הקרטון שמשמש בעיקר לאריזות, אחסון ותעשייה, ולרוב נזרק לפח המיחזור, הוא גם חומר ידידותי ליצירה, בעיקר כי הוא זול ונגיש. אפילו מעצבים אוהבים אותו וכמה מהם יצרו חידושים לחומר הבנאלי. אחד מהם היה האדריכל הנודע, פרנק גרי, שעיצב סדרת רהיטים אייקונית בשם Easy Edges בשלהי שנות ה-60, שכללה כיסאות, הדום ושולחנות צד עשויים מקרטון גלי ממוחזר ודחוס. טכניקת העבודה הייחודית שבה נקט גרי הפכה את פריטי הריהוט שעיצב לעמידים ולחזקים להפליא, עם בונוס בצדם: אפשר לשאוב אבק תוך הרמתם בקלות ביד השנייה מרוב שהם קלי משקל.
זמינותו של הקרטון היא זו שקרצה לנו והפכה אותו לנחשק במיוחד לטובת הפרויקטים שלפניכם. קרטון הוא זול וידידותי לסביבה, ואפשר בקלות לשנות אותו וליצור איתו.
מסכות לתלייה על הקיר
בהשראת טרנד המסכות האפריקאיות, הפרויקט הזה נועד להפיח חיים בקירות כל חדר, כולל חדר הממ"ד. תוכלו לבחור כל דמות אהובה ולדאוג לבחון את תווי פניה כדי למצוא פרט מזהה בולט שיסגיר את דמותה (בדומה לטכניקה דומה שאיתה עובד חנוך פיבן - כפי שתקראו בהמשך). לאחר מכן יש לעבד את הדמות למסכה המיועדת לתלייה על הקיר. בחרנו ליישם את הטכניקה על אחד הפרצופים הכי מוכרים במדינה כרגע - רחל אדרי מאופקים - ועשינו לה הומאז' מקרטון, שאותו נתלה לראווה בחדר הממוגן.
החומרים הדרושים:
• קרטון
• טוש לסימון
• סכין חיתוך
• מספריים
• רצועות גבס
• כלי למים
• משחת עיצוב חולית (אפשר גם לערבב צבע אקרילי בהיר עם מעט אבקת גבס)
• צבעי אקריליק ומכחולים לעיטור
אופן ההכנה:
1. מציירים את הדמות הרצויה על קרטון וחותכים בעזרת סכין יפנית.
2. גוזרים רצועות גבס, טובלים במים, ויוצרים תבליטים עבור האף, העיניים וקו השיער. כדאי להקיף את צורת הקרטון, כולל השוליים, ברצועות הגבס, למראה נקי.
3. מכסים את כל היצירה ברצועות גבס טבולות במים, ומחליקים בעזרת האצבעות.
4. לאחר הייבוש מושחים שכבה של משחת עיצוב על הדמות, כדי להעניק לה מראה אחיד ונקי.
5. צובעים ומפיחים חיים בעזרת גווני אקריליק. אפשר כמובן להתפרע ולצבוע בגוונים שאינם נאמנים למקור: אף סגול, שיער ירוק ולחיים כתומות – לתוצאה ססגונית ואמנותית.
6. אם תבחרו לתלות את היצירה על הקיר, תוכלו להיעזר בלשונית מפחית קולה. הדביקו אותה לצדה האחורי של היצירה בעזרת דבק חם או כל דבק חזק אחר.
מסגרת תלת ממד
לתוך המסגרת מקרטון תוכלו להכניס יצירות קטנות ופיצ'פקעס אהובים, ולהציג אותם לראווה בסטייל.
החומרים הדרושים:
• קופסת אחסון מחולקת
• סרגל
• קרטון עבה (או שניים דקים)
• סכין חיתוך
• נייר עיתון או נייר אפייה
• טוש לסימון
• מספריים
• נייר מים (או ניירות עיתון ודבק)
• צבעי אקריל
• מכחול
• אלמנטים לקישוט וניירות צבעוניים
• דבק חם
אופן ההכנה:
1. מודדים את קופסת האחסון ומשרטטים את המידות על נייר עיתון גדול או נייר אפייה.
2. מקפלים את הנייר לארבע, מציירים את צורת המסגרת המבוקשת (אפשר גם להסתפק במסגרת ישרה, אבל שווה להתפרע, כי הקרטון מאפשר זאת מבלי להזדקק למסור חשמלי).
3. גוזרים את הצורה ומעתיקים אותה על יריעת קרטון עבה (אם ברשותכם קרטון דק, אפשר לחתוך את הצורה פעמיים ולהדביק זו לזו).
4. חותכים בעדינות, בעזרת סכין יפנית, את הצורה שהעתקתם, מסמנים את המרכז וממנו מודדים את גודל הקופסה וחותכים.
5. בעזרת נייר מים (מסקינג-טייפ נייר שעליו דבק) תוכלו ליצור מראה נקי של שולי הקרטון. גזרו יריעות קטנות, טבלו במים והדביקו מסביב. אפשר גם להיעזר בניירות עיתון ולהדביק בטכניקת טלאים, בעזרת דבק פלסטי, עד להסתרת שולי הקרטון. אפשר גם לוותר על השלב הזה ולהשאיר את הקרטון אותנטי.
6. חזרו על הפעולה גם במסגרת הפנימית של היצירה.
7. צבעו את המסגרת: תוכלו לצבוע בגוון אחיד בעזרת מברשת, או כפי שעשינו כאן, לצבוע בטכניקת דיסטרסינג. מושחים את המסגרת בגוון כהה, לאחר הייבוש משפשפשים אותה בנר, בעיקר בפינות, ולאחר מכן מושחים שכבה נוספת בגוון בהיר יותר, ולאחר הייבוש משייפים בעדינות היכן ששופשף הנר.
