משפחה צעירה עם חמישה ילדים עברה להתגורר בבית דו־משפחתי בבנימינה, וכדי להכניס בו קלילות, גמישות ושמחה – פנו זוג ההורים לתכנון ולעיצוב מחדש של המפרט הקבלני הבסיסי.
בבית בשכונה חדשה בפאתי המושבה, ששטחו משתרע על פני כ־240 מ"ר בנוי וכ־500 מ"ר של מגרש, גרים הורים בשנות ה־30 לחייהם וילדיהם. אב המשפחה הצעירה עוסק בתחום היזמות והאישה היא קלינאית תקשורת. הם פנו לסטודיו ELOO של האדריכליות חגית קידר ומעצבת הפנים מוריה שטיין ברבי, שלוש שנים אחרי שרכשו את הבית, ולקראת המעבר לגור בו.
"את הבית הם רכשו על הנייר, והכניסה לתהליך כללה תכנונים, עיצוב ואדריכלות שעשינו, עם כמה שינויים והתאמות לתכנון מדויק של החלל עבור בני המשפחה. היה להן חשוב שתהיה הפרדה בין חלל הסלון לחלל המטבח, וכן הם ביקשו מרתף שיהפוך לפינת משחקים משולבת בחדר עבודה", מספרות קידר ושטיין ברבי. בעלי הבית לקחו חלק נכבד בהחלטות העיצוב. עם זאת, במהלך הפרויקט בעלת הבית הייתה בהיריון מתקדם ובהמשך אף ילדה את הילד החמישי במשפחה, מה שאילץ את המעצבות לבצע בחירות והחלטות בשלט רחוק וללא נוכחותה.
רכות מול נוקשות
"בעלת הבית מאוד אהבה והתחברה לצבעי הטבע והרכות שקיימים בסגנון העיצובי הנורדי. הטבעיות הזו היא שהתוותה את קו העיצוב יחד עם פלטת צבעים של גוני חום, ורוד פודרה ומיני ירוק. עם זאת, היה לבני הבית חשוב שהבית יהיה בסגנון מודרני ולכן בחרנו למשל שימוש באלומיניום בצבע שחור. למעשה, שילבנו בין הסגנון הנורדי הרך ובין הסגנון המודרני הנוקשה יותר", הן מסבירות.
הבית בנוי על מגרש מלבני ויש בו שלוש קומות. בקומת המרתף יש חלל משחקים וחדר עבודה. בקומה מעל, קומת הקרקע, נמצאים מטבח, סלון, פינת אוכל וחדר המאסטר של ההורים ובקומה השנייה יש את חדרי השינה של הילדים, חדר רחצה וחלל משפחתי משותף עם טלוויזיה.
פלטת הצבעים שנבחרה היא זו שהכווינה את המעצבות גם בבחירת המטבח. הרצון היה לבחור מטבח שיהיה על־זמני, אבל שישקף את הצבעוניות האהובה על בני הבית, מה שהוביל לבחור שילוב של עץ בירץ' (ליבנה) עם ארונות גבוהים בגוון פודרה נעים. החיבור בין החומרים והצבעים יצר מטבח מואר ועדין. לקישוט המטבח הן בחרו בגופי תאורה של המעצבת נעה ראזר, שתלויים מעל האי ומוסיפים למטבח רכות נוסטלגית ונגיעות של צבע עז על רקע בהיר. בני המשפחה אוהבים לארח והם ביקשו חלל רחב ידיים לשם כך וגם משטח עבודה גדול. במטבח תוכננו משטחי עבודה על אי גדול, בהיר וטבעי. הבחירה הובילה לשילוב של ארונות בצביעה לצד בירץ', חומר שחוזר על עצמו בחדר המשפחה ובמטבח, שנבחר בזכות תחושה של קלילות וחמימות.
כדי לבצע בפועל את אותה הפרדה בין המטבח הפעיל ובין הסלון האינטימי יותר בחרו המעצבות בצבעוניות שונה ובמשרבייה גיאומטרית לבנה מודרנית מברזל. השטיח שנבחר לסלון הוא בצבע ניטרלי ובכך הוא תוחם את החלל ומגדיר אותו.
המשרבייה – אלמנט הפרדה שהוא לא קיר אטום ומסיבי - תוכננה מהרצפה לתקרה והיא מתחברת רעיונית גם לגרם המדרגות העולה למעלה ויורד למרתף שתחום במעקה של פסי ברזל לבנים. המעצבות ביקשו ליצור ניגוד לגוונים הבהירים ושילבו ברזל שחור בכמה אלמנטים ובהם בפרופילים של החלונות, בכיסאות פינת האוכל, בארון התעשייתי בסלון ובשולחנות הקפה.
