החודשים האחרונים של שנת 2023 הביאו עימם בשורה לתושבי תל אביב-יפו ולמבקרים בה: שורה של פארקים עירוניים חדשים, מצפונה ועד דרומה, והיד עוד נטויה. הנה סיפורן של הגינות החדשות.
פארק רדינג: צהוב שמזמין לירוק
פארק רדינג הוא הראשון שנפתח, בסוף אוגוסט, ברחוב רחבעם זאבי סמוך לתחנת הכוח. הוא הוקם לצד מכלי הדלק הישנים שעתידים להתחדש ולהפוך למבני תרבות ובילוי עבור הציבור, והוא כולל שבילי הליכה ומרחבים ירוקים הנושקים לים ומתחברים לטיילת הצפונית, פינות ישיבה מוצלות ונגישות, ברזיות, שירותים ונקודת תצפית שהיא תוצאה מהטופוגרפיה של האזור. "מתחם המכלים, בשטח של 12 דונם, הוא אזור בעל אופי תעשייתי שבמשך שנים היה מוכר יותר כאזור תפעולי הצמוד לטיילת רדינג. פארק רדינג הוא מהלך שנוצר כחלק מתפיסה עירונית כוללת של פיתוח קו חוף רציף, נגיש, מזמין ומלא חוויות", נמסר מטעם העירייה. במקום ניטעו 84 עצים, הותקנו כ-20 פרגולות צבעוניות, והוצבו עשרות ספסלים.
משרד אדריכלות הנוף אורבנוף (URBANOF), שמתמחה בממשק בין עיר לטבע, אחראי לתכנון פארק רדינג ועוד שני פארקים עירוניים חדשים. "ההתערבות שלנו במקרה זה נעשתה בתקציב צנוע שמייצר מרחב ציבורי פתוח בקצה הגשר של יריד המזרח ונמל תל אביב", מספר אדריכל הנוף ליאור לוינגר, הבעלים והמייסד, "הרעיון שהוביל את העיצוב היה השימוש באלמנטים פשוטים ומוכרים הצבועים בצבע אחד – צהוב". זו תפיסה שלפיה כלים מינימליים יעשו את ההבדל ויזמינו את הציבור להשתמש במדשאות וליהנות מהקרבה לים ולנמל.
איפה: רחוב רחבעם זאבי
טיילת הפארק החופי: הפסקה מהעיר ללא הפסקה
פרויקט טיילת הפארק החופי נפתח שבועיים לאחר מכן. הפארק מתפרס על פני כ-130 דונם ומחבר בין חוף תל ברוך לחוף הצוק ומתחם סי אנד סאן באמצעות שני שבילים מפותלים מקבילים – האחד נגיש להולכי רגל, השני שביל אופניים. התכנון נבע מתוך השאיפה "לחבר את האנשים לטבע ולספק אתנחתה מ'העיר ללא הפסקה'", אומר לוינגר. "הפרויקט מהווה ניסיון לייצר איזון בין צורכי האדם ובין הטבע. מצד אחד, הכבוד כלפי הטבע והרצון לשקם אותו, ומצד שני תנועת האדם והצורך בשטחים פתוחים בעיר. בשכונה שאליה יתווספו כ-13,000 יחידות דיור, הגדלת השטחים הציבוריים הפתוחים עבור התושבים היא בלתי נמנעת. נותר רק לקוות שגם הציבור יכבד את הטבע וישמור עליו". מצופה מהמבקרים להישאר על השבילים הסלולים ולאפשר לטבע מסביב להישאר לא נגוע.
תכנון הפרויקט החל בעקבות זכייה של סטודיו אורבנוף בתחרות שיזמו עיריית תל אביב-יפו והתאחדות האדריכלים בשנת 2016. המטרה הייתה לייצר טיילת שתשתלב בטבע ותשאיר חותם קטן ככל האפשר. על כן, נבחרו חומרים עמידים לסביבת הים, בעלי מראה טבעי אך כאלה שגם יאפשרו נגישות ותנועה. הטיילת עצמה עשויה בטון שמדמה אבן כורכר, וכל שאר אלמנטי ההצלה והמעקות תוכננו מעץ בזכות עמידותם בפני הסביבה הימית. לאורך הטיילת מוקמו שלוש עמדות תצפית מקורות וכ-10 פרגולות בנקודות גבוהות הממסגרות את המבטים לכיוון העיר והים. הטיילת מונגשת לנכים באמצעות שביל רציף, עם קיצורי דרך במדרגות, וכן ניטעו כ-300 עצים מקומיים שמותאמים לאקלים הקיצוני של קו ראשון לים.