8. מדביקים את המסגרת אל הקופסה בעזרת דבק חם ומקשטים כיד הדמיון הטובה.
9. תוכלו לחפות את התאים השונים של הקופסה בעזרת ניירות צבעוניים וליצור קומפוזיציה מעניינת במסגרת אחת.
10. הדביקו בצדה האחורי של הקופסה וו תלייה, חוט חזק או לשונית של פחית שתייה, כדי לאפשר את תלייתה על הקיר.
תמונה מוארת
היצירה שלפניכם היא בהשראת שלטי Marquee מוארים, המוכרים מבתי עסק או מקרקסים ומופעים. הם משלבים שמות עם תאורה בולטת, ולרוב עשויים ממתכת. אנחנו נכין את הגרסה מקרטון.
החומרים הדרושים:
• יריעת קרטון
• טוש סימון
• סכין חיתוך
• סרגל
• ניירות עיתון ודבק פלסטי
• אופציונלי: משחת עיצוב (או צבע אקרילי בהיר מעורבב עם מעט אבקת גבס)
• צבעי אקריליק ומכחול
• בורג ליצירת חורים
• שרשרת אורות לד
אופן ההכנה:
1. מציירים את האלמנט הרצוי על הקרטון, וחותכים.
2. מודדים את העובי הרצוי להיקף היצירה וחותכים פסים באורך ההיקף, כשפסי הקרטון ניצבים ביחס לחיתוך (כל רצועה בעלת פסים מאוזנים לכל אורכה).
3. מעגלים את הרצועות כך שיהפכו לגמישות.
4. מדביקים את הרצועות בצדה של היצירה ולאורך ההיקף כולו בעזרת דבק חם.
5. אופציונלי: מדביקים נייר עיתון או נייר משי (שאפשר למצוא בקופסת נעליים, לדוגמה), בעזרת דבק פלסטי באופן שיטשטש את החיבור בין רצועות הקרטון ליצירה, וגם את עובי הקרטון.
6. אפשר לדלג על השלב הקודם ולהסתפק במשיחת שכבת יסוד או משחת עיצוב על היצירה כולה. ממתינים לייבוש.
7. צובעים את היצירה וממתינים לייבוש.
8. סופרים את כמות הלדים, ובהתאם פוערים חור בקוטר הנורה על היצירה.
9. מכניסים, מהצד האחורי, את הנורות אל הקרטון וקובעים מאחור בעזרת דבק חם, שלא יזוזו.
10. באופן דומה מדביקים מאחור את מנגנון ההדלקה של האורות.
חיזוק יצירתי: יצירה בהשראת חנוך פיבן
האמן הישראלי חנוך פיבן, הידוע בפורטרטים הייחודיים שלו מחפצים יומיומיים שכיכבו במגזינים, בתוכניות ובתערוכות, חבר עקב המצב לטרמינל עיצוב בת-ים וביחד הם השיקו ערכה ביתית ליצירת דיוקן עצמי, בהשראת האסתטיקה של פיבן, ובמחיר של 10 שקלים. הערכה נוצרה עבור ילדים מפונים מרחבי הארץ שנאלצו לעזוב את בתיהם ומבקשים לעסוק בפעילות המאפשרת ביטוי אישי בתקופה מורכבת.
הערכה "מה בפנים?" חושפת את הילדים לעולם היצירה והצבע של פיבן ומאפשרת להם ליצור דיוקן אישי באמצעות מגוון חפצים וחומרים. כל ערכה כוללת צעצועים שיצאו מכלל שימוש, פקקים, חוטים, כפתורים, סרטים צבעוניים ועוד הפתעות לצד קרטון ביצוע, מספרים, דבק ודפים צבעוניים. דף עם QR קוד כולל מפגש וירטואלי מצולם עם פיבן והסבר (רכישה באתר ובטלפון 052-3229217).
בסיום תהליך היצירה מוזמנים הילדים לצלם את הדיוקן ולהעלות אותו לגלריה דיגיטלית, עם הסבר על היצירה, בדיוק כמו בגלריה פיזית. הגלריה תהיה פתוחה לצפייה ברשת, ובשלב הבא, לכשיתאפשר, יוזמנו הילדים להציג ברחבי הטרמינל את הדיוקנאות האישיים שלהם. המארזים נוצרו ונארזו במפעלי השיקום של טרמינל עיצוב בת-ים בידי מתמודדי נפש בליווי צוות מקצועי ומעצבים.
"במציאות החדשה שישראל נכנסה אליה, שבה עשרות אלפי ילדים פונו מבתיהם, חלקם כאלו שגם מתמודדים עם אבל ועם חוסר ודאות לגבי גורל יקיריהם, התמקדות בעשיה בכלל וביצירה בפרט מאפשרת להסיט את תשומת הלב מהמופשט והבלתי נשלט אל הקונקרטי במרחב מוגן ומוגדר היטב", אומר פיבן, "בבסיס תורת הטיפול באומנות עומד הרעיון שאדם ביצירה מתחבר לכוחות חיוניים בנפשו וחווה תחושת מסוגלות פנימית. במילים אחרות, כל ילד וילדה שיוצרים הם המלך או המלכה של שטח ה-A4 שעליו הם יוצרים. ולכן דווקא בזמן ובמקום שבו אין לילדים שליטה כלשהי על גורלם, ואולי אפילו על גורל קרוביהם, מרחב היצירה מספק להם מקום בטוח ומשחקי שבו הם יכולים לתת פורקן לרגשות ומחשבות. היצירה במדיום הקולאז׳ בחפצים מאפשרת תקשורת מיידית לא מילולית במקום שבו אין לנו בהכרח את המילים".