"אני מתנדבת במטה להשבת החטופים והנעדרים", מספרת דפנה לוסטיג בביקור בביתה המעוצב, "את רוב זמני אני משקיעה בהקלטת פודקאסט ביחד עם תמר ריפל, שבו אנחנו פוגשות את בני ובנות המשפחה של החטופים ושומעות את סיפורם, לומדות להכיר את האדם שמאחורי הפוסטר. זה פרויקט מרתק וסוחט שנקרא 'לחזור הביתה', ובעיניי האזנת חובה לכל אזרחית ואזרח בישראל.
"חוץ מזה", היא מוסיפה, "מאז 7 באוקטובר החיים בכיכר דיזנגוף, כאן נמצא הבית שלנו, הם חיים בתוך אנדרטה. הכיכר מלאה תמונות של חטופים, מיצגים שונים ונרות וזרי פרחים. זה לא קל, כי זה ממש בתוך הסלון שלנו ומקשה על סינון ועל תיווך המציאות לילדים. הכל חשוף לילדים שלנו, בני שמונה ו-14, הם מבינים הכל ומהר. אז עיקר המאמץ שלנו הוא להזכיר להם שהם מוגנים, תמיד. שאנחנו שומרים עליהם".
ביתה של לוסטיג, אשת תקשורת, שדרנית ומנחה עם חוש סטייל מפותח שהוא מושא לקנאה, נמצא בבניין באוהאוס לשימור ליד כיכר דיזנגוף בתל אביב. היא גרה בדירה גדולה שמשתרעת על פני 180 מ"ר עם בן זוגה, יונתן הלר, המכונה ג'וני, שף במקצועו, ועם שני ילדים (בתה הבכורה מהקשר עם אסף הראל ועם בנם המשותף). 15 שנים אחרי השיפוץ האחרון בדירה, היא החליטה כמה חודשים לפני המלחמה לעשות מהפך עיצובי. לשם כך היא פנתה לאדריכל אלברט אסקולה, שהוא גם חבר קרוב.
"הוא מכיר אותי ואת ג'וני היטב ומכיר את הסטייל שלי"
לוסטיג ואסקולה, שמצפה בימים אלו לצאצא שני עם בן זוגו אסי עזר, הם חברים טובים והיה לה ברור שהוא זה שיעצב עבורה את הקן המשפחתי. "העבודה יחד הייתה טובה מאוד, בעיקר כי דפנה סמכה על שיקול הדעת שלי ועל הניסיון שלי כאדריכל. גם אם הגענו עם זוויות ראייה שונות, בסוף הסתדרנו. בעיקר חשוב לי כאיש מקצוע לשמור על גמישות מחשבתית מול הלקוחות. בסופו של דבר היא הסכימה איתי בהרבה דברים לאחר מחשבה עליהם, ואפילו ציינה בפניי כמה היא שמחה שהיא זרמה עם הרעיונות שלי", אומר אסקולה.
לוסטיג מוסיפה: "העיצוב של אלברט הוא כל מה שקיווינו לו ויותר מכך. מעבר לסטייל ולטעם שלו, אלברט ממש עשה מאמץ כדי להבין את הצרכים של החיים שלנו. הוא חשב על הכל. פלוס ענק של אלברט הוא שאין שום נושא שהוא לא מוכן לדבר עליו. הוא ממש לא איש עם אגו. הדבר הכי חשוב מבחינתו הוא הדיאלוג, וזה התאים לנו כמו כפפה ליד, כי אנחנו בדיוק כאלה. דיברנו על הכל בסבלנות ויצא מושלם. ידעתי שיש לו טעם נפלא. ידעתי שגם אם לא נהיה בדיוק באותה עמדה על אריח או ברז או שטיח, אנחנו בקלות נמצא משהו אחר שידבר לשנינו. וכך היה. הוא מכיר אותי ואת ג'וני היטב ומכיר את הסטייל שלי".
אולם כל זה שייך, כאמור, לימים של שגרה. בימים אלו עסוקים לוסטיג ואסקולה – כל אחד בדרכו – בהסברה. בהדרגה ובתוך שגרת המלחמה חזרו הפרויקטים של אסקולה לפעילות. "העבודה נותנת לי דרך לברוח ממחשבות קשות ומהמתח שעולה בזמן המלחמה. ברגע שאני שוקע באחד הפרויקטים אני מצליח להתנתק מהרעש שמסביב. זה כמו עוגן של יציבות ושקט בתוך הטירוף", הוא אומר ומוסיף כי רבים מהפרויקטים הם הוספת חדר ממ"ד ומציאת פתרונות חדשניים למיגון גם בלב תל אביב.
