לצד הדרך העולה מצומת המסגר בתל אביב, צופים על מחלף לה גווארדיה, עומדים ארבעה מבנים שקשה להתעלם מהם. שטח צר, מרפסות מעוגלות, בנייה מינימליסטית וחלונות דמויי טרמומטר מסגירים כי מדובר במבני באוהאוס, מהיפים שקיימים בתל אביב, שאחרי שנים של הזנחה זוכים להליכי שימור ושיפוץ שיכבדו את ההיסטוריה המפוארת שלהם.
הראשון שעבר שיפוץ ושימור הוא "בית שלם" ברחוב ראש פינה 28, שכמו שלושת אחיו שמוגדרים כמבנים לשימור, תוכנן בידי האדריכל אריה כהן באמצע שנות ה-30 בסגנון הבינלאומי, ונמצא ברשימת המבנים לשימור של עיריית תל אביב-יפו. את תוצאות השיפוץ, שבוצע בידי משרד האדריכלים מסטר-גל בשיתוף אדריכלית מירב סודאי, ניתן יהיה לראות במסגרת סיורי "בתים מבפנים", שיחולו בסוף השבוע הקרוב (28-26.5).
"בתל אביב יש מספר לא גדול של בתים לשימור, ומתוכם מספר אפילו קטן יותר של בניינים לשימור בתקנות מחמירות, כלומר מבנים שאי אפשר לבצע בהם שינויים שחורגים מהתכנון האדריכלי המקורי כי האיכויות האדריכליות, ההיסטוריות והאורבניות שלהם הן הגבוהות ביותר. בית שלם הוא אחד מהם", אומרת נילי מסטר-גל, שותפה במשרד ומי שתעביר את הסיור במבנה.
"הבניין הוא ממש יצירת מופת של האדריכלות המודרניסטית ומייצג את הסגנון באופן מובהק. עם בתים כאלה הכי חשוב זה לתת להם כבוד ולהוציא את היופי שלהם החוצה. בגלל הסטטוס שלו, לא יכולנו להוסיף לבניין דירות ולא מעלית, וגם חדר המדרגות נשאר אותו דבר. אמנם הוספנו למבנה מיזוג אוויר, וכל התשתיות כמו מערכות גז ואינסטלציה הוחלפו לחדשות, אבל הכל נשאר כדוגמת הקיים עם צנרת שעוברת מחוץ לבניין כמו פעם", משתפת מסטר-גל.
מאחר שלא כלל תוספת בנייה, הליך השימור והשיפוץ ארך פחות משנה והושלם לפני כחודש. "בבניין 9 דירות ששופצו ברוח המקור. החלוקה לחדרים נשמרה כשהייתה, וגם הריצוף ופרטי הנגרות הם כמו המקוריים. הבניין היה בבעלות משפחת לוריג שרכשה אותו שנה אחרי שנבנה על ידי שלם, ב-1935, ונשאר בבעלותה עד 2018 - כלומר, עשרות שנים", מסבירה האדריכלית. "הרבה פעמים דווקא בניינים שהיו באותה בעלות והושכרו לדיירים נשמרים הרבה יותר טוב מאשר בתים שהחליפו בעלות פרטית והבעלים עשו בהם מה שעולה על רוחם. היזם שרכש את הבניין עדיין לא אכלס אותו משום שהוא מחפש רעיונות לאופן שבו הבניין יכול לשרת את תושבי השכונה".
מקבץ המבנים הייחודי תוכנן על גבי גבעת מרקו, מעין במה מפולסת החולשת על הרחובות ראש פינה, איילת השחר והגר"א. אחרי "בית שלם", מופיע בית שמעון לוי, הקרוי על שם הקבלן שבנה אותו, המוכר יותר כ-"בית האונייה" בזכות צורתו הייחודית, המזכירה חרטום אונייה, ונגזרת מצורת המגרש עליו נבנה.
המבנה - שהעתק מוקטן שלו ניתן למצוא במיני ישראל כעדות לייחודו - מתנשא לגובה של 6 קומות, דבר שהחריג אותו מהתקנות העירוניות בתקופה בה נבנה, אז היה מקובל לבנות לגובה מקסימלי של ארבע קומות. הקבלן נתבקש להרוס את הקומות העליונות, אך לאחר משא ומתן עם ראש העיר מאיר דיזנגוף, הותר לו להשאיר את המבנה על כנו. משלים את המקבץ הייחודי הוא בית קלמרו, גם הוא בניין מגורים היסטורי שנותן ביטוי לשיא הבניה בסגנון הבינלאומי. המבנה מורכב משתי זרועות - אחת על דופן רחוב ראש פינה וזרוע שניה ברחוב איילת השחר, ולו חזית מעוגלת המדגישה את מפגש הרחובות.
דרום העיר הלבנה
למרות שמקובל לחשוב על אזור לב תל אביב כמרכז העיר הלבנה, בנווה שאנן שנבנתה ב-1920 אפשר למצוא ריכוז גדול למדי של בניינים בסגנון זה. בשנות חייו, תכנן כהן מבני באוהאוס נוספים ברחבי השכונה, בהם גם הבית שבו גדל חנוך לוין, ברחוב ראש פינה 18. "לצערנו הבניינים האחרים נמצאים בבעלויות פרטיות, וחבל שלא עוברים שיפוץ", אומרת מסטר-גל. "הם במצב מדורדר מאוד וצריכים לעבור שימור, אחרת הם עלולים להתפורר. יש קירות תומכים שעומדים להתמוטט, והמרפסות במצב רעוע".
