שדות תעופה רבים ברחבי העולם עוברים בשנים האחרונות מתיחות פנים, כשהמגמה הבולטת ביותר בטרמינלים חדשים ובתוכניות עתידיות היא מחשבה אקולוגית ומקיימת. עם שימוש במשאבים מקומיים מחד גיסא וניצול טכנולוגיות מתקדמות מאידך גיסא - המטרה הברורה היא להפחית את הזיהום הסביבתי ולהביא לידי ביטוי זהות מקומית, ולהוכיח שאדריכלות טובה ומרשימה יכולה להיטיב עם המרחב שבה היא קמה.
התהליך מגיע לאורם של דיונים נוקבים בשאלת ההשפעה השלילית הגוברת של תחום התעופה על הסביבה. כך, עוד ועוד אדריכלים ניגשים למשימת תכנון שדות תעופה לא רק משיקולי פרקטיות או רושם, אלא מתוך רצון לייצר תוכניות מקיימות, שיסייעו להפחית עד כמה שניתן את טביעת הרגל האקולוגית. בין הפתרונות אפשר למנות שימוש נרחב בעץ, מקורות אנרגיה מתחדשת וחיבור למסורות מקומיות עתיקות.
כוכב הים של בייג'ינג
שדה התעופה הבינלאומי דשינג (Daxing International Airport) בבייג'ינג נפתח ב-2019. המבנה עוצב על ידי זהא חדיד המנוחה ופטריק שומכר, המנהל הנוכחי של משרד האדריכלים הנושא את שמה, בשיתוף עם חברת ADPI המתמחה בהקמת שדות תעופה.
הטרמינל עוצב ככוכב ים, עם שש זרועות שעוטפות את המבנה המרכזי. בעוד זרוע אחת, המתפרשת על שטח של 80 אלף מ"ר, כוללת תחנות רכבת, מלון ומשרדים, חמש הנותרות משמשות כרציפי מטוסים. האדריכלים שאפו לארגן את הפעילות במבנה בדרך היעילה ביותר. הקונפיגורציה העגולה קומפקטית, אך מאפשרת במקביל לכמות גדולה של נוסעים לעבור במהירות ממקום למקום, ויוצרת גמישות למנהלי האופרציה. כך גם מספר מקסימלי של מטוסים יכול לחנות סמוך למרכז הטרמינל - למעשה, הסידור העגול מבטיח שניתן יהיה להגיע לגייט הרחוק ביותר בפחות משמונה דקות הליכה.
העיצוב שואב את ההשראה מארכיטקטורה סינית מסורתית שבה חללים נפרדים במבנה מתחברים זה לזה דרך חצר מרכזית. תכנון הטרמינל מכוון את תנועת הנוסעים אל עבר החלל המרכזי בעל ארבע קומות, שבו מתרכזת פעילות השדה, עם דלפקי צ'ק אין, בידוק ביטחוני ומסחר, ושהוגדר על ידי הסטודיו כנקודת מפגש רב שכבתית.
חלונות בגג המבנה המרכזי ולאורך הרציפים שבזרועות מאפשרים לאור יום להיכנס פנימה. השדה מופעל על ידי פאנלים סולאריים ובעל מערכת חימום מרכזית, מערכת לאיסוף מי גשמים וניהול מים, במטרה לחסוך באנרגיה.
מערבולת גשם בסינגפור
מתחם Jewel Changi הוא מתחם פארקים ומסחר בגודל 135 אלף מ"ר הממוקם בלב שדה התעופה Changi ומקשר בין הטרמינלים שלו. המבנה נפתח ב-2019 ומשמש הן לפנאי ובו מאות חנויות, מסעדות וגלריות, והן כאזור מעבר נוח אל טרמינל 1 עבור הטסים.
האלמנט המרכזי במתחם הוא המפל המקורה הגבוה בעולם, בגובה 40 מטר, המכונה "מערבולת גשם". המתחם שנפתח ב-2018 הוא פרי עבודה משותפת של האדריכל משה ספדיה ומשרד אדריכלי הנוף Peter Walker and Partners, ששיתפו פעולה גם בקומפלקס המלונות Marina Bay Sands בסינגפור. חדי העין ישימו לב שהמבנה המרכזי שבו ממוקם המפל "מערבולת הגשם" מזכיר מפל דומה אך קטן יותר שתכנן ספדיה בנמל התעופה בן גוריון.
