הגעגועים שחוותה מעצבת הפנים מעיין פיינשטיין אחרי שנתיים של מגורים בניו-יורק היו לא רק למשפחתה הקרובה אלא גם ליצירה ולעבודה עם הידיים. "מאז ומתמיד ציירתי, עיצבתי ויצרתי", היא אומרת. "זה התחיל מהחדר הפרטי שלי, שבכל שנה צבעתי אותו מחדש ועיצבתי אותו, ועבר בשלל קורסים שנרשמתי אליהם, כמו קדרות וצורפות. תמיד אהבתי ליצור".
פיינשטיין, בעלת תואר ראשון בכלכלה ובמִנהל עסקים ותואר שני במשפטים, עבדה בחברות הייטק, והשתלבה בחברת סטארט-אפ ככלכלנית, בזמן שגרה בתפוח הגדול. "עברנו לשם בעקבות בעלי, מהנדס בהייטק, ושם נולד גם הבן הבכור שלי. זו הייתה נקודת המפנה בחיי, שבה החלטתי לשנות כיוון", היא מספרת.
חמש שנים מאוחר יותר עברו היא, בעלה, שני הילדים והכלבה לונה לביתם הפרטי בהרצליה. "מדובר בבית דו-משפחתי בן שלושה עשורים שהחלטנו לא לשפץ כרגע, כדי שנוכל להבין טוב יותר את הצרכים שלנו", היא אומרת. "אמנם נכנסנו לבית כמו שהוא, אבל הוספתי לו הרבה צבע, אמנות ומציאות כדי ליצור קן משפחתי, נעים וצבעוני. ואפילו שהוא עדיין לא מושלם – הוא מתאים לנו מאוד, עד השיפוץ שיגיע בהמשך".
טאץ' אישי לכל דירה שכורה
כשחזרו ארצה גמלה החלטה בלבה של פיינשטיין להתמקד במה שהיא אוהבת באמת: הום סטיילינג ועבודה עם אנשים. "שכרנו דירה בתל-אביב והחלטתי שהיא תהיה תחילת תיק העבודות שלי", היא נזכרת. לפני שהחליטו לרכוש את ביתם הראשון הספיקה פיינשטיין לעבור דירה ארבע פעמים נוספות וללדת את בתה השנייה. "בזמן הזה עיצבתי כל דירה שכורה, אפילו כזו שגרנו בה לפרק זמן קצר של כמה חודשים, והכנסתי אליה את הטאץ' שלי", היא מחייכת. "במקביל לקחתי על עצמי פרויקטים חינמיים עבור חברים ובני משפחה: עיצבתי בית לחברה בחיפה, בית לגיסתי, ולאט-לאט צברתי ביטחון בעשייה".
קיבלת פידבקים על העיצובים?
"מי שמכיר אותי יודע שמגיל צעיר אני עוסקת בעיצוב ובאמנות, ותמיד זכיתי לפידבקים אוהדים, רק שלא נתתי לזה את המשקל הנכון בחיי. גם בן זוגי רגיל לזה שאני תמיד משפצת ומשדרגת, ויודע שבכל פעם שנמאס לי מהעיצוב – זה הזמן שלנו לעבור דירה".
הספקת לגבש סגנון מסוים?
"אני מתחברת להמון דברים ומאוד אוהבת את המיקס של הסגנון הנורדי, הבוהו והאקלקטי. בכלל, אני אוהבת לחבר את מה ש'בא לי טוב' ועושה לי נעים בעיניים, ואחד הדברים המרכזיים שאני אוהבת לשלב בעבודותיי הוא צבע. אני מאוד אוהבת צבע ומאמינה ביצירת בתים שגרים בהם, ולא בחללים שנראים כמו מוזיאון. בתים שיש בהם שמחה, ילדים, בעלי חיים והרבה אורחים. בעיניי העיצוב צריך להתאים לכל דיירי הבית, לשדר חמימות ולהיות מזמין".
פריטים משומשים וצבעוניים בעלות זולה
חזרה לביתה של פיינשטיין. הבית השמור בן שתי הקומות חולק לארבעה מפלסים: קומת מרתף, קומת כניסה, קומת ילדים וקומת הורים ולא עבר שיפוץ משמעותי מעולם. לדברי פיינשטיין, הריצוף בחלל המרכזי שודרג והוחלף על ידי בעליו הקודמים. "למעשה הדבר המשמעותי היחיד שעשינו הוא להוריד שני קירות גבס בבית", היא אומרת. למייקאובר רתמה, מלבד את עצמה, את בעלה, את אחיה, הנדי-מן, צבע ונגר במקצועו, ואיש מקצוע נוסף לסיוע בעבודות החשמל והאינסטלציה.
לדבריה, לאחר שנים רבות של מעבר בין דירות שכורות ("וגם בין ערים ומדינות"), ומכיוון שלראשונה בחייהם עברו להתגורר בבית גדול ורחב ידיים, הם החליטו להבין את הצרכים שלהם בהתאם לאופן ההתנהלות בו. "היה לנו חשוב קודם כול לגור בבית, לחוש אותו ולהבין עם הזמן מה חשוב לנו ומה פחות, ומה אנחנו באמת צריכים ורוצים מבחינת שיפוץ", היא מסבירה. "בעוד כמה שנים אני צופה שנזדקק לשיפוץ כללי ולהחלפת תשתיות, כי הבית לא צעיר, ויש פה הרבה דברים שדורשים טיפול".
