לונדון היא הכול חוץ מאפורה. דבקה בה תדמית לא מוצדקת, כנראה באשמת מזג האוויר הסגרירי, נושא השיחה השני בחשיבותו בין תושבי העיר (מה הראשון? שביתות ברכבות. כן, גם באי הבריטי דיוק זה לא מה שהיה פעם). אבל לונדון היא במובנים רבים מרכז עיצוב עולמי. עבור אדריכלים בעלי שם מדובר בגן משחקים, ואין כמעט מישהו מהעשירייה הראשונה של המתכננים שלא בנה בה לפחות מבנה איקוני אחד.
החנויות, הגלריות, המוזיאונים, חללי הסטודיו ואפילו הרחובות הם לוח השראה אחד ענקי. לנסות לצמצם את הרשימה רק לשבע תחנות עלול לגרום עוול לעיר המגוונת הזו, אבל ננסה בכל זאת לזקק כמה דברים שחובבי עיצוב ייהנו מהם במיוחד.
סיור: שיק, גינות קסומות וחצרות סודיות
שרון גוב היא ישראלית שגרה בלונדון כבר 25 שנה, ובשנים האחרונות, במקביל לעסקי המלונות שלה, מובילה סיורי בוטיק בדגש על עיצוב, אדריכלות, מורשת בריטית, אצולה וגם אוכל. זה התחיל מבקשות של חברים לגלות בפניהם את פינותיה המעניינות של העיר, ומשם פיתחה גוב כמה מסלולי סיור באזורים שונים - משורדיץ' המחוספס ועד מייפייר וסנט ג'יימס האלגנטיים.
תחת השם "שרון מטיילת בלונדון" היא מובילה סיור צבעוני בשלל תחנות ומספרת סיפורים פיקנטיים. נכנסים למלונות בוטיק חבויים, לחנויות עיצוב משגעות, לבוטיקים של מעצבי־על, לגינות קסומות ולחצרות סודיות. לומדים, בין היתר, איפה בית המלוכה עושה קניות (מנרות ועד גבינות, שוקולד ועניבות - בחנויות המאושרות על ידי בית המלוכה תלוי אות רשמי מהודר), למה חלק מהחלונות בבתי המידות אטומים, מי עדיין משתמש בשירותיו של כובען, איפה מוכרים רולקס יד שנייה ואיזו תחרות גלויה וסמויה מתנהלת ברחוב בונד המשובץ בוטיקים נחשבים. וזה רק על קצה המזלג, כדי לא לעשות ספוילרים. מי שמגדיר עצמו גרופי של בית המלוכה ושל שכבת העילית הבריטית ייהנה בסיור שמתחיל בכוס קפה משובח ובמתוקים. גוב מציעה גם סיורים בסיטי, בקובנט גארדן, בסוהו ובברמונדסי. מומלץ להתחיל כך את הביקור בעיר ולהצטייד בהמלצות איכותיות להמשך – למשל, איפה מגישים את הפייב אוקלוק טי השווה ביותר (sharontouring.com).
18 צפייה בגלריה
נחשפים לשיתופי פעולה מעניינים עם סיפורים מאחורי הקלעים. לואי ויטון בלובי של Claridges hotel
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
18 צפייה בגלריה
חנויות בוטיק עם מותגים פרטיים שאפשר למצוא רק כאן. החנות הצבעונית Kit Kemp
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
סטודיו: איש הברוקולי משורדיץ'
שורדיץ' היא כבר מזמן תחנת חובה לתיירים רבים שפוקדים את העיר. האזור המוזנח שוקם והפך לאזור שוקק עם גרפיטי ברחובות, שווקים (יד שנייה מפנקיסט או מפשניסטה), דוכני אוכל וגם חנויות בוטיק, ברים ומסעדות. נחיל האנשים, חלקם במסגרת סיורים מודרכים, מעיד שכבר לא מדובר בשוליים. אחת התחנות החביבות היא הסטודיו של האמן אדריאן בוסוול, המוכר בשם Broccoli Man. האגדה מספרת, וגם בוסוול עצמו מתעקש שזה הסיפור אחד לאחד, כי לאחר שפוטר מעבודתו כשף באחד ממלונות היוקרה בעיר, החל לתעל את היצירתיות שלו לצביעת פרחי ברוקולי טריים והדבקתם על קירות השכונה. "הצבעים שבהם השתמשתי לאמנות שלי כשהייתי מובטל הרעילו בליינים שתויים ומסוממים שיצאו מהמועדונים בלילה – ואכלו את פיסות הברוקולי שתליתי לקישוט", הוא מספר בבית המלאכה העמוס ביצירות ברוקולי ממוסגר בשלל גדלים וצבעים, לצד שלל מוצרים נוספים שהוא יוצר. לדבריו, מהעירייה התלוננו על הרעלות המזון וביקשו להחליף ברוקולי טרי ביציקות גבס בצורת הירק.
