ימים ספורים אחרי ששוחררו הדמיות ראשונות של הפרויקט הסעודי The Line – עיר חדשנית שעתידה לקום בצפון-מערב ערב הסעודית – עולם האדריכלות סער. הפרויקט הגרנדיוזי, שלא לומר המגלומני, הוא אחד ממיזמי הדגל המתוקשרים של הממלכה הסעודית והעומד בראשה, הנסיך מוחמד בן סלמאן. זוהי גם אחת התוכניות הכי גדולות, יקרות, שאפתניות ומוגזמות של המאה ה-21. "The Line יתמודד עם האתגרים העומדים בפני האנושות בחיים העירוניים כיום וישפוך אור על דרכים חלופיות לחיות", הכריז יורש העצר בהצהרה הרשמית שפורסמה לתקשורת בשבוע שעבר.
The Line, כשמה כן היא, מתוכננת כרצועה ארוכה וצרה (רוחבה 200 מטרים בלבד) של מבני ענק, שצידה המערבי יתחבר למפרץ עקבה, מה שמוכר במחוזותינו יותר כ"מפרץ אילת". 170 הקילומטרים של העיר יחצו שלושה אזורים טבעיים שונים: הראשון הוא המדבר לחופי הים האדום, דרך אזור הררי גבוה ועד עמק בתוך סעודיה.
עד 2045, מועד סיום הפרויקט, עתידים להתגורר בתוך הרצועה הסעודית כתשעה מיליון בני אדם, אך בניגוד לערים שאנחנו חיים בהן היום לא תוכלו למצוא שם כבישים עם מכוניות או רחובות להולכי רגל. היא תתנשא לגובה 500 מטרים והתנועה בה תתרחש בעיקר לגובה. רכבת מהירה תחבר בין שני קצוות העיר תוך 20 דקות נסיעה בלבד. השוואה קצרה בסרטון התדמית מראה שהרצועה החדשה תעקוף בגובהה (ואולי גם בחשיבותה, לדעת הסעודים) את מגדל האמפייר סטייט בניו-יורק, 450 מטרים "בלבד", ותשאיר אבק לאייפל הפריזאי – "רק" 330 מטרים. The Line יהיה הבניין ה-12 בגובהו בעולם אך ללא ספק הארוך מכולם.
מי שבולטים בהיעדרם בהצהרה התקשורתית הם האדריכלים שעומדים מאחורי הפרויקט הגרנדיוזי. רק באתר האדריכלות Dezeen נכתב בזהירות: "למרות שזה לא הוכרז באופן רשמי, להבנת Dezeen המגה-סטרוקטורה תוכננה על ידי הסטודיו האמריקאי 'Morphosis'". בנוסף לזהותם הלא ברורה של האדריכלים, פרטים נוספים שחסרים בהצהרה היא התשובה לשאלה מתי יתחילו העבודות הממשיות בשטח.
"למה שנעתיק ערים רגילות?"
פרויקט The Line הוא צלע אחת בתוך פרויקט גדול הרבה יותר של השלטונות הסעודים, העונה לשם Neom. הפרויקט הוכרז לראשונה ב-2017 כחלק מהחזון של הממלכה לשנת 2030. כבר משם הפרויקט ניתן להבין את המטרות המגלומניות שעומדות מאחוריו. לפי האתר הרשמי של המיזם, בעוד המילה Neo פירושה "חדש" בשפה היוונית, האות M מייצגת גם את המילה הערבית ל"עתיד" (mustaqbal) וגם את האות הראשונה בשמו הפרטי של הנסיך הסעודי.
גבולות הגזרה של פרויקט "ניאום" הוא שטח בגודל 26,500 קילומטר רבוע בצפון-מערב המדינה, שיכלול עוד שני פרויקטים עיקריים נוספים: Oxagon – קומפלקס תעשייתי בצורת מתומן שצף על המים, ו-Trojena – מיזם תיירות שיכלול אתר סקי, אגם מלאכותי ומלונות יוקרה. תג המחיר של הפרויקט עומד נכון להיום על כטריליון דולר, סכום אסטרונומי אפילו בקנה מידה סעודי. לפי מוחמד בן סלמאן, השלב הראשון של הפרויקט יימשך עד 2030 ויעלה 319 מיליארד דולר, שלדבריו יושגו מקרנות מימון של הממלכה אבל גם ממקורות במגזר הפרטי.