עיקר עבודות השדרוג נעשה בעזרת צבע, והרבה ממנו. "החלטתי להעז ולהתפרע עם הצבעים. זה דבר שתמיד רציתי לעשות אבל לא הייתי מחויבת לו עד שלא עברתי למקום משלי", היא אומרת. "השתדלתי לקנות כמה שפחות פריטים חדשים והשתמשתי בעיקר במציאות רחוב או יד שנייה ששיפצתי, לכן נעזרתי בצבעים 'משוגעים', שזה בעיניי אחלה פתרון לשיפור החלל והפריטים בעלויות נמוכות".
לדברי המעצבת, האתגר האמיתי עבורה היה עיצוב וארגון הבית בצורה הרמונית, תוך שימוש בכל פריטי הריהוט שהביאה איתה מדירותיה הקודמות. מפאת גודלו של הבית החדש והצורך לאבזרו היא נאלצה לשנות את סגנון הבוהו שאפיין את דירתה השכורה האחרונה ולהחליפו בסגנון אקלקטי. "אִתגר אותי לדעת כיצד למלא את החלל, שלא ייראה ריק, ומצד שני לשמור שלא ייראה עמוס מדי", היא מסבירה.
איך בוחרים פלטת גוונים שלא תהיה בעצמה עמוסה מדי?
"זו שאלת השאלות! בגדול הלכתי על כל צבעי הקשת, בלי לחשוש. בחרתי בחמישה גוונים שאני אוהבת מתוך המניפה, והתחלתי לחשוב היכן לשלב כל אחד מהם על קירות הבית ובאיזו צורה. לאחר שהקציתי גוון לכל חלל, חשבתי כיצד ליצור עניין מיוחד, אם בעזרת גוונים משלימים או מנוגדים. וכמובן, היה חשוב ליצור הבלחות צבע ולא צביעה המשכית בכל צבעי הקשת".
אני מניחה שהילדים והכלבה לא התנגדו, אבל איך בן זוגך הגיב לצבעים הנועזים האלה?
"הוא זורם עם הכול. אני חושבת ששום דבר שאעשה לא יגרום לו להלם. הנה, רק לפני כמה ימים צבעתי את קיר המדרגות באדום זועק כשהוא עבד מהבית. כשנכנס וראה אותי הוא עצר ופלט 'וואו', והמשיך בדרכו למטבח. בעיניי צבע זה הדבר שהכי קל לשנות. אני יכולה לומר שצבעתי בעצמי חלק מהקירות בבית, והיה קיר אחד שצבעתי בגוון מסוים, שרק אחרי שלוש שכבות קלטתי שמשהו לא עובד שם. אז פשוט צבעתי שלוש שכבות נוספות מעל זה בגוון אחר. עניין של כמה שעות עבודה, והתוצאה מושלמת".
צהוב, בורדו ואמנות משפחתית
אחת המשימות הראשונות שפיינשטיין ביצעה הייתה הורדת הטפט הגנרי והמרופט שחיפה את דלת הכניסה וחשיפת המתכת המגורענת שתחתיה. דווקא כאן היא בחרה להשאיר את הדלת כמות שהיא, בניגוד לשאר הצבעים שמפארים את חללי הבית. הניגוד בולט במיוחד בפנים הבית, לצד ארון שירות בגוון צהוב-חלמון המתכתב עם גוף תאורה כדורי מחייך, שנקבע במסדרון המוביל למטבח.
הכניסה לבית חושפת את החלל המרכזי ובו חדר פטיו מעוצב, שקירותיו החיצוניים נצבעו בגוון יין עמוק. על קיר הכניסה תלתה המעצבת דמויות של בני משפחה וחברים דמיוניים עשויים מדאס, מעשה ידיה. בחדר ממוקמת פינת אוכל רחבה הניצבת בין עציצים ירוקים. "יש כאן הרבה פריטים מאיקאה: השולחן, הכיסאות, הדום האחסון וחלק ממכלי העציצים", היא אומרת, "ודווקא פריטי האמנות והצמחייה הם אלה שעושים את החלל". את היצירה שתלויה מאחורי פינת האוכל יצרו בני משפחתה של פיינשטיין. "אמא שלי ציירה את הבסיס, והילדים ואני הוספנו לה כתמי צבע ביחד", היא אומרת בגאווה.
קיר חלון בפטיו מציץ לחדר המגורים האינטימי, בגוונים עיקריים של כחול וכתום. בהמשכו מסדרון שמוביל לחדר המשפחה, ובקצהו גינה ירוקה ופינת אירוח רחבה.
