לאחר יותר מעשור שבו נאבקים האדריכלים הצעירים בתנאי ההתמחות הנוקשים שעליהם לעבור כדי לקבל את רישיונם, השבוע הם הצליחו לזקוף לזכותם הישג חשוב. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובתם בדיון חסר תקדים שנערך ביום ראשון (16.4.23), בנושא העתירה שהגישו נגד רשם האדריכלים והמהנדסים – הארגון האחראי על תהליך הרישום והרישוי של האדריכלים והמהנדסים בארץ מטעם משרד הכלכלה. העתירה המנהלית הוגשה באמצעות גיוס מימון המונים, לאחר שיותר ממחצית הניגשים נכשלו בבחינת הרישוי שנערכה ביוני 2022. כעת נראה כי מאבקם של האדריכלים מול הבירוקרטיה הממשלתית הסבוכה עלה מדרגה.
תהליך ההתמחות העומד בבסיס המאבק של האדריכלים הצעירים טמון בהמלצותיה של ועדה שהוקמה לאחר אסון ורסאי שהתרחש בשנת 2001, ושתוצאותיו משפיעים על מקצוע האדריכלות ועל ענף הבנייה עד היום, כפי שמפורט בהרחבה בכתבה שפורסמה בנושא בינואר. שכן, תוצאותיו לא הובילו להסדרת התהליך ולהעלאת מקצועיות העובדים בענף. בניגוד לכך, התהליך הארוך והמסורבל, יחד עם תנאי המבחן הקשים, מייצרים חסמים בפני האדריכלים הצעירים וגם עבור בעלי המשרדים הוותיקים יותר שלא מצליחים לגייס עובדים.
6 צפייה בגלריה
רף של אחוזי המעבר במבחנים שהוגשו על ידי רשם האדריכלים לבקשת העותרים
(באדיבות רשם האדריכלים)
"מאז כינונו, מידי שנה המבחן הופך פחות מובן, פחות מקצועי וההליך כולו הופך פחות שקוף ומבוקר. לפיכך, גם אם תוכן המבחן ואופן בדיקתו היו תקינים, אין בו תועלת מלבד קשירת ידיהם של מאות מבין בוגרי בתי הספר לאדריכלות והאטת השתלבותם בשוק העבודה"
"הנתבע במקרה זה הוא רשם האדריכלים והמהנדסים, לו יש חלק לא מבוטל בהתנהלות הבעייתית של מבחני הרישוי, אך חשוב להבין את שורש הבעיה", מסבירה ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים. "היוזמה לקיום המבחן הייתה של אדריכל שמעון אסבן, שמשמש מזה עשרות שנים כיועץ בענייני אדריכלות. והוא נולד לאחר אסון ורסאי, על אף שלאדריכלים לא היה דבר וחצי דבר בכל הקשור לאסון. גם אם כוונותיו של אסבן היו טובות, לאחר שכיהן בתפקיד במשך עשרות שנים עם אותו צוות, הגיעה העת לרענן את המערכת ולבחון מחדש את פעילותה", מפרטת אנג'ל.
כך, חבר בשנים האחרונות פורום האדריכלים הצעירים להתאחדות האדריכלים במאבק שחל כבר בשנת 2009 ופועלים, בין היתר, לשנות את תנאי ההתמחות ולהסדיר את התהליך כולו. בשנת 2018 הם רשמו את הצלחתם המשמעותית הראשונה כשיזמו את הצעת החוק "רפורמת האדריכלים הצעירים" שבמסגרתו תוקנו כמה עוולות שפגעו באדריכלים הצעירים, כמו התחשבות בחופשת לידה במהלך תקופת ההתמחות ואישור התחלתה כבר בשנה הרביעית ללימודים. ביחס למבחן נקבע כי יש לבטלו ולקיים במקומו השתלמויות מקצועיות, אך מאז ולמרות אישור הצעת החוק לא השתנה דבר.
"המבחן הפך פחות מובן ופחות מקצועי"
"חשוב לזכור כי לימודי אדריכלות אורכים חמש שנים ולאחריהם תקופת התמחות מעשית של לפחות שלוש שנים נוספות", מדגישה אנג'ל, "כל מי שעבר את המסלול הארוך והמאתגר הזה הוא אדריכל מקצועי, שאין ספק לגבי ידיעותיו ולגבי כישוריו. מאז כינונו, מידי שנה המבחן הופך פחות מובן, פחות מקצועי וההליך כולו הופך פחות שקוף ומבוקר. לפיכך, גם אם תוכן המבחן ואופן בדיקתו היו תקינים, אין בו תועלת מלבד קשירת ידיהם של מאות מבין בוגרי בתי הספר לאדריכלות והאטת השתלבותם בשוק העבודה".
