7 באוקטובר הוליד עבורנו מציאות חדשה ומטלטלת. מציאות שבה אנו נמצאים בחוסר ביטחון, חוסר אמון וחוששים על חיינו. תרחישי האימה שהתחוללו בטבח ביישובי עוטף עזה גרמו לנו לנסות לחפש פתרונות זמניים וקבועים לביטחון שלנו. במילים אחרות – לעבור ממצב פסיבי למצב אקטיבי.
מלחמות, אסונות טבע ותאונות מולידות לא אחת פתרונות יצירתיים בניסיון לסייע בעת מצבי חירום ואף לנסות למנוע או לפחות לצמצם את הפגיעה. ליקטנו המצאות ופיתוחים מעוצבים וטכנולוגיים שונים שנולדו בארץ הרבה לפני המלחמה וגם במהלכה.
מנעול ייחודי לממ"ד - השלב הבא
אחד הסמלים של הטבח הנוראי ביישובי עוטף עזה היו הניסיונות לנעול הרמטית את דלתות הממ"ד ולמנוע חדירת מחבלים. הדיווחים במהלך הטבח ואחריו חשפו את סיפוריהם המצמררים של התושבים שנאלצו לאחוז במשך שעות ארוכות את ידית הדלת של הממ"ד הביתי. בעקבות הסיפורים החלו יוזמות מקומיות לפתרונות נקודתיים, בראשם חסימה של הידית בעזרת קרש עץ. אולם לפחות שני מיזמים לקחו את הרעיון, שכללו אותו והחלו לייצר פתרונות בטיחותיים לנעילת דלת הממ"ד - הפעם בעזרת מעצור פלדה.
במצב כיום, דלתות הממ"ד נטולות מנגנוני נעילה על פי תקן, מכיוון שתוכננו במקור לאפשר כניסה ויציאה מהירים של דיירי הבית ולא נועדו לחסימה מפני חדירת מחבלים. אף אחד לא תכנן לרגע תרחיש כזה, אך המציאות השתנתה וכעת יש עלייה של מאות אחוזים בחיפוש אחרי פתרונות נעילה מבפנים במטרה להפוך את הממ"ד למבוצר.
ארבעה יזמים צעירים פיתחו מנעול בעל מנגנון אבטחה חזק, אמין, קומפקטי וזול עשוי מתכת שנמצא כבר בייצור במפעל ונמצא בשימוש באלפי בתים בצפון ובדרום הארץ, שקיבלו אותו ללא תשלום. את מנעול הנעילה לממ"ד המגן מפני חדירת מחבלים הגה, בין היתר, סטודנט מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, והוא תכנן אותו עם שותפיו ובליווי של פרופ' ספי חפץ, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי באקדמיה, ופרופ' עידו ברונו מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי ומומחה לעיצוב מוצרים מצילי חיים לסביבות אסון מהאקדמיה.
המטרה של היזמים הייתה שהמנגנון הזה יוטמע כבר בשלב הייצור במפעלים של יצרני דלתות הממ"דים ויהיה בעתיד חלק מדלת תקנית (מיזם ללא מטרות רווח יש לציין).
"מדובר במנגנון העשוי מחומר פשוט וזול מאוד לייצור. יש מבנה גאומטרי פשוט ומתוחכם המאפשר התאמה מהירה וקלה לכלל סוגי דלתות הממ"ד", אומר פרופ' ברונו, "היה לנו חשוב ליצור דגם שמספק פתרון רחב ופשוט לתפעול והתקנה ככל שניתן, תוך מתן דגש על היבטים של בטיחות, שימוש תקין ונוח ומבנה חכם. מאפיינים אלה יבטיחו את האפשרות לספקו לכל בית שיש בו צורך בהגנה משלימה". בדיקות תקינות ותפקוד המנגנון נעשית כבר בשטח - בבתים בקווי העימות של המדינה.