מהקומה הזו יש יציאה לגינה. בעלי הבית דמיינו בית מואר ורגוע עם גינה רחבת ידיים, ולשם החיבור תוכננה ויטרינה עם חלון הזזה רחב ידיים המשקיף לעבר החצר ומאפשר מעבר קל פנימה והחוצה. בחצר ניצב מטבח חוץ מאובזר לטובת אירוח וגם שולחן אוכל ארוך עם הרבה כיסאות, לצד פינת ישיבה נינוחה יותר בצבעים בהירים.
בחדר המדרגות המקשר בין כל הקומות הן יצרו בידול ויזואלי בעזרת סקאלת צבעים ממניפת נירלט קירות in/out, וכך נצבעו הקירות בצבעים טבעיים בהירים וקלילים. להשלמת הנראות במדרגות נתלו מנורות צבעוניות.
השאירו מאחור את הסגנון הכפרי
ביתם הקודם של המשפחה היה מאופיין בסגנון כפרי. בבוא העת לעבור דירה הם ביקשו להיפרד מהסגנון שכבר לא רלוונטי עבורם ולכן בחרו לא להעביר את מרבית הרהיטים והחפצים שהיו להם. "רכישת הריהוט והלבשת הבית נעשו בליקוט אט־אט במהלך השיפוץ, וחלקו אף נעשה לאחר המעבר", מספרות המעצבות. "בנוסף, היה צורך בתכנון נגרות, כיוון שלחמישה ילדים יש הרבה ציוד שמצריך מקומות אחסון רבים ומגוונים. הקדשנו תשומת לב מרובה לנגרות, כדי לתת את המענה הרחב ביותר לטובת אחסון החפצים שאספה המשפחה עם השנים, ובהם צעצועים, בגדים, ספרים וכדומה".
לדבריהן, עמד תקציב הנגרות על כ־150 אלף שקל וכלל שלל פתרונות אחסון, ובהם ארונות בגדים, מטבח, חדרי רחצה, מזנון וחיפוי קיר בחלל המשפחה ועוד. "תקציב הפרויקט היה מוגבל כיוון שהשינויים תומחרו במפרט הקבלני וכל שינוי היווה תוספת משמעותית של כסף. השתדלנו להיצמד למפרט במה שהיה אפשר", אומרות קידר ושטיין ברבי.
בחדרי הילדים ובחדר המאסטר של ההורים תוכננו ארונות בגדים בהתאם לנישות שהיו כבר קיימות במבנה המקורי. עבור חדרי הרחצה תוכננו ארונות הכי גדולים שהיה אפשר להכניס, כדי למקסם את האחסון עבור המגבות ומוצרי הטיפוח של שבעת בני המשפחה. ארון אחסון נוסף תוכנן לפני הירידה לחדר מדרגות והוא משמש לתליית מעילים ותיקי בית הספר והגן של הילדים.
הקומה השנייה מוקדשת לחדרי השינה של הילדים. כיוון שחדר השינה של ההורים ממוקם בקומה התחתונה של הבית, נוצרה הפרדה בין קומת הילדים לקומת ההורים. בחדר של שתי הבנות, בנות עשר ושש, נרכשו מיטות איקאה שנצבעו בגוון דומה לזה של הקיר כדי ליצור מעבר רך ונעים ולתת תחושה של חלל גדול יותר. חדר נוסף עוצב עבור המתבגר בן ה־13 וחדר ילדים שלישי משמש את הבנים בני השמונה והשנתיים.
חלל המשפחה בקומה השנייה היה האזור המשמעותי ביותר בחשיבותו לבעלי הבית. באזור הסלון לא הותקנה טלוויזיה והיא שולבה בחלל בקומת הילדים. אזור המשפחה מחופה בלוח עץ בירץ' כדי שיתאים לשאר העיצוב של הבית, ויש בו ארונות תואמים באותה חומריות למשחקים, ציוד לימודי ועוד. המעצבות דאגו שיהיו מדפים להנחת צעצועים וספרים ומגירות תחתונות רחבות לגישה קלה עבור הילדים. כדי שיהיה לילדים נוח לשהות בחלל שולבה פינת רביצה של אתנחתא, שנבחרה בהתאם לסקאלת הגוונים של הבית.
"התהליך עם בעלי הבית היה תהליך נעים ומהנה. בעלי הבית נתנו לנו יד חופשית, אך עם זאת היו שותפים מלאים לבחירות ולקבלת ההחלטות", אומרות קידר ושטיין ברבי. "השפה העיצובית וההרמוניה הנוצרת בבית היא הקו המנחה אותנו. האיזון בין חומרים וצבעים על־זמניים ובין ייחודיות ונגיעה אישית שתאפיין את הלקוח וכן האיזון בין הפרקטיקה של שגרת בית יומיומית ובין אסתטיקה עיצובית עמדה לנגד עינינו".