בפרויקט הזה, ספדיה ביקש להמציא מחדש את מתחם שדה התעופה על ידי חיבורו למקום מסחר מגוון שכולל בתוכו גן טבעי, ובכך ליצור אזור שמתמקד בקהילה. למבנה גג קמור מזכוכית ומסגרת פלדה, שנוצר בהשראת צורת הטורוס הגיאומטרית.
המפל היוצא מאוקולוס בתקרת הזכוכית זורם במורד שבע קומות. הוא משמש כמשפך למי גשמים הנאגרים מהסופות התכופות הפוקדות את האזור, ומסוגל לנקז כ-45 אלף ליטר בדקה. במים הנאגרים בתחתית המפל נעשה שימוש חוזר לצרכים אחרים במבנה. הזרם הקולח משמש גם לצינון האוויר תחת הכיפה.
26 צפייה בגלריה
שדה התעופה בנוי כולו סביב קונספט היער הטרופי
(צילום: Tim Hursley, safdiearchitects.com)
אדריכלי הנוף יצרו יער מקורה הנשלט על ידי מערכת בקרת אקלים, ובו כ-200 זני צמחייה שונים המקיפים את המפל על גבי טראסות. בקומה החמישית ממוקם הפארק המכונה Forest Canopy (חופת היער) כולל שבילים שבהם המבקרים יכולים לטייל.
סירת עץ הפוכה בפיליפינים
טרמינל 2 בנמל התעופה הבינלאומי "מקטאן סבו", השני בגודלו במדינה, תוכנן ב-2018 על ידי סטודיו Integrated Design Associates מהונג קונג, יחד עם המשרד המקומי Budji Royal והמעצב התעשייתי קנת' קובונפו, כדי לעמוד בכמות נוסעים הולכת וגדלה שעוברת באי מדי שנה – מעל 4 מיליון מבקרים מדי שנה. עם פתיחתו, החליף הטרמינל החדש את טרמינל 1 בטיסות בינלאומיות.
המבנה עוצב כשער סמלי לריזורטים תיירותיים באי, שמהדהד את תחושת אתרי הנופש - כסינתזה של מסורות, תרבות וגיאוגרפיה מקומית. בדומה לבנייה מסורתית, לטרמינל גג גבוה בצורה גלית, שדפנותיו מגיעות כמעט עד הקרקע, מה שמווסת ביעילות חום ואור שמש. הגג מורכב מקשתות גלולם (glulam - קורות עץ רב שכבתיות מודבקות) המתפרשות על פני 30 מטרים, מגדיר את צורתו האדריכלית של המבנה המודולרי ומפחית את הצורך בעמודים תומכים.
תעלות מיזוג אוויר שולבו בעמקי הגג המקומר, בעוד בקודקוד הקשת יש חלונות צוהר שדרכם נכנס אור טבעי. החזיתות הראשית, הצפונית והדרומית מוגבהות ל-15 מטרים מעל הקרקע ודרכן נשקפים נופי הסביבה.
המבנה קל ומחוזק, ולכן עמיד בפני רעידות אדמה וסופות טייפון הפוקדות את האזור. בניין הטרמינל בן 3 הקומות מחולק לאזור המראות במפלס העליון ואולם נחיתות במפלס הקרקע ובמפלס הביניים. הצורה המוארכת והשימוש בעץ מזכירים גוף של סירה הפוכה, ויוצרים אווירה חמה שמחזקת תחושת נינוחות שאינה אופיינית לשדות תעופה. דלפקי הצ'ק אין בשדה נמוכים באופן משמעותי משדות תעופה אחרים, במטרה לאפשר אינטרקציה פתוחה יותר בין אנשי הצוות והלקוחות. בנוסף למשטחי העץ, שובצו בריצוף חלקים של אם הפנינה ואילו חלקים מהקירות כוסו באזוב, המשקף את הצמחייה המצויה באי.
