מה קורה כשקבוצה של מומחים מכל תחומי הבנייה בישראל מתיישבים סביב שולחן אחד במטרה למצוא את הפתרון החכם והסביבתי ביותר לבניית בתי המגורים העתידיים של יישובי עוטף עזה? בהאקתון מיוחד שארגנה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה השתתפו כ-17 צוותים רב-תחומיים מתחומי התכנון והבנייה, בהם אדריכלים, יועצים בתחום הסביבה, אנשי אקדמיה, גורמי ממשלה ושלטון מקומי וכן נציגי יישובים שנפגעו ב-7 באוקטובר.
הפרויקט שזכה במקום הראשון מציע לבנות את בתי המגורים בקיבוצים ובמושבים שנהרסו באופן סביבתי ויעיל, וכמובן גם באופן שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב חברי הקהילה. זה קורה במקביל להנחת אבן פינה לשכונת השקמים החדשה שעתידה לקום בקיבוץ בארי, כחלק מפעולות השיקום והתקומה.
מאז תחילת המלחמה דובר רבות על הצורך בשיקום יישובי העוטף ועל הכוונה לעשות זאת באמצעות שימוש בטכניקות סביבתיות ומקיימות ולהביא לשיפור בתנאי המחייה של התושבים. מטרתו העיקרית של ההאקתון "בנייה מחדש", שהתקיים בחודש ינואר האחרון, היא לסייע בפיתוח פתרונות מעשיים ובני-קיימא מעולמות התכנון והבנייה לצורך שיקום ההרס הפיזי הרב ביישובי עוטף עזה בעקבות האסון והמלחמה. היוזמות שפותחו על ידי הצוותים הועברו למנהלת "תקומה", שאחראית על תהליך השיקום, כדי שיהפכו לכלים מקצועיים לשיקום המבנים ובסופו של דבר יאפשרו לתושבי הנגב המערבי חיים משגשגים, איכותיים ובטוחים יותר בעתיד. כעת מתחילים בתכנון ליישום התובנות.
לבנות מחדש – טוב יותר
הרעיון מאחורי ההאקתון נובע מגישת שיקום אסונות הנקראת "Build Back Better", גישה הדוגלת בבנייה מחדש לאחר אסון בצורה טובה ואיכותית יותר, במטרה להגביר את החוסן של אומות ושל קהילות מקומיות. הגישה מתבטאת בשילוב אמצעים להפחתת סיכוני אסון בתהליכי שיקום התשתיות הפיזיות והמערכות החברתיות, ובהבראת הפרנסה, הכלכלה והסביבה.
במקרה של עוטף עזה, הצורך העיקרי הוא לבנות מחדש את הבתים שנהרסו ולדאוג לשיקום הקהילות השונות באופן מקיים ובטיחותי. בסופו של ההאקתון נבחרו שתי הצעות זוכות, אחת התמקדה במבנה הבודד ואחת בקנה מידה של יישוב או קיבוץ שלם. "הרעיון של ההאקתון הוא לגייס רעיונות ולעשות סיעור מוחות משותף בתחום של בנייה ירוקה", מציינת מיכל ויטל-ברון, יועצת בנייה ירוקה ונציגת הצוות שזכה במקום הראשון. "במהלך מרתון של יום שלם העלינו רעיונות כיצד לשקם ולבנות מחדש את יישובי העוטף בצורה טובה יותר, חכמה יותר ובעיקר מקיימת יותר".
4 צפייה בגלריה
הצורך העיקרי הוא לבנות מחדש את הבתים שנהרסו ולדאוג לשיקום הקהילות
(צילום: כריסטופר פרנוורת')
כל בית והצרכים שלו
ההצעה הזוכה במסלול "המבנה הבודד" היא של צוות המונה חמישה אנשי מקצוע: האדריכלית קרן מילכברג פורת מחברת ID253 אדריכלות ועיצוב; ויטל-ברון, יועצת בנייה ירוקה מחברת ויטל הררי מתכננים ויועצים; חן מרדיקס מחברת BLOCK-IT – הבית הטבעי שלך, המייבאת חומרי בנייה בני-קיימא; גיל נזר, יועץ אנרגיה מ-Power Consultant; ודני שביב מחברת ארכיקאד לשרטוט וחישובים. הפרויקט שלהם נקרא "בית עוטף לעוטף" והם התחילו אותו דרך למידה על מצבם של הבתים הישנים ביישובי העוטף, שנבנו ברובם באופן מיושן, זול ובזבזני באנרגיה. "מדובר בקיבוצים עם בתים ישנים מאוד, חלקם נבנו בשנות ה-50", מסבירה ויטל-ברון, "החומרים באותם זמנים היו פשוטים מאוד וכמעט לא מבודדים. רוב הגגות נבנו בזול, חלקם עשויים מפח ללא בידוד בכלל. כל בית נראה אותו הדבר, לא משנה לאיזה כיוון הוא פונה. רואים שהמטרה הייתה לבנות מהר ובזול, ליישב את הגבול ולאכלס את היישובים".
