הסבת מקצוע היא דבר שבשגרה, אך היא הופכת מאתגרת יותר כשאת אם חרדית לחמישה ילדים. ועדיין, סנדי בוטבול (35), תושבת נתניה שנולדה בפריז ועלתה ארצה בגיל 10, הפכה למעצבת פנים לאחר שהחלה את דרכה המקצועית כרואת חשבון. "ההורים שלי לא אקדמאים בהשכלתם, אבל היה חשוב להם להשקיע בנו ורצו שנצליח", היא אומרת. "חשבתי בצורה פרקטית, הבנתי שאני טובה בכלכלה ובחשבון, ונרשמתי ללימודי ראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב. התמזל מזלי וזכיתי לקבל מלגת מחייה".
לאחר שנות עבודה בתחום הביקורת במשרד גדול בתל אביב, וכחשבת בחברת ביטוח, היא מצאה כיוון חדש. "הייתי אחרי הלידה הרביעית שלי כשחברה הראתה לי תוכניות של הבית שלה. חמותה הייתה אדריכלית הפרויקט, אבל היא ביקשה להתייעץ איתי כי יש לי רעיונות יצירתיים. עזרתי לה בשמחה, והיא התלהבה ודחפה אותי לעשות שינוי. היא אמרה לי 'סנדי, התחום הזה הוא בול בשבילך'. אני חיפשתי תירוצים. אמרתי לה שאני צריכה להמשיך לעבוד, שאין לי זמן ללמוד, שאני צריכה לטפל בילדים, אבל היא המשיכה לשכנע אותי שיש עוד אפשרויות ושיש גם לימודי ערב", היא נזכרת.
בוטבול מספרת שמרגע שהשתכנעה ועד שנרשמה ללימודי ערב בעיצוב פנים לקח לה בדיוק שבוע. "פתחתי את האינטרנט, נרשמתי, שילמתי והגעתי", היא אומרת בחיוך. כחודשיים לאחר תחילת הלימודים בסטודיו B6, היא התנסתה ב-"מבחן" ראשון לבדיקת המחויבות שלה לשינוי. "גיליתי פתאום שאני בהיריון, ארבעה חודשים אחרי שילדתי. זה היה בהפתעה גמורה, אבל למזלי יש לי מין הרגל כזה שאם אני מתחילה משהו, אני לא מפסיקה באמצע".
בוטבול המשיכה ללמוד משך שנה, במסלול מקוצר, עד לקבלת תעודת מעצב הפנים המיוחלת. "היה לי כיף לא נורמלי. אפילו שהייתי צריכה לנסוע כשהייתי בהיריון מתקדם מנתניה לדרום תל אביב", היא אומרת. בתחילת שנת 2020 היא זכתה לקבל תעודת הצטיינות שאפשרה לה, בשלב מאוחר יותר, להצטרף לאדרריכל אמיר נבון, מבעלי הסטודיו, לפרויקט מנטורינג בשכר סמלי.
הקורס של הלייף
את ההצעה לפרויקט הראשון שלה, המופיע בתמונות שלפניכם, קיבלה בשנת 2020, מיד לאחר סיום לימודיה מקרוב משפחה של בן זוגה. הוא רכש דירה בת שני חדרים להשקעה, וביקש לשפץ אותה מהיסוד. "הוא ואשתו קנו דירה בבניין משנות ה-50 בלב נתניה, ממש במרכז", מספרת בוטבול. "הדירה הייתה במצב לא טוב, והם לא באמת ידעו מה הם רוצים לעשות איתה. אז אמרתי להם שבתור התחלה צריך לאפיין אותה. הצעתי להם להפוך אותה למקום מינימליסטי, לאנשים שעובדים במשך היום, ומחפשים סוג של אואזיס, מקום מפלט בבית", היא מסבירה.