הסלון הוגדר בעזרת שטיח עם דוגמת עיגולים בגוני כחול, שניתן למעצבת על ידי חברת משפחה כשהתגוררה בניו-יורק. לצידו ספה בכחול מעושן, זוג כורסאות בעיצוב שונה משני צדדיה, הדום ישיבה פרחוני ושולחן עץ במרכז. "דווקא בחלל המרכזי החלטתי שלא להתקבע על פלטת צבעים מסוימת ופשוט הכנסתי פנימה את כל הגוונים: ספה ושטיח כחולים, קיר בצבע יין, קיר קטן בכתום זוהר, כריות וציורים צבעוניים, אבל הכול במשורה ולא בהגזמה", היא מסבירה. את האיזון ביססה בעזרת קירות לבנים, שימוש בפריטי עץ ושילוב צמחייה. "העץ עוזר להכניס תחושת חמימות ומנטרל במעט את טירוף הצבעים", מוסיפה פיינשטיין.
על הקיר מאחורי הספה יש יצירות אמנות שאספה המעצבת: אחד פרי יצירתה של אמה, פרינט שרכשה בלונדון, ואחד נוסף שרכשה בחנות "אסופה", לצד אלמנט תלוי שהכינה בעצמה מקרמיקה. בפינת הסלון הוצבה קוביית עץ שמצאה פיינשטיין ברחוב, והיא חידשה אותה בעזרת גוון התואם לקירות הפטיו, ומעליה הציבה תמונת פסיפס שרכשה מאמנית מקומית.
בצידו השני של הסלון, מול הספה, הוצבה יחידת אחסון קטנה מעץ, אחת ממציאות הרחוב של פיינשטיין, שצוותה למציאה נוספת: מראה אובלית מעוגלת נפתחת. "את השידה מצאתי ברחוב לפני שנתיים ושיפצתי אותה, ואת המראה מצאתי ממש עכשיו בערימת זבל אחרת. אחי עזר לי לשפץ אותה ולחבר בין השידה למראה, לאלמנט מקורי וחד-פעמי", היא מסבירה.
מרתף יצירתי, חדרים בכחול
מדרגות המרתף, משמאל לכניסה, מובילות לחלל משחקים ויצירה משפחתי. את הצד המאותגר ארכיטקטונית, שבו מונמכת התקרה בגלל גרם המדרגות, בחרה המעצבת להדגיש בגוון היין שבסלון. מעין זליגות צבע בצדדים ועל התקרה מסייעות לתחום את פינת היצירה בחן. פלטת ליבנה שהקציע אחיה נהפכה לשולחן, ואליה צוותו רגליים ירוקות שנרכשו באיקאה. לצד השולחן ניצבת יחידת מדפים מתכתית וצהובה שמצאה המעצבת ברחובות ניו-יורק וליוותה אותם בדירות השכורות בארץ. כיסאות צהובים מבית איקאה משלימים את הפינה היצירתית. שטיח PVC צבעוני מקבל את פני הבאים לחלל המרכזי, לצידו פינת רביצה נוחה שעברה עם המשפחה מדירתם הקודמת.
חדר הילדים, שממוקם חצי קומה מעל החלל המרכזי, נצבע כמעט עד חצי גובהו בגוון כחול עמוק, ויש בו מיטות עץ ונגיעות של צהוב בפריטי הטקסטיל. "אחי ייצר מראשות מיטה למיטות איקאה פשוטות, וזה שדרג אותן מיד", היא אומרת. אחד הדברים הקסומים בחדר הוא פרי יצירתה של המעצבת: שרשרת פרעצלים עשויה מדאס, שעליה פתיתי "מלח גס" עשוי מקלקר. השרשרת נתלתה בחן על הקיר, ומתחתיה הוצבה כורסת רביצה נוחה לקריאה.
בקומה זו נמצא גם חדר העבודה של אב המשפחה, שנצבע בגוון פיסטוק רך. שתי יצירות אמנות, בעבודת ידה של המעצבת, נתלו על הקיר, מתחתיהן פינת ישיבה ושטיח שהוזמן מארצות-הברית. לצד השולחן ניצבת שידת איקאה, שאותה חיפתה פיינשטיין בטפט ייחודי דמוי שעם. מעליו לוח מודעות בדוגמת קוביות, שאותו יצר אחיה של המעצבת מעץ.
חדר השינה הזוגי שנמצא מפלס מעל חדר השינה של הילדים נצבע עד מחצית גובהו בגוון כחול-פטרול, ומעל המיטה הזוגית, במפגש עם הקיר הלבן, הותקנו מדפי גלריה שחורים ועליהם הניחה המעצבת זוג תמונות ואגרטלים דקורטיביים.
מראשות המיטה המאווררות שנרכשו באיקאה מוסיפות את החמימות הנדרשת לחדר הזוגי, ואת השידות המסורתיות מחליפים שולחן צד כתום מצידה האחד של המיטה ומדף עץ תלוי מצידה השני.
בצד השני של החדר נצבע הקיר בטיח בגוון כתום עמוק, שמתכתב עם שולחן הצד מצידו השני של החדר ומשלים את גוני החלל. כורסת שזלונג, גוף תאורה משולש וצמד שולחנות צד אמורפיים מעץ משלימים בחן את פינת הישיבה הרומנטית.