כשמסתכלים על בתי פרלמנט מסביב לעולם ניתן לחזות בשלל ניסיונות יצירתיים לשקף דרך האדריכלות המוחשית ערכים דמוקרטיים כמו שוויון ופתיחות. הצעה לחידוש בניין הפרלמנט של האיחוד האירופי בבריסל חותרת לעשות מהלך דומה, כפי שניתן לראות בהדמיות ראשונות של הפרויקט שנחשפו בשבוע שעבר. מאחורי ההצעה עומד צוות משולב מחמישה משרדי אדריכלים אירופיים: JDS Architects מדנמרק, משרד האדריכלים Coldefy מצרפת, Carlo Ratti Associati מאיטליה, NL Architects ההולנדי, ולסיום Ensamble Studio מספרד. ההצעה המשותפת, שמתמקדת בשיפוץ ועיבוי המבנה הקיים על פני הריסה שלו, קטפה את המקום הראשון בתחרות אדריכלים פומבית שנערכה מטעם בית הנבחרים האירופי.
ההודעה על הפרויקט הזוכה נמסרה למעשה כבר בחודש יולי האחרון, אך רק עתה התפרסמו הדמיות לבניין הפרלמנט המחודש, כפי שחמשת המשרדים שנבחרו מדמיינים אותו. באותה תחרות הם גברו על הצעותיהם של משרדי אדריכלות בינלאומיים בעלי שם כמו Snøhetta הנורבגי, OMA ההולנדי שבראשו זוכה הפריצקר רם קולהאס, ומשרדי האדריכלים של זוכי פריצקר נוספים – רנצו פיאנו ושיגרו באן.
דמוקרטיה פוסט-מודרנית
הפרלמנט האירופי מהווה חלק מהרשות המחוקקת של האיחוד האירופי, והנציגים שיושבים בו נבחרים ישירות על ידי האזרחים מ-27 המדינות שמשתייכות לאיחוד. נכון להיום הוא מונה 705 נציגים, עובדה שהופכת אותו לפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול בעולם. למרות שמקום מושבו הרשמי נמצא בבניין לואיז וייס בעיר שטרסבורג שבצרפת, כינוסים ומליאות רבים נערכים במבנה בבריסל, שבו אולם הדיונים של הפרלמנט, הנקרא בניין פול-אנרי ספאק (Paul Henri SPAAK Building). בניין הזכוכית האליפטי שנבנה במהלך שנות ה-90, מהווה חלק אחד מתוך "מרחב לאופולד" (Espace Léopold) – קומפלקס בן מספר מבנים שמשרתים כולם את הפרלמנט האירופי.
בניין פול-אנרי ספאק תוכנן בסגנון האדריכלות הפוסט-מודרנית, על ידי האדריכל הבלגי מישל בוקילון (Michel Boucquillon). אחד ממאפייני הסגנון שהתפתח בשנות ה-60, הוא שימוש בצורניות דומיננטית וסמלית, כתגובת נגד לניקיון הצורני והפונקציונאליות שבה דגלה האדריכלות המודרנית שקדמה לו. הצורה האליפטית שבה בחר בוקילון לאפיין את בית הנבחרים נועדה בעיניו לסמל איחוד. במבנה ששטחו מגיע ל-84 אלף מ"ר ניתן למצוא את חלל המליאה המרכזי של הפרלמנט, כמו גם חללים נוספים המיועדים לישיבות של ועדות פרלמנטריות, מסיבות עיתונאים וקבלת מבקרים.
עיצוב כמודל לחיקוי
ההצעה הזוכה לחידוש המבנה, כאמור, מבקשת לעשות שימוש במרבית חלקיו של מבנה הפרלמנט הקיים ולשמור על צורתו האובאלית, לצד תוספת של שלוש קומות חדשות והחלפת מעטפת הזכוכית המקורית. צוות האדריכלים הסביר כי בעזרת אסטרטגיה זו ניתן יהיה להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של המבנה ולייעל את תהליך ההקמה. לטענתם, הריסה ובנייה מחדש אינה מהווה פתרון אחראי או בר קיימא, וכמובן שאינה תואמת את רוח התקופה שבה משבר האקלים רק הולך ומחריף.
