בבניין מגורים קבלני בשרון, יצרו להם זוג הייטקיסטים, הורים לשני בנים (7 ו-5), בועת מגורים פרטית בסגנון אירופאי קלאסי, שמתפרשת על פני שלוש קומות של 250 מ"ר, ומוקפת בחצר של 400 מ"ר. את הטריפלקס שכולל קומת מרתף, קרקע וקומה עליונה הם קנו "יד שנייה", ולמלאכת התכנון שכרו את מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו.
"בתחילת העבודה עם הזוג, הם שלחו לי תמונות השראה של ארמונות וטירות בסגנון ורסאי. חשבתי איך אני הופכת את זה לגרסה קלאסית אבל עדכנית שתתאים ל- 2021", מספרת טולדנו. "גם מבחינת הממדים הקטנים יחסית של החלל, 250 מ"ר, היה אתגר להכניס את כל מה שהם ביקשו".
גודל הוא עניין יחסי וטעם הוא עניין אישי, אבל התוצאה הסופית מרשימה ועם זאת מעוררת את השאלה -האם עיצוב פנים של בית הוא קפסולה של תפאורה מנותקת מסביבתה, או שתפקידו דווקא לחבר ולקשר את הפנים לחוץ שסובב אותו. במקרה הזה התשובה ברורה ותואמת את דרישתם של בעליה ואת אורחות חייהם.
"לכל אורך הדרך התייחסתי אל הבית כאל קופסת תכשיטים שדורשת טיפול עדין ומדויק בחומר ובצבע", מסבירה טולדנו את תהליך העבודה. כל הכלים הסניטרים, הריצופים והחיפויים של חדרי הרחצה יובאו מאיטליה, "בארץ לא מצאנו באולמות התצוגה הרגילים את הסטייל האירופאי הקלאסי שהוא גם ברמת איכות מספקת", השטיחים יובאו מאנגליה וגופי התאורה גם הם מאירופה. הנגרות שעוטפת את רוב קירות הבית נעשתה בארץ (נגריית "יבאור ים") וכך גם כל פריטי הריהוט ("לילו הום"), שנעשו בהתאמה אישית עם ירידה לפרטים עד רמת הניטים, הגדילים ופסי הקישוט של כל כרית ומושב.
שנדליר היא לא מילה גסה
הכניסה נפתחת אל קומת הקרקע הציבורית. היא מרוצפת פרקט אלון כהה בהנחה של אדרת דג, כל קירותיה מחופים נגרות ואת התקרה מקיף קרניז עץ דקורטיבי שהופך למסתור עבור וילון כפול בגווני לבן ובז', שמוקם מעל דלתות הוויטרינה הפונות לחצר. הקומה מחולקת באמצעות שטיחים גדולים ומקבצי ריהוט לשלושה אזורים נפרדים בחלל הפתוח; מטבח עם פינת אוכל, סלון אירוח ופינת משפחה.
המטבח חבוי מעט מאזור האירוח. הוא בנוי בצורת האות ח' מארונות בגוון שמנת ודלתות בסגנון צרפתי. במרכזו עומד אי ריבועי שאליו צמוד שולחן אוכל כבד מעץ מאסיבי. קיר תמך מחופה נגרות אפורה כהה משולבת במראות וחלוקות דקורטיביות, תוחם את המטבח מגרם המדרגות שנמצא מאחוריו.
סלון האירוח הרשמי נמצא בפינה המרכזית של החלל הציבורי. הוא מוגדר באמצעות קיר טלוויזיה עשוי נגרות בגוון שמנת, ועל ידי שטיח גדול בגווני תכול-אפור. על השטיח ניצבות ספה וכורסאות רחבות בסגנון קלאסי כבד, מרופדות אריגים בגווני חום, בז' ותכול בהיר עם הדומי עץ בריפוד תואם. את הסלון מאירים שני שנדלירים מברזל שחור וזכוכית לבנה, תואמים את מנורות הקיר המקיפות את הקומה כולה. בצדו השני של החלל הציבורי נמצאת פינת המשפחה, מוגדרת גם היא באמצעות יחידת נגרות גדולה הפונה לחצר. כאן היא עשויה מעץ אלון כהה ומשמשת כפינת לימוד ועבודה לכל בני המשפחה.
קלאסיקה מול השדות
שתי דלתות ויטרינה, מפרופיל בלגי אפור בהיר, נפתחות מהאזור הציבורי אל הגינה שפונה אל נוף שדות ירוק. הרחבה הצמודה לבית מרוצפת אבן בהירה בהנחת אדרת דג בשילוב אבן "בלו סטון" כהה, שמייצרת מסגרות ומחלקת את החצר לאזור ישיבה סלוני ולאזור אכילה. מעליהם הותקנה פרגולה חשמלית שיכולה להיפתח ולהסגר בהתאם לעונות השנה.
מעבר לחצר המקורה נשתל דשא ובתוכו איים מרוצפים - אחד עבור מטבח חוץ עם בר והשני עבור פינת רביצה מוקפת עצים צעירים. רחוק יותר נמצא אזור משחק גדול לילדים, שבו טרמפולינה, מגלשות וקירות טיפוס. "החוץ קיבל את אותו כבוד כמו הפנים", מסבירה המעצבת, "הוא תוכנן באותו סטנדרט מבחינת העיצוב והטיפול בחומר".
את החצר כולה ממסגרת חומה בחיפוי לבנים אפורות. בין הבניינים היא מוגבהת, כדי ליצור הפרדה מוחלטת מהם, ולאורך השדות חומה נמוכה שעליה גדר ממסגרות ברזל ורשתות אלומיניום דקיקות, שמייצרות שקיפות כלפי השדות.
חדר רחצה איטלקי
מדרגות אבן עם מעקה ברזל דקורטיבי בשחור ומאחז עץ מובילים אל קומת חדרי השינה. יחידת ההורים תופסת חצי קומה והחצי השני מוקדש לילדים. הסגנון הקלאסי ממשיך גם כאן; הקומה מרוצפת באותו פרקט אדרת דג וחיפוי קירות בחצי הגובה לאורך המסדרון. בכניסה לחדרים עומדות דלתות נגרות לבנות וגבוהות במיוחד עם מסגור דקורטיבי.
יחידת ההורים נמצאת מעל המרפסת שבקומת הקרקע, וגם לה חלונות הפונים אל השדות. החדר כולו עטוף נגרות; קיר הנגרות שבגב המיטה משובץ בקרניזים קלאסיים בגוון בז', מצדו האחד ארון בגדים לבן ומצידו האחר קיר חלונות לבן עם חיפוי נגרות תחתון. במרכז החדר, על רקע פרקט הפישבון וקיר הנגרות בצבע בז', ניצבת מיטה עם גב מרופד בגוון תואם. משני צדיה שידות עץ נמוכות ומעליהן, על קיר הנגרות, מנורות לילה אלגנטיות מפליז וזכוכית לבנה.
בהמשך היחידה נמצא חדר הרחצה, שיובא כולו מאיטליה. הרצפה עשויה פסיפס מאבן קררה ואבן טאסוס יוונית, וממוסגרת בפאנל שחור. מעליה, מחופים הקירות באריחי מדליונים מקרמיקה לבנה מבריקה, עד חצי הגובה, שם הם מסתיימים בפאנל שחור נוסף, הפעם דקיק. על הרקע הזה הותקן שולחן כיור מעץ מלא, עבור שני כיורי חרסינה לבנים ומראה במסגרת עץ תואמת, ונבחרו ברזים ואביזרים מנירוסטה בסגנון קלאסי, כולל מחמם מגבות וג'טים במקלחת. גופי התאורה, גם הם נירוסטה בשילוב זכוכית לבנה, חותמים את הסגנון המהודק של החדר.
בסופה של יחידת ההורים נמצא חדר הלאונג' של בעל הבית. זה המקום בו הוא מחזיק את אוסף הספרים שלו - סדרות ספרי מדע בדיוני - שמאוחסנים בספריות לבנות עם דלתות זכוכית, ומאזין לאוסף תקליטי מוזיקה קלאסית.
