לאחרונה נפתח בלב הרצליה מרכז מטאור על שם לאה גולדברג - מרכז חינוך וקהילה רב־תכליתי לילדים ולמבוגרים, שמציע מגוון עשיר של תכנים בנושאי מדע, טכנולוגיה, קיימות עירונית, חוגים, בית ספר למחוננים, מועדון שחמט ועוד. המרכז, שמתפרס על שטח של כ־4,500 מ"ר, נבנה בעיצוב חדשני ותוך הקפדה על בנייה ירוקה ושמירה על קיימות. אם תרצו, זו גרסה מודרנית לקלאסיקה "דירה להשכיר" של גולדברג, או לפחות למשפט הפותח האייקוני: "בעמק יפה בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות".
"עיצוב המרכז תוכנן ביחד עם צוות המקום על פי הגישה החינוכית של המורה השלישי", מסביר האדריכל ליאור בן שטרית, המתמחה בפיתוח סביבות חינוך ומבני קהילה. "הגישה טוענת שבעולם החינוך יש שלושה מורים: המורה הראשון הוא המורה המקצועי שמעביר את הידע או ההורה; המורה השני הם קבוצת השווים – התלמידים שמעשירים זה את זה; והמורה השלישי הוא המרחב והסביבה. בשנים האחרונות יש מודעות רבה יותר לכך שהסביבה משפיעה על האופן שבו אנחנו לומדים. לכן, לכל אלמנט עיצובי במרכז יש גם פונקציה חינוכית".
דוד נופר, אדריכל המבנה, מוסיף: "השפה האדריכלית הייחודית בעיצוב חזות בית הספר שבסמוך – קבעה את טון העיצוב במרכז מטאור, באופן שבו מעטפת חיצונית מלווה את המבנה, בקיפולים בסגנון אוריגמי, ומאפשרת משחקי אור וצל ועיצוב תלת ממדי מורכב. מעטה זה עשוי מלוחות פלדה דקים מחוררים המורחקים מחזית המבנה, ומציגים דימויי עצים וענפים המובלטים בשעות החשכה באמצעות גופי תאורה מוסתרים. כתוצאה, מתקבלות תמונות דינמיות של המבנה, תוך תנועה סביבו ואליו".
5 קומות, 55 מיליון שקל
בניית המרכז החלה לפני שלוש שנים, והוא נפתח ממש סמוך ל־7 באוקטובר ומאכלס מאז ילדים ומבוגרים בשורה של פעילויות. הוא הוקם על ידי החברה לפיתוח הרצליה בהשקעה של כ־55 מיליון שקל. "בתחילת הפרויקט תוכננה קומה אחת עבור מרכז המדעים לילדים, ובהמשך הפרויקט צמח לחמש קומות. זאת, מתוך התפיסה של העירייה לעשות עירוב שימושים בדמות של פונקציות חברתיות המשרתות את תושבי העיר", אומר בן שטרית.
וכך, כמו במגדל של "דירה להשכיר", גם מבנה מרכז מטאור על שם לאה גולדברג יש חמש קומות:
בקומת הקרקע – גני ילדים למדעים הכוללים סדנאות, ניסויים, חדרי דמיון, מתקני משחק שהובאו במיוחד מהמדעטק ועוד.
בקומה הראשונה – מרכז חוגים וקהילה, ובו חוגי מדע וטכנולוגיה, מחול וספורט, תיאטרון, אמנות, התעמלות, סטודיו למחול, חוג ג'ודו, חוג למהנדסי הדור הבא, קפוארה ועוד.
12 צפייה בגלריה
מועדון שחמט, אולם תחרויות. באותה קומה נמצא גם מרכז הקיימות
(צילום: שרון שטרן, באדיבות רהיטי פיטרו)
בקומה השנייה – מועדון שחמט ומרכז קיימות. במועדון השחמט מתקיימים טורנירים ותחרויות בינלאומיות מול קבוצות מחו"ל, באמצעות לוחות אלקטרוניים משוכללים ומתקדמים שהוצבו בו, לצד חוגים ופעילויות. במרכז הקיימות יכולים התושבים ליהנות מסיור אינטראקטיבי בחלל מוזיאלי מיוחד. בנוסף, מתקיימות במקום סדנאות מייקרס בשילוב עירוב חושים, סדנאות "קפה תיקון", חידוש רהיטים, אמנות ממוחזרת, מכירת בגדי יד שנייה ועוד.
בקומה השלישית והרביעית – בית ספר "שחפים" למחוננים ומצוינים על שם אהרון ידלין ז"ל. בבית הספר לומדים כ־100 תלמידות ותלמידים שנהנים מפעילויות העשרה מגוונות במדעים, טכנולוגיה, מחשבים, פילוסופיה ועוד. בחזית המרכז הוצבה מעין חללית ובה אפשר לראות במשקפי VR סרטונים אינטראקטיביים שעוסקים בחלל ובאיכות הסביבה.