מבחן הרישוי של האדריכלים נערך בממוצע פעמיים בשנה בתל אביב. זהו השלב שחותם את תהליך ההתמחות, שאותו כל אדריכל במדינת ישראל צריך לעבור לפני שיקבל את רישיונו ויוכל לתכנן מבנה שאינו "פשוט" על פי חוק, כלומר, מבנה שאינו משמש למגורים או מבנה בעל יותר משלוש קומות. הכשלים שעולים ממנו חוזרים מידי מועד ומעלים ביקורת כלפיו וכלפי תהליך ההתמחות כולו בכל פעם מחדש.
פרסום הציונים - ללא התשובות הנכונות
נראה שהכשלים הרבים שחלו במבחן שנערך בחודש יוני 2022, לפני כמעט שנה, לא אפשרו לאדריכלים שנבחנו לעבור עליהם בשתיקה. הנבחנים במועד זה נתקלו בשאלות בעלות נוסח מעורפל, תשובות סותרות ושאלות שחרגו מהיקף החומר המצוין בחוברות ההכנה לבחינה ומחוקי התכנון והבנייה שבהם המבחן אמור לעסוק. קושי נוסף שבו נתקלו האדריכלים נבע מפרסום הציונים במבחן ללא פרסום התשובות הנכונות. לפי תקנון המבחן, יש לאדריכלים עשרה ימים ממועד פרסום הציון להגיש את הערעור אך ללא התשובות הנכונות כמקור להשוואה, חלק מהנבחנים לא יכלו לבדוק את תשובותיהם ולהיערך בהתאם להגשת הערעורים.
לאחר שכשלו ניסיונותיהם לקבל תשובות מרשם האדריכלים על מכתבי הערעור שהוגשו, הם החליטו שלא לגשת למועד המבחן הבא ולהגיש עתירה באמצעות עו"ד עידו בלום, ממשרד גלעד שר תלחמי ושות' עורכי דין כנגד הרשם. כך, בינואר הוגשה העתירה במטרה להביא לפסילתן של אותן שאלות ולהיאבק על זכותם לערער על תוצאות הבחינה. "בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה שבה המבחן מנוסח בצורה מרושלת", טוענת אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, "העתירה נוגעת למהות עבודתו של האדריכל, נוסח השאלות דרש מהאדריכלים להיות יותר עורכי דין ושמאים מאשר מתכננים".
מ-47% ל-70% בעקבות העתירה
כאמור התקיים הדיון בעתירה ביום ראשון האחרון, בפני כבוד השופט אלכסנדר רון. זאת לאחר שנדחה כבר פעמיים לבקשת רשם האדריכלים ולמרות ניסיונותיו לדחות את הדיון בשלישית. דחיות שהוגשו ימים ספורים לפני מועד הדיון ומנע את נוכחותם של עותרים רבים שלא יכלו לקבל יום חופש נוסף בהתראה קצרה ולהגיע לירושלים בשעות הבוקר המוקדמות.
"במשך שנים, קהילת האדריכלים בישראל טוענת, כי מבחן הרישוי לבוגרי לימודי אדריכלות אינו הוגן ואינו נחוץ. כעת נחשפו גם הכשלים בניסוח המבחנים ובאופן בדיקתם", מסבירה אנג'ל, "השופט הדגיש בדבריו כי שאלות הכלולות במבחן מנוסחות בצורה סובייקטיבית שמקשה לקבוע איזו תשובה נכונה ואיזו שגויה. לכך מצטרפת העובדה כי הצוות הבודק את הבחינה והקריטריונים על פיהם הבחינות נבדקות אינם שקופים ואינם ידועים. הם נשמרים בסודיות ואין אפשרות לפקח על ההליך ולערער בעת הצורך".
