אל הנחלה במושב יגל הגיעה נטלי קחן בכר עם בן זוגה ושלושת ילדיהם לאחר רילוקיישן של שלוש שנים בניו יורק ומגורים בנס ציונה. "חיפשנו בית לא חדש, שנוכל לשפץ. כשראינו את הבית הזה, מיד התאהבנו בו".
קחן בכר מגיעה מעולם תיאטרון, הבמה והמוזיקה. "מגיל צעיר ניגנתי על פסנתר והופעתי ברסיטלים על במות שונות. כילדה, למדתי תיאטרון ופיתוח קול. היצירה והאמנות תמיד היו שם", היא מספרת על חייה לפני שהחליטה לעשות הסבה לעיצוב פנים. כיום היא בעלת NKB STUDIO ואת שיפוץ הבית היא תכננה עם בן זוגה ארז קחן, מהנדס בניין, קבלן ביצוע ומנהל פרויקטים. יחד הם שילבו כוחות לעבודה משותפת, כפי שעשו בפרויקטים עבור אחרים לאורך השנים. התוצאה היא בית משפחתי צבעוני ועשיר בחומרים ובטקסטורות.
בהשראת האנגר תעשייתי
בני הזוג זיהו את הפוטנציאל האדיר בבית שנבנה בשנות ה-90 המאוחרות וכולל קומת קרקע, קומת ביניים וקומה עליונה על פני כ-280 מ"ר בנוי. "הוא היה במצב מוזנח, עם בעיות של רטיבות ואיטום, אבל לשמחתי לא היו לנו הפתעות בזמן השיפוץ. הבית ניצב על מגרש של חצי דונם בהרחבה, עם שכנים משני הצדדים וחזית פתוחה לשטח חקלאי, מה שהוביל לפתוח ככל האפשר את הסגירות של הבית, ולחשוף אותו ככל האפשר לנוף".
החלוקה הראשונית כללה שירותי אורחים, מטבח חצי סגור, פינת אוכל, סלון, גינה שנמוכה ממנו בכחצי מטר וחדר שינה בקומת הכניסה; יחידת הורים המחולקת לחדר שינה, חדר ארונות וחדר רחצה בקומת הביניים; ושלושה חדרי ילדים, שירותים, חדר רחצה ומרפסת שמש לא שמישה בקומת המגורים. בשלב זה לא עוצבו חדרי הילדים.
החזון של קחן בכר היה לייצר עבור משפחתה בית בהשראת מוזיאון אמנות בהאנגר תעשייתי, כמוזיאון הגרפיטי "סטראאט" שבאמסטרדם. הצבעוניות נשזרת בבית בצורה אלגנטית, כמו איים ססגוניים בתוך תפאורה נקייה משופעת בחומרים טבעיים. "יש את הספה הכחולה, שעברה איתנו מנס ציונה, וגם הכורסאות עם הבדים המודפסים, צבעוניות שאני מאוד אוהבת. השקעתי והעזתי כאן הרבה יותר. עם קירות מבטון מוחלק, גווני חמרה ופודרה שמתכתבים עם מקומות שונים בבית, נגרות מושקעת בהתאמה אישית וחומרי גמר תעשייתיים, כמו מתגי חשמל שיוצרו בעבודת יד מברזל גולמי שהבאתי מחו"ל".
החזון של בעלת הבית שהיא גם המעצבת היה לייצר עבור משפחתה בית בהשראת מוזיאון הגרפיטי סטראאט שבאמסטרדם
הכניסה לבית, שבגלגולה הקודם הייתה דרך דלת עץ כבדה, הוחלפה בדלת ברזל שחורה בקווים נקיים. קונטורים שחורים מלווים את באי הבית בחללים השונים, החל ממסגור המפתחים, עבור בפסי התאורה ובמעקה המדרגות, וכלה בתעלת המיזוג ובארובת הקמין. מימין לדלת הכניסה תוכנן ארון שירות בגוון פודרה, עם ידיות אינטגרליות בשחור, שמשמש לאחסון הפריטים השונים עם הכניסה לבית.
