף שאליו מגיעים היזמים והצעירים של המועצה, לעבוד וללמוד. רציתי להכניס בו 'ווייב' צעיר צבעוני ודינמי, וידעתי, בשלב ראשוני, שאני ארצה לעצב טפט צבעוני ומגניב, שיכניס את כולם לאווירה הרצויה.
"כבר בלוח ההשראה הכנסתי המון רעיונות שפיתחתי, לאחר מכן, ביחד עם המעצבת הגרפית אנבלה פלדפבר מסטודיו בלושקה", מסבירה שגיא גרנסיה. "בעצם יצרתי עירוב של סגנונות, שבאופן אישי אני מאוד אוהבת ומתחברת אליהם, כמו רטרו, אר דקו, פופ-ארט. אני מאוד אוהבת צבעוניות, וזה בעצם מה שחיבר את הכל למשהו שמדבר באותה שפה".
"הוויז'ן שלי היה טפט צבעוני, דומיננטי, גיאומטרי ועם סמלים מעולם העסקים, שמתאימים גם לעולם הצעירים", היא מסבירה. התהליך החל עם אוסף של צורות גיאומטריות ואייקונים שנבחרו על ידה, "ואז התחלנו לשחק ולהשתעשע. החלפנו רקעים, עד שהגענו לתמהיל שיעזור להאיר את החלל ו'לעשות שמח', ובסופו של תהליך 'נולדה' לנו יצירה מיוחדת במינה".
שגיא גרנסיה מציינת כי הטפט היה זה "שהוליד" את השפה הגרפית עבור המרכז כולו. בהתאמה כל פריטי האמנות, מדבקות הקיר והשטיחים שנוצרו במיוחד עבור המרכז, עוצבו כולם באותה השפה. "עם טוויסט מעט שונה בין אחד לשני", היא מוסיפה.
"לא רק נראה יפה"
"בפרויקטים שלי אני שואפת ליצור ייחודיים במינם, כאלה שלא רואים בכל מקום", מסבירה המעצבת. בהתאם לזאת תוכננו גם כל פרטי הנגרות בהתאם לקו העיצובי, ואילו הריהוט המשלים שנבחר, משרת בצורה מודולארית תרחישים שונים, כגון שיחות פרטיות, ישיבות, פגישות עבודה ועוד.
המטבח הסגור נפתח לרווחה באמצעות שבירת הקיר שסגר אותו. במקומו הוצבו דלפק בצורת רי"ש וכיסאות ישיבה. אריחים צבעוניים בסגנון רטרו נבחרו לפאר את הרצפה, ואריחי פישבון בטורקיז עמוק על הקיר שמאחורי הכיור מהווים קונטרסט מרתק לצבעוניות העזה. את אלה משלימים בצורה הרמונית ארונות המטבחון, שעשויים עץ ליבנה מחופה בפורמייקה לבנה, אשר מעניקים "שקט ויזואלי", תוך הבלטה אלגנטית של הצבעוניות.
התקרה האקוסטית עוצבה בגדלים שונים, באופן שיוצר משחק ועניין "גם עבור מי שחולם ומביט מעלה", מסבירה המעצבת בחיוך. בין אריחי התקרה הוטמעו פסי לד במיקומים שונים, אשר שוטפים את החלל באור יקרות ומשמשים, בנוסף, אלמנט עיצוב ייחודי. שולחנות עבודה ארוכים עוצבו כמעין "פס" ארוך ורצוף, ובסופם נדמים כפינת ישיבה "מרחפת", אשר שוברת את הרצף ומשמשת לעבודה ולשיח. גם פינות עבודה פחות פורמליות במהותן תוכננו, ומשרתות את מי שחפץ במנוחה או בשיחה קלה עם קולגה.
שגיא גרנסיה מספרת כי השינוי המהותי בפרויקט הזה היה בדגש שניתן לעיצוב ולאסתטיקה, ולא רק תכנון מקום פונקציונלי. "בדרך כלל שוכרים רק אדריכל לפרויקט, לא רגילים לקחת מעצבות. האדריכל עושה שיפוץ בסיסי למבנה ובזה זה נגמר", היא אומרת. "אבל כאן היה לכולם חשוב להשקיע, שיהיה יפה ומזמין. כיף לראות שהמקום הזה עזר להרבה להבין כמה העיצוב מושך את האנשים פנימה, משרת אותם ונותן להם השראה, ולא רק נראה יפה", היא מסכמת.
חיפויים וריצופים: אלוני. עיצוב גרפי במרחב ועיצוב מוצר: בלושקה סטודיו לעיצוב Belushka studio. קבלן: א.מ רויאל הנדסה בע"מ. הדפסה ויישום טפטים ומדבקות קיר: Walli מדבקות קיר. תקרות אקוסטיות: יהודה יצוא יבוא. נגרות: Atelier- kitchen&more / אטלייר. ריהוט: סטטוס. וילונות: וילונות אורגד orgad. פרקט: פרקט עד הבית. תאורה: lamp. עיצוב פרחים: גל צין בלוק. אקססוריז: פלורליס. מידוף ושעונים: Bring it home.