אחרי שנים רבות של עבודה קשה, החליטו זוג רופאים בסוף שנות ה-60 לחייהם, הורים לשני ילדים בוגרים – אחד מהם רופא והשנייה סטודנטית לרפואה באיטליה – לשפץ את ביתם שבהוד השרון. הבית, שאליו נכנסו מיד לאחר שנבנה בשנות ה-90, הוא חלק מבניין קטן שבו שתי דירות נוספות בקומת הקרקע. החלק ששייך לבני הזוג משתרע על פני 227 מ"ר המחולקים לשתי קומות נוספות מעל לשתי הדירות שבקומת הקרקע והם נהנים ממעלית פרטית שמובילה ישירות לתוך ביתם.
בפגישה ביקשו בני הזוג לעצב מחדש את הבית כולו, להסיר את החימום התת-רצפתי הישן ולהחליף אותו בחדש ובחדר המאסטר שלהם בלבד, להחליף את כל הריצוף וגם להכניס לבית המון צבע. וכשאנחנו כותבות המון – אנחנו מתכוונות להמון.
הרעיון של בית מלא צבעים היה מה שמשך אותם במקור לאונגר, שכל הבתים שהוא מעצב לאורך השנים מתאפיינים בצבעוניות עזה. אבל אפילו הוא מודה שהבית הזה צבעוני במיוחד. "אני כל הזמן מנסה למתוח את הגבולות ולראות מה יכול לאתגר אותי כמעצב", אומר אונגר, "וכאן בבית הזה אין קיר אחד שנשאר בלי צבע. הרגשתי לאורך כל התהליך שבני הזוג הולכים איתי, נהנים להיות שותפים ליצירה וגם מאתגרים אותי להתנסות ולהעז".
אווירה של מלון בוטיק
לבית שתי כניסות – דרך המעלית הפרטית ודרך חדר המדרגות. מהמדרגות נפתחת דלת כניסה גבוהה במיוחד, בגובה של 2.4 מטרים, צבועה באדום עז על רקע של קיר ירוק – צבעים משלימים שמייצרים יחד הבטחה למלוא התעוזה הצבעונית שמאפיינת את הבית כולו.
18 צפייה בגלריה
שילוב של יוקרתי ונגיש: רהיט מחנות יוקרה לצד רהיט וינטג' משוק הפשפשים
(צילום: שירן כרמל)
הכניסה דרך המעלית מובילה למבואה קטנה שאחריה נכנסים לחלל הציבורי של הבית, שכולל את המטבח, הסלון ופינת האוכל. בקומה הזאת נמצאים גם חדר המאסטר של ההורים, שירותי אורחים, חדר עבודה, חדר שינה נוסף שהוסב לחדר כושר ומרפסת גדולה. בקומה השנייה יש יחידת דיור נפרדת שמשמשת את הבת הצעירה כשהיא מבקרת בארץ.
"אני כל הזמן מנסה למתוח את הגבולות ולראות מה יכול לאתגר אותי כמעצב, וכאן אין קיר אחד שנשאר בלי צבע. הרגשתי לאורך כל התהליך שבני הזוג הולכים איתי, נהנים להיות שותפים ליצירה וגם מאתגרים אותי להתנסות ולהעז"
הריצוף בחלל הציבורי הוחלף במהלך השיפוץ לגרניט פורצלן אפור, גוון שנבחר על ידי בעלת הבית, והרצפה בחדר השינה של ההורים חופתה בפרקט. את המדרגות המובילות לקומה השנייה חיפה אונגר בעץ שחור ותחם אותן בשני קירות.
לפני השיפוץ היו כאן קיר מצד אחד של המדרגות ומעקה מהצד השני. אונגר החליף את המעקה בקיר ארונות, וכך הוסיף מקום אחסון והשיג אפקט דרמטי של מדרגות שמזכירות מלון בוטיק. "בכלל", הוא מסביר, "הרעיון של בית באווירת מלון בוטיק מנחה אותי כשאני מעצב בתים. אני רוצה ליצור משהו שיעזור לאנשים להירגע ולהעלות חיוך על הפנים אחרי יום עבודה ארוך, עם תחושה בינלאומית שמנותקת ממיקום ספציפי".