18 צפייה בגלריה
תוכנית נווה שאנן המקורית: תוכננה בצורת מנורה עם קנים ושמש
(מהספר "יוסף טשילר" של ברוך רביד)
עם זאת, בעיריית תל אביב-יפו מנסים למצוא את הדרך הנכונה לשמר אותם, גם אם מדובר במבנים בבעלות פרטית. "רוב רובה של התוכנית לשימור המבנים של תל אביב עסקה במרכז העיר, והם בעצם מטופלים במסגרת מנגונני שימוש עירוני, ביניהם כמה מבנים בנווה שאנן", מסביר האדריכל אלון הרשקוביץ, מתכנן עיר בכיר בעיריית תל אביב-יפו האמון על שכונת נווה שאנן. "מבנים נוספים בשכונה לא נמצאים בשום תוכנית שימור, ועל פניו אפשר להרוס אותם מחר בבוקר. עם זאת, בעשור האחרון נעשו לא מעט סקרים שעוסקים בשכונה, ביחד עם הרבה אדריכלי שימור, ואנחנו מנסים לקדם מתווה פעולה שיאפשר למצוא את המנגנון הכלכלי הנכון שיעזור למבנים האלה להתחדש. אנחנו מנסים למצוא דרך לתת את התמריצים הנכונה וליצור מצב של 'ווין ווין', זה לא פשוט, אבל אנחנו עובדים על זה".
18 צפייה בגלריה
שכונת נווה שאנן ב-1924
(מאוסף הגלויות של האחים אליהו, הספר "יוסף טשילר" של ברוך רביד)
הרשקוביץ מסביר שנושא השימור בשכונת נווה שאנן חורג אל מחוץ לגבולות מבני הבאוהאוס, ומתייחס גם למרקם העירוני שנוצר בשכונה לאורך השנים. "השיח בשכונה הוא לא דיכוטומי כמו במרכז העיר ולא כולל רק מבנים. יש כאן הצטברות של דברים, והסגנון הבינלאומי הוא לא חזות הכל. השכונה מורכבת ויש בה שכבות רבות של מורשת היסטורית. יש פה מבני תחבורה, בתי מלאכה ותעשייה. נדבך חשוב נוסף הוא בתי הבאר באזור שמהווים תזכורת לפרדסים שהיו כאן לפני הקמת השכונה. התוכנית המנדטורית משנות ה-40 קובעת שהשכונה מיועדת למגורים, מלאכה ואמנות, ולפיה אנחנו עובדים בתכנון המחודש".
קצוות משופצים
שימור ושיפוץ "בית שלם" הוא, כאמור, רק חלק מתנופת הפיתוח שחווה שכונת נווה שאנן, שתוכננה לפני כמאה שנה בידי האדריכל הציוני יליד הונגריה, יוסף טשילר. במדרחוב נווה שאנן לבדו כ-15 בניינים מתוך 55 מצויים בהליכי תכנון ובניה, וכ-5 חדשים נבנו ואוכלסו. עם זאת, נדמה שההתחדשות תושפע דווקא מקצוותיה של השכונה, עם הריסתה המתוכננת של התחנה המרכזית הישנה, שעל שטחה עתיד לקום קמפוס תרבות, ועם פינויה של התחנה המרכזית החדשה ב-2023.
18 צפייה בגלריה
המבנים שנשארו מאחור: בניין מגורים סמוך לכניסה לתחנה המרכזית בתל אביב
(צילום: Roi Boshi, ויקיפדיה)
"שני אזורי התחנות הם חלק משמעותי מנווה שאנן, ונושא שימור האזור הוא חלק מהתנהלות השכונה ובעל משמעויות כלכליות וסביבתיות", אומר הרשקוביץ. "התחנה המרכזית החדשה נמצאת כיום בתכנון מורכב, ובשטח התחנה המרכזית הישנה יוקם קמפוס נווה שאנן, שחלק ממנו ישמש את 'להקת בת שבע' וחלק ממנו עתיד לכלול שימושים עירוניים נוספים".
התוכנית להקמת קמפוס התרבות שיחלוש על מתחם הרציפים הישן אושרה לפני כשלוש שנים, וייקח בה חלק האדריכל הבריטי-גנאי דייוויד אדג'יה. במקום צפויים לקום שני אגפים שיתחברו זה לזה במעבר תת קרקעי שבו עשוי להיפתח בית קולנוע. מבנה אחד ישמש כאולם ההופעות של הלהקה והשני יכלול קומות סטודיו, חדרי חזרות ומשרדי הנהלה.
בין המבנים תוכננה כיכר גדולה פתוחה לציבור שתכלול שטח חיצוני למסעדות ובתי הקפה, שטחים ציבוריים פתוחים, רצף מעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן הסדרת מערך התנועה לצורך חיבורה עם השלד הירוק העירוני. בנוסף צפוי לקום בקמפוס מרכז עירוני לתרבות ספרד והמזרח, שיאצור ויקדם פעילות אמנותית של יוצרות ויוצרים עכשוויים מכל תחומי היצירה. לפי ההצעה, המרכז יפעל לתיעוד והנכחת המורשת התרבותית המגוונת והעשירה של קהילות דרום העיר לדורותיהן.