"אם יש לך כסף, כדאי להרים את הרף וליצור משהו חדשני ושונה", צוטט בן סלמאן בסוכנות הידיעות רויטרס באירוע החשיפה של The Line בעיר ג'דה. "מכיוון שאנחנו עושים את זה יש מאין, למה שנעתיק ערים רגילות?", והוא הוסיף: "אני מאמין שזה הולך להיות האזור הטוב ביותר שאפשר לחיות בו – ללא ספק בכל הפלנטה".
חומת זכוכית
ההדמיות של The Line מציגות עולם אוטופי רווי בצמחייה, אקלים נינוח, גשרים עיליים ואנשים מאושרים. העזרים הוויזואליים מתוגברים גם בסיסמאות אופנתיות והבטחות רלוונטיות לעידן משבר האקלים. כך למשל נאמר שהעיר החדשנית תתבסס על מאה אחוז מקורות של אנרגיה מתחדשת. כמו כן, כל השירותים הנחוצים לתושב יהיו במרחק דקות הליכה בודדות, עניין שצפוי לייתר לגמרי את השימוש בכלי רכב מזהמים.
הצורניות הלא שגרתית שנבחרה לעיר נגזרת מהרצון לצמצם את דריסת הרגל האנושית על פני הקרקע. במקום להתפרס לצדדים כמקובל, הרצועה שרוחבה 200 מטרים ואורכה 170 קילומטרים, תתפוס שטח בגודל 34 קילומטר רבוע. לשם השוואה, שטחו של רובע מנהטן בניו יורק עומד על 59.1 קמ"ר והוא מאכלס כ-1.6 מיליון תושבים. קברניטי The Line אף הגדילו לעשות והדגימו בסרטון כיצד הייתה נראית מנהטן לו הייתה מסודרת כקו אחד ישר וארוך.
בחירה עיצובית נוספת שבה ניתן להבחין בהדמיות היא חיפוי החזיתות החיצוניות של "הרצועה" במראות. בהצהרה נמסר כי חזית המראות "תספק לפרויקט את אופיו הייחודי ותאפשר אפילו לטביעת הרגל הקטנה שלו להתמזג עם הטבע, בזמן שהפנים ייבנה ליצירת חוויות יוצאות דופן ורגעים קסומים". זכוכית אמנם משקפת את הסביבה הקרובה שמקיפה אותה, אך לא בהכרח משתלבת בתוכה. קשה שלא לשים לב שהרצועה, בסופו של דבר, היא חומת זכוכית ארוכה ואימתנית שחוצה בגסות את המרחב לשני הצדדים. כרגע אפילו לא ברור אם ואיך ניתן יהיה לעבור מצד אחד של החומה אל צידה האחר.
בזמן שהעיר מתוארת כדוגמה יוצאת דופן של תכנון בר קיימא, בהצהרות הרשמיות ובאתר הפרויקט לא נמסר כיצד זו תיבנה, והאם גם תהליך ההקמה של פרויקט כה גדול ישקף את אותם ערכים אידאליים. זאת עובדה גלויה שענף הבנייה הוא בין המזהמים ביותר בעולם. הוא אחראי על לא פחות מ-40 אחוז מצריכת האנרגיה העולמית, 30 אחוז מפליטות גזי החממה כמו גם שימוש בזבזני במים וייצור כמות אדירה של פסולת – אך כיצד, למשל, ישנעו לאתר כמויות אדירות של חומרי גלם לטובת בניית הפרויקט הגרנדיוזי? נראה שבערב הסעודית מתמקדים יותר בתוצר הסופי ופחות מספקים מידע על הדרך שבה הוא יופק.
המחיר האנושי
עדיין לא ברור מי יהיו אותם אנשים שיאכלסו את העיר החדשה ואת יתר המיזמים של "ניאום", אבל בהחלט ידוע מי הודר משם לטובתם. בזמן שבסרטוני התדמית מוצג האתר המדברי כשטח בתולי, כתבה שהתפרסמה לפני שנתיים בגרדיאן הבריטי סיפרה כיצד לפחות 20 אלף בני שבט אל-חוויטאת (Huwaitat) שחיים באזור, עומדים בפני פינוי לטובת "ניאום" וללא מידע היכן יגורו בעתיד.
