"הפגישה הראשונה שלי עם הלקוחות נערכה אצלם בבית הקודם, ברשפון", מספרת מעצבת הפנים אנה וייל. "כשהגעתי הם ישבו בחצר, עם קנקן מים ולפטופ על שולחן קק"ל, בדיוק סיימו פגישה עם מפקח הפרויקט. התינוקת שלהם הייתה חולה, וילד נוסף הלך וחזר מחבר בבית השכן. אני זוכרת שפנים הבית בצבץ דרך הדלת ופיתה אותי להיכנס. זה היה בית שבייעוד המקורי שימש לול או רפת. אני לא חושבת שחוויתי פגישת היכרות ראשונה עם לקוחות שהתוכן המילולי שלה היה כל כך שולי לעומת חוויית האירוח וההתבוננות שהייתה כל כך משמעותית. משהו בסיטואציה היה מהפנט. הכול ריחף סביבם, אווירה נונשלנטית של חיבור עמוק בחוסר מאמץ. יש משהו בלראות את האנשים בסביבה הכי טבעית שלהם שנותן מה שאף שיחה לא מספקת לי כמעצבת. מאז אותו יום אני שואפת להגיע ללקוחות לפגישה ראשונה בביתם".
מהפגישה ההיא התקדמו בני הזוג והמעצבת לעבר עיצוב הבית המשפחתי החדש שלהם, הפעם בנוף ים. "זמן קצר אחר כך הם נתנו לפרויקט שם – 'אסוף ברישול'", מספרת וייל, בעלת סטודיו WANTYM. "השם התלבש לי באופן טבעי. מהר מאוד הפכנו לשותפים לדרך. הרכבנו שפה שכולה תולדה של שם הפרויקט. מצד אחד המטרה העיקרית שלנו הייתה לתת מראה של בית אלגנטי, 'חדש מהניילונים', ומצד שני לתת לדייריו תחושה טבעית ולא מתאמצת. רצינו שהכול ייראה כאילו צמח יחד עם הבית ולא זר לו. דרך נקודת המוצא הזאת בחרנו לנתב את עצמנו מהמעטפת ועד לבחירות של הפרטים הקטנים ביותר בבית".
עובדים מהבית הגובל בשמורת טבע
הבית החדש של המשפחה, שבה זוג הורים ושלושה ילדים, בני שנתיים עד עשר, נמצא בשוליה הצפוניים של שכונת נוף ים בהרצליה, המתאפיינת בבתים צמודי קרקע שנבנו בשנות ה-50. הבית גובל בשמורת טבע, כך שיש לו זיקה לנוף פתוח וירוק. המבנה מורכב מקומת מרתף בשטח של כ-80 מ"ר, קומת כניסה בשטח של כ-120 מ"ר וקומה נוספת מעליה בשטח של כ-75 מ"ר. את התכנון האדריכלי של הבית החדש, שהוקם על חורבות המבנה הישן, עשו נוימן חיינר אדריכלים. וייל הצטרפה בשלב עיצוב הפנים.
בקומת המרתף נמצא הממ"ד שמשמש בתור חדר העבודה של אב המשפחה, הייטקיסט במקצועו. החלל המרכזי בקומה הזאת משמש כחדר משפחה עם טלוויזיה לצפייה משותפת. במהלך גיבוש התוכנית דנו המעצבת ובני המשפחה על החיים בבית עם כמה מפלסים, בדגש על הרצון לאפשר, עד כמה שאפשר, שהות משותפת בכל קומה עבור כולם. למשל, חדר הצפייה בקומת המרתף שיועד ותוכנן כך שיאפשר צפייה משותפת, ויש גם פינת תיפוף, מטבחון קטן ופינת מסתור לילדים. גם בחדר העבודה של האב שולבו עמדות למידה לילדים.
אגף נוסף בקומת המרתף יועד לטובת קליניקה של אם המשפחה, פסיכולוגית במקצועה, ויש בו חדר טיפולים, שירותים, חלל המתנה ויציאה לחצר אנגלית. הקומה מחופה ברובה בפרקט עץ, פרט לאגף של האם שבו היא ביקשה רצפה עשויה בטון מוחלק, חומר שאהוב עליה. את הנראות של הקליניקה משלימים אריחים בסגנון פאזל של המותג מוטינה בצבעי כחול, לבן ושחור. "הבית נבנה בשיטה של בנייה קלה מתקדמת, אך בקומת המרתף בוצעו יציקות, ולכן השארנו בקליניקה קיר בטון חשוף", מסבירה וייל. לחצר האנגלית המרוצפת באריחים לבנים קטנים יוצאים דרך ויטרינה בעלת פרופיל בלגי. המטבחון בקומה הזאת עשוי בירץ' (עץ ליבנה) והוא הוכן במיוחד בנגריית יוניק דברים מיוחדים, כמו יתר הנגרות בבית. את הרהיטים בפינת המשפחה בחרו ב-Pas Normal.