התכנון החדש מציע אב טיפוס לבית מגורים המתוכנן באופן חכם ובר-קיימא, מאופס אנרגטית ובנוי מחומרים מתחדשים וטבעיים. "אנחנו באים עכשיו בשנת 2024 עם המון ידע שלא היה בזמנו ואומרים: בואו לא נעשה את השגיאות של פעם", אומרת ויטל-ברון. "הגישה שלנו היא לחשוב על כל בית בנפרד – על התנאים שלו, מאיפה מגיעה הרוח, איך מאווררים אותו, כיצד להעמיד אותו בצורה נכונה, ולתכנן את הבתים עם בידוד טוב וחומרים מתחדשים".
הפרויקט מציע גם תפיסה חדשה למרחב הממ"ד, כפי שמתואר בכתבה שפורסמה בנושא בכתב העת "אקולוגיה וסביבה": הבית בנוי בשני מפלסים, כשבגרעין המבנה, במרכז הבית, נמצאות מדרגות למפלס תת-קרקעי, שבו ממוקם הממ"ד המשפחתי. מהממ"ד אפשר להגיע דרך מסדרון למרחב מוגן ציבורי, המשותף לארבע משפחות שכנות כדי למנוע בידוד וניתוק אם נוצר צורך בשהייה ארוכה.
בית ירוק מהחשמל ועד הבלוק
אחד החידושים העיקריים בהצעה הנבחרת הוא השימוש בבלוק בנייה אלטרנטיבי שעשוי כולו מתערובת טבעית של צמח ההמפ (קנבוס בעברית) ממשפחת הקנאביס, ושנחשב לגידול אטרקטיבי ובר-קיימא עבור חקלאים ומגדלים. גידולו של ההמפ לא דורש הרבה מים, ולכן הוא נחשב לידידותי יותר לסביבה לעומת גידולים אחרים. כמו כן, מה שנשאר לאחר הקציר מתפרק לתוך הקרקע ומספק חומרי הזנה יקרי ערך. בלוק ההמפ מיועד לייצור מעטפות בידוד טבעיות הן בקירות החיצוניים והן בקירות הפנימיים. הבלוק אומנם מיוצר בצרפת אבל השימוש בו זהה לבנייה בבלוקי בטון סטנדרטיים ומתאים מאוד לבנייה הישראלית. מכלול התכונות של צמח ההמפ משפרות את איכות השהות בבית ומספקות תחושה טובה יותר ובריאה יותר.
נוסף על חומרי הבנייה הירוקים, המבנים עתידים להכיל גם מערכות של אנרגיה מתחדשת כדי לספק חשמל נקי באופן עצמאי גם במקרה שהחשמל מהמערכת המרכזית ינותק במצב חירום. "הפתרון שלנו מציע מבנה מאופס אנרגיה, הכולל גם משטחים המיועדים לאנרגיה סולארית עם הכנות לאגירת אנרגיה", מסביר גיל נזר, יועץ האנרגיה בפרויקט. "אחד האתגרים שהתושבים חוו ביישובים ובקיבוצים ב-7 באוקטובר היה הפסקת החשמל בבתים. בעקבות כך אנחנו מציעים להתקין אלפי מערכות פוטו-וולטאיות (סולאריות) על גגות הבתים כדי להגיע לאיפוס אנרגטי (ייצור האנרגיה על ידי המבנה משתווה לכמות האנרגיה שנצרכת בו, א"ד) מלא ולדאוג לאספקת חשמל תמידית לבתים".
4 צפייה בגלריה
ההצעה הזוכה בהאקתון במבט-על. פאנלים פוטו-וולטאיים מותקנים על הגג כי לוודא שתמיד יהיה חשמל
(הדמיה באדיבות הצוות הרב-תחומי)
המבנה המוצע אכן משלב בתוכו עקרונות של בנייה ירוקה יחד עם התחשבות בצרכים של המשפחות וכמובן, תשומת לב לצורכי המיגון. אחת החוזקות של הפרויקט היא העובדה שהוא נבדק בסימולציות BIM) מתודולוגיית תכנון אינטגרטיבית) כדי לעמוד ביעדים שהוצבו מבחינה אקלימית – הפחתת הצריכה האנרגטית של המבנה וצמצום עלויות הייצור (חומרים ושינוע). "אני חושבת שהזכייה של הפרויקט בהאקתון היא לא כי אנחנו מוכשרים יותר מצוותים אחרים, אלא כי באמת הלכנו עד הסוף – תכננו את המבנה כמו שצריך ובדקנו שהוא אכן עומד בסטנדרטים של בנייה ירוקה. המטרה שלנו היא לקחת את זה הלאה ליישובי העוטף וליישובים נוספים ברחבי הארץ ולספק להם את כל המעטפת הזאת של חשיבה סביבתית יחד עם חישובים והצעה למערכות סולאריות", אומרת ויטל-ברון. "המסר שלנו הוא שאת הפתרונות שהצגנו בהצעה בהאקתון אנחנו יודעים לספק בפועל", מסכם נזר.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