המתח שבין יקר לבין נגיש
המטבח הוחלף לגמרי וגם הוקטן קצת – בעבר היה כאן קיר נוסף שהגדיל אותו על חשבון הסלון, ובשיפוץ נהרס הקיר. הארונות החדשים הם של חברת דאדא נקנו בטולמנ'ס. הם צבועים בגוון גרפיט עם משטח עבודה מגרניט פורצלן בדוגמת חלוקי נחל. שילוב הגוונים של הארונות והמשטח כהה ורגוע ביחס לשאר הבית, אבל הרקע של קירות בכחול בוהק משמש לו ניגוד צבעוני. אונגר מספר שבהתחלה נצבעה גם התקרה באותו גוון (שכמו כל הצבעים האחרים בבית נקנה בבנג'מין מור), אבל התוצאה הייתה כהה מדי ולכן התקרה נצבעה מחדש בלבן.
בפאה החיצונית של המטבח ניצב דלפק אכילה מעץ בגמר אגוז שנועד לאפשר אכילה במטבח, כפי שביקשו בעלי הבית, שמרבים לארח את הנכדים. הפאה החיצונית מכילה גם את הכיריים, וכדי לא לסכן את האוכלים הוחלט ליצור את הדלפק בגובה נמוך יותר (75 לעומת 90 ס"מ), ולא קרוב למקור החום.
על הקיר שמנגד תלויים שני ציורים קטנים ומקסימים של האומן אסף שני שמראים נופים ישראליים וזכו לכותרת "פריפריה". "היה לי חשוב מאוד להכניס אומנות ישראלית צעירה לבית הזה", מסביר אונגר, "קודם כול, כי אם זוג כזה שיש לו את היכולת לא יפרגן לאומנים ישראלים – אז מי כן? וגם כדי להכניס משהו צעיר יותר ובועט ולא ליפול לנוחות של איסוף פריטים מחנויות יוקרה וזהו". והבית אכן מלא באומנות ישראלית שמוסיפה לו (עוד) המון צבע. מעל לספה בסלון, למשל, תלוי משמאל ציור גדול של אנה לוקשבסקי ומימין יצירה של האומן גרא דווידי, שיוצר במדיה משולבת.
הריהוט בסלון נקנה ברובו בפיטרו הכט, והוא כולל ספה גדולה של מותג היוקרה רוש בובאה בצבע ברנדי ומרבץ של אותו מותג שרופד בבדים של ז'אן פול גוטייה והושלם בכפתורי קפיטונז' באותו הצבע של הספה. שולחן הקפה גם הוא מאותו מותג יוקרתי, ואילו שולחן הצד הקטן בצבע צהוב לימון נקנה בטולמנ'ס דוט.
את העיצוב הססגוני משלימות כריות שנתפרו ברנבי, שידה ירוקה שיוצרה במיוחד אצל נגר וזוג כורסאות - אחת מחנות הריהוט המשרדי פיטרו, מרופדת בקטיפה בגוון דובדבן אדום, והשנייה נמצאה בחנות בשם וינטג' בשוק הפשפשים, נצבעה בשחור מבריק ורופדה מחדש בבד רקום בסגנון שבטי. על השילוב הלא שגרתי הזה אומר אונגר כי "אין הרבה חוכמה ומחשבה בללכת לחנות יקרה ולקנות שם הכול. אני רוצה לשמר את המתח שבין יקר לבין נגיש". השטיח, שנקנה בג'וזפון, בהיר ושקט להפתיע. "יש כל כך הרבה צבעים בחלל ולכן בחרתי בשטיח רגוע וחלק ממשי-במבוק בגוון מוקה מטאלי, שאוסף את כל הצבעים ונותן להם מקום של כבוד", מסביר המעצב.