"היה ברור לנו כי יצירת מנגנון אוניברסלי ואמין לנעילת הממ"ד הוא רכיב עיקרי ביצירת מרחב ביתי המוגן מאיום חיצוני", מספר יאיר אברמסון, יזם הפרויקט, "לאחר אירועי השבת השחורה, סיפורי המלחמות על ידיות הממ"ד הפכו לאחד מסמלי של אותו יום ארור. אנו כאן כדי לעשות הכל כדי שסיפורים כאלו לא יחזרו על עצמם. אין לנו את היכולת לשלוט בתמונת הלחימה בחזית, אך אנו מחויבים לעשות את המרב על מנת לספק לעורף, לאזרחי ישראל, תחושת ביטחון, חוסן פיזי ונפשי משמעותית".
סבב ההתקנה הראשון של כ-3,500 יחידות מסתיים בימים אלה ביישובי קו העימות בדרום, בגליל ובגולן. התאמת המנגנון לדלת הממ"ד הספציפית מתבצעת על ידי מתנדבים שהוסמכו לכך ובפיקוח של רכזי הביטחון היישוביים. המתנדבים הם אלה שירכיבו, ידריכו ויוודאו שימוש נכון בנעילה.
מיזם נוסף שנולד במקביל שייך לפקר פלדה - מפעל פלדה בדרום, שהחל ביוזמה מצילת חיים: מתקן מתכת שמאפשר נעילה מבפנים של הממ"ד. נכון לעכשיו, "המתקן הפשוט והיעיל", כהגדרת ממציאו, סמנכ"ל הייצור דודי פיינר, מוצע ללא עלות, לכל דורש, עד לגמר המלאי. "הכוונה המקורית הייתה לאמץ כמה מושבים מהדרום הסמוכים למפעלים שלנו שבקריית מלאכי ובאשקלון, שבחלקם מתגוררים 90 אחוז מעובדינו, וליצור עבורם פטנט שייתן ביטחון ליושבי הממ"דים", אומר פיינר, "רק ביומיים האחרונים יצרנו מאות מתקנים שהועברו לא רק ליישובי העוטף וצפונה, אלא גם ליישובים ביהודה ושומרון וגם במרכז. אנחנו גאים להיות חלק מאזרחי כל המדינה הנוטלים חלק במאמץ המלחמתי. יש שתורמים בגדים, יש שתורמים מזון, אנחנו תורמים ברזל. כל עוד יש דרישה - לא נפסיק לייצר".
מחסום לדלת, פקר פלדה
על הרעיון למתקן הוא אומר כי "מדובר במתקן פשוט שהוא סוג של פרופיל מלבני המתלבש על ידית הפנימית של הממ"ד ונועל אותו באופן כזה שכמישהו מבחוץ מנסה לפתוח את הדלת - המתקן בולם אותו".
רחפן דפיברילטור
רן שטוב, בוגר בצלאל ויזם שהקים את הפרויקט AirPulse, יצר דפיברילטור מרחף להנגשה מהירה של המכשיר מציל החיים באזורים מסוכנים. המפעם (דפיברילטור) הוכח כי הוא מסייע להצלת חיים באירועים לבביים, ובשעת מלחמה יכול לעזור באזורים שקשה להגיע אליהם פיזית או שאין בהם דפיברילטור קרוב, למשל בשטח לחימה. מהירות ההגעה למכשיר והפעלתו הם פרמטרים קריטיים להצלת חיי הנפגע ולכן רחפן מתגבר על מכשול הזמן וסכנת הנסיעה. הפרויקט שלו מציג פתרון עיצובי לבעיה באמצעות שימוש בטכנולוגיות תעופה: AirPulse נע במהירות גבוהה ויכול להגיע למטופל בדיוק של מטרים ספורים כדי לאפשר טיפול מיטבי על ידי אדם לא מיומן עד להגעת הצוות הרפואי.