עוד ועוד סקרנים נכנסים לרכוש את היצירות ושומעים את הסיפור שבוודאי סיפר כבר עשרות אלפי פעמים. כך או כך, מדובר בהצלחה שממחישה את הדרך שעברה השכונה שפעם לא היה מומלץ לדרוך בה. בוסוול חובב ישראל מושבע וביקר כאן עשרות פעמים, תוך שהוא ממטיר שבחים על הקולינריה שלנו. אולי הברוקולי אצלנו ירוק יותר. אחרי הביקור בסטודיו הצבעוני שלו, המשכנו לשוטט לעבר חללי סטודיו נוספים שפרוסים בשכונה וברחובות שהם כמו גלריה פתוחה שממחישה שאמנות שצומחת מלמטה מסעירה לא פחות מאמנות במוזיאון.
18 צפייה בגלריה
אל תוותרו על החנויות, השווקים וחללי הסטודיו המיוחדים בשורדיץ', למשל Cuemars המתמחה בקרמיקה יצירתית
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
ועוד משהו שהתחדש בשורדיץ' בימים אלו: במסגרת שיתוף פעולה של חברת Artlist עם אמן הרחוב הבינלאומי לוק סמייל (Luke Smile), הופכת אמנות רחוב לטמפלט דיגיטלי לשימוש של יוצרי תוכן. תחת הכותרת Make it Move משלבים את מדיום אמנות הרחוב עם המדיום הדיגיטלי, וכך הפך קיר בשכונת שורדיץ' ליצירת אמנות שעברה תהליך של דיגיטציה וזמינה בקטלוג של Artlist כטמפלט לפרויקטי וידאו שונים. לוק סמייל צייר כמה פריימים שונים כדי לתת תחושה של תנועה.
השראה: רשת סוהו האוס
סוהו האוס היא רשת בינלאומית שהחלה את דרכה בלונדון. המסעדן ניק ג'ונס הקים מועדון חברים קטן לבוהמה של העיר ב־1995 – ומאז הבשורה נפוצה בעולם בזכות החברים שאהבו את הקונספט ורצו לשכפל אותו. כך הוקמו עוד ועוד סניפים, כל אחד נושא אופי אחר, לרוב כזה המחובר למקום.
אפשר לפנות כמה שעות ולדלג בין בתי סוהו שונים – חלקם משמשים מלונות, חלקם מסעדות ומועדוני פנאי ויש אפילו רשת חנויות שמלכדות את כל הטרנדים הכי נכונים ומגישות אותם במרוכז.
חנות הדגל, Soho Home Design (6 Duke of York Square, King's Road) הוקמה ב־2016 לבקשת חברים שרצו לקחת הביתה את מה שראו במלונות ובמועדונים, ומאז מוכרים בה רהיטים לכל חללי הבית, טקסטיל, גופי תאורה, כלי אוכל והגשה ואקססוריז מתחלפים לצד על־זמניים. הסניף הממוקם בשכונת צ'לסי הנעימה, במבנה של כנסייה מ־1824, הוא הראשון שהושק. יש בו השראה לעיצוב כל חלל וחלל, שילובי חומרים וצבעים וגם ייעוץ ממעצבי הבית. תשכחו ממה שחשבתם על עיצוב אנגלי כבד ומיושן, פה מזיזים את הגבינה בתדירות גבוהה.
18 צפייה בגלריה
דוגמה לעיצוב אקלקטי משולב אמנות. כמה סגנונות תחת קורת גג אחת. 180 Soho House
(צילום באדיבות Soho House)
דילוג של כמה תחנות ברכבת התחתית מוביל לבניין משרדים ברוטליסטי, ומה שנגלה בפנים, בקומות העליונות, מוכיח סופית שאפור בכלל לא נמצא בסקאלת העיצוב. 180 House נמצא במפגש הרחובות Strand ו־Fleet Street, לא רחוק מבית סומרסט הנפלא וממבנים איקוניים כמו בית המשפט, בית האופרה וכנסיית טמפל. בבניין נמצא המטה הראשי של החברה, המעוצב עם זיקה לשנות ה־70, וגם חללי מינגלינג ואוכל, כולל בריכה מחוממת על הגג הפתוח לנוף. אחרי סיבוב או בילוי (דמי חבר מ־100 פאונד לחודש לאדם, 50 פאונד לחודש לאדם מתחת לגיל 27; יש מסלולים לאורחים של חברים), תרצו לאמץ הביתה כל פיסה של ריהוט עתיר קטיפה, שיש, מיני מתכות ועץ, שלא לדבר על הווייב השמח השורר בחללים המוארים. הקירות מעוטרים ב־157 יצירות מודרניות הבוחנות את השפעת הקורונה על האופי הקוסמופוליטי של לונדון. זה המקום להתרשם איך מערבבים בהצלחה סגנונות, חומרים וצבעים ויוצרים תוצאה הרמונית.