לפינת האוכל הסמוכה נבחר דווקא שטיח צבעוני מאוד עם דוגמה אבסטרקטית צהובה ואדומה על רקע אפרפר, שנבחר בצמר שטיחים משום שהוא חוזר במדויק על הצבעים בחלל, "ממש כאילו עשו אותו במיוחד לבית", אומר אונגר. השולחן – עם רגליים בגמר פליז ומשטח מעץ שחור – והכיסאות שסביבו נקנו בטולמנ'ס, ומעליהם נתלו גופי תאורה עליזים מאס-טי אור. שתי עבודות גדולות במיוחד של האומן גרא דווידי על הקיר ממול משלימות את הנראות, ומובילות למסדרון.
שני ארונות ושידה עם רגלי כדור
במסדרון היה לפני השיפוץ קיר משובץ בלבנים מזכוכית אטומה, ואלה הוחלפו במשרבייה של רוחמה שרון בצבע אדום עם גמר גלזורה, שבולטת על רקע הקיר הירוק. ממול, על קיר שנצבע בצהוב, תלויים ציורי דמויות של האומן עידו מרקוס, וכשמסתכלים עליהם דרך המשרבייה נוצר מראה מעניין במיוחד.
מכאן נפתחת גם דלת אל חדר העבודה של בני הזוג. אונגר בחר לצבוע את הקיר בדוגמת פסים שמשלבת גוון שמנת בהיר, ורוד מסטיק וזהב.
בסוף המסדרון נמצא חדר השינה של ההורים, שלפני השיפוץ היה בו גם חדר ארונות שבוטל כדי להרחיב את החלל. בפאות הקצרות של החדר החדש והמלבני שנוצר קבע אונגר ארון נפרד לכל אחד מבני הזוג, ואלה נצבעו בגרפיט עם ידיות זהב. שאר הקירות חופו בטפט מרשים של עילית הום. המיטה נקנתה בלופט וסביבה שובצו זוג שידות שנקנו, כמו הכורסה בסלון, בווינטג' שבשוק הפשפשים וכמוה נצבעו בשחור. "שוב מדובר בשילוב של מיטה יקרה עם שידות פשוטות כי מה שנכון זה מה שמשרת את החלל, לא בהכרח מה שיקר", קובע אונגר.
על השידות זוג מנורות זהות שנצבעו האחת בצהוב-חרדל והשנייה בכחול. אבל תוספת הצבע הכי בולטת לחדר היא שידה בסגנון אי free standing שעיצב אונגר בעצמו וניצבת בין המיטה לבין אחד הארונות, מול הדלת לחדר הרחצה. "לא רציתי אי גדול ומגושם כמו במטבח", הוא מספר, "ולכן הוספתי לה רגליים. דמיינתי רגליים בצורת כדור ובהתחלה הנגר אמר שזה בלתי אפשרי, אבל התעקשתי והוא ניסה והצליח". הכדורים שלרגלי השידה נצבעו באדום מבריק והשידה עצמה בכחול מבריק, ובחלקה העליון הונח משטח זכוכית מעל לזוג מגירות רחבות מחולקת לתאים קטנים, שמשמשות את בני הזוג לשעונים, משקפיים ושאר אקססוריז.
חדר הרחצה חופה החלל כולו באריחים ורודים קטנים למדי שנקנו בוויה ארקדיה והופרדו ביניהם ברובה שחורה. על הרצפה ובקיר שמאחורי ארון הכיור נוספה לוורוד גם דוגמה גיאומטרית באפור. הארון שחור ומבריק עם ידיות מוזהבות וכיור מונח, ומעליו מראה בצהוב זוהר שהוזמנה מנגר כדי "לשבור את כל הוורדת", כדברי המעצב.
יחד עם זוג מנורות קלאסיות ומקלחון גדול במיוחד נוצרה גם כאן דוגמה מובהקת לאווירת מלון הבוטיק שאונגר שאף להגיע אליה.
