"דרוש מעצב מיוחד לפרויקט מיוחד" – זאת הייתה לשון הפנייה שקיבלה המעצבת שיר שטייגמן באתר שלה. היא הסתקרנה, התקשרה לשולח וגילתה, לפי מה שהיא מספרת, את פרויקט חלומותיה: פנטהאוז בבניין לשימור בלב תל אביב, השכונה שבה היא עצמה גרה. בעלי הפנטהאוז הם בני זוג בני 50 פלוס עם שני בנים בוגרים שכבר עזבו את הבית ובת חיילת שגרה איתם. בפגישה עם שטייגמן סיפרו לה בני הזוג שהם עברו בתים ושיפצו כמה פעמים בחייהם, והחליטו שמבחינתם זהו השיפוץ האחרון והם רוצים לתכנן לשנים קדימה.
בדירה בשטח כולל של 210 מ"ר יש שלוש קומות: קומת הכניסה היא קומת המגורים, וכוללת את החלל המשותף, ממ"ד שמשמש כחדר עבודה וחדרי שינה להורים ולבתם הצעירה; הקומה תחתונה, שיש לה גם כניסה נפרדת, כוללת יחידה עם חדר שינה וחדר רחצה שנועדה לאפשר לבנים הגדולים להתארח מדי פעם; הקומה העליונה היא גג מפנק, עם הוט-טאב, מטבח חוץ, גינת ירק ופינת ישיבה נוספת.
הדירה נמצאת בבניין מגורים שתוכנן בשנת 1935 בסגנון הבינלאומי (באוהאוס), כך שאלמנטים מהסגנון האהוב שולבו ברחבי הפרויקט.
נוסטלגיה עם קריצה
לקומת המגורים של הבית יש שתי כניסות ניצבות זו לזו – אחת דרך חדר המדרגות ואחת דרך המעלית, שהיא זו שבה משתמשים לרוב. בצד הימני של מבואת הכניסה הקטנה נמצאת ספרייה וכמו כל פריטי הנגרות בבית תוכננה במיוחד על ידי שטייגמן ונבנתה בנגריית בונסאי. היא עשויה ממוטות עץ מלא שמתמשכים מהרצפה לתקרה עם מדפים מפורניר אלון מגוון בגוון מעט מעושן שנועד להשלים את הקונספט שהגדירו בעלי הבית – תל אביב של פעם – ולהוסיף לו פרשנות מודרנית.
ממול נמצא המטבח עם שני פסים ניצבים של ארונות ואי במרכז. חזית הארונות הגבוהים עשויה מפורניר אלון קצת יותר בהיר מזה של ספריית הכניסה, בחירה שלדברי שטייגמן נועדה ליצור מראה אקלקטי שמשלב סוגי עצים שונים. בארונות משולבת דלת עם זכוכית פסים שמובילה אל המזווה. לארונות הנמוכים יש חזיתות צבועות בתנור בגוון אפור ירקרק עם ידיות נירוסטה ומשטח עבודה מנירוסטה מדוקקת. במרכז ניצב האי המחופה בפורניר אלון זהה לזה של הארונות הגבוהים ועליו משטח שיש. בצד הפונה לכניסה יש ארונות עם חזיתות מזכוכית פסים ממוסגרת באלומיניום, ובצד הפונה למטבח יש מגירות פורניר עם ידיות נירוסטה.
משמאל למטבח נמצאים פינת האוכל והסלון באזור שכולו מוקף חלונות מרצפה עד תקרה, עם פרופיל אלומיניום מינימלי שמטשטש את ההפרדה בין הפנים לחוץ ווילונות גלילה חבויים. הקיר האטום היחיד בחלק הזה של הבית הוא זה של גרם המדרגות של הבניין, שבולט לתוך הבית ויוצר מעין קובייה בתוכו. "מהשלב הראשון של התכנון היה לי ברור שזה יהיה אלמנט מרכזי בבית", מספרת שטייגמן. "חיפינו אותו בלוחות של פורניר מנוסר וגם מגוון. עשינו עשרות ניסיונות כדי להגיע לגוון שבאמת ישתלב עם הכול בלי להיות דומה או שונה מדי למה שמסביבו".
לקירות הקובייה צמודה ספרייה בצורת ר' שתכננה המעצבת ממוטות עץ עם מחברי נירוסטה שיוצרו עבורה במיוחד. היא מציגה חלק מהאוסף הגדול של ספרים ושל יצירות אמנות השייכים לבעלי הבית, וגם לצידה, על החלק החשוף של הקיר, תלויה עבודה של האמן סאלח אל קרא.
בפינת האוכל ניצב שולחן שנבנה בהתאמה אישית בניחותא וסביבו כיסאות ומנורות שנרכשו ב- Prat Living. בסלון ניצבת ספה מהביטאט, כורסה מפראט ליבינג ושולחן קפה של ניחותא, כולם בסגנון קליל ומודרני שמרוכך על ידי שטיח קילים מקורי מג'וזפון. "רצינו להכניס איזשהו טוויסט ושהסלון לא יהיה מודרני מדי", מסבירה שטייגמן. עוד בולט בסלון – עמוד קונסטרוקטיבי שנצבע במיוחד בגוון צהבהב בהיר כדי להדגיש אותו במקום להסתיר אותו. לצידו נמתח גוף תאורה של המעצב אסף וינברום שמגיע מהרצפה ועד לתקרה.
החיבור בין הפנים לחוץ מתבטא בגג שממשיך מהסלון אל תוך המרפסת ובריצוף הזהה בשני האזורים – אריחי טרצו שנקנו בפרקטים וההבדל ביניהם הוא שאלה שבתוך הבית עברו ליטוש, החלקה וסילר שיוצרים מראה אחיד ומבריק, ואילו אלה שבחוץ עברו טיפול נגד החלקה ולכן יש להם גמר מאט.
מראה מינימליסטי ואריחי תחרה
מהכניסה יש מעבר לאגף הימני של הקומה, דרך מסדרון ארוך שמוביל אל חדרי השינה. ראשונה מימין, מאחורי הספרייה שבמבואה, נמצאת פינת הטלוויזיה שבה ספה מהביטאט, שטיח מפראט ליבינג, גופי תאורה של המעצב אסף וינברום ויצירה של טל ירושלמי מהאוסף הגדול של בעלי הבית. מימין לספה נמצאת דלת הזזה שמאחוריה מסתתרים חדר כביסה וירידה פנימית אל הקומה התחתונה של הבית, שיש לה כאמור גם כניסה נפרדת.
מצידו השני של המסדרון נמצאים שירותי האורחים שרוצפו באריחים של מוטינה ומזכירים ריצוף תל אביבי ישן ואחריהם קיר נגרות עם נישה פתוחה שנועדה לשבור את הרצף הארוך של המסדרון. כאן חבויים דלת הממ"ד ואחריה ארון תקשורת וחשמל.
17 צפייה בגלריה
חדרה של הבת החיילת. מינימליזם ואיפוק לצד יציאה למרפסת עם רצפה מאוירת
(צילום: קרין רבנה)
בהמשך מצד ימין נמצאת כניסה לחדרה המינימליסטי למראה של הבת. הריהוט בו נבנה במיוחד עבורה ולטעמה וכולל מיטה עם מגירות וארון שדרכו נכנסים לחדר הרחצה, עם חזיתות מחורצות צבועות בתנור וידיות אינטגרליות עגולות עם חיפוי פורניר. הריצוף בחדרי השינה מתחלף לפרקט, וקיר אחד של החדר עשוי כולו ויטרינות ומוביל אל המרפסת המרוצפת באריחים מצוירים ומשותפת לחדר הזה ולחדר ההורים. את אגף הצעירה משלים חדר רחצה פרטי מינימליסטי ובהיר מאוד, עם אריחים גדולים בדוגמת תחרה.
המסדרון מסתיים בחדרם הגדול של בני הזוג ובו מיטה מעץ וראטן שנבנתה במיוחד עבורם בניחותא, ומעליה תלוי ציור של אביטל כנעני מהאוסף שלהם, ממוסגר משני הצדדים על ידי מנורות לא זהות של וינברום. ממול ניצבת שידה אדמדמה עם רגליים מגוונות שהגיעה עם בעלי הבית מביתם הקודם ומהווה כתם צבע בולט בחדר.
קיר אחד עשוי מוויטרינה שמובילה אל המרפסת, ובקיר שמולו מחיצה מעץ עם חזיתות מזכוכית פסים שמאחוריה מתחבא חדר הארונות. בחדר הרחצה של הזוג יש ארון כיור שנעשה בהתאמה אישית בשילוב של עץ וברזל עם אחסון פתוח ומראה שמאחוריה חלל אחסון נוסף. הפשטות של החלל הקטן מחזירה אותנו אל הבקשה המקורית של בעלי הבית – לשקף סגנון בנוסח "תל אביב של פעם".
קומת הגג המשקיפה לעיר היא החלק המפנק. מלבד אמבט בסגנון חבית גדולה המשמש לטבילה בכל עונות השנה יש פינות ישיבה ואירוח, וכן מקלחת חוץ ומטבח חוץ.