הצנחת ציוד רפואי
ואם בהטסת ציוד ועזרה רפואית עסקינן, יניב קדוש משנקר פיתח את Aidrop - פתרון להצנחת סיוע רפואי באזורים מוכי אסון. במצבי חירום מילת המפתח היא מהירות, המסייעת ליעילות ולטיפול בנפגעים. הפתרון של קדוש הוא יצירת מערכת הכוללת מצנחים שמסוגלים לשאת ציוד במשקל של עד שלושה ק"ג, כשלכל אחד מהם מחובר מדחף (פרופלור). ההמצאה מורכבת ממכל קרטון עם כנפיים ובו אפשר להטיס מזון, שתייה ותרופות. כך אפשר לפזר את ערכות הסיוע על פני שטח רחב מבלי לסכן אנשים. קדוש אף הציג את הפיתוח שלו בביאנלה בלונדון.
13 צפייה בגלריה
הפרויקט של יניב קדוש. מדחף לפיזור רחב של ערכות סיוע. ייצג את ישראל בביאנלה
(צילום באדיבות שנקר)
אלונקה חכמה
במטרה לצמצם את הימצאותם של חובשים בשטח לצורכי טיפול בפצועים שבמקביל חשופים בעצמם לירי הומצא פתרון של אלונקה חכמה. כמה חכמה? האלונקה "מטפלת" בפצוע בשלט רחוק על ידי צוות רפואי שנמצא רחוק מטווח הירי. את האלונקה החכמה עיצבו פרופ' חפץ, מבצלאל, יחד עם חברת i2d. מדובר באלונקה בגודל של אדם, בעלת מבנה קומפקטי של קפסולה ולתוך האלונקה אפשר להכניס את הפצוע עם מינימום של חברי צוות ולחבר אותו למכשירי ניטור רפואיים, שבהם שולט צוות רפואי מרחוק ומעניק לפצוע מענה ראשוני ללא מגע אנושי בכלל. כך למעשה יכולים חיילים או אזרחים להכניס את הפצוע לתוך האלונקה ולפנות אותו ללא חובש או פרמדיק צמוד.
אלונקה מודולרית
סוג נוסף של אלונקה פיתח ויצר תומר בייסקי, במסגרת החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה ירושלים. מדובר באלונקה מודולרית שמאפשרת סחיבת פצועים והענקת טיפול תוך כדי פינוי. האלונקה הרגילה שנמצאת בשימוש הכוחות היום נמצאת על הכתפיים של הסוחבים ללא נגישות לפצוע בשל גובהה. החידוש הוא באלונקה מסוג אחר, שהרתמה שלה מתחברת למותן, כך שאפשר לגשת לפצוע תוך כדי הליך הפינוי וגם החיילים שסוחבים אותה יכולים לתפעל נשק תוך כדי תנועה. האלונקה מאפשרת גם הושבת חייל, למשל בפציעות ראש או במקרים אחרים כשהשכיבה לא מומלצת. בנוסף, בתנאי שטח מסוימים אפשר להניע את האלונקה בעזרת גלגלים, מה שמאפשר סחיבה על ידי לוחם אחד בודד במקום ארבעה.
מיטת שטח מקרטון לחיילים
חברת בנטוב אליפסיס מייצרת את Bedbox - מיטות עשויות קרטון, שקל לארוז ולשנע ממקום למקום ולשים עליהן שק שינה או מזרן כלשהו, וזאת במטרה שהחיילים שבשטח לא ישנו על האדמה. המיטה מקרטון קלה להרכבה, עמידה בתנאי גשם ובוץ וקלה לשינוע. אתמול פרסמו עובדי החברה ברשתות החברתיות כי "ערכנו פיילוט השבוע עם חבר׳ה מגבעתי שעפו על זה ועכשיו אנחנו מחפשים חיילים מהממים שישנים על הריצפה להעניק להם מיטה, בתרומה מלאה". כרגע הם מקבלים הזמנות מכל רחבי הארץ, לצד תרומות, ומייצרים במרץ מיטות לחלוקה, במקבצים של 50 מיטות או יותר להזמנה.