בהמשך, מימין, שירותי אורחים בצבעוניות שתואמת את הכניסה: עם רצפת בטון מוחלק, אריחים בשחור פחם עד כמחצית הקיר וגוון פודרה בחלקו העליון. אסלה בירוק בקבוק ואיורים בשחור לבן משלימים את המראה הדרמטי, ואילו ארון אחסון קומפקטי מעץ ליבנה, מעליו כיור אובלי מונח, מראת וינטג' מוזהבת ("שהבאתי מניו יורק") וגוף תאורה משובב מבית Aveva Design, מהווים ניגודיות לחלל הנועז.
גרם המדרגות המקורי הופשט ונותר עמוד בטון תומך ומעוגל, שנוצק מחדש כעמוד מרובע, באופן התואם שני עמודי תמך מקוריים נוספים בחלל המגורים. "יש אנשים שלא מתחברים לסגנון וחושבים שזו עבודה לא גמורה. אבל מבחינתי זה מושלם. גם אם יש הפרשי גוונים ותיקונים של חורים, אני אוהבת את העובדה שלא נגענו בהם יותר מדי".
במקום מעקות סגורים, בחרה המעצבת במעקה מיתרים מאוורר מברזל, שמבעדו אפשר לצפות למטבח. ספריית ברזל שחורה מתנשאת למעלה ומלווה את העולים והיורדים במדרגות. בספרייה שילבו בני הבית אוסף ספרי אמנות, אדריכלות ועיצוב. המדרגות חופו בפרקט עץ אלון מעושן שמוסיף תחושת חמימות ומרכך את הברזל השחור. הקיר שמאחד את שלושת המפלסים, שישה מטרים גובהו, נצבע בגוון חמרה עם נוכחות, משלים את גווני הסלון. "התייחסתי לקיר כמו לפריט אמנות בפני עצמו. במבט מלמטה כלפי מעלה מודגש הגובה בעזרת הגוון החם, ומבט למטה חושף קומפוזיציה ויוצר אמירה מעניינת, עם פיסת שטיח, ברזל שחור ועץ שמתמזגים ביחד".
מלבד שילוב חומרים, היא בחרה באלמנטים ישנים לטובת ביסוס תחושת עומק, רבדים וחמימות. אחד מהם, מזנון עץ מבית סבתה המנוחה של המעצבת, ממוקם מאחורי הספה הכחולה. "המזנון מאוד יקר לליבי, ושימש לאחסון האלבומים המשפחתיים ומזכרות. בתור ילדים אהבנו לחטט בפנים, וגם היום הוא מכיל אוצרות. הוא עבר עבודות שיפוץ ורסטורציה אצל ד"ר ענתיקה, והרגליים הישנות והשבורות שלו הוחלפו בגלגלים מתועשים".
הקמין שבסלון, שריד מגלגולו הקודם של הבית, הושאר כפריט דקורטיבי.
מרבץ משפחתי על במה
מלבד סלון מרווח יש בבית פינה משפחתית מזמינה בדמות מרבץ מפנק. "רציתי לייצר מרחב משפחתי אחר, ולכן תכננתי במה מדיקטים שחופו בפרקט אלון מעושן תלת שכבתי, ועליה ספות רביצה בהתאמה אישית".
החלל המוגבה מאפשר ישיבה משותפת. "הוא הרבה יותר נוח ממרבץ על הרצפה, ותוכנן בגובה של כיסא, שיאפשר קימה נוחה לקטנים ולגדולים כאחד", היא אומרת. המרבץ ניצב במקום שבו עמדה פינת האוכל, אך בני הבית החליטו שהוא יהיה שימושי יותר עבורם. לצדו נתלתה יצירת אמנות שנרכשה בניו יורק.
במקום פינת אוכל מסורתית, בני המשפחה אוכלים ומארחים סביב האי במטבח או בחצר. גם החוץ עבר שיפוץ וכעת אינו מחולק למפלסים בגבהים שונים. "במקום הדק הישן מילאנו את הקרקע ביציקת בטון וחיפינו את המרפסת באריחי גרניט פורצלן. הצעד הבא היה ליישר את הגינה, בקו אחד עם הסלון והמרפסת, והזדקקנו לארבע משאיות עמוסות באדמה כדי לעשות זאת".
עצי הפרי שהיו בחצר במקור נשמרו, אך עץ הזית הועתק מהגינה לחזית הבית כדי לפנות מקום רב יותר לאירוח. "כבר יצא לי לערוך מסיבות ל-40 ואפילו ל-60 איש בכיף. יש מרחב, ואפשר לפתוח שולחן. בחורף, כשקר, אנחנו פותחים שולחן בתוך הבית", אומרת קחן בכר.