"עבור שבט חוויטאת, 'ניאום' נבנית על הדם שלנו, על העצמות שלנו", צוטט באותה כתבה עליא היל אבוטיה אל-חוואיתי (Alia Hayel Aboutiyah al-Huwaiti), פעיל וחבר בשבט שחי בלונדון. הוא הוסיף: "זה בהחלט לא עבור אנשים שגרים שם. זה לתיירים, לאנשים עם כסף, אבל לא עבור האנשים המקוריים שגרים שם". כתבה אחרת של ה-BBC מפברואר האחרון דיווחה שעל פי ארגוני זכויות אדם שתי עיירות באזור פונו ו-20 אלף חברי השבט הוצאו בכוח וללא פיצוי הולם.
אחד מהחששות המשמעותיים שנובעים מתהליך הבנייה של "הרצועה" ויתר הפרויקטים של יורש העצר, הוא שהדבר יוביל לפגיעה מאסיבית בזכויות ובחיי אדם, תחום שערב הסעודית ושכנותיה "מצטיינות" בו בלשון המעטה. הדוגמה אולי המזעזעת והמדוברת ביותר מהאזור היא דווקא מקטאר, שעבור המתקנים החדשים שנבנו למונדיאל בנובמבר הקרוב שילמו בחייהם כ-6,500 פועלים. נושא זכויות האדם הוא לא נר לרגליו של הנסיך הסעודי, שעל פי הערכת המודיעין האמריקני אף הורה על רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י ב-2018 באיסטנבול.
אמנם ערב הסעודית ניסתה להשיק רפורמות בתחום העבודה, אך לדעת Human Rights Watch הן אינן מספקות או מניחות את הדעת. "בעשור האחרון, מדינות מפרץ אחרות פתחו ברפורמות במערכות הקפאלה (Kafala – מערכת לניטור מהגרי עבודה שנהוגה במדינות המפרץ, ש"פ) הידועות לשמצה שלהן, כאשר רובן מציעות רפורמות משמעותיות יותר מאלו של הרשויות הסעודיות. עם זאת, הרבה מאותן הפרות נגד זכויות מהגרי עבודה ממשיכות ברחבי האזור, לרוב שכר שלא משולם או מעוכב והחרמת דרכונים ", נכתב בדו"ח של הארגון ממרץ 2021 שבחן את הרפורמה האחרונה שהציעו הסעודים.
"פנטזיה צעקנית"
לאדריכל אודי קרמסקי, ראש המגמה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון, יש ביקורת לא מעטה על התוכנית הסעודית להקמת עיר העתיד "ניאום", אבל הוא מעדיף לפתוח דווקא עם הצד החיובי. "אני יכול להסתכל על הפרויקט גם מהצד החיובי שלו, לא רק מהצד השלילי".
יש לו צדדים חיוביים בעיניך?
"כן. למרות שהוא לא הפתרון בשום צורה, הוא לפחות מעניק במה למחשבה על פתרונות של חיים באקלים קיצוני. כיוון שהעיר הזו שואפת לייצר סוג של התבודדות מהסביבה, מין בועה מנותקת ונטולת קונטקסט שאפשר להקביל לחיים בתחנת חלל, שגם אם בונים אותה הכי צבעוני והכי שימושי, עדיין כל מי שנמצא בה מבין שהוא חי בתוך בועה".
"כשמביטים על העיר העתידנית הזו, למרות שהיא לא מביאה את הפתרון הנכון בעיניי, היא לפחות מניחה את הבעיה על השולחן"
ואת זה אתה מניח בצד החיובי?
"כן, כי במובן מסוים יש סיכוי שאנחנו הולכים לתקופות מאוד קשות אקלימית, דמוגרפית, אפילו בריאותית אפרופו הקורונה שהכניסה אותנו לבועות, ופתאום האקלים וסביבת הכדור שמעולם לא היו האויבים שלנו מתחילים להיות כאלה ועלינו להתגונן מפניהם. לכן כשמביטים על העיר העתידנית הזו, למרות שהיא לא מביאה את הפתרון הנכון בעיניי, היא לפחות מניחה את הבעיה על השולחן, מה גם שהיא עושה את זה במדבר, שהוא מקום תובעני. אבל זה מוביל אותי לתחושת ההתנגדות הגדולה כלפי הפרויקט.
תסביר.
"הוא מוכיח את מה שאנחנו יודעים — שהעולם מתנהל על ידי מי שיש לו כסף, וזה מתסכל. תנועות ירוקות לא מצליחות מספיק כיוון שאין להן די תמיכה כלכלית ובטח במקומות כמו סעודיה ששם בעל המאה הוא בעל הדעה. אני לא רוצה לבוא ולטעון שהעיר הזו היא לגמרי לא אקולוגית כי מדברים שם על שימוש באנרגיה חלופית, אבל כל דבר שצומח מאפס למאה לא יכול להיות אקולוגי, כי הוא לא יודע להרגיש את הסביבה, ולכן אין סיכוי שהוא יהיה ידידותי למישהו, חוץ מאשר למי שהקים אותו ולאנשים שהוא איפיין כמי שיכולים לגור בו, כלומר אנשים שיש להם הרבה כסף.
"פרויקטים כאלה לגמרי עובדים נגד ההיסטוריה ונגד ההתפתחות האורגנית. הייתי אפילו אומר שהעיר הזו היא דימוי, סוג של פנטזיה צעקנית שמחפצנת את המציאות, ולכן במובן מסוים היא אפילו מיושנת ולא מחדשת כלום, אלא מזכירה דימויים שאנחנו כבר מכירים מהמגדלים של לאס וגאס".
השאלות הקשות שמתעוררות בקרב אדריכלים, מומחים חברתיים, כלכלנים ואנשי צבא בנוגע להיתכנות הפרויקט עוסקות בעיקר בהיתכנות של הקמת עיר אדירה בת מליוני תושבים שקמה מאפס תוך שנים בודדות. "הם חושבים שהטכנולוגיה שעליה משתית בן סלמן את תהליכי הבנייה, תפתור את כל הבעיות האנושיות", מותח ביקורת הארכיטקט הסעודי, רם נועיימי, שמתגורר היום בארצות הברית. "אבל אף אחד לא טורח לשאול את עצמו את השאלה הבסיסית: למה שבני אדם יגיעו בכלל לחיות שם במדבר. איזו קהילה תיווצר שם? האם הזרים יתערבבו עם המקומיים? האם יתגלעו ביניהם סכסוכים ומי יפתור אותם? הפרויקט נועד בראש ובראשונה למטרות יחסי ציבור ואין שום התייחסות לבעיות הרבות שיש בתוכנית".
הביקורת של נועיימי מתבססת גם על כך שסעודיה מתקשה בהקמת פרויקטים צנועים יותר. כך, למשל, רבי קומות רבים בבירה ריאד עומדים כיום ריקים או ריקים בחלקם, כיוון שהממשל הסעודי מתקשה למשוך חברות בינלאומיות למדינה. גם האדגריכל הערבי ("אני יליד מצרים אבל מתגורר בחו"ל ועובד עם חברות בינלאומיות"), מוחמד פאתיח פסימי לגבי הצלחת הפרויקט: "הבעיה היא שהסעודים לא חושבים קדימה. קשה לחשוב על עיר שנבנית מאפס ומצליחה. בפרויקט כזה חייבים לשתף את הציבור, אבל כרגע אין את מי לשתף כי עוד לא ברור מי יעבור לגור שם".
לבסוף, שאלת השאלות שנלחשת מפה לאוזן אצל פרשנים לענייני סעודיה: מה יקרה אם אויבי יורש העצר הסעודי בתוך מדינתו, וישנם לא מעטים כאלה, יצליחו לחסל אותו? האם מי שיבוא אחריו ימשיך את המיזם או שיצעיד את סעודיה לאחור ויסגור את הפרויקט המגלומני. בן סלמן, מתברר, מכיר את כל הפקפוקים, הספקנות והתרחישים. "ניאום תהיה בירת העולם", הוא מבטיח. העתיד הקרוב יוכיח מי צדק.