חיבורים בין הקומות
מהמרתף למעלה מוביל גרם מדרגות עשוי בטון יצוק. "גרם מדרגות בתוך בית הוא אתגר גדול. זה מתחיל מעצם מהותו כמי שמנתק בין קומה לקומה, אך רצינו שהוא גם יחבר פונקציות ואלמנטים, ולכן בהמשך הוא חובק ספריית ברזל לבנה שמתחילה בקומת המרתף ומטפסת לגובה, עד למפלס העליון של הבית", מספרת וייל. לדבריה, כל בני המשפחה הם אנשי ספר, ולכן הספרייה, שמשמשת גם כמעקה, מחולקת לתאים בגדלים שונים, כשחלקם פתוחים ואחרים סגורים חלקית בגב מחורר בעיגולים בגדלים משתנים. התאים פונים בכל פעם לכיוון אחר, בהתאם לנוחות הגישה לתא. הספרייה נחתכה בידי אמיר מברזל-פרו בלייזר לוח-אחר-לוח שהורכבו למקשה אחת בחיבורים שכמעט לא נראים.
במקביל לספרייה יש קיר שמלווה את הטיפוס או את הירידה בגרם, ואותו בחרו לצבוע בכחול. הבחירה בקיר צבוע בצבע בולט מלמטה עד למעלה מייצרת תחושה של חיבור והמשכיות ומטשטשת את ההפרדה בין קומה לקומה.
"את מדרגות הבטון ביקשנו לצקת כך שלא ייראה כמו בטון אדריכלי, אלא ישמור על מראה גולמי יחסית של החומר", מסבירה וייל. "מהצד החיצוני עטוף הגרם כולו במעקה שמורכב מסרגלי עץ שהותקנו במרווחים אחד מהשני, כך שהם מאפשרים הצצה לתוך הגרם ומתוכו".
קומת הכניסה: משחקי נגרות וצבע
סביב הבית, מכל שלוש החזיתות, ניבטת החצר ההיקפית של הבית מחלונות המשולבים עם תריסי עץ, שהוכנו במדויק בחברת שקד המאירי. בחלק הבנוי יש סלון, פינת אוכל, מטבח, חדר משפחה, שירותי אורחים, חדר רחצה וחדר נוסף שמתוכנן להיות בעתיד חדר ארונות, אך כיום הוא חלק מחדר המשפחה ומשמש לאחסון משחקים של הילדים. את כל הרצפה בקומה הזאת בחרו בני הבית לחפות בפרקט המשמש בסיס לעיצוב האקלקטי של הפונקציות השונות.
המטבח עשוי משלד ברזל בצבע לבן וארונות בצבע אבן. הוא בנוי כשני פסים מקבילים: פס נמוך הממוקם על הקיר הצפוני, ובו כיור מול חלון שמשקיף על שמורת הטבע, ובהמשך ארונות גבוהים. במקביל לפס מוקם אי גדול, שקצהו מיועד לישיבה של המשפחה בארוחות היומיומיות שלהם. מעל האי תלוי אלמנט ברזל לבן שמכיל מדף ומוט לתלייה.
משטח המטבח עשוי גרניט פורצלן שנרכש בפרביטל, והקיר מחופה באריחים מלבניים לבנים שנבחרו בחברת מודי. על גבי הקיר שניצב לפס העבודה ממוקמת כוורת בצבע שחור עבור צנצנות ומכלים.
פינת אוכל עגולה ממוקמת בסמוך למטבח ולחלון גדול שמשקיף לברושים. על הקיר הניצב עומדת ויטרינת ברזל ובה כלי אירוח והגשה.
פינת המשפחה נמצאת בקצה השני של הקומה ובה יש חלל מרכזי, חדר רחצה וחדר ארונות. "את חדר המשפחה השארנו כרגע פתוח לחלל המרכזי, כך שכשהילדים משחקים שם, נשמר קשר עין. בעתיד יהיה אפשר לסגור אותו לחדרי שינה עבור מתבגרים", אומרת המעצבת. "במקום הקיר הותקן לוח מסתובב על ציר פיבוט, כשצד אחד שלו צבוע בצבע לוח שחור כדי שיהיה אפשר לצייר עליו, וצידו השני צבוע בגוון אבן של המטבח ועליו שני מתלים לתיקים. הפאנל המסתובב שומר על הפתיחות של החדר לשאר הבית וגם מייצר הזדמנות לשנות".