במקביל לעבודתו התגייס אסקולה לטובת הסברה בזירה העולמית. "עליתי לישראל לפני 10 שנים מברצלונה, בעקבות האהבה, ואני רואה את עצמי שגריר של ישראל במדינות דוברות ספרדית. בלילות, אחרי שהילדה נרדמת, אני יוצא למרפסת ומתרגם מסרים וחומרי הסברה לספרדית", מספר אסקולה, "צילמתי שני סרטוני הסברה שזכו ליותר ממיליון צפיות ולמאות תגובות. אני משתדל לענות לכולם, להגיע אליהם דרך ההיגיון. בעקבות הפעילות שלי הוזמנתי לספרד לפני שבועיים למסע הסברה – אסי ואני עברנו מאולפן חדשות אחד לשני, מראיון רדיו לתוכנית טלוויזיה בכלי התקשורת המובילים במדינה וייצגנו את הצד הישראלי".
חוץ מההסברה השוטפת דואג אסקולה לקדם ברשתות החברתיות עסקים ישראליים. "כלכלה חזקה תעזור לנו לנצח את המשבר הזה, ואני כארכיטקט ישראלי מעודד את הלקוחות שלי לרכוש דווקא מוצרים ישראליים. יש הרבה מאוד חברות טובות פה אצלנו שלא פחות איכותיות מחברות אחרות מחו"ל. לאחרונה גם המלצתי ללקוחות שלי להעסיק עובדים מהמפונים. זה אינטרס שלנו כישראלים לעזור אחד לשני לצאת מהמשבר", הוא מוסיף.
ללוסטיג היה חשוב לעצב את חדר העבודה שלה, שישמש אותה בעבודתה כאשת תוכן. ואילו ג'וני שם דגש על המטבח כדי שיוכל להביא את עצמו לידי ביטוי בעבודתו. בנוסף לכך, היה חשוב ללוסטיג ליצור הפרדה ברורה בין השטח הציבורי לבין האזור פרטי
להתחבר לבאוהאוס וליצור שפה ייחודית
בבית המשפחתי של לוסטיג והלר יש חלל מרכזי גדול, הכולל סלון, פינת אוכל ומטבח, חדר שינה מאסטר לבני הזוג, שני חדרי שינה לילדים וחדר משפחה. בני הבית החליטו לשפץ את הבית בסגנון מודרני עכשווי. חלוקת החדרים הקיימת של הדירה הייתה טובה ונוחה עבורם, כך שלא היו כמעט שינויים אדריכליים, למעט התאמות קטנות כמו הפרדה של החלל הציבורי מהחלל הפרטי על ידי דלתות הזזה נסתרות, והוספת פינת עבודה ללוסטיג. לאסקולה היה חשוב להתחבר לאופי של בני המשפחה ולאופי הבניין לשימור, ועדיין להטמיע את השפה העיצובית שלו. "הרעיון היה לעצב בית שלא יהיה טרנדי, אלא שיהיה קלאסי ואלגנטי. בית שייראה מעוצב גם בעוד 20 שנה קדימה", אומרים השניים.
"בעיצוב הבית של דפנה, למעשה לא היה קו עיצובי אחד שהוביל אותנו, אלא ערבוב של סגנונות שהפכנו לסגנון אחד מיוחד. הקו האקלקטי הכתיב צבעים מנחים שבחרנו יחד", מספר אסקולה. הם ערבבו בין האקלקטי השקט לבין צבעים נועזים יותר למשל, גווני אפור חם ועץ אגוז אמריקאי בשילוב פרופיל בלגי מאלומיניום בצבע כחול, שיש אדום בשידת הטלוויזיה, טקסטיל צבעוני בחדר הילדים ובחדר המאסטר ועוד.
החלום של דפנה: תא כביסה בכל חדר
החלוקה בבית הייתה מאוד ברורה, כל בן משפחה - וההחלטות בהתאם לתחומי העיסוק והעניין שלו. ללוסטיג היה חשוב לעצב את חדר העבודה שלה, שישמש אותה בעבודתה כאשת תוכן. ואילו ג'וני שם דגש על המטבח כדי שיוכל להביא את עצמו לידי ביטוי בעבודתו. נוסף על כך, היה חשוב ללוסטיג ליצור הפרדה ברורה בין השטח הציבורי לבין האזור פרטי, והפתרון לכך נעשה על ידי הוספת דלתות הזזה נסתרות. כך בעצם פינת המשפחה מופרדת על ידי מחיצת זכוכית עם פרופיל בלגי. בנוסף, לוסטיג ביקשה מאסקולה להוסיף תא כביסה בכל חדר וגם פתרונות אחסון רבים.