מודולריות וכל סוגי הישיבה
"בתכנון הוחלט לייצר חיבורים קהילתיים בין הקומות השונות. לדוגמה, הסדנה משרתת גם את קומת המתנ"ס בחוגי נגרות לגיל הזהב וגם את סדנת מחדוש רהיטים בקומת הקיימות. האתגר שלנו היה ליצור את ההקשר העיצובי שבין הקומות השונות", אומר בן שטרית. "ראשית, הגדרנו שפה עיצובית אחידה - כל הקירות באזורים המשותפים במבנה חופו בבמבוק, ועם זאת, כל קומה קיבלה גוון צבע משלה. השוני בצבע בא לידי ביטוי במחיצות האלומיניום, בריהוט וגם בעיצוב השילוט וההכוונה. קומת הקרקע צהובה, המתנ"ס בצבע חמרה, מועדון השחמט ומרכז הקיימות בצבע ירוק זית ולבית הספר למחוננים, המתפרס על שתי קומות, נבחר כחול. השוני בצבע נועד להקל על ההתמצאות במקום".
בתהליך העיצוב נעשה שימוש בחומרים טבעיים כמו עץ מלא ובמבוק, והרצפה עשויה מפוליאוריטן העמיד בפני שחיקה לאורך שנים. לדברי בן שטרית, האפיון של העיצוב ירד לפרטים הקטנים והתחשב בצרכים הפונקציונליים. "חשבנו על מקומות הישיבה בכל קומה בהתאם לצורך – בחלק מהקומות הצבנו ספסלי עץ רחבים התואמים לחיפוי הקיר, בולי עץ שעליהם אפשר לשבת, כיסאות לבנים הנראים כמו צלחות הפוכות, ספסלים מרופדים בצבע הקומה ופופים מודולריים, ובאזורים אחרים הצבנו שולחנות ומסביבם כיסאות", מסביר האדריכל.
לצד היענות לצרכים הפונקציונליים, הקונספט הוא סביבה מעשירה. "היה לנו חשוב שהילדים יוכלו לשלוט במרחב ולחקור אותו. כך למשל בנינו ארון אחסון שהחזית שלו היא מעין משחק בנייה המאפשר לילדים להתנסות, לשחק וללמוד. בנוסף, יש מחיצות שונות שהילדים יכולים לשחק עמן וליצור בעזרתן אזורים תחומים מסוגים שונים וכך להקים מרחב אישי. בתוך המחיצה הניתנת לבנייה ולפירוק שולבו צינורות למעבר גלי קול וצינורות אור במתח חשמל נמוך", הוא מוסיף.
אריחים של אדמה שונה ללימוד אקולוגיה
גישת המורה השלישי באה לידי ביטוי גם בכיפות העץ הנמצאות בגני המדעים בקומת הקרקע. "באותה קומה יש התרחשויות שונות – הילדים לומדים ומשחקים. הכיפה היא מעין מרחב אינטימי שאפשר לפתוח ולסגור וכך הילדים יכולים ליהנות מפרטיות בתוך החלל העמוס התרחשויות", אומר בן שטרית. "מסביב לכיפות העץ יש אדניות המשמשות ללימוד אקולוגי, כשהילדים יכולים לבדוק את התפתחות השורשים או את כימיית הרכב המים. הצמחייה לא רק משמשת לנוי, אלא יש לה ערך חינוכי". המרכז הוקם בשיתוף מנהל הפרויקט חנן וסרמן, נופר אדריכלים, אדריכלי המבנה ואניס הקבלן. השילוט והעיצוב הגרפי הוכנו בסטודיו לירון גולן והנגרות בוצעה על ידי נגריית סאיג.
במרכז אלמנטים עיצוביים נוספים עם ערך חינוכי: בבית הספר למחוננים שנמצא בקומה השלישית יש קיר עם גליל נייר תלוי על קיר בחיפוי עץ, שממנו אפשר לשלוף דפי סקיצה לשימוש התלמידים ועל הדופן השני אפשר להקרין סרטים.
במרכז הקיימות נבנה חיפוי קיר הכולל אריחים שונים מסוגים שונים של אדמות המאפיינות אזורים שונים ברחבי הארץ – מצפון ועד דרום - ומשמש ללימודי אקולוגיה.
בגני המדעים עומד ארון עם חומרי יצירה שונים כמו דיסקים ישנים, צבעים וגלילי נייר, שבעזרתם הילדים יכולים ליצור יצירות כפרי דמיונם. בנוסף, הותקן חיפוי קיר עם מתקן תצוגה בדמות עץ, שעל ענפיו אפשר לתלות תמונות שונות לצורכי לימוד והעשרה.
בקומת הקרקע הותקנו בתקרה חיפויים בצורת חלוקי נחל היוצרים השתקפויות. "ילדים אוהבים מאוד ללמוד על עצמם דרך ההשתקפויות שלהם. בנוסף, יש מתקן בצורת משולשים ומרובעים עם מראות. הילדים יכולים להיכנס לתוך הצורות וליצור מהאובייקטים מסלולי הליכה שעליהם אפשר לטייל", אומר בן שטרית. "אני עובד 12 שנה בתחום וזה הפרויקט המיוחד ביותר שיצא לי לעבוד עליו. מדהים לראות איך כל העיצוב שחלמנו עליו קרם עור וגידים ואיך הילדים והמבוגרים נהנים מהמקום".