הרשת מציעה גם בתי מלון המשובצים במיקומים מגוונים בעיר, וכל אחד - כמו שכבר ניחשתם - מעוצב בסגנון אחר. כדי לספוג את האווירה אפשר לקחת רק לילה אחד, שכן המחירים לא זולים ומתחילים ב־300 פאונד ללילה לחדר. אחד המומלצים נמצא בלב התיירותי והבלייני בעיר - Soho House 76 Dean Street, מרחק כמה דקות הליכה מרחוב אוקספורד החביב על התיירים וכן מברים, תיאטראות וכמה תחנות אנדרגראונד מרכזיות. אמנם זה לא הסניף הראשון והמיתולוגי, אבל הקירות, המחופים ברובם טפטים או עץ, או גם וגם, של ה־townhouse הקלאסי מהמאה ה־18 ספוגים באווירה מיוחדת. ארבע הקומות עמוסות בפריטים היסטוריים בסגנון אנגלי - קירות צבעוניים, הרבה רהיטי עץ, אמנות וטקסטיל - אך עם פינוקים עכשוויים. אגב, יש גם סוהו האוס מיוחד מאוד ביפו, המשלב חדש וישן, כאן תוכלו לקרוא על העיצוב שלו.
18 צפייה בגלריה
קסם אנגלי ישן משולב במיקום הכי שוקק. חדר במלון 76 Dean Street בלב הסוהו
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
מוזיאון: ויקטוריה ואלברט – בקרוב מתרחבים
בניגוד למוזיאונים אליטיסטיים, מוזיאון Victoria and Albert המכונה V&A יוצר תמהיל נגיש עבור מבקרים שונים, גם כאלו שאמנות ותרבות הם לא התחנה הראשונה שלהם במסע. מוזיאון העיצוב הגדול בעולם הוא למעשה משפחה של מוזיאונים, ובין החללים המרתקים בקומפלקס בקנזינגטון מוצגות תערוכות קבועות ומתחלפות בשורה של נושאים פופולריים, ובהם אופנה, עיצוב פנים, אדריכלות, מוזיקה, צילום, איור, מנגה ואנימה ועוד. המקום, שאת אבן הפינה שלו הניחה ב־1899 המלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה (המוזיאון היה קיים עוד לפני כן, במתכונת מצומצמת ובמיקום אחר), עוסק בפרשנות לאמנות ולעיצוב, והם עושים זאת במבנים ויקטוריאניים ומודרניים כאחד. המדיום הוא המסר? לגמרי, אבל גם המבנה הוא המסר.
קשה להמליץ על תערוכה אחת ספציפית כי בכל רגע נתון תמצאו כמה שוות, וכעת מוצגת התערוכה Tropical Modernism: Architecture and Independence העוסקת בסגנון שפותח בתנאים החמים והלחים של מערב אפריקה בשנות ה־40. במאי וביוני בהתאמה יעלו תערוכת צילומים מהאוסף הפרטי של אלטון ג'ון ותערוכה על דוגמנית־העל נעמי קמפבל.
אבל התכנסנו כדי לספר שגם מוסד ותיק ומוערך כמו V&A לא קופא על שמריו. במהלך 2023 נפתחה באזור שורדיץ' שלוחת Young Victoria and Albert המיועדת להנגיש אמנות ועיצוב לדור הצעיר באופן אינטראקטיבי. בשנה הבאה צפויות להיפתח שתי שלוחות נוספות במזרח לונדון, באזור הכפר האולימפי ובעלות של יותר ממיליארד פאונד. V&A East Storehouse ו־ V&A East Museum צפויים להיות מבנים מודרניים, להציג בתוכם אוספים שנמצאים כעת במחסנים ולהוות מרכזי חינוך וחדשנות. שווה לעקוב ולקפוץ לשלוחות החדשות שירעננו את כל מה שהכרנו על מוזיאוני עיצוב (vam.ac.uk).