"האמת היא שאני לא כזו פריקית של עיצוב בית, אני כן פריקית של אופנה והיה לי חשוב שהארון יהיה באמת מרווח וכיפי. אבל אין לי שום פטיש לחיפויים ושיש וגופי תאורה", אומרת לוסטיג, "בעניינים האלה דווקא ג'וני היה יותר דומיננטי - הוא אופה וטבח אז הוא שם המון דגש על המטבח ועל משטחי העבודה בו. לי היו חשובים החללים שכל המשפחה חולקת: שולחן האוכל וחדר המשפחה. רציתי שאלו יהיו מקומות שאפשר ללכלך, להכתים בלי להיבהל, רציתי פריטים לא יקרים, שקל לנקות. ורציתי שולחן אוכל שנפתח לשלושה מטרים כדי לארח את ארוחות החג אצלנו. בראש השנה האחרון אירחנו את ארוחת החג הראשונה שלנו, שהייתה גם חגיגת יום הולדת 80 של אמא שלי. זה היה ערב שלא אשכח, התרגשתי מאוד".
18 צפייה בגלריה
הפרדה ברורה בין החלל הציבורי לאגף הפרטי בעזרת קיר מחופה שיש אדמדם ואגוז אמריקאי
(צילום: גדעון לוין)
הלב של הבית: הסלון וחדר המשפחה
הרצון של לוסטיג התממש עם ההפרדה שאותה ביקשה בין הסלון לבין חדרי השינה. המטרה הייתה ליצור הפרדה ברורה בין שניהם ולתת לכל אזור את הכבוד הראוי לו. המטבח הקיים היה סגור בקיר שנשבר במהלך השיפוץ כדי לפתוח את החלל ולייצר מטבח ואי מקבילים זה לזה. מכיוון שהחלל המרכזי היה גדול וארוך, החליט אסקולה לייצר הפרדה ויזואלית על ידי שימוש בקיר כוח מאחורי הטלוויזיה, והוא עשה זאת על ידי שימוש בעץ אגוז אמריקאי ושיש מיוחד שהגיע מאיראן.
כבר מהכניסה לבית אפשר להבחין בבד המפוספס והלא שגרתי של הספה, השיש האדום, קיר הטלוויזיה הדומיננטי, הפרופיל הבלגי הכחול בחדר המשפחה והשילובים הלא שגרתיים הנוספים בבית.
בסלון בחרו אסקולה ולוסטיג לעצב את החלל בעזרת ספה בצורת ר' גדולה, עם ריפוד ייחודי וכנגדה להציב שולחן אוכל וכיסאות בצבעים ניטרליים. "היה לנו חשוב שהבחירות של האביזרים ידברו את השפה של הבאוהאוס ויתחברו לסיפור של הבניין לשימור", הוא אומר. בחלל המרכזי יש ספרייה גדולה שהייתה קיימת ובה הם שיבצו אקססוריז חדשים ובכך נוצר חיבור בין הישן לחדש. אסקולה בחר להשאיר את אריחי הטרצו האפורים-לבנים שהיו קיימים בדירה ולשדך להם אלמנטים חדשים ובכך ליצור שוב את החיבור בין החדש לישן.
חדר המשפחה הופרד לבקשת לוסטיג ונסגר על ידי זכוכית בלגית בצבע כחול עז, בכדי להכניס אור למרכז הדירה. שם נעשתה הפרדה בין חלל המשפחה לחדר העבודה של לוסטיג, שגם שאר בני המשפחה משתמשים בו ללמידה. את מחיצות ההזזה הנסתרות ביצעו בחברת אינובייט ואת הזכוכיות תכנן עמנואל סיני.
במסדרונות הבית מותקנים ארונות קיר שכבר היו שם במקור ובמסגרת השיפוץ עברו החזיתות צביעה מחודשת. מבואת הכניסה כוללת בתוכה מראת קיר גדולה עם וו תליה, ושירותי האורחים שבצמוד אליה מחופים אריחי תלת-ממד עם כיור פרי-סטנדינג. הנגר שביצע את עבודות הנגרות המתוחכמות בבית הוא אלונסו, הווילונות של אלה דקור, הריהוט נבחר בלילו הום ועידנה, והתאורה נבחרה בחברת יאיר דורם.
