כבר למעלה מ-20 שנה שמעצבי הפנים ניצן הורוביץ (47) ודורית סלע (51) עובדים בתעשייה. הם הכירו כקולגות, כשנשכרו בנפרד לעבודה משותפת, ולפני כארבע שנים נישאו ואיחדו את משפחותיהם – שלושה ילדים מכל צד. "הקשר שלנו התחיל מקצועית נטו, אבל התגלגל עם הזמן", אומר הורוביץ.
הפרויקט המשותף העשירי שלהם, שהוא גם פרויקט עיצוב הפנים הראשון שלהם בארצות הברית, הוא בניין דירות בן 11 קומות בלב מנהטן, ניו יורק. השניים נשכרו לתכנן ולעצב את הדירות ואת חללי הבניין הציבוריים, ביניהם חדר הכושר ומועדון הדיירים. התוצאה היא 17 מודלים שונים של דירות, שבהם עיצבו הצמד את חללי הפנים, את פריטי הנגרות, את המטבחים, את חדרי הרחצה ואת המפתחים.
20 צפייה בגלריה
עיצוב פנים בלב מנהטן: מבט לסלון מודל דירת ארבעה חדרים
(צילום: ניצן הורוביץ ודורית סלע)
למעשה, לבד מהרהיטים ופריטי הסטיילינג, הורוביץ וסלע תכננו את כל האלמנטים בדירות השונות – מדירות סטודיו ועד דירות דופלקס בנות שלושה חדרים – והתמודדו עם שלל האתגרים שעיצוב עבור קהל אמריקני מביא עמו. השניים אמנם עבדו בעבר מחוץ לישראל, אך מספרים שהם עוד מצליחים להיות מופתעים מהשוני באופי הבנייה, העיצוב והאנשים. שני האלמנטים הללו, הם מספרים, באים לידי ביטוי בתכנון הפרויקט הנוכחי.
״אנחנו עדיין מתאוששים מהעבודה הקשה של התרגום לאינצ׳ים ולשיטות המדידה בארצות הברית״, צוחק הורוביץ. ״יש גם את עניין הסטייל האירופי שזלג לישראל, ושפחות קיים בארצות הברית״, מוסיפה סלע. ״יש הרבה אדריכלים מקובעים, והרבה פעמים רואים סגנון כבד יותר בבתים. האירופיים לעומתם, והאיטלקים בעיקר, יותר חשופים לסגנון מודרני ונקי, כמו ששנינו אוהבים. זאת גם אגב הסיבה שהיזם הישראלי בחר בנו. הוא מכיר את הסגנון שלנו וידע שנתאים לפרויקט מגורים הזה״, היא מסבירה.
תחת מטריה אחת
אל הפרויקט התוודעו רגע לפני תקופת הקורונה, לפני כשלוש שנים. ״פנה אלינו יזם ישראלי שאנחנו מכירים ושעבדנו איתו בעבר על תכנון חזיתות למבנים בברוקלין", מסביר הורוביץ. מאחר שהבניין המקורי נהרס ובנייתו מחדש התארכה, השניים סיירו יחד בבניינים שונים במנהטן, כדי להיחשף לפרויקטים דומים של בנייני דירות. ״באמריקה הלקוחות לא רוכשים דירות ׳על הנייר׳. שם מתחילים לשווק ולמכור רק כשהכל מוכן ועומד, דרך דירות לדוגמה״, מוסיף הורוביץ.
20 צפייה בגלריה
פרויקט עיצוב הפנים המשותף הראשון בארצות הברית: סלע והורוביץ
(צילום: ניצן הורוביץ ודורית סלע)
"נחשפנו לרמות שונות של עיצובים, והמעניין הוא שהרמה דווקא עלתה ככל שהתרחקנו ממרכז העיר", מציין הורוביץ. "בנוסף, ראינו שיטות מכירה מאוד מושקעות ורוויות בטכנולוגיה. לדוגמה, פרויקט בשכונה המתפתחת הדסון-יארדס, על שפת נהר ההדסון. ביקרנו בפרויקט, ונציגת המכירות הציגה בפנינו את הפרויקט בעזרת מודל מושקע עשוי מעץ. היא שאלה אותנו באיזו קומה אנחנו מתעניינים, והקרינה לנו על מסך ענק את הנוף מאותה הקומה ב-360 מעלות. זה היה מאוד מרשים".