המטבח הישן, בצורת האות ח', הפך למטבח מודרני בקווים נקיים, הכולל מזווה נסתר ואי רחב שמתפרס על פני כארבעה מטרים. את המטבח תכננו בנגריית יגל. גווני העץ המיושנים בארונות המטבח הוחלפו בפורמייקת ננו (דוחה כתמים ועמידה) בשחור דרמטי, עם ארונות שמתפרסים על פני קיר שלם, מרצפה ועד תקרה, ומתכתבים עם גריל האוורור המוארך ופס הצבירה. ארון קלאפה מעל הכיור, עשוי מעץ ליבנה, "שובר" את המסה השחורה במטבח. פינת המטבח הזוויתית יושרה והפכה למזווה, שמוסתר מאחורי דלת בגוון תואם, ובקו מקביל לארונות האחסון תוכנן האי, שמתחתיו יש אחסון. מעל האי תלויים ארבעה גופי תאורה של המעצב יואב וספי.
סוויטת שינה נטולת חלוקה
קומת הביניים שבה היו שלושה חדרים - חדר ארונות, חדר שינה ואמבטיה – כוללת אחרי השיפוץ סוויטת שינה מפנקת לבני הזוג. "בתהליך התכנון החלטתי שנכון יהיה להסיט את הכניסה לחדר ההורים לקיר החמרה שבמעלה גרם המדרגות, ולא מהצד, כפי שהייתה במקור", אומרת המעצבת. דלת אסם גדולה ומסיבית מברזל גולמי נקבעה במעלה קיר החמרה. מצד שמאל, בסוף המסדרון שבקצה גרם המדרגות, נתלה הדפס ענק של אמנות אבסטרקטית, שמוסגר אף הוא בברזל גולמי. בדומה למדרגות, חופתה רצפת החדר בפרקט עץ אלון מעושן.
במקום חדר הארונות ניצבים ארונות אחסון זה מול זה, וארון נוסף ניצב מצדה האחד של המיטה הזוגית. המיטה הרחבה והפשוטה שהוזמנה מחו"ל קיבלה שדרוג מבד ססגוני שנתפר על לוח הראש של המיטה. "חיפשתי בד מיוחד המון זמן בארץ, ואז ראיתי חנות של בדים אפריקאים בארצות הברית, שאם לא היו עוצרים אותי הייתי מזמינה משם את הכל". מעל המיטה נתלתה עבודת אמנות מקורית מבטון של האמנית דנה בר.
גבולות חדר הרחצה טושטשו בעזרת מחיצת זכוכית, לטובת מרחב שנותן הרגשה שהוא גדול יותר. חדר הרחצה חופה באריחים דמויי בטון, למראה הומוגני ונקי. המקלחון הוגבה מרצפת העץ בכ-10 ס"מ ובצדו תוכננה נישה.
בדומה לחללים הציבוריים, גם בחדר השינה מלווה פס צבירה את הבאים מקצה אחד לקצה השני, ומאיר היטב את החלל.
הספוטים היו חלק מהחזון של המעצבת בעיצוב ביתה. "הייתה לי מחשבה להאיר ספוטים דמיוניים על כמה אזורים בבית, כמו על במת תיאטרון. אחד מהם זה אזור המזנון של סבתא, עם תאורה נופלת ויצירת אמנות; השני הוא הספרייה שבה רקע החמרה מבצבץ מבעד לקוביות; השלישי, מבט מהמטבח לסלון ולשלושה עמודי תמך מבטון שמודגשים על רקע הצבעוניות של הבית. שכשמסתכלים על האזורים המוארים רואים קומפוזיציה של חומרים וגוונים, קצת כמו בתערוכה".
לדבריה, חלק ניכר מהדגש בבית טמון בבחירת חומרים גולמיים. "כל מי ששאל אותי למה לא טיפלתי בעמודי הבטון, עניתי לו 'למה לי לגעת?' מבחינתי החומר הוא הדבר עצמו, הוא האמנות. העץ הוא חי, נושם ונשרט, הבטון זז ונסדק. זה חלק מהיופי ומהקסם שביצירה, שהיא לא מושלמת ולא מתיימרת".