המטבח: "ג'וני מחליט"
החלטות בחלל המטבח היו די ברורות לאסקולה ולוסטיג ושניהם סיכמו כי "ג'וני יחליט". המטבח עוצב כשני מקבילים לנוחות העבודה השוטפת והותקנו בו שני כיורים: אחד באי והשני ביחידת נגרות הצמודה לקיר. דרישה נוספת של השף הייתה לשלב במטבח אופציות בישול שונות שכללו כיריים אינדוקציה, כיריים גז ופלנצ'ה. לצידם שילב אסקולה קולט אדים נסתר שיוצא מתוך משטח האי. הצבעים במטבח – הממלכה של ג'וני - תואמים את הקו האלגנטי בכל יתר הבית. המטבח תוכנן בחברת הביטאט והשיש בו וברחבי הבית הוזמן בפרביטל.
החדרים עוצבו לפי החלומות של הילדים
בעיצוב חדריהם לקחו הילדים חלק משמעותי כי היו להם חלומות שאותם השתדל אסקולה להגשים. "בת ה-14 היא נערה בוגרת עם רצונות משלה. הקשבתי לה והיא לקחה חלק בעיצוב ובתהליך התכנון יחד איתי, החל מבחירת הצבעים עד בחירת האקססוריז", מספר אסקולה, "אחד מחלומותיה היה חדר ארונות משלה. בשביל להגשים לה את החלום, מצאתי נישה והחלטתי להפוך אותה לחדר ארונות על ידי סגירת דלתות בנגרות. כמו רוב הנערות, היא רצתה פינת איפור ושידת לילה בעיצוב של קופסה שאפשר לאחסן בה דברים אישיים".
בחדר הבן הפכו חיסרון ליתרון. הוספת פינת העבודה בחלל המשפחה הייתה על חשבון חלק מהחדר שלו, מה שיצר נישה בחדר ומשם הגיע הרעיון ליצור במת מיטת מפנקת המתחברת לארון. "עבורו תוכננו ידיות אינטגרליות בחיתוך מיוחד ולא שגרתי במטרה להוסיף דינמיות לחלל", מספר אסקולה. את החדר הזה תכננה מעצבת רהיטי הילדים, שרית שני חי, יחד עם אסקולה. בחדר הזה, בנוסף למיטה ולארון הבגדים, הם התבקשו לתכנן פינת עבודה, וכך הם יצרו שני אלמנטים מקבילים באותה שפה עיצובית. אהבתו של הילד לעולם החי השפיעה על הבחירות שלהם ושילוב האקססוריז.
"חדר הרחצה היה החלק הכי חשוב לדפנה וג'וני"
חדר השינה של בני הזוג עוצב במטרה לשמור על תחושה רגועה ושקטה, למרות הצבע הנועז של המיטה. תמונת הסוס מעל המיטה הגיעה עם הדיירים וקיבלה מקום מרכזי בחלל. על הקיר יצרו קומפוזיציה מיוחדת עם מדפים תלויים וגוף תאורה קירי ליניארי באותו גוון. "כבר הכרנו שלדפנה יש חוש סטייל מטורף, מה שהצריך גם דגש על הארון בחדר השינה שלה. השתמשנו בארון הקיים, צבענו את החזיתות והוספנו שידת איפור בכניסה לחדר, בנישה שהייתה כבר קיימת", אומר אסקולה.
18 צפייה בגלריה
חדר השינה של לוסטיג והלר. קו רגוע למעט נגיעה של צבע עז במסגרת המיטה
(צילום: גדעון לוין)
הדגש בחדר של לוסטיג וג'וני היה בעיקר על בחירת הריהוט: מיטת בד רחבה בעיצובה של שני חי בגווני חרדל ואפור, לצד גופי תאורה ואביזרים על הקיר שמשדרגים את החלל ומכניסים בו ייחוד.
"חדר הרחצה היה החלק הכי חשוב בעיצוב בעיניהם", אומר אסקולה, "בשונה משאר הבית הם החליטו שיהיה במראה יותר נקי ושתהיה אמבטיה, למרות שנהוג לשלב רק מקלחון בדרך כלל בחדרי רחצה להורים. לעיצוב חדר הרחצה השתמשנו באריחים בהירים ומדוקקים דמויי שיש למראה הרמוני, אך לבקשת דפנה בחרנו בצבע מאוד נועז". האריחים והכלים הסניטריים בחדרי הרחצה בבית נרכשו בחברת ויה ארקדיה.
בתום שיתוף הפעולה הצליחו בני המשפחה ואסקולה לשמור על סגנון הבאוהאוס על ידי שילוב בין צבעים עזים לצבעים רכים וניטרליים כך שהתקבל מראה אלגנטי, מתוחכם ואורבני.
קבלן – סמי וואקד
סטייליסטית – מאיה לבנת הרוש