כחלק מפינת המשפחה שולב חדר רחצה עם חלון גדול שמשקיף לחצר: יש בו ארון כיור עשוי ברזל בשילוב עם ארונות עץ שנצבע בגוון כתום עמוק. המשטח והכיור עשויים קוריאן.
בכניסה לבית הותקן ארון כניסה העשוי בחלקו בירץ' ובחלקו צבוע בגוונים כחול-ירוק עמוק בהשראת הים, גוון אבן ומדף בצבע כתום. הארון השימושי מפריד בין מבואת הכניסה לשירותי האורחים. "כחלק מהארון חיברנו גם עמוד פלדה שמהווה חלק מהקונסטרוקציה של הבית ואותו בחרנו להשאיר חשוף", מספרת המעצבת.
בשירותי האורחים יש שני מדפים פתוחים מעץ אשה ועליהם מונח כיור גדול במיוחד. קירות השירותים נצבעו בגוון שחור פחם, ובצד מבצבץ עמוד בטון שהוחלט להשאיר חשוף.
דרך הוויטרינות הגדולות יש יציאה לחצר המורכבת מאזור עם דשא וצמחייה ומאזור מרוצף בבטון מוחלק, ובו ממוקמים נדנדות לילדים, שולחן אירוח גדול ומטבח חוץ. העצים שהיו בשטח לפני הריסת הבית הישן נעקרו בזהירות, נשמרו וניטעו מחדש בסיום הבנייה.
17 צפייה בגלריה
מסדרון עם אחסון שבו משובצות הדלתות לחדרי הילדים - אחד לשינה והשני למשחקים
(צילום: שי אפשטיין)
חדר אחד גדול לשלושה ילדים
במעלה המדרגות מגיעים לקומת חדרי השינה, והעיצוב שלה הוא המשך טבעי של יתר הבית. הכניסה לקומה מתחילה במבואה רחבה שלכל אורכה נמתח ארון אחסון ובתוכו משובצות שתי דלתות המובילות לחדרי הילדים.
הילדים, שני בנים ובת, ישנים בחדר אחד משותף וגדול שיהיה אפשר לחלק בעתיד לשניים. בדומה לחדר המשפחה למטה היה חשוב להורים לאפשר את הדינמיות הזאת לעתיד. בחדר הילדים יצרה המעצבת הפרדה – צד אחד מיועד לשינה ובו מיטת קומתיים המשולבת עם ספרייה, ובניצב מיטה נוספת עבור בת השנתיים. הקיר שברקע המיטה נצבע כחול וכך גם הספרייה שלצידן. המיטות עשויות בירץ' בשילוב צבע, והסולם עשוי ברזל שנצבע באדום יין.
בחדר מפוזרים לא פחות מארבעה ארונות קטנים ברוחב 60 ס"מ. הם מאופיינים בחזיתות חרוטות בשיטת CNC (כרסום בחומר). "הכנו מבחר דוגמאות, והילדים בחרו לעצמם את הדוגמה שהם אהבו לארון שלהם", מספרת וייל. בחציו השני של החדר יש שולחן עבודה ומרחב למשחק וכן שתי שידות פתוחות בצבע חרדל עבור הצעצועים.
בחדר השינה של ההורים יש שני חלונות שפונים לשמורת הטבע, והמיטה שעוצבה במיוחד עבור החלל ממוקמת בדיוק מולם. הקיר שבגב המיטה נצבע בצבע ירוק עמוק, ומשני צדדיה תלויים גופי תאורה של בית העיצוב האוקראיני +Kouple. לאורך החדר שובץ ארון העשוי ממסגרות עץ צבועות בשחור ובתוכן רשת ראטן. בחדר יש ארון נוסף בצבע לבן.
17 צפייה בגלריה
חדר השינה הזוגי עם קיר בירוק עמוק וארונות ראטן הנתון במסגרת שחורה
(צילום: שי אפשטיין)
בחדר הרחצה של בני הזוג יש ארון כיור עשוי MDF שחור ועליו משטח וכיור עשויים קוריאן במקשה אחת, שהוכן במיוחד בקוריאן שיק.
התוצאה היא בית שמח וצבעוני, ואף שהוא מתפרס על פני שלוש קומות יש ביניהן חיבור וזרימה טבעית.
