חטיבת הביניים המאתגרת את המחשבה על מבני חינוך שתכנן האדריכל ערן זילברמן, זיכתה אותו בפרס ההישג האדריכלי של משרד התרבות לשנת 2021. פרס רכטר, שנחשב לפרס היוקרתי ביותר בתחום האדריכלות פרט לפרס ישראל, מוענק מזה 60 שנה לאדריכלים שעבודתם בולטת במעורבות חברתית, רמה מקצועית ואסתטיקה. הפרס מוענק פעם בשנתיים לזכרו של זאב רכטר ובנו יעקב, שהלך לעולמו ב-2001. השנה, חולק הפרס בסך 60 אלף שקלים לשני זוכים, כאשר פרס עידוד לאדריכל צעיר על סך 20 אלף שקלים הוענק לאדריכל איל עברי על תכנון מרחב למידה אלטרנטיבי בבית ספר בחולון.
"מבני חינוך מתוכננים בישראל בתקציבים נמוכים ונבנים בפרקי זמן קצרים. יחד עם זאת, הם מתפקדים כמרכז החיים בקהילה והם בין מבני הציבור הראשונים שבהם ילדים מבקרים בסביבת מגוריהם ועל כן חשיבותם רבה", נכתב בנימוקי השופטים, שכללו את פרופ' אלס ורבקל, ד"ר שלי כהן ואדריכל שחר לולב.
חטיבת הביניים שתכנן זילברמן, העומד בראש משרד האדריכלים רגבים+ ומתמחה במבני ציבור בדגש על בתי ספר וגני ילדים, נחנכה לפני פחות משנתיים. מדובר במבנה קובייתי ולבן החולש על פני 5,800 מ"ר, בעל חלונות משובצים בזכוכיות צבעוניות, שהכניסה אליו היא מעין "חור" שגובהו שלוש קומות, מחופה בלוחות קשיחים דמויי עץ. כדי להיכנס, צריכים באי חטיבת הביניים לעבור מעל גשר רחב שמתנשא מעל חצר החפורה בקרקע.
"בתי ספר הם מעבדה למין האנושי"
לא מדובר בבית ספר ישראלי טיפוסי, אלא יותר ב-WeWork גרסת חטיבת הביניים: בחלל המרכזי רחב הידיים מדרגות ישיבה מחופות ריצוף דמוי עץ וכריות צבעוניות. חלון גג רחב ממדים עשוי זכוכית חלבית, מאיר את החלל באור טבעי ויכול להיפתח ולאפשר אוורור טבעי בימים חמים. כיתות הלימוד ערוכות בכמה קומות סביב החלל הפנימי, ולצדן חללי ישיבה משותפים. עיצוב מבנה הקופסה הפשוט לכאורה של בית הספר, מדגיש את נוכחותו הציבורית של המבנה בקצה שכונת מגורים צפופה.
"אני מאמין ביכולת של מבנה לשנות מציאות", אומר זילברמן ל-ynet. "כשבית ספר מייצר סביבה מזמינה לתלמיד, התלמיד רוצה להישאר ולא לברוח הביתה. כשהבניין מרגיע, הוא מייצר סביבה פחות אלימה. המקום הזה שקוראים לו בית ספר, אין לו אח ורע מבחינת השפעה. זה מקום שעוברים בו אלפי בני אדם שחווים את המציאות באופן רפטטיבי יום יום במשך שנים. בתי ספר הם כמו מעבדה למין האנושי. מבחינתי זאת שליחות".
זילברמן היה מעורב לא רק בתכנון הכללי של החללים, אלא גם בריהוט והאבזור - החל מצורת המושבים והנגרות, דרך הקרמיקות הצבעוניות בשירותים ועד לפיזור הריצוף שבחצר. כך, מסביב לאופן-ספייס המרכזי, מפוזרים אזורי ישיבה פרטיים ואזורים המתאימים לקבוצות קטנות שמטרתם, לדבריו של זילברמן, לייצר חוויית לימוד אחרת המבוססת על קשרים אישיים בין הילדים ובינם לבין המורים.
שפע האור הטבעי, ועמו הבחירה בפלטת צבעי פסטל ועץ, משרים אווירה של רוגע על השוהים בחלל. לדעתו של זילברמן מדובר באלמנט בעל השפעה מרכזית על תלמידי חטיבת הביניים. "במבנה יש תחושה של tone down", הוא מתאר ומסביר: "פלטת הצבעים של בית הספר חמה בגוונים הכלליים. ברוב בתי הספר הפלטות של השולחנות למשל הן אפורות. כאן השולחנות בצבעי עץ והרגליים לבנות. המחשבה שלי הייתה על נראות של בית מלון או בית הבראה. מקום טוב ללא אלימות. מקום ניטרלי ורגוע שמשפיע על מצב הרוח".
תכנון חטיבת הביניים, מספר זילברמן, העמיד בפניו אתגרים שונים, בראשם אתגרי תקציב, תב"ע (תכנית בניין עיר) ושטח קטן יחסית. עם זאת, באתגרים הוא ראה ככלי שמייעל את התכנון האדריכלי ואת בחירת החומרים.
גובה מבנה בית הספר, ששטחו גובל בשכונת מגורים, הוגבל לשלוש קומות בלבד, אך הפרשי הטופוגרפיה במגרש איפשרו לייצר קומה נוספת מתחת לפני השטח, מבלי להפר את דרישות התב"ע. קומה זו היא גם הקומה הציבורית של המבנה, הכוללת את משרדי בית הספר, אודיטוריום, מגרשי ספורט וספרייה שתהיה פתוחה לציבור בשעות אחר הצהריים.
"לעורר בילדים השראה ויצירתיות"
מבנה החינוך שתכנן אדריכל איל עברי, הזוכה בפרס האדריכל הצעיר, הוא מרחב לחדשנות וקיימות בבית הספר רביבים שבחולון. החלל העגול שיצר עברי עשוי עץ וממוקם בחצר בית הספר מתחת למבנה הבטון הקיים, ומטרתו מתן מענה לצורך של בית הספר במרחב התכנסות ולמידה לא פורמלי. כיתות הלימוד בשלושת המבנים של בית הספר הישן ערוכות סביב חדרי מדרגות ללא מסדרונות וללא מרחבים פנימיים למפגש. כיתת הלימוד המעוגלת שתכנן עברי מנצלת מרחב מקורה בקומת העמודים של אחד מן הבניינים של בית הספר ומאפשרת התכנסות וצורות ישיבה ולימוד משתנות.
בהיקף החלל קבועים חלונות שמאפשרים לתלמידים מבט החוצה, ובפנים צמחים מטפסים מרככים את אור השמש שנכנס פנימה ומשרים אווירה רגועה ונינוחה. אופן הבניה בת הקיימא של מבנה העץ, השימוש בחומרי הגמר המתועשים והפרטים המוקפדים אשר מיושמים בתכנון ובביצוע המבנה מבקשים לעורר דיון בנושאי קיימות ואקלים עם התלמידים.
"יש בחלל יותר מקומות ישיבה מכמות הילדים שאמורה להיות בו", מספר עברי. "המטרה בכך היא שכל ילד יוכל לקום ולזוז מבלי להרגיש שמישהו יתפוס לו את המקום. הצורה העגולה מטרתה לעורר בילדים תחושה של השראה ויצירתיות, בניגוד לכיתות הרגילות עם הסורגים. הכיתה יכולה להשתנות לפי הצורך. אפשר לתרגל בה יוגה ואפשר גם לראות סרט".
הפרויקט נבנה בעקבות זכייה בתחרות ארצית ביוזמת המועצה לבנייה ירוקה, משרד החינוך והמשרד לאיכות הסביבה במימון עיריית חולון. כשהושלם הפרויקט זכה בפרס הצטיינות על שמו של האדריכל דוד רזניק לפרויקטים בנויים ואף הוצג כחלק מתערוכת 40\40 לאדריכלים צעירים של התאחדות האדריכלים בישראל.
"לאדריכלות יש את הכוח להשפיע לטובה על המציאות ואפילו לשנות אותה", אומר עברי. "הפרויקט השפיע לחיוב על כל מי שלקח בו חלק. זה ממש הפך להיות לב בית הספר. כשילדים נכנסים לחלל הזה הם מתנהגים אחרת. מורים התחילו לבנות תוכניות לימוד מותאמות אליו. החלום שלי הוא להקים מרחבים כאלו בעוד בתי ספר".