18 צפייה בגלריה
שילוב של ישן וחדש ב-V&A, ובפנים מוצגות מהתערוכות המרתקות ביותר בתחום העיצוב
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
עוד מוזיאון: מופת של איכות מרחבית
The Design Museum הוא דוגמה לחשיבות של המבנה המוזיאלי, שלא נופלת מחשיבות המוצגים בתוכו. באתר נכתב: "המוזיאון המוביל בעולם המוקדש לעיצוב עכשווי בכל צורה", ולא נותר אלא להסכים. שווה להגיע לפחות פעם אחת כדי להתרשם מהמבנה המודרני שתכנן המעצב הנחשב ג'ון פוסון (לצד Allies and Morrisonו־OMA). המעבר ב־2016 למשכן הנוכחי, בקנזינגטון, הגיע אחרי חיפוש חלל מתאים בשל הצורך להתרחב. אם צריך לסכם בשתי מילים את הבניין, הן יהיו: איכות מרחבית. אחרי שתתרשמו מהגג, מהשיפועים ומהחללים, תוכלו לראות תערוכות בנושאי גרפיקה, עיצוב דיגיטלי, עיצוב תעשייתי, אופנה, אדריכלות, צילום ועוד. בין היתר מציגים בו סניקרס וסקטבורד לצד דגמי מבנים בבנייה אקולוגית־עתידנית ותערוכה גדולה על יצירתו של אחד מגדולי המעצבים האיטלקים של המאה ה־20, אנזו מארי, אמן שהיווה השראה לדורות של יוצרים (designmuseum.org).
18 צפייה בגלריה
המבנה מעניין לא פחות מהמוצגים בו. מוזיאון העיצוב שתכנן ג'ון פוסון
(צילום: William Barton, shutterstock)
אינטראקטיבי: לא עוד קירות לבנים
הכוונה היא לא לגרפיטי, שיש ממנו בעיר בשפע, אלא לתערוכות אינטראקטיביות בשם הכולל Immersive Art Exhibitions. האמנות הזו מציעה דרך אחרת לחוות אמנות ועיצוב: לא עוד קירות לבנים ותמונה אחת קטנה, אלא חדר או אולם שמקרינים על כל חלקה טובה יצירות שכמו עוטפות את הקהל. אם ברגע נתון יש בארץ תערוכה או שתיים בסגנון, הרי שבלונדון מדובר בטרנד רציני. עד כמה הוא פופולרי? העיר הפכה לביתם של כמה עשרות ממתקני האמנות החדשניים האלו. הנה כמה מהמובילות בז'אנר ב־2024: Frameless Exhibition, Delight, Illusionaries, Dopamine Land, Bubble Planet, Yayoi Kusama: Infinity Mirror Rooms, Outernet London. התערוכות מתחלפות וכדאי לבדוק לפני שמגיעים. שימו לב, יש גם מופעים לא מומלצים, בהם Willy Wonka Experience, שמארגניו הואשמו בשימוש מטעה ב-AI בפרסום, שלא תואם את החוויה בפועל.
מתחם: שוק אוכל בכנסייה עתיקה
Mercato Mayfair, מתחם אוכל ובילוי השוכן בתוך כנסייה עתיקה, הוא תחנה פחות מוכרת, בטח בהשוואה לשווקים תיירותיים כמו בורו. במבנה ניאו־יווני עתיר פיתוחים באבן, עמודים, קשתות וחלונות ויטראז' צבעוניים, התפללו בעבר לאלוהים והיום מתפללים שיהיה מקום פנוי לשבת. מדובר במעיןfood court, פורמט אהוב בעיר, שבו דוכני אוכל על פני שלוש קומות, מהמרתף שבו מבשלת בירה, מרתף יין ומסעדה יפנית (ושירותים) ועד קומת הגג ובה יציאה למרפסת חביבה.
18 צפייה בגלריה
מכנסייה למתחם בילוי מבוקש. דוגמה לשינוי ייעוד מוקפד המשמר את אופי המקום. מרקטו מייפייר
(צילום: Heinrich van Tonder, shutterstock)
תמצאו שם אוכל איטלקי, אסייתי, ים־תיכוני, קינוחים ומשקאות ובין כל אלה משובצים שולחנות וכיסאות (למרבה הצער כמה מהם מפלסטיק). יש אפילו משתלה קטנה בכניסה, למקרה שתרצו קקטוס או זר פרחים. זו דוגמה מרשימה לשינוי ייעוד שעלה פי כמה מבניית מבנה חדש, אבל מה לא עושים כדי לשוות למקום אופי מיוחד, כי אין כמו סיפור טוב מאחורי הפרויקט (mercatometropolitano.com/mercato-mayfair).
18 צפייה בגלריה
הארקיידס של העיר הם מעברים מושקעים במיוחד. בעבר נועדו רק לאצולה, היום לכולם
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
ומילה לסיכום: חנויות עיצוב, גם בלי לקנות כלום. כמעט כל מעצב נחשב מחזיק בעיר חנות או גלריה, והן יוצרות יחד רשת ענקית של השראה והרחבת אופקים, גם אם לא קונים כלום. זה המקום להתעדכן בטרנדים המובילים של רהיטים, אביזרים, טקסטיל, כלים ואפילו ספרים. זה נגיש לכולם, נמצא על הדרך ובעיקר חינמי.