לאחר שהתרשמו עמוקות מרמת הבנייה, מהגימורים ומשיטות השיווק היעילות והמתקדמות, החלו השניים לעבוד על הפרויקט, במקביל לקבלת ההיתרים. הם ביקרו בעיר עוד מספר פעמים לפני שפרצה מגפת הקורונה, ברגע שהחלו בבחירת החומרים וגייסו אנשי מקצוע.
היה שונה לעבוד במשותף בחו"ל? לא קשה לעבוד עם מעצב נוסף על פרויקט כזה גדול?
סלע: ״אנחנו זוג בחיים, אז זה שונה. אנחנו לא שותפים עסקיים, יש לכל אחד מאיתנו משרד משלו, ואנחנו מאחדים כוחות מדי פעם, דבר שהביא אותנו להבין שיש פה כוח מסוג אחר".
הורוביץ: ״אין ממש אגו במשחק בינינו. לכל אחד יש את המשרד ואת חופש הפעולה שלו. אנחנו מחלקים בינינו את התפקידים באופן שמייצר סדר ברור, אבל ההתנהלות היא דינאמית ומשתנה תוך כדי תנועה. ברור שלפעמים יש בינינו חילוקי דעות, זה חלק טבעי לגמרי מהעבודה, אבל בסך הכל שנינו מגיעים מאסכולות מקצועיות דומות. המבט השונה דווקא פותח לנו את הראשון, ואני מזהה בזה סוג של יתרון. אנחנו תמיד מוצאים דרך להתקדם הלאה ולהגיע להסכמה".
תריסים - אאוט, חדרי ארונות – מאסט
לאחר תכנונים שארכו כשנה, שבה השניים קיבלו הבנה מעמיקה יותר של הלך רוח קהל היעד העתידי של הפרויקט, הפיקו השניים את דגמי הדירות. "תכננו 17 דגמים של דירות, שהשוני ביניהם מתבטא במיקום הדירה ביחס לרחוב, גודל, כמות החדרים ומיקום הדירה בקומה. הדירות נמסרות לדיירים עם מטבח, חדרי רחצה, ארונות קיר ופינות נישה, וכוללות דירות סטודיו, דירות שלושה וארבעה חדרים".
כמה שונה הקהל האמריקאי מהישראלי?
הורוביץ: "עוד לפני הקהל, יש קוד מאוד ברור שצריך לעבוד על פיו. אילוצים מערכתיים כמו דרישה להתאמות נגישות בדירה, במיוחד בחדרי הרחצה. יש דרישה שהאסלה תמוקם במקום ספציפי, שיהיה אפשר להתקין ידית אחיזה בעתיד, מטבחים עם יחידות מודולאריות שיאפשרו כניסה של כיסא גלגלים. ואלה רק חלק מתקני החובה".
סלע: "הזכרנו שתהליך המכירה שונה, ונעשה רק כשהבניין גמור, אז אין כאן זיהוי מפורט של מי הלקוח, אלא דרישה כללית שתתאים לקהל היעד שיכול להרשות לעצמו לקנות דירה בלב מנהטן. אני יכולה להגיד לך שיש דברים מובהקים שהאמריקאים מעדיפים בבתים שלהם, כמו נישה למכונת כביסה, וחלונות בלי תריסים. הם מאוד אוהבים רצפות וחיפויי שיש, והם תמיד, אבל תמיד ירצו Walk-in Closets (חדרי ארונות, ל"מ), גם אם הם ממש קטנים".
20 צפייה בגלריה
להתעורר עם הפנים אל הנוף האורבני: חדר שינה בדירה שעיצב הצמד
(צילום: ניצן הורוביץ ודורית סלע)
מה מאפיין את הדירות שעיצבם לבניין?
סלע: "רובן מתאפיינות באותם אלמנטים. היה חשוב בעיקר לתכנן מבואת כניסה מוגדרת וחלל ציבורי פתוח. מבחינת סגנון, שילבנו בין סגנון קלאסי ומודרני".