שני הילדים הסתפקו בחדר שינה אחד משותף, כולו על טהרת הצבע הלבן. הם ביקשו לישון גבוה, וטולדנו תכננה עבורם מיטה ארוכה ומוגבהת לאורך כל החדר, שאליה ניתן לטפס בסולם עץ. לאורך המיטה נתלה וילון לבן חצי שקוף שמספק הרגשה של פרטיות, ומתחת למיטה נוצל החלל הנמוך עבור מדפי ספרים וספת רביצה. הממ"ד, הצמוד לחדר ילדים, הפך לחדר משחקים ולמקום מגוריהם של שלושת התוכים של המשפחה. עבורם נבנה כאן כלוב פינתי ומרווח ממסגרות לבנה וזכוכית עם מערכות אוורור ותאורה מיוחדות.
30 צפייה בגלריה
מיטה ארוכה ומוגבהת לאורך קיר שלם בחדר הילדים שמתפקדת גם כיחידת אחסון
(צילום: איתי בנית)
חדר הרחצה של הילדים, תוכנן באותו קו חומרי כמו בחדר הרחצה של ההורים. הוא מרוצף פסיפס שיש "בלו סטון" וקירותיו מחופים באריחים מבריקים בדוגמת "לאמור", שמסתיימים בפאנל תחתון ועליון לבן. ארון כיור גדול מעץ אלון מספק אחסון תחתון ועליון, ומשולבים בו ראי וגופי תאורה מנירוסטה, התואמים את הברזים ומחממי המגבות בסגנון הקלאסי.
אגף שלו, אגף שלה
"הבית מחולק לאזורים שלו ואזורים שלה", מסבירה טולדנו. בעוד שבעל הבית נהנה מלאונג' פרטי צמוד ליחידת ההורים, בעלת הבית, זמרת חובבת, מחזיקה בסטודיו למוזיקה שנמצא בקומת המרתף. אל הסטודיו ניתן להגיע אליו מתוך הבית או דרך החצר, וכך היא יכולה לארח אנשים בלי להפריע לשאר בני הבית.
"הגדרת המשימה כאן היתה סלון לערבי מוזיקה עם חברים", מסבירה טולדנו. "המרתף הוא חלל שטופל כמו רחם, ויצרנו כאן בועה אקוסטית. הקירות, התקרה, הוויטרינות והוילונות - כולם עומדים בתקנים אקוסטיים, המתאימים לחדר מוזיקה מקצועי, וכך גם מערכות הסאונד המוטמעות בנגרות". כאן בעלת הבית מקליטה, שרה ומארגנת ערבי שירה.
מדרגות ברזל ספירליות מובילות מהגינה אל החצר האנגלית התחומה בקירות לבנים אפורות, ומשם אל הכניסה לסטודיו. הסגנון והחומריות בחלל של בעלת הבית ממשיכים את הקו הכללי של הקומות העליונות, רק בגוונים כהים יותר. החלל כולו עטוף בנגרות, וילונות וקרניזים בגווני אפור כהה, ובמרכזו, על רקע קיר אקוסטי ועל גבי שטיח גדול בגווני חום, ניצבות ספות מרופדות בגווני קטיפה אפורים. חוץ מהסטודיו הפרטי למוזיקה, במרתף נבנה גם חדר כושר פרטי, מטבחון ושירותי אורחים, המאופיינים אף הם בצבעוניות כהה של אבן לאבה ואביזרים בגווני 'רוז גולד'.
איך בית בסגנון הזה מתיישב בתוך בניין קבלני?
"עוד בתהליך הפרוגרמה שאלתי את בני הזוג מה החוויה שהם רוצים להרגיש בבית, איפה הם רוצים להרגיש שהם נמצאים. במקרה הזה, אין לפנים קשר למקום הפיזי שבו נמצא הבית. מבחינתי זה היה לייצר משהו שהוא מחוץ לכל קונטקסט, וזה הייחוד וגם האתגר של הפרויקט".