משקפי מציאות רבודה למניעת ירי דו-צדדי
חלק מהכאוס שהתרחש בימי הלחיצה הראשונים במלחמת "חרבות ברזל" היה כאוס שבמסגרתו חיילנו לא זיהו את חיילנו, ולמעשה בוצע ירי דו-צדדי שגבה מחיר כואב. יהונתן אלחלל, סטודנט מ-HIT המכון הטכנולוגי חולון, מצא פתרון עיצובי שנועד למנוע מקרים של ירי דו"צ בעתיד. אלחלל יצר משקפי מציאות רבודה ללוחם בשדה הקרב המהווים אמצעי אישי כחלק ממערכת שליטה ובקרה ללוחמי שדה באמצעות הדמיית מסרים ופקודות במרחב מהמפקד ללוחם. "כל הצוות של הלוחמים אמור להרכיב את הקסדות עם המשקפיים האלה ובעצם לקבל את הנחיות קרב על גבי המשקפיים. כמו גוגל גלאס אבל בשדה הקרב, וכך המערכת אמורה לזהות כשמדובר בחייל מכוחותינו, שגם כאמור מרכיב את המשקפיים, ומתריעה לא לתקוף שלא לצורך", מסביר אלחלל.
שולחן מגן ברעידת אדמה
לרעידות אדמה לא אחראים בני אדם, כמו במלחמות, אך מדובר לרוב באסון המוני ונרחב. את השולחן פיתח ארתור ברוטר כחלק מעבודת הגמר שלו בבצלאל, בהנחיית פרופ' עידו ברונו. הוא עיצב שולחן בית הספר המעניק מחסה לתלמידים בעת רעידת אדמה. מדובר בפיתוח ייחודי שמטרתו לספק הגנה טובה יותר לתלמידים מפני התמוטטות של קירות המבנה. השולחן מסוגל לשאת משקל של עד טון אחד, בזכות המבנה ההנדסי הייחודי והחומרים שמהם הוא עשוי. בהתאמה אפשר ליצור שולחנות גם למחרבים אחרים, למשל בתים, מסעדות, משרדים וכך הלאה. בהמשך התקבל השולחן כחלק מהאוסף הקבוע של אגף הארכיטקטורה והעיצוב במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק - MoMa.
אפליקציית mylo (מיי לוקיישן) לילדים
את האפליקציה לילדים יצרה רוויה מור במסגרת החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה ירושלים. האפליקציה מתרגלת חוסן בשגרה אצל ילדים במטרה להקל בזמן חירום. יש לה כמה פיצ'רים:
1.שולחת מיקום בזמן אמת לאנשי קשר נבחרים ומעדכנת איפה הילד נמצא.
2. מציעה תרגילי נשימה שניתן לתרגל בשגרה ובחירום בעזרת אנימציה, כמו פרח סבא לנשוף עליו, ניפוח בלון וכדומה.
3.צ'אט עם בוט - הנגשת החדשות בצורה מותאמת לילדים כך שתפחית את החרדה. האפליקציה שואלת את הילד מה הוא רוצה לדעת ומתאימה את המידע שהיא מעבירה לו בהתאם לגילו. האפליקציה נועדה להחליף את קבוצות הוואצאפ שעלולות להלחיץ ולהוות מרחב בטוח לשאול שאלות שילדים נמנעים לשאול חברים או בכיתה.
4. משחקים שמפתחים את החוסן ובזמן חירום מפחיתים את הסטרס. האפליקציה שואלת את הילד איך הוא מרגיש והוא עונה בבחירת אימוג'י. לפי האימוג'י מנתחת האפליקיציה את רמת הסטרס של הילד, משנה את צבעיה ומספקת תשובות מותאמות. האפליקציה מותקנת במקביל גם אצל ההורים, כך שהם יהיו מעודכנים במה הילד חווה בזמן חירום וכשהוא לא נמצא לידם.
רוויה חקרה את נושא הטראומה בילדים במשך שנה וליוו אותה ביצירת האפליקציה פסיכולוגים קליניים, אנשי צבא ופיקוד העורף ומרכז חוסן שדרות. האפליקציה פותחה לזכרו של יובל היימן ז"ל שנהרג בצוק איתן.
אפליקציית mylo (מיי לוקיישן)
(רוויה מור)
בהכנת הידיעה השתתפה נצחיה יעקב
