מחסור בכוח האדם, ריביות גבוהות ובעיה בזמינותם של חומרי בנייה מהווים רק חלק קטן מהאתגרים שעמם מתמודדים האדריכלים בישראל – כך התברר במהלך מפגש פורום duns100 השנתי שמכנס את מנהלי משרדי האדריכלים במטרה לדון בנושאים שאיתם מתמודד הענף.
בהמשך לדירוג השנתי שמפרסמת חברת דן אנד ברדסטריט, המציג את מספר העובדים במשרדי האדריכלות הגדולים בארץ, התקיים השבוע מפגש הפורום שנוגע לצד הפחות מוצלח של הענף בכלל, וסביב המלחמה בפרט. "המשבר בתכנון והרישוי יוצר חסמים ולא פותר את הבעיה של מחסור במומחים בענף, שמתמודד עם פגיעה במעמד האדריכלים ובאיכות התכנון הציבורי", תיארה בתחילת הדיון שילה זברו וייס, מנהלת duns100 בדן אנד ברדסטריט.
יש לציין כי מארגני הפורום אחראים לליווי, שיווק וצמיחה עסקית של חבריה וכי ההשתייכות לקבוצה, כמו גם ההשתתפות בכנס, כרוכה בתשלום של אלפי שקלים בשנה ולכן משרדי האדריכלים שנכחו בפורום היו "העשירון העליון של משרדי התכנון", כפי שכונו במהלך הכנס על ידי קובי בוגין, מנכ"ל משרד א.ב מתכננים.
לאדריכלות יש השפעה על כל היבט של הסביבה הבנויה וגם של זו שאינה בנויה – תכנון יחידות המגורים, גודל המבנים, הצל של המגדלים על הרחוב, רוחב המדרכות, היחס בין כמות התושבים לשטחים הפתוחים שקיימים בעיר ועוד היבטים. המקצוע ומשך ההכשרה הארוכים מעניקים לאדריכלים פרספקטיבה רחבה ויכולת לשלב בין שיקולים אסתטיים, תכנוניים, כלכליים וחברתיים. נקודת מבט חיונית בזמנים שבהם נדרשת חשיבה מחודשת ושיקום של כל אותם ההיבטים. בכנס הועלו כמה בעיות כואבות, הנה כמה מהן.
8 צפייה בגלריה
האדריכלים במשרדים המובילים, שכן ההשתתפות כרוכה בתשלום. פורום duns100
(צילום: ניב קנטור)
ריכוזיות – המשרדים הגדולים שולטים
"נמצאים פה בעיקר נציגי המשרדים הגדולים המתכננים פרויקטים לטווח ארוך", אמר גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים. "כשמתכננים שכונות שלמות או בניינים עם אלפי יחידות דיור, גם שנה קשה לא מפסיקה את הפעילות ואולי אף מאיצה אותה. במקרה של הרבה משרדים קטנים שמתכננים פרויקטים לפרקי זמן קצרים יותר, הבעיה גדלה, אך הם לא נמצאים סביב השולחן הזה".
ריכוזיות הפרויקטים במספר משרדים מצומצם מקשה על שרידותם של המשרדים הקטנים יותר, ועוד יותר על מעט הצעירים שמבקשים לצאת ולהשתלב במקצוע כעצמאים, ואכן, הנתונים מצביעים על 13,700 אדריכלים רשויים בישראל, שרק מחציתם עובד במקצוע. זאת בנוסף לעובדה כי בעשור האחרון מספר האדריכלים העוסקים במקצוע עלה ב־1,000 בלבד.
מחסור באדריכלים על אף הביקוש הגבוה
באשר לשילוב בוגרי התואר הראשון במקצוע ובתעסוקה, תיאר גיא מילוסלבסקי, שותף במשרד מילוסלבסקי אדריכלים, את הקושי של המשרד להכשיר את האדריכלים הצעירים שמגיעים עם ידע רב אך ללא ניסיון מעשי. בתגובה הוסיף רפאל דה לה פונטיין, שותף במשרד D-BLK, כי יש לשנות את הגישה במשרדים ולבחון את אופן הקליטה של הסטודנטים ושילובם בפרקטיקה לאחר חמש שנות לימודי התואר.
מסלול ההכשרה עובר כעת שינויים שאולי ישפרו את המצב בעתיד, אך המחסור בכוח האדם מורגש בכל משרדי האדריכלים – קטנים וגדולים כאחד. משך זמן גיוס אדריכל נמשך בממוצע כחצי שנה והביקוש הגבוה הוביל גם לשיפור תנאי ההעסקה הנדרש של המתמחים ולהכפלת המשכורות של האדריכלים העובדים כשכירים.