"עם מלחמה על סף דלתה של אירופה ומשבר אנרגיה שבא בעקבותיה ונעשה דחוף יותר ויותר, האתגרים העומדים בפני האיחוד האירופי משותפים לכולנו ... לכן, ההצעה הקולקטיבית שלנו לחשוב מחדש על בניין הפרלמנט באופן שימזער את ההשפעה הסביבתית, תוך הרחבת הפתיחות וההכלה האזרחית שלו כהתגלמות של ערכי הדמוקרטיה האירופית, רלוונטית יותר מתמיד"
"עם מלחמה על סף דלתה של אירופה ומשבר אנרגיה שבא בעקבותיה ונעשה דחוף יותר ויותר, האתגרים העומדים בפני האיחוד האירופי משותפים לכולנו. כצוות של משרדים פאן-אירופיים המורכב מיותר מ-30 לאומים, אנו מבינים ומרגישים את ההשפעה של קשיים אלה באופן ישיר. לכן, ההצעה הקולקטיבית שלנו לחשוב מחדש על בניין הפרלמנט באופן שימזער את ההשפעה הסביבתית תוך הרחבת הפתיחות וההכלה האזרחית שלו כהתגלמות של ערכי הדמוקרטיה האירופית, רלוונטית יותר מתמיד", נמסר מקולקטיב האדריכלים לתקשורת.
בעיצוב החדש ניתן להבחין במספר מהלכים אורבניים ואדריכליים שבהם נקט הצוות על מנת להגביר את הרוח הדמוקרטית שמגולמת במבנה, ולהקרין אותה כלפי חוץ. כך למשל הם הציעו לחבר את בניין הפרלמנט למבנים הסמוכים לו באמצעות גשרים, ובקומה הראשונה תכננו מעבר פתוח להולכי רגל. השביל הציבורי יחצה את בית הנבחרים, ויחבר בין כיכר לוקסמבורג (Place du Luxembourg) מצידו האחד, לפארק לאופולד (Parc Léopold) מעברו השני. האפשרות של הציבור לעבור בחופשיות בתוך בניין הפרלמנט אמורה לתרום לתחושת הפתיחות שהמוסד מבקש לשדר, ולגרום לו להצטייר כדבר ההפוך ממבנה שלטוני מרוחק ומנותק.
שיאו האדריכלי של המבנה צפוי להתגשם בקומה העליונה, שם מתוכננת גינה ירוקה ומלבלבת שתהיה נגישה למבקרים ולחברי פרלמנט כאחד. לדברי האדריכלים, קומת הגג הציבורית מהווה אינטרפרטציה עכשווית למרחב ה-"אגורה" מימי יווון העתיקה – כיכר עירונית מרכזית בפוליס היוונית ששימשה לשלל אירועים ציבוריים. הגן הבוטני שימוקם על הגג יכלול צמחייה מקומית מכל אחת מהמדינות החברות באיחוד האירופי, וכך לדעת האדריכלים תיווצר "מערכת אקולוגית אירופאית רבת פנים".
לחוקק עם העם
החלל שיעבור את השינוי המשמעותי ביותר יהיה אולם המליאה, ליבו הפועם של בית הנבחרים. בתוכנית המקורית ביקש האדריכל בוקילון למקד את המבט בעשייה של חברי הפרלמנט, ובהתאם לכך תכנן חלל מעוגל, רחב ואטום אל החוץ. זכוכית כהה מחפה את חלונות הגלריה שמשקיפה אל האולם, בחירה עיצובית ששמה את חברי הפרלמנט במרכז תשומת הלב בעוד מי שמביט בהם מוחשך.
בניגוד לתכנון המקורי של בוקילון, שואפים האדריכלים לייצר במבנה המחודש חלל מליאה אחר – כזה שמבקש לטשטש את ההפרדה בין חברי פרלמנט לתושבי העיר, לעורר דיאלוג ולעודד מעורבות אזרחית. אולם המליאה מוקם במפלסים העליונים של בית הנבחרים המחודש, כשפתח מזכוכית שקופה בתקרת החלל אמור להכניס אור טבעי ולאפשר למבקרים בגינת הגג להביט אל הנעשה בפנים. חלון נוסף בחזית האולם יספק מבט פנורמי אל העיר, ויגביר את הקשר עם האזרחים כשבמהלך כינוסים יוכל לתפקד גם כמסך שיעביר מידע לציבור בזמן אמת.
"הפארק החדש בראש הבניין, המחובר לבית המחוקקים, הוא המרחב הסמלי ביותר של ההצעה: התיאטרון האמיתי של הדמוקרטיה האירופית – שבו אזרחים וחברי פרלמנט יכולים להיפגש באופן אידיאלי – מרחב פוליטי חדש המסוגל לחגוג שיתוף פעולה כלל-אירופי תרבותי וטבעי", סיכמו צוות האדריכלים.