מוזיאון האסטרונומיה הגדול ביותר בעולם נחנך בסוף השבוע האחרון בעיר שנגחאי שבסין, אחרי שבע שנות בנייה. שטחו של המבנה אדיר הממדים מגיע ל-39 אלף מ"ר, וצורתו העקמומית מבקשת לשקף את הגיאומטריה המורכבת של הקוסמוס. המוזיאון הוא פרי יצירתם של משרד האדריכלים הבינלאומי ennead, שפועל מניו-יורק ושנגחאי, שזכו בתכנון המוזיאון בתחרות בשנת 2014.
נראה שהקשר בין התוכן – מוזיאון למדעי החלל - לבין צורתו הלא שגרתית של המבנה, הוא העיקרון המרכזי שהניע את האדריכלים בעיצוב הפרויקט. שלוש קשתות חופפות מייצרות את קווי המתאר הכלליים של הבניין. התנועה העוצמתית שלהן יחד אמורה לאזכר את מסלולם של גרמי השמיים ואת תנועתו המתמדת של היקום.
"רצינו למנף את האדריכלות כך שתשפיע בצורה מדהימה על כל החוויה שבמוזיאון", אמר בראיון וידיאו תומאס ג'יי. וונג (Thomas J. Wong), מעצב ושותף ב-ennead. "המוזיאון החדש ישמש גם למחקר מדעי וגם להצגת דוגמאות ממבנים שמימיים לאורך ההיסטוריה. כך, המוצגים והאדריכלות מתקשרים באופן שהוא מעבר לתוכן המדעי, הם יאירו את המשמעות של להיות אדם ביקום עצום ובלתי ידוע".
המוזיאון החדש הוא שלוחה של מוזיאון המדע והטכנולוגיה של שנגחאי, ובשטחו העצום ניתן למצוא תערוכות קבועות ומתחלפות, פלנטריום, מצפה כוכבים, מרכז חינוך ומחקר, וטלסקופ סולארי בגובה של 24 מטרים.
התערוכה במוזיאון כוללת כבר עכשיו מגוון עשיר של ממצאים ומוצגים. ניתן לראות שם, בין היתר, 70 דגימות של מטאוריטים שחלקם במקור ממאדים, ומגוון חפצים מלמעלה מ-120 אוספים שונים, כולל עבודות מקוריות של גלילאו, קפלר, ניוטון ואסטרונומים נוספים.
בעיית שלושת הגופים
לדברי וונג, העיצוב האדריכלי של המוזיאון מושפע מתמה נוספת מעולם האסטרונומיה הנקראת "בעיית שלושת הגופים". אותה שאלה מדעית שטרם נפתרה, עוסקת בניסיון לחזות תנועתן של שלוש ישויות שמימיות - למשל השמש, הירח וכוכב הלכת ארץ - בהתבסס על כוח הכבידה ההדדי שקיים ביניהן.
כך, עיצוב המוזיאון כולל שלושה גופים ארכיטקטוניים דומיננטיים: כיפה הפוכה, ספירה (כדור) ואוקולוס (פתח בתקרה). כל אלמנט כזה מכיל אטרקציה אחרת עבור המבקרים, והיחסים בין השלושה משקפים את הסוגייה האסטרונומית. "כל אחת משלוש הצורות העיקריות של הבניין משמשת כמכשיר אסטרונומי שעוקב אחרי השמש, הירח והכוכבים והן מזכירות למבקרים שתפיסת הזמן שלנו מקורה בעצמים אסטרונומיים רחוקים", נכתב באתר האדריכלים.
האלמנט הראשון בו נתקלים באי המוזיאון הוא הפתח הגדול בתקרה שממוקם מעל הכניסה הראשית. אותו אלמנט שמחופה במתכת רפלקטיבית בגוון זהב, מדגים את חלוף הזמן באמצעות מיקומן המשתנה של קרני השמש שעוברות דרכו. בצהרי היום, אור השמש שנכנס דרך פתח התקרה מאיר בצורה מדויקת רחבה עגולה שנמצאת בכניסה למוזיאון.
האלמנט השני, הספירה, מאכלס בתוכו את הפלנטריום של מוזיאון האסטרונומיה. הכדור שמחופה בחומר מתכתי, הפעם בגוון כסוף, בולט בחלקו מגג הבניין באופן שמזכיר את הופעת הירח. במשרד האדריכלים מסבירים ש"צורתו של הכדור לא נובעת רק מהדרישות הבסיסיות של כיצד פלנטריום צריך להיראות, אלא גם כביטוי מופשט של צורה שמימית ראשונית".
הספירה גדולת הממדים מוחזקת ברובה באמצעות גג המוזיאון. התמיכות הקונסטרוקטיביות של אותו אלמנט כמעט שלא נראות כלפי פנים, וכך נוצרת האשליה שהכדור הענק מתגבר על חוקי המשיכה ומרחף בתוך המוזיאון. רמפה שמקיפה אותו מאפשרת לבחון את הכדור מזוויות שונות, אך הזווית המעניינת והמרשימה ביותר כנראה נמצאת בתחתית הפלנטריום - בנקודה זו מבקרים יכולים לעמוד ממש מתחת לספירה הענקית.
הביקור במוזיאון מסתיים באלמנט השלישי שתכננו האדריכלים – כיפת הפוכה עשויה מזכוכית. הכיפה ממוקמת מעל חלל ענק, כשרמפה ספירלית שמקיפה אותו מובילה אליה. הכיפה מאפשרת למבקרים הזדמנות להביט אל השמיים והכוכבים, מה שהאדריכלים מתארים כ"מפגש אמיתי עם היקום לסיכום החוויה המדומה שהייתה בתוך המוזיאון".