בעקבות זאת, הפער בין הוצאות המשרדים שכוללות גם את התשלום לעובדים ובין שכר הטרחה, הולך וגדל. "שכר הטרחה של המתכננים מהווה אחוזים בודדים מעלות הפרויקט, אך השפעתו על איכות התכנון היא עצומה", הדגיש משה צור, בעלים ומייסד המשרד משה צור אדריכלים ובוני ערים. תחושתם הגורפת של הנוכחים היא שיש עלייה בהיקף העבודה בשנה החולפת, בעיקר בפרויקטים של תכנון מבני מגורים והתחדשות עירונית. העלייה מנוגדת לירידה שנרשמה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהתחלות הבנייה – מה שעשוי גם להעיד על הריכוזיות המדוברת.
8 צפייה בגלריה
הדמיית של מתחם לודוויפול
(הדמיה: רפאל דה לה פונטיין בשיתוף ברעלי-לויצקי-כסיף אדריכלים)
תהליכי הביורוקרטיה הסבוכים
תהליכי הרישוי וקבלת המסמכים שדורשות הרשויות לפני אישור התוכנית נמשכים שנים, וזו לא התמודדות חדשה. "כשאין שיתוף פעולה וקידום של פרויקט מצד הוועדות והרשויות, פרויקט יכול להימשך ולהתעכב מעל עשור", מדגיש עודד לויתן, שותף במשרד דנה אוברזון אדריכלים. לדבריו, אם התכנון לא גמיש מספיק בשביל להכיל את השינויים שמתרחשים על פני משך הזמן הרב, עד שמגיע הזמן לממש אותו - הוא מאבד מהרלוונטיות שלו.
דוגמה לכך סיפק האדריכל טל קאופמן, שותף במשרד קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, על התכנון שנעשה מבחינתם בגליל, ביוזמת הרשות להתחדשות עירונית: מדובר בתכנון עבור ערים שנמצאות בסיכון גבוה לרעידות אדמה, בגלל מיקומן על השבר הסורי־אפריקני, למשל, עכו ובית־שאן. אך כשהביאו הצעות לאישור התוכנית הארצית לחיזוק מבנים לא סיפק האזור כדאיות כלכלית לתכנונם, ולכן ההתחדשות העירונית פרחה במרכז, היכן שהסיכון לרעידות אדמה נמוך יותר. תוכניות כאלו בצפון מקודמות כעת בסבסוד מדיני מתוך שיקולים ביטחוניים דווקא, כיוון שבניית המרחבים המוגנים הם שמקנים גם את היציבות למבנים המצויים בסיכון.
המלחמה שטרפה את רוב הקלפים
הביקורת של המשתתפים בפורום כלפי המשרדים הממשלתיים והביורוקרטיה המסורבלת רבה גם בתחום התכנון והבנייה. "חסרה חשיבה קדימה וטיפול באזורים שנותרו מופקרים", אמר בוגין. "בהשוואה להיקפים הקיימים במרכז, אין בצפון או בדרום תחבורה, חינוך, תרבות או שירותים ציבוריים. החוסר הזה מתקיים במצב כאוטי של לחימה עם יותר ממאה אלף מפונים, אלפי דירות לבנות מחדש ותשתיות עירוניות שצריך לשקם".
שנהב הוסיף כי "אם נייצר מסחר, תעסוקה, בריאות ותרבות, נוסף על יחידות המגורים באזורים אלו, הדרישה למגורים במרכז תלך ותרד ואולי בעקבות כך, גם המחיר". את דבריהם חיזקה אורית מילבאואר, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים, ואמרה: "אנחנו כאדריכלים צריכים לחשוב קדימה ולעשות מה שאפשר בשביל שיהיה פה טוב יותר גם אם דרך החלקה הקטנה שלנו, על ידי תכנון טוב ואיכותי. אבל, המדינה צריכה לתת פתרונות ארוכי טווח ולערב גם אדריכלים בתהליכים ובוועדות התכנון".
ורד סלומון ממן, אדריכלית משרד הבינוי והשיכוןצילום: ניב קנטורהביקורת כלפי מה שכינו המשתתפים "הראייה האסטרטגית החלשה של הממשלה" עלתה גם מצידה של ורד סלומון ממן, אדריכלית משרד הבינוי והשיכון שנכחה בכנס. "נכון שיש ביקורת על כך שהממשלה לא עושה מספיק בצפון ובדרום. עם זאת, משרד השיכון היה אחד מהראשונים לפעול כשיזם וביקש גישה אל המבנים ההרוסים, יחד עם פיקוד העורף ולא אחריו. זאת כדי למפות ולקבל תמונת מצב עדכנית ככל האפשר. כמו כן, הושקעו מיליונים בשיפוץ ובבניית מקלטים באזור הצפון. גם לי יש שאלות קשות אבל בלי תוכניות לא יהיו ביצוע או פיתוח, ולאדריכלים יש את הכלים לעשות זאת. אחרי שנתכנן וניזום, אולי נצליח גם לשנות".