אור מהרי האלפים בציריך
הטרמינל החדש בשדה התעופה של ציריך אומנם רחוק מלהיפתח וצפוי להתחיל לפעול רק בעוד עשור (2032), אך קשה להתעלם מההדמיות שלו, שחשפו לאחרונה במשרד האדריכלים הדני BIG. שדה התעופה המחודש ייקרא DOC A, והוא צפוי להיבנות כמעט לחלוטין מעץ. עם פתיחתו יהיה הגדול ביותר בעיר השוויצרית.
DOC A יוקם בסמיכות לטרמינל 1 הקיים, כמבנה מוארך המוגדר על ידי שני אזורים עיקריים: האטריום המאופיין בזרימה אנכית בין הקומות, שבו יתרכזו השירותים לנוסעים וכן משרדים, חנויות ומסעדות, ואזור ההמתנה והעלייה למטוס. במרכז המבנה יוצב מגדל בקרת תנועה. הבניין יחולק לשבע קומות - בעליונות ימוקמו אולמות ההמראות והנחיתות, ואולם ההגירה ימוקם מתחת לפני הקרקע.
העיצוב נוצר בהשראת בנייה אלפינית שמקורה בהרי האלפים, ומסורת רבת שנים של בנייה בעץ במדינה. העץ ישמש לייצור הרצפות והתקרות, אך הוא בו זמנית הרכיב המרכזי ביסודות המבנה. עץ הוא גם הגימור האדריכלי שמארגן את החלל והחומר שמגדיר מחדש את חוויית המשתמשים במרחב דינמי ופעיל כמו שדה תעופה. העיצוב נועד לענות על צורך להכיל כמות הולכת וגדלה של נוסעים ולהתכתב עם דרישות בטיחות מורכבות מצד אחד, ומצד שני לספק שפה קוהרנטית וצורה פשוטה, מבלי לחבר הרבה אלמנטים, תיקונים והרחבות.
התוכנית החדשה תנצל את אור השמש בכדי להאיר את החלל. כך, צוהר ליניארי ישולב לכל אורך הגג המפוסל, שיתרחב וייפתח אל האטריום. תאורה נוספת תסופק דרך חלונות גדולים שיותקנו לאורך הטרמינל. הגג יכוסה כולו בפאנלים סולאריים הרותמים את אור השמש כמקור אנרגטי.
מעוף הנשר במקסיקו
עוד בגזרת שדות התעופה שכדאי לצפות להם הוא טרמינל T2 בשדה התעופה בגוודלחרה (Guadalajara airport), העיר השנייה בגודלה במקסיקו. על תכנון הטרמינל אמונים האדריכלים במשרד CallisonRTKL האמריקני, מתוך מחשבה על ויסות אור טבעי המשמש לתאורה ולאוורור המבנה. הפרויקט נועד לשמש כתוספת לבניין הקיים ולהגדיל את מספר מסלולי ההמראה. בנייתו צפויה להתחיל ב-2024 ותושלם כעבור שנתיים, בקיץ 2026. במסגרת התכנון יוגדל שטח המסחר המרכזי ל-7,250 מ"ר.
המבנה המתוכנן הוא לבן ומלבני ומחופה בלוחות העץ שמרכיבים תקרה גלית ומתפתלת, המנוקבת במאות חורים שמסננים את אור השמש. התקרה נתמכת בעמודים מאסיביים החוצים את שלוש קומות הטרמינל. קווי ראייה ברורים והתמצאות קלה במבנה הם העקרונות שהנחו את המעצבים בתכנון הטרמינל, בהשראת מעוף ציפור הקרקרה הדרומית, המוכרת כ"נשר המקסיקני" ומופיעה על דגל המדינה. אלו באים לידי ביטוי בתוכנית חלל פתוחה, רצפות טרצו בהירות, וקירות זכוכית המשקיפים על מסלולי ההמראה.
אלמנטים מקומיים נוספים שמשתקפים בתכנון הם האקלים המדברי של מקסיקו. ריכוז גדול של צמחייה אופיינית לאזור שולב בחלל המקורה, ובנוסף מתוכננת מרפסת גן חיצונית מוצלת בהשראת צמחי האגבה המקומיים. לפי משרד האדריכלים CallisonRTKL, הטרמינל צפוי לפלוט כמות פחמן קטנה בהשוואה לשדות תעופה בסדר גודל דומה, זאת על ידי שימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, מלבד ההצללה הטבעית, כמו פאנלים סולאריים.
