כולנו תושבי עוטף עזה, מקיבוץ מגן ונירים, וכשהיינו ילדים הים היה במרחק נגיעה. נסענו 20 דקות נסיעה לאורך הגבול המצרי ונופפנו לשלום לשומרים המוצבים בעמדות. בסוף הנסיעה קיבל וחיבק אותנו באהבה החוף של היישוב "רפיח ים". קיבוץ מגן שבעוטף, שבו אני גרה כיום, כולל ב־7 באוקטובר, לא מוקף בים אלא בשדות חקלאיים. אדמת לס לאורך השנים משנה את צבעה עם עונות השנה בהתאם לגידול. בית החוף החדש שעיצבתי למשפחה של מכרים־שכנים בקיבוץ, שימש אותם בדיוק שנה. גם הוא צופה בדיוק לשדות האלה וגם אל חאן־יונס שברצועת עזה, אם מביטים אל האופק.
"בית החוף" הוא הכינוי שבחרתי לבית של לקוחותיי, חברים לקיבוצי. הקונספט נבחר יחד איתם ונסוב סביב צבע התכלת האהוב על המשפחה ותנור האפייה הכחול שהיה הפריט הראשון שנרכש לבית, הרבה לפני שהבנייה החלה, לפני פחות משלוש שנים.
הבית ממוקם קילומטר בקו אווירי מקיבוץ ניר עוז השכן. כל יישובי האזור ספגו התקפה ברוטלית באותה שבת ארורה של 7 באוקטובר, והבית ממוקם כ־300 מטר בקו אווירי מהנקודה שבה פרצו 50 מחבלי חמאס את גדר הקיבוץ. שם הם נתקלו בחברי כיתת הכוננות שנלחמו באומץ ובגבורה והגנו על הקהילה. היה לנו הרבה מזל, ביחס לשכנים שלנו לעוטף. שניים מחברי כיתת הכוננות נהרגו ושניים נוספים נפצעו. כל הקהילה פונתה לבתי המלון שליד ים המלח. חלקם חזרו בטפטופים לאחר כמה חודשים, כמו המשפחה שגרה בבית החוף שחזרה לאחר חמישה חודשים של פינוי, והיתר חזרו במהלך חודש יוני.
13 צפייה בגלריה
הבית ממוקם כ־300 מטר בקו אווירי מהנקודה שבה פרצו 50 מחבלי חמאס את הגדר
(צילום: אדווה שלהבת ברזילי)
13 צפייה בגלריה
יצירות האמנות המשפחתיות חיכו שנים באחסון עד שנמצא להן מקום ראוי בסלון
(צילום: אדווה שלהבת ברזילי)
סביב מוטיב הים, כמו זיכרון הילדות
בית החוף תוכנן לזוג ולשלושה ילדים. בניית דגמים בשכונה קיבוצית מאפשרים שינויים מינימליים, ובדגם הנבחר קיימת הפרדה בין המרחב המשותף ובין הפרטי. המשותף כולל סלון, פינת אוכל, מטבח ומרפסת לאירוח, ובמרחב הפרטי נמצאים שני חדרי רחצה, חדרי השינה, פינת המשפחה ולבקשת בעל הבית - חלל משרדי לעבודה מהבית. הזוג והילדים הגדירו את עצמם כאוהבי צבע כחול ויחד יצרנו בית שכולו אווירה של חוף ים. זה בית שלו ונעים בצבעי אדמה ונגיעות של גוונים כחולים. רוגע שורר בו, רחוק מאוד מהתופת שפקדה אותו ואת האזור לפני כשנה.
את קירות הבית, ששטחו 150 מ"ר על פני מפלס אחד, מעטרות יצירות אמנות של אמה של בעלת הבית, תושבת הקיבוץ השכן. יצירות שאוחסנו בקופסאות במשך שנים המתינו לרגע המתאים לראות אור יום ולפאר את קירות הקן המשפחתי. עבורן תוכנן קיר מיוחד בסלון ששואב את הצבעוניות שלו מהתמונות. היצירות שזורות גם בשאר קירות הבית באזור חדרי השינה ומוסיפות פן אישי ורגשי לעיצוב ולתחושת השייכות של בני המשפחה.