אותה מטרה הובילה גם לדגש מיוחד שניתן על תכנון התאורה הממוקדת לתחום שבילי הטיילת בלבד כך ששאר שטח הפארק יישאר חשוך. "התאורה תוכננה כך שתעניק ביטחון להולכי הרגל בשעות הלילה ותאפשר התנהלות מקבילה של בעלי החיים בסביבה", מסביר לוינגר. "כחלק בלתי נפרד מעבודות הפיתוח של הפארק עצמו נעשתה עבודה מקיפה לשיקום הטבע סביבו יחד עם שלושה אקולוגים והחברה להגנת הטבע שליוו את הפרויקט באופן רציף. כחלק מעבודות השיקום ניטעו יותר מ-500 עצים, וכחצי מיליון שתילים ופקעות נשתלו בו".
איפה: רחוב יצחק ארצי, בקרבת חוף תל ברוך
גן הבוסתן, מוז"א: נגיש, מוצל ועם בריכת מים
במקביל לשני הפארקים לצד הים נפתח גם חלקו הראשון של בוסתן מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. הבוסתן ממוקם בשטחו המערבי של המוזיאון, מסביב לתל קסילה הארכיאולוגי, שבעבר שימש כמעין "חצר אחורית" סגורה ברובה למבקרים וכיום מזמין את עוברי האורח לעבור דרכו גם אם אינם בדרך למבני המוזיאון.
15 צפייה בגלריה
בוסתן מוז"א. התווספו למוזיאון חמש כניסות שיאפשרו את חצייתו
(צילום באדיבות סטודיו אורבנוף)
הבוסתן מביא לידי ביטוי שני היבטים ביחס לפארקים העירוניים, הראשון הוא פתיחתו כלפי הרחובות הראשיים שמקיפים אותו – דרך נמיר, שדרות רוקח וחיים לבנון. דרך פתיחת הבוסתן התווספו למוזיאון חמש כניסות שיאפשרו את חצייתו לאורך השבילים ולא לצד הכבישים הסואנים. גם הגדר המוסדית האפורה שאפשר לזהות סביב כל חצר בית ספר ומבנה ציבורי נעלמה ממנו, והחליפה אותה גדר חומה שעוצבה במיוחד.
ההיבט השני מדגיש את החשיבות של נטיעת עצים בוגרים ולצל שהם מספקים. זאת בניגוד לפארקים חדשים בעיר שבהם ניטעים עצים צעירים, ויידרשו שנים כדי שיוכלו להעניק צל ולהגן על הולך הרגל במקום מפני השמש. "אגרונום מן המניין יעיד כי הקליטה הטובה ביותר של עץ באדמה מתקיימת כשנוטעים עץ צעיר, אך יידרשו שנים רבות עד שהוא ייתן צל תחתיו", מסביר לוינגר. "לעומת זאת, עץ ותיק שנעקר ממקומו יכול להעניק צל ברדיוס של כ-36 מ"ר. עץ ותיק אמנם עולה יותר מאחד צעיר, אבל הוא זול בהרבה מפרגולה או מצללה שתעניק את אותו רדיוס של צל. העבודה של שילוב העצים הוותיקים יחד עם שימור העצים הקיימים במקום לא מאפשרת להבדיל ביניהם".
מערכת שבילי התנועה בבוסתן מקשרת בין מבני המוזיאון הפזורים בו – בית הבד, הפלנטריום וטחנת הקמח העתידית. אפשר לחלק את השבילים לשניים לפי צפיפות האבנים: הראשיים, שבהם האבן צפופה ומאפשרת נגישות, והמשניים שבהם גדלו הרווחים בין אבני הריצוף והם אלה שמאפשרים שהייה בין הצמחים שנשתלו לאורכם. גם לצמחייה יש תפקיד בהבחנה ביניהם – ככל שיחלוף הזמן יקבלו חלק מהשבילים הצללה של גפנים מטפסות ושל שיחי תות.
בשלב הבא עתיד הציבור גם להיחשף לבריכת המים המתוכננת כחלק מהבוסתן, בדופן המערבית שלו, המקבילה לדרך נמיר. " זה יהיה אחד משני הפארקים היחידים בארץ שבהם אין טיפת מי גשם שיוצאת לרחוב או לנחל הירקון", אומר לוינגר, "מי הנגר נאספים מכל השטח למאגר מים תת-קרקעי, מטוהרים במאגר המכונה Wetland ומוזרמים חזרה דרך הנחל לבריכת המים". סטודיו אורבנוף אחראי גם לתכנון הבוסתן כחלק מעבודות ההתחדשות של המוזיאון שהחלו ב-2021, ועליהן אחראים משרד האדריכלים קימל אשכולות וסטודיו דה לנגה.
איפה: חיים לבנון 2
פארק המקפצה: לרווחת העובדים במשרדים הסמוכים
פארק נוסף הוקם בשטח שהיה בעבר קאנטרי תל אביב ונמצא סמוך לצומת גלילות בשכונה המתפתחת בין מתחם המגורים בלו ובין בניין המשרדים של WIX. ייחודו של פארק המקפצה טמון בשימור המקפצה לבריכה שנותרה מהימים שבהם המקום שימש כקאנטרי, ומכאן שמו. זו מקפצה ברוטליסטית המאופיינת בבנייה מבטון חשוף, וסביבה הוקמה בריכה ביולוגית שתאזכר במידה מסוימת את תפקיד המקפצה ואת בריכת השחייה ההיסטורית שהייתה במקום.
בהיקף הבריכה תוכננו פינות ישיבה מרוצפות, מסלולי ריצה ושבילי אופניים, גן משחקים, גינת כלבים וגם עמדות עבודה שבהן העובדים מהמתחמים הסמוכים יוכלו לשבת ולעבוד. "ממבט-על, המסלולים ההיקפיים מסביב לבריכה העגולה מדמים מעין אדוות של מים", מספרת ויקי גלוברמן, אדריכלית הנוף שעבדה על הפרויקט. גם כאן נעשה שימוש בעצים בוגרים שנעקרו מאתרי בנייה סמוכים, הועתקו ושולבו במתחם החדש. משרד "צור וולף אדריכלי נוף" הופקד על התכנון כחלק מעבודות הפיתוח שתכננו גם במתחמים הסמוכים.
איפה: רחוב יוניצ'מן
פארק חמשת החושים: מרחב גם לבעלי מוגבלות
הפארק האחרון שנפתח ממש לאחרונה, בסוף דצמבר 2023, נמצא בגני יהושע הרחב והוותיק. הפארק מחולק לשני חלקים המכונים פארק חוויות מונגש ופארק חמשת החושים. מתחם החוויות תוכנן בצורה מונגשת מתוך הרצון לשתף בפעילות גם אנשים עם מוגבלויות ולאפשר להם לייצר אינטראקציה במרחב הציבורי. יש בו מסלול רכיבה המחולק למקטעים לפי חמשת החושים וכולל שביל מרחף שעובר מעל מוביל המים; תכסיות שונות בקרקע מחומרים שונים למישוש; צמחייה ריחנית בתוך מנהרה ובמוקדים נוספים; אזורי רכיבה שונים המייצרים צלילים שונים; צמחי תבלין ומאכל.
פארק החוויות כולל שלושה מתחמים: מתחם אוויר עם אומגה נגישה, נדנדות נגישות ונדנדה לכיסא גלגלים לצד קונכיות ישיבה ומגלשות המותאמות גם למתניידים בכיסאות גלגלים, לצד פסי מישוש המשולבים באזורי משחק ייעודיים; מתחם אדמה ובו מתחם צלילים ייחודי ומבוך צמחייה, מלווה בחוויה חושית של ריח ומישוש; מתחם מים עם מתקנים נגישים וחווייתיים. "היכולת של הילדים להשתתף בפעילות אתגרית בפארקים מאפשרת להם להתמודד עם פחדים ועם אתגרים דרך פעילות אקטיבית מלהיבה במרחב הפתוח", מסביר צביקה קנוניץ, מתכנן הפרויקט ובעל המשרד "קו בנוף" שמתמחה בתכנון מתחמי אקסטרים ומרחבים טיפוליים.
"הפארק מאופיין בחוסר הסימטריה שיְיַצֵּר עניין ומבטים שונים בכל פעם שיגיעו למקום", מפרט אורן חסון, אדריכל הנוף שעבד על הפרויקט מטעם המשרד. "אפשר ליהנות בו ממסלולי אופניים ייחודיים באורך של 350 מטר. החוויות לאורכו מאתגרות את החושים בצורה שונה בכל פעם, אם דרך שינויים בסוג הריצוף, או אלמנטים שמנגנים לפי קצב הרכיבה על האופניים או דרך קשתות שעליהן מטפסים צמחים כמו ויסטריה ויסמין שמפיצים ריח. הפארק כולל גם מסלול נוסף שמדמה רכיבת שטח ביער לצד מדשאות וציר מים שנוצר מעצם הארכת נחל הירקון בכ-100 מטר". ניצול הטופוגרפיה הטבעית לצורכי התכנון וגישת שימור העצים הקיימים במקום, שאפיינה את כל הפארקים החדשים בעיר, נוכחים גם במקרה הזה.
איפה: במרכז גני יהושע, סמוך לפארק החבלים
פארק החורשות: שרידים היסטוריים בדרום העיר
השבוע הודיעה עיריית תל אביב-יפו גם על פתיחתