זוג מהנדסים בשנות ה-40 לחייהם, הורים לשלושה ילדים, החליטו שהגיע הזמן לשנות את עיצוב ביתם הממוקם בקיבוץ שובל שבנגב. הם פנו למלביש הבתים שי אליעזר צבי, שניצח על מתיחת פנים צבעונית במיוחד. "בני הזוג רצו להשתחרר מתחושת האחידות של בתי הקיבוץ החדשים", מספר צבי. "סגנון העיצוב המקורי היה נורדי עם רהיטי איקאה, והם רצו ללכת על סגנון עשיר בצבע. בעלי הבית מאוד נמשכו לסגנון הווינטג' של שנות ה-70, שבניגוד לסגנון הנורדי המתון והנקי מאופיין בצבעוניות נועזת".
בית הקרקע, החולש על פני 180 מ"ר, כולל שישה חדרים וגינה גדולה שמקיפה אותו. במסגרת הפרויקט בוצעה הלבשה מחדש של מבואת הבית, החלל המרכזי (הכולל את הסלון, פינת האוכל והמטבח), חדר השינה של ההורים, חדר העבודה והאורחים, פינת הרביצה והמשחקים ושירותי אורחים. תקציב העיצוב עמד על מאה אלף שקלים: "בני הזוג מאוד אוהבים את סגנון הריהוט והתאורה של שנות ה-70, אבל העדיפו שלא לאבזר את הבית בריהוט וינטג' אמיתי, שכלל שריטות, חלודה וסימני זמן. האתגר היה לאבזר את הבית בריהוט חדש בסגנון וינטג'. לצורך כך פנינו למעצבים שיצרו גופי תאורה ורהיטים בהזמנה אישית שמצטטים את התקופה, ושילבנו את הסגנון של הסבנטיז בטפטים, בצבע הקירות ובווילונות".
הכל מתחיל בצבע
צבי מספר שתהליך העבודה החל מבחירת הצבעים. "ישבתי עם בני הזוג על פלטת הצבעים, וגילינו שכל אחד מהם נמשך לצבע אחר – הוא אוהב כתומים והיא אוהבת ירוקים. בעקבות זאת, בחרנו את הכתום והירוק כצבעים הדומיננטיים בבית, ובאקססוריז בצבעים אלה". דוגמה טובה לכך נמצאת כבר בכניסה אל הבית, שבה פוגשים המבקרים בצבע הירוק. "בכל הבתים בקיבוץ נבנתה מעין מחיצת בטון צפה בכניסה, שלא מחוברת לתקרה הגבוהה שבחלל המרכזי", מספר המעצב. "צבענו את המחיצה בצבע ירוק עם חיפוי עץ ויצרנו ממנה מבואה נעימה שהוסיפה חום לבית. בנוסף יצרנו גרדובה שכוללת פינת אחסון למעילים, לתיקים ולנעליים".
מימין לדלת הכניסה, נמצא סלון גדול ורחב במיוחד שממנו יציאה לחצר. בעיצוב המקורי, עמדה בסלון ספה קטנה ופרחונית, בעוד ששאר החלל היה ריק מריהוט. הספה הוחלפה בשתי ספות חדשות במראה וינטג' בצבעי ירוק וכתמתם, שמשתלבות עם שטיח אפור. בנוסף, נבחר מזנון שנקנה מאספנית ישראלית שמחדשת רהיטים, ספרייה פתוחה שנרכשה בשוק הפשפשים בהזמנה אישית, ושולחן יד שנייה בצבעי עץ-שחור ששובר את הריהוט המרובע בחלל. קיר הסלון נצבע בירוק מנטה, ועל החלונות נתלו וילונות שהוזמנו מחו"ל, שעליהם כתמים גדולים וכתומים בסגנון שנות ה-70. לצד הספה הירוקה מוקמה מנורת קשת שמהדהדת מאוד את הסגנון התקופתי, ומהתקרה נתלתה מנורת "ספוטניק" זהובה. בנוסף, החלל קושט עם עבודות אמנות וצמחייה.
בפינת האוכל הסמוכה בחרו בני הזוג והמעצב להשאיר את השולחן שהיה במקום. מעליו נתלו שתי מנורות חדשות בצבע האפרסק, שמתכתב עם פלטת הצבעים שנבחרה עבור החלל. גם קיר המסדרון והמטבח נצבעו בירוק מנטה, וקיר נוסף נצבע בירוק יער. צבע הקירות, מסביר צבי, משלים ותומך בגופי התאורה שנבחרו: "הוספנו הרבה מאוד גופי תאורה, גם מחופים וגם צבעוניים, דבר ששינה באופן משמעותי את עיצוב הבית". הדבר נכון גם בשירותי האורחים, שעל הקיר המרכזי בהם הודבק טפט צבעוני, וגוף התאורה שבתוכם הוחלף בגוף תאורה ירוק שמקפיץ את החלל.
פריטים שמספרים סיפור
משירותי האורחים מגיעים לחדר השינה הגדול של ההורים. "חדר השינה מוצף באור וכולל שני חלונות עצומים שפונים לגינה ומשקיפים לעץ דובדבן. בחרנו לתלות על החלונות וילונות סגלגלים במראה רך שהתכתבו עם הספסל הסגול שצמוד למיטה". הקיר נצבע באפרסק ועליו צוירו קשתות בצבע לבן שנועדו לרכך את הקווים הישרים בחדר. ליד חדר האמבטיה הוצבה שידת עץ במראה וינטג', שהעניקה מקום אחסון גדול יותר לנעליים.
מסדרון מוביל מחדר השינה של ההורים לחדר המשפחה, שסביבו חדרי הילדים. כדי להאיר את המסדרון החשוך מוקמו בו גופי תאורה תלויים, ועל רצפתו הוצב שטיח אדום ומאורך שנקנה ברהט. "קפצתי עם המשפחה לרהט בכלל כדי לקנות את ספת הרביצה שבפינת המשפחה", מספר צבי. "על הדרך מצאנו את השטיח האדום באיזו חנות ובני הזוג התאהבו בו ממבט ראשון. השטיח הזה כנראה משמש במקור לתפילה, ברהט יש המון מציאות שוות".
ספת הרביצה הירוקה ("זולה") מחליפה ספת איקאה חומה שהייתה במקום. מתחתיה הוצב שטיח צמרירי ושחור שעליו מצוירים מעוינים בלבן, ומולה מוקמה שידת טלוויזיה מעץ. נגיעות צבע אפרסק מעטרות את הקירות, ואת התקרה, ממנה תלוי גוף תאורה אפרפר, בחר המעצב לצבוע בגוון ירקרק עדין שמתכתב עם הטפט הצבעוני שברקע.
חדר העבודה הסמוך מתפקד גם כממ"ד של המשפחה, שבשל מגוריה בנגב, נאלצת להתמודד לא מעט עם שהות בו. "היה חשוב לנו לעשות סדר בחדר ושיהיה נעים להעביר בו את הלילה בזמן צבע אדום", מספר צבי. השולחן הקטן שהיה בחדר הוחלף בשולחן עץ אלון גדול עם מסגרת ברזל, ומעליו הותקנו מדפי עץ שמשים לאחסון ותצוגה. לשולחן צוותו כיסאות עור כתמתמים שמכתבים עם הטפט הנועז שנתלה מאחורי הספה הלבנה, ובו נגיעות של כתום וירוק. מהתקרה נתלתה מנורת זכוכית ירוקה שהייתה פופולרית מאוד בשנות ה-70, ועל החלונות נתלו וילונות סגולים שאיזנו את הצבעוניות בחלל.
"באמצעות צבע אפשר לייצר חלוקות אחרות לגמרי בחלל", מסכם צבי. "בבית הזה השתמשתי בצבע כמרומם אנרגטי, או בעברית פשוטה 'עושה שמח'. הפרויקט הבא שלי עם המשפחה הוא הלבשת חדרי הילדים – שאותו אני מסיים בימים אלה ממש".