על מנת להגיע לפשרה ולהימנע מתהליך משפטי ארוך ויקר, השופט בחר להתמקד בטענות שהעלו האדריכלים כלפי ניסוח השאלות. על כן, התמקדו במהלך הדיון בשאלות שבהן אחוזי ההצלחה של הנבחנים היו נמוכים באופן שבעיני השופט לא התקבל על הדעת – שאלות עליהן כ-18% מבין הנבחנים הצליחו לענות נכון. המלצתו של השופט להגיע לכדי הסכמות והחלטתו להוסיף נקודות לציון הנבחנים על אותן שאלות שהוטלו בספק הוביל להישג בולט עבור מאבקם המשותף של האדריכלים הצעירים ושל התאחדות האדריכלים. המשמעות המיידית היא שאחוז האדריכלים שהצליחו לקבל ציון גבוה מ-70 ולעבור את המבחן עלה מ-47% לכ-70%.
מה הצעד הבא?
מבחינת האדריכלים שהגישו את העתירה הנושא עוד רחוק מלהסתיים. את כל שאר הטענות שהעלו השופט הפנה להליך מקביל שצריך להיעשות על ידי גורם בלתי תלוי ויסדיר את נהלי כתיבת הבחינה, הגדרת החומר והקריטריונים לבדיקתה וידון בשאלה האם בכלל יש צורך לקיים אותה ובאיזה אופן. תהליך שנמשך כבר שנים ללא מענה ומותיר בחוסר וודאות את האדריכלים שממשיכים לגשת למועדי הבחינות.
המשמעות המיידית היא שאחוז האדריכלים שהצליחו לקבל ציון גבוה מ-70 ולעבור את המבחן עלה מ-47% לכ-70%
שכן, רשם האדריכלים שומר את הזכות לשאול כל שאלה שהוא מוצא לנכון. כפי שהסביר בדיון, "הידע בבחינה הוא כל החומר. מדובר בתחום רחב מאוד ומצריך שהאדריכל יהיה מאוד מנוסה. את החומר לומדים במהלך הלימודים וגם מתוך ניסיון". בכך הוא פותר את הארגון שהוא עומד בראשו מהגדרת החומר הנדרש למבחן ומנהלים סדורים שיאפשרו לאדריכלים להיבחן בצורה הוגנת.
הצעד הבא מבחינת העותרים, שלפחות שליש מהם נותר ללא רישיון האדריכל, הוא להגיש בקשה לחופש המידע בנוגע להליך ולנהלי כתיבת הבחינה. שאיפתם היא שהתאחדות האדריכלים תמשיך לקדם את הנושא, בתקווה שתוכל לתפקד כגוף מקצועי בלתי תלוי שיגדיר תהליך רישוי מקצועי והוגן.
"לאור כל האמור לעיל, הגיע הזמן לעשות סוף למבחן הרישוי", מסכמת אנג'ל, "מה שטוב למדינות כמו גרמניה, פינלנד או דנמרק, שאי אפשר להתווכח עם האיכויות האדריכליות שלהן - טוב גם לנו. התאחדות האדריכלים תמשיך לפעול לתיקון העוול, ולביטול מוחלט של מבחן הרישוי המיותר. כל עוד המבחן נדרש, נפעל לשקיפות ולהגינות ההליך, כולל פרסום זהות האנשים המרכיבים את הוועדה המנסחת את המבחן ופרסום הקריטריונים לבדיקה ולקביעת הציון".
ממשרד העבודה נמסר כי "הטענות שהועלו בכתבה הופיעו בעתירה המנהלית, ובתגובת המשרד לבית המשפט הובאו ראיות השוללות את כלל הטענות, לרבות חוסר שקיפות. כבר בפתח דבריו, הבהיר השופט כי אין בכוונת בית המשפט להתערב ביחס לטענות הללו. הדיון בבית המשפט התמקד בהיבט הטכני בנוגע לשתי שאלות בלבד מתוך למעלה מ-30 שאלות המופיעות במבחן. במסגרת ההליך המשפטי הסכים הרשם לפנים משורת הדין להכיר בשתי תשובות הבחינה כתשובות נכונות. נדגיש כי תקנות המהנדסים והאדריכלים קובעות כי מתכונת הבחינה ונושאיה יקבעו על ידי ועדה מטעם של מועצת ההנדסה והאדריכלות והיא סוברנית למנות את חברי הוועדה על פי שיקול דעתה המקצועי. המשרד יפרסם הבהרה לעניין תוצאות העתירה וזאת כדי להימנע מהפצת המידע באופן חלקי ושגוי על ידי בעלי עניין".