כך, קיבלה המעצבת יד חופשית לחלום ולהוציא לפועל את רעיונותיה בדירה הקטנה. "בשלב הראשון ניסיתי לחשוב, תוך כדי תכנון, על העיצוב, ההעמדה והרוח של הדירה", היא אומרת. בוטבול מתארת דירה עם חורים בקירות, שהיה צריך לשפץ מהתשתית. ואמנם היא מספרת כי תקופת הלימודים סייעה לה רבות, אך עדיין היה לה צורך בהרבה השלמות בשטח. "היה לי מזל לקבל פרויקט מלקוחות שאני מכירה, אבל זה עדיין עסק מפחיד ומלחיץ. העבודה נעשית ברובה מול גברים, ולא תמיד יש דרך לדעת שדברים נעשים כמו שצריך, לפי התקנים".
תוך כדי תנועה, היא נרשמה לקורסים און-ליין, שסיפק לה קבלן מנוסה, ובסיומם אף קיבלה תעודה של פיקוח בשיפוץ. "לקחתי קורסים דיגיטליים בכל דבר כמעט. למדתי אינסטלציה, חשמל, צבע, הנמכות גבס, הכל", היא אומרת. "קורסים קטנים לצד קורס גדול של פיקוח. והקבלן הזה פתח בפניי הכל ולא חסך במידע. לדוגמה איפה קבלנים מחפשים לחסוך, איזה קיצורי דרך עושים הרבה שיפוצניקים, כמה עולה כל חלק בשיפוץ. לקחתי את זה כדי שאוכל לדבר בגובה העיניים עם הקבלן, האינסטלטור, החשמלאי, להרגיש יותר בטוחה במה שאני עושה. לדעת לחלק חלל, לתכנן מדפים לארונות בהתאם לרוחב החולצה – הכל טוב ויפה, אבל פה את עובדת עם 'כרישים', בעיקר גברים עם הרבה אגו, שעושים את זה כבר 20 שנה. לא רציתי לפחד לשאול שאלה ולמדתי שאם תהססי ותשלמי זול – מחר זה יעלה לך ביוקר".
הכל נשאר במשפחה
השיפוץ המסיבי שעליו ניצחה בוטבול כלל את הרס הקירות החוצצים בחלל וחלוקת חללי הבית מחדש. לדבריה, ביקשה לשמור על חלל המרפסת, למרות המטראז' המצומצם. "המרפסת נסגרה בשיפוץ קודם, ואני פתחתי אותה מחדש", היא אומרת. בנוסף, חודשו פרופילי האלומיניום, תשתיות החשמל, האינסטלציה, לרבות הצנרת וכלים סניטריים, הותקנו הנמכות גבס, חיפוי רצפה, התבצעו עבודות זגגות ושפע של עבודות נגרות בהתאמה אישית.
14 צפייה בגלריה
תוכנית הדירה. כדי לאפשר כניסת אור דו-כיוונית, חדר השינה והסלון מופרדים במחיצת זכוכית
(סנדי בוטבול)
"התמזל מזלי ועבדתי עם בני משפחה. לאבא שלי יש חנות רהיטים והוא מאוד עזר לי והזגג זה גיסי", היא אומרת בחיוך. בוטבול תכננה מחיצת זכוכית בחדר השינה להפרדה במקום קיר. "התקנתי שם ווילון, לתחושת פרטיות, וזה מאוד מרחיב את החלל ויזואלית". מחיצת הזכוכית היא בין החלוקות הבודדות בחלל המשופץ, שעלותו הסתכמה ב-150 אלף שקלים, סכום שכולל הן את העבודות והן את הריהוט.
לדבריה של בוטבול, היה לה מאוד ברור היכן להשקיע וליצור הבדל בחלל שהוסרו מחיצותיו. "רציתי ליצור דיאלוג ואיזון בין הפריטים בחלל, כדי להביא להרמוניה בתוך הבית. עשיתי את זה בעזרת שילוב של צורניות עם פונקציונליות", היא אומרת. "הכל נראה פשוט לכאורה, אבל מעניק אווירה טבעית ואותנטית, ובמציאות של היום זה לגמרי אתגר".
פתיחת המרפסת הייתה מבחינתה השלב הראשון בשינוי, וכך אור טבעי נכנס משני כיוונים עיקריים לחלל המרכזי. במקום לרכוש ספה מסורתית, תכננה בוטבול ספה בנויה בחדר המגורים. "מבחינתי זה משרת שתי מטרות, אחת, הרעיון של חיבור לאדמה, תחושה טבעית ונוחה, שנית, זה גם חיסכון. מדובר בבמה מוגבהת מבטון, שהקבלן בנה, ועליה כריות ישיבה וריפוד לגב", היא אומרת.