קמין גז מוסיף אף הוא חמימות לסלון. מסביבו צפים מדפים המציגים רגעי משפחה, פריטים בעלי משמעות שנאספו לאורך השנים ושבבי זיכרונות פרטיים. בסלון ניצבות ספות בגוון אפור ועליהן כריות נוי בגוני טורקיז לצד צהוב, כתום וקרם. מולן ולצד חלון בפרופיל תכלת ניצבת שידת טלוויזיה בצבע טורקיז. כדי לאזן את השימוש בגוני ים שילבנו עץ בגוון טבעי חם, מהאריחים דמויי פרקט דרך השולחנות ועד למדפים.
כדי להעצים את אווירת חוף הים, נבחר קיר מרכזי בחלל הציבורי שחופה בעץ אורן מולבן בגוון המזכיר חול רך. הקיר משמש רקע לפינת האוכל, שעבורה נבחר שולחן מעץ ממוחזר ומעליו תלויים גופי תאורה בעבודת יד המחמיאים לשולחן ומייצרים תחושה עוטפת וחמימה. את התמונה משלימים כיסאות עץ כחולים. מעל תלויים גופי תאורה עשויים עץ דקיק בצורת גל או קונכייה של סטודיו "ויהי".
נגיעות הכחול ממשיכות גם במטבח בחיפוי הקיר, בחלונות ובתנור המרשים. המטבח תוכנן סביב שלושה אלמנטים מרכזיים: תנור בצבע תכלת שרכשו הדיירים הרבה לפני שבניית הבית החלה; מכונת הקפה שסביבה מכרכרים דרך קבע שני הדיירים הבגירים במשפחה; ומקרר יין קטן עם מתקן כוסות ייעודי שתוכנן לאפשר לבני הזוג ליהנות מכוס יין מנחמת ליד הקמין.
13 צפייה בגלריה
קיר בגוון חול בהיר וגופי תאורה של סטודיו ויהי שמזכירים קונכייה או גל. יאנגר בבית שעיצבה
(צילום: אדווה שלהבת ברזילי)
יש גם נגיעות פיסטוק
גוני הכחול ממשיכים להיות דומיננטיים גם במקלחת הילדים. ברצפת האריחים המצוירים, בארון הכיור הכחול ובאווירה כללית שמזכירה אי ביוון. אפילו פרופיל החלון נבחר בצבע תכלת, וכך גם האקססוריז שבולטים על רקע האריחים הלבנים הניטרליים שעל הקירות.
אני אוהבת לעצב בתים סביב קונספט מרכזי. זה מקל על כל הבחירות לאורך הדרך, התהליך אינטואיטיבי יותר, וברור לכל המעורבים מה הכיוון שאליו צועדים. כשיש קונספט, כל בחירה מתבצעת לאורו וכך נוצרת הרמוניה בלתי מתאמצת. מיד מרגישים בבטן מה מתאים ומה לא, מראש לא שוקלים פריטים שלא מתאימים, הסינון טבעי, הבחירות מדויקות והאפקט מורגש. כך זה היה גם בבית הזה.
אחד האתגרים שהתמודדתי איתם היה העובדה שהחלונות שתוכננו בבית אמנם מאפשרים להרבה אור טבעי להיכנס, אך לא מאפשרים גמישות בהעמדת הריהוט בחדר. כך למשל הוצבה מיטת ההורים בחדר השינה אל מול ארון מקיר אל קיר לבן עם נגיעת עץ, שבו מוטמעת טלוויזיה ומתחתיה נמתח מדף עץ לאיפור ולאקססוריז.
במקלחת ההורים החלטנו להיפרד זמנית מהכחול ולחבק באהבה את גוון הירוק פיסטוק. הנגרות המותאמת שתכננתי מכניסה רעננות לחלל הצפוף. השילוב של הגוון הירקרק עם האריחים דמויי העץ שנבחרו מעצימים את תחושת הטבע בחלל. מקלחון מפנק עם ראש גשם משלים את התחושה המרעננת.
התוצאה משקפת במדויק את אופי המשפחה, שבמשך חמישה חודשים מאז השבת של 7 באוקטובר הייתה מפונה ממנו. בזמן הזה הבית עמד ריק ונטוש, אך במזל לא נפגע. אחרי חמישה חודשים של שהייה במלון, חזרה המשפחה לגור בו, והם היו בין הבודדים שחזרו לעוטף, למעט כיתות הכוננות שנשארו להגן על היישובים. קולות המלחמה עדיין נשמעים על בסיס יומיומי, אך הדיירים נחושים יותר מתמיד להמשיך בשגרת חייהם.
