בשנת 1967, בתערוכת האקספו העולמית שהתקיימה בעיר מונטריאול שבקנדה, הגיח לעולם פרויקט המגורים החדשני "הביטאט 67'" של האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה, אז בן 29 בלבד. המבנה שמזכיר כפר ים תיכוני מדורג מבטון יותר מאשר בניין מגורים סטנדרטי, נחשב עד היום לפרויקט מכונן באדריכלות העולמית שהקפיץ את שמו של ספדיה לגבהים בינלאומיים.
15 צפייה בגלריה
גרסת ההביטאט בעיר צ'ינג-הואנג-דאו שבסין
(צילום: Tim Franco. באדיבות Safdie Architects)
מאז, הספיק האדריכל לבנות פרויקטים מגוונים בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ומתחם ממילא שבירושלים. אך כעת, יותר מחמישים שנה אחרי, ההביטאט הוותיק זוכה לתחייה מחודשת בשלושה יעדים שונים: סין, סרי לנקה ואקוודור.
15 צפייה בגלריה
המבנה שהשיק את הקריירה הבינלאומית של ספדיה: הביטאט 67'
(צילום: Timothy Hursley. באדיבות Safdie Architects)
כל אחד מאותם "הביטאטים" חדשים נמצא בשלב אחר בתהליך הבנייה, כשהמגדל בעיר קולומבו שבסרי לנקה, שנקרא "אלטאיר" (Altair), צפוי להיחנך כבר החודש. מדובר בשני מגדלים בני 63 ו-69 קומות שמחוברים זה לזה, ומהווים יחד את גורד השחקים הגבוה ביותר במדינת האי. בעוד המגדל הגבוה מבין השניים אנכי לגמרי, השני מדורג ונראה כאילו "נשען" על חברו. אותו דירוג מאפשר את הופעתן של גינות גג ומרפסות נוף פרטיות. במקביל, תונח החודש הקורה האחרונה במגדל "קורנר" (Qorner) שבעיר קיטו, בירת אקוודור, הגרסה הדרום אמריקאית להביטאט המקורי. השלמתו של המגדל בן 24 הקומות מיועדת לתחילת 2022.
15 צפייה בגלריה
בניין "אלטאיר" בסרי לנקה צפוי להיחנך החודש ויהיה גורד השחקים הגבוה במדינה
(צילום באדיבות Safdie Architects )
15 צפייה בגלריה
גינות גג ומפרסות פרטיות. תוצאת "הישענות" המבנים האחד על השני
(צילום באדיבות Safdie Architects )
לצד המגדלים בסרי לנקה ואקוודור, החל החודש השלב השני בפרויקט ההביטאט בעיר צ'ינג-הואנג-דאו שבסין, לחופי ים בוהאי. השלב הראשון שהסתיים כולל סדרת מבני מגורים מדורגים בעלי 16 קומות המקושרים בגשרים שעוברים ביניהם. באופן זה, אחוז גדול מיחידות הדיור פונה אל הים וזוכה לטרסות פרטיות. בשלב השני יתווספו למתחם שני מגדלים בני 30 קומות, מדורגים אף הם בהתאם לקונספט. בניית השלב השני אמורה להסתיים ב-2024.
הרעיון שעומד בבסיס המבנים החדשים הוא מחשבה מחודשת על צורת המגדלים המודרניים. כל אחד מהפרויקטים החדשים הותאם למדינה שבה הוא הוקם, לאורח החיים ולאקלים המקומיים. כך למשל חדר המדרגות והמעליות בהביטאט הטרופי שבסרי לנקה תוכננו פתוחים לנוף ואינם זקוקים למיזוג, ובסינגפור ניתנה לדיירים האופציה להוסיף פרגולות שנותנות הצללה והגנה מהגשמים הרבים במדינה. "הפרויקטים מתאימים את עצמם מבחינת חומרים ופרטי הבנייה לעונות השונות", מספר ספדיה ל-ynet.