למרגלות הספה הבנויה הציבה המעצבת שולחן עץ כפרי נמוך, שבו הפגמים מודגשים. "יש בזה בעיניי פן מנחם", היא אומרת. השילוב בין הקלאסי למודרני, ועושר של חומרים במראה גולמי, אבן, עץ, בטון, קש ושפע של בדים רכים – יוצרים, לדבריה, את תחושת הנינוחות שכיוונה אליה.
גוונים חומים, פריטים כפריים
המעצבת בחרה בפלטת גוונים על טהרת החומים הטבעיים ונעזרה בטייחים טבעיים לחיפוי קירות הבית, לרבות חדר הרחצה. "יש טייחים שמתאימים במיוחד לחדרים רטובים, וטיח מיוחד, אקווה-פלסט, שמתאים לתא המקלחון", היא מסבירה. בסלון נבחר טיח מינרלי על בסיס סיד, שיתרונו הגדול, לדבריה של המעצבת, הוא היותו נושם וטבעי למראה. "אני מאוד אוהבת שהאווירה מעוררת את כל החושים, ובעיקר את חוש המישוש, וכך מתגבשת תחושת נינוחות וביתיות", היא אומרת.
אריחי גרניט פורצלן במראה כפרי, טבעי ומחוספס בגווני בז' ובשלושה גדלים שונים הותקנו על הרצפה, בתבנית הנחה מיוחדת ושונה מהסטנדרטית. חיפוי הרצפה הותקן בכל חללי הבית, כולל חלל האמבטיה והמרפסת, דבר שמעניק תחושת המשכיות ומרחב בשטחי הבית, שכאמור, אינם גדולים במיוחד.
בקצה השני של החלל המרכזי, ממוקמים פינת האוכל והמטבח. תריסי עץ טבעי מבמבוק מותקנים לרוחב המפתחים, מסתירים את נוף הבתים הישנים והצפופים ומשמשים כפתרון הצללה. מתחתם ארונות אחסון מחופים בפורמייקת נאנו שחורה, במראה מינימליסטי ונקי. פינת האוכל גם היא אינה סטנדרטית ומורכבת משולחן ריבועי, שנראה כמו הדום ישיבה רחב, מרופד בעלי בננה ארוגים. מצדו האחד ספסל עץ עשוי מבמבוק, ומצדו השני שני שרפרפי עץ.
פניה שמאלה מחלל המטבח מובילה אל חדר הרחצה, שכולל תא מקלחון רחב, בגודל של 2.5 מטרים, אשר מופרד מהחלל בעזרת מחיצת זכוכית מינימליסטית. "אין שם שום אביזרי פרזול או חיבורים נראים, הכל מוטמע בתוך הטיח", מציינת המעצבת. ארון אמבטיה בחיפוי פורמייקה דמוית שיש באפור-כהה, תוכנן כאלמנט דמוי אי, כשהוא מנותק מהקיר ומוצב במרחק ממנו. עליו כיור מונח עשוי מאבן, ולצדו אסלה תלויה. כל אלה משלימים את המראה המינימליסטי והמרווח בחלל.
דלתות זכוכית שנראות מהחלל הציבורי מובילות אל חדר השינה שתוכנן כממלכה בוהמיינית ומקורית. וילונות קטיפה בגוון חום-שוקולד, בצד חדר השינה, מעניקים ממד של פרטיות, כל אימת שמבקשים להסתיר אותו מעין-כל. המיטה הזוגית ממוקמת במרכז החלל, לצדה שתי מנורות קש שמשתלשלות מטה, לעבר שולחנות צד שעשויים מעץ אגוז. בצדה האחד של המיטה שזלונג עשוי מראטן, ועל החלונות תריסי עץ טבעיים בגוון חום. ארון בגדים רחב, בגימור פורמייקת אגוז, כמו משלים את התפאורה החומה והאסקפיסטית בחלל.