הורוביץ: "בסופו של דבר אנשים זה אנשים, וגם בארץ השימושים בסלון ובחדרי הרחצה הם דומים. השוני הוא בעיקר בנראות הוויזואלית, כמו למשל פרקט ופנלים שעשויים מעץ. אלמנטים אחרים בדירות לקחנו לעולם שלנו, כמו הדלתות המקושטות שהפכנו למודרניות ולנקיות יותר".
ואכן, טביעת האצבע של סלע והורוביץ ניכרת בדירות. החללים הנקיים והבהירים, שבהם ריהוט נמוך שמצניע את שקעי החשמל, מזכירים מלון דירות מרווח שלא רוצים לעשות ממנו צ'ק אאוט. "ארבע הדירות לדוגמה שפתוחות לדיירים פוטנציאליים מעוצבות עד לרמת השטיח", מסביר הורוביץ. על הלבשת החללים בפריטי טקסטיל ובאביזרים משלימים נקיים ונייטרליים ככל הניתן, אמון משרד עיצוב ניו יורקי שנשכר בידי היזם. כך, בולטים במלוא הדרם עיצוב הפנים – פרקט העץ הבהיר על הרצפה, הפנלים הצחורים שמסביבו, ומסגרות הברזל השחורות והדקות שמקיפות את החלונות נטולי התריסים, מהם נשקף הנוף האורבני.
השיש – חומר יוקרתי ומבוקש מאוד, כאמור, אצל האמריקאים – נוכח היטב בדירות המעוצבות. הן במטבח, כחיפוי האי ומשטחי העבודה, והן בחדרי הרחצה. המטבחים עשויים בעבודת נגרות מוקפדת, בגימור אגוז אמריקני, חומר שהרבו להשתמש בו בפרויקט הנוכחי. "היה לנו חשוב מאוד לעבוד עם חומרים יוקרתיים, משיש ועד פורנירים, לייסטים מעץ שקבועים בתקרה - כולם בגימור אגוז", מסביר הורוביץ. "החומרים האלה מייצרים סיפור. הם נוכחים בלובי, במעלית, במסדרון, ויוצרים קשר מסוים וזיכרון שמלווה ונכנס גם לתוך חללי הבית".
20 צפייה בגלריה
הדירות שונות אלה מאלה בגודלן ובמיקומן ביחס לקומה ולרחוב, אך שומרות על עיצוב דומה
(צילום: ניצן הורוביץ ודורית סלע)
אי העבודה שבמטבח משמש גם כאי ישיבה מצדו השני, אך לא מחליף את פינת האוכל המסורתית. זו ניצבת בקווים מקבילים אל האי, עם משטח זכוכית שממזער את נוכחותה בחלל, וכיסאות מרופדים מסביב. בדירות אחרות פינת האוכל ממוקמת לצדו של אי המטבח.
המונוכרומטיות בחלל נשברת בעזרת החומריות. החל מעץ בגוונים רכים ועד לגוון הכהה יותר של האגוז, התואם את גוון הריפוד של כורסת העור. היא מועצמת בעזרת הטקסטורות השונות, דוגמת השיש, השטיחים הרחבים ויצירות האמנות שנשזרו היטב בחללים השונים. כל אלה נעשו בצורה מעודנת ואלגנטית, כך שלא יתחרו בנוף הפתוח שנשקף מבחוץ, אלא ישלימו אותו.
20 צפייה בגלריה
מבט אל מועדון הדיירים: תקרת עץ ועיטורי לייסטים בצדי החלונות
(צילום: ניצן הורוביץ ודורית סלע)
מועדון הדיירים עוצב בקווים נעימים שמעודדים זרימה חופשית, ובתחושה מזמינה שמטרתה להזכיר סלון ביתי. לכאן נבחרה תקרת עץ בגימור אגוז, ועיטורי לייסטים בגימור דומה בצדי החלונות. בגזרת ההלבשה, נבחרו פינות ישיבה בקווים מעוגלים ומחבקים בקצה החלל, על מצע של שטיח רחב. במרכז, שולחן שיש מינימליסטי, על בסיס עץ אגוז, לצדו גוף תאורה עומד עשוי ברזל בשילוב שיש, לטובת תאורה אווירה.