15 צפייה בגלריה
מגדל "קורנר" באקוודור: למרות שהוקם על מגרש קטן - נוצרו גנים ורטיקליים
(באדיבות Safdie Architects )
דוגמה נוספת שמציין האדריכל היא המגדל באקוודור, שהוקם על מגרש קטן יחסית שלא אפשר "התפרסות" לצדדים כמו בהביטאט המקורי. "אי אפשר היה להשתרע על המגרש ולבנות טרסות, ולכן נוצרו כאן גנים ורטיקליים, המבנה נראה כאילו הוא מטפס בצורת זיגזג, וככל שהוא עולה הוא יוצר גינות וטרסות משני הצדדים".
מרעיון "אידיאליסטי ולא מעשי" למציאות
ההביטאטים החדשים של ספדיה אמנם שונים מהגרסה המקורית, אך לדבריו של האדריכל הם המשך ישיר של הרעיון שהצית את דמיונו בשנת 1967. "בהביטאט במונטריאול המוטו שלי היה 'גינה לכל בית'. לא התייחסתי ליחידות כדירות, אלא כבתים שפתוחים לשלושה כיווני אוויר", היא מספר ל-ynet. "בניין המגורים הסטנדרטי מורכב מתבנית בסיסית שחוזרת על עצמה שלושים או חמישים קומות, עם מסדרונות סגורים שמובילים לדירות, וכאן ניסיתי להראות שאפשר לבנות מגדלים בלי זה, ועם הרבה פתיחות לנוף".
15 צפייה בגלריה
"אפשר לבנות מגדלים עם הרבה פתיחות לנוף": הביטאט בסין
(צילום באדיבות Kerry Properties )
כדי להעניק את אותה פתיחות ואוורור, אך גם תחושת פרטיות לכל אחת מיחידות הדיור, מסביר ספדיה כי באמצעות עקרונות מתמטיים "נשברו" המסה והחזית האחידות האופייניות לגורדי שחקים, ונוצרו שטחים חדשים. כך, הפרויקט המקורי במונטריאול מורכב מ-365 קופסאות בטון שיוצרו בנפרד וחוברו זו לזו במקום לכדי מבנה בן 158 יחידות דיור. כל אחת מהיחידות היא בעלת גינה פרטית, ובין היחידות מצויים אזורים ציבוריים משותפים. בניגוד למבנים החדשים שתוכננו באמצעות תוכנות מחשב, ההביטאט במונטריאול, על כל מורכבותו, תוכנן לגמרי בצורה ידנית.
לאחר פתיחתו ב-67', זכה ההביטאט הראשון לתהודה והתלהבות רבה, אך ספדיה מספר שהיו גם תקופות שבהן הרעיון ספג ביקורת. "ההביטאט עבר כל מיני תקופות. הייתה תקופה מיד לאחר הבנייה שהייתה התרגשות גדולה. כל סטודנט בעולם הכיר את הפרויקט והייתה תקווה שאולי זה כיוון חדש לבניית מגורים בצפיפות ובמגדלים. בשנות השבעים המאוחרות ושנות השמונים זה התחלף בפסימיות גדולה. הרבה טענו שההביטאט אמנם הוכיח את עצמו אבל זה לא בר ביצוע ולא פרקטי. עברתי שנים לא קלות שבהן תכננתי מספר פרויקטים שלא בוצעו. הייתה נטייה בכלל לבטל את הרעיון כאידיאליסטי מדי ולא מעשי".
15 צפייה בגלריה
הביטאט 67': "הייתה תקווה שאולי זה כיוון חדש לבניית מגורים"
(.צילום: Jerry Spearman. באדיבות Safdie Architects)
למרות הדעיכה הוא מספר שהמשיך לחקור ולשכלל את הקונספט. "לפני 15 שנה החלטתי לעשות עבודת מחקר די מקיפה שנקראה 'הביטאט העתידני'. ניסיתי לחשוב איך מגיבים לצפיפות האוכלוסייה החדשה שבכלל לא דמיינתי שתהיה לפני חמישים שנה. איך מגיבים לרעיונות של שימושים מעורבים כמו משרדים, מגורים ומסחר. יחד עם צוות המשרד, פיתחנו מספר מודלים בצפיפות ומיקום שונה. עכשיו אנחנו קוצרים את הפירות של התקופה שפיתחנו את הרעיונות האלו בעבודת המחקר התיאורטית שעשינו".
"רוצה לבנות הביטאט בישראל"
שובו של רעיון ההביטאט אל הערים המצטופפות אחרי חמישים שנה נראה אפילו משמעותי יותר על רקע מגפת הקורונה. "יש תפנית אדירה בגלל הקורונה, והיא מאוד מעניינת", מסביר ספדיה. "אני זוכר שבשיא המגפה קיבלתי טלפון מידידה בניו יורק שגרה במגדל יוקרתי שאין לו מרפסות ואי אפשר לפתוח חלונות. היא פשוט השתגעה. הקורונה הביאה אנשים להבין שאי אפשר להתעלם מהשילוב של הבנייה עם הטבע והאוויר בחוץ. זה בא עכשיו מיזמים ואנשי מכירות בגלל שאנשים מחפשים דירות שיש להן פתיחות וקשר כלפי חוץ. אני חושב שהקורונה מבחינה זו תרמה לרגישות הסביבתית של אנשים".
15 צפייה בגלריה
הדמיית המבנה באקוודור. קיר ירוק עשיר בצמחייה ממוקם לכל אורך החזית הצפונית
(באדיבות Safdie Architects )
שלושת הפרויקטים החדשים בסין, סרי לנקה ואקוודור הם ממש לא המילה האחרונה בסיפורו של ההביטאט. לדבריו של ספדיה ישנם פרויקטים נוספים שנמצאים בפיתוח, ביניהם גם הביטאט שמתבסס על בניית עץ מודולרית במקום יחידות בטון מוכנות מראש. הרעיון של ספדיה אף זוכה לפרשנויות מצידם של אדריכלים אחרים, ביניהם האדריכל הדני המפורסם ביארקה אינגלס שבימים אלו משלים את בנייתו של פרויקט מגורים בטורונטו, שמזכיר בצורתו את ההביטאט במונטריאול. כשהוכרז הפרויקט לראשונה ב-2016, אינגלס אף כינה אותו בחשבון האינסטגרם שלו "Habitat 2.0".
עם זאת, דווקא כאן בישראל, מולדתו של ספדיה, טרם נבנה פרויקט בסגנון. "כשהגעתי ארצה ב-70' ההזמנה הראשונה שלי הייתה לעשות הביטאט בישראל ממשרד השיכון. תכננתי הביטאט רציני על מורדות הגבעות של שלוחת מנחת בירושלים. יש לי היסטוריה בעניין הזה, אז כמובן שאני רוצה לבנות הביטאט בישראל. לעת עתה עוד לא הזדמן לי".
15 צפייה בגלריה
הביטאט 67': התשובה הישראלית הוזמנה כבר בשנות ה-70 ממשרד השיכון
(צילום: Sam Tata. באדיבות Safdie Architects)
במקום, ממשיכים להופיע יותר ויותר רבי קומות גנריים ומשועתקים שמדאיגים את האדריכל. "זה עוד יותר חמור לדעתי במגדלים התל אביביים, שהצפיפות בהם היא אדירה ורבים מהם מתעלמים מהאקלים ומדרך החיים הישראליים. הם מעין יבוא קונספטואלי ממקומות אחרים וחבל. אני חושב שזה ישתנה, כי אנחנו מגלים יותר ויותר שאנחנו אחת המדינות הצפופות בעולם. יש הרבה שטח בנגב ובגליל אבל זה לא משפיע על הצפיפות באזור השפלה. זו דרך הפיתוח הישראלית. אני חושב שאנשים יתקוממו בשלב מסוים וידרשו יותר מהדירה הסטנדרטית".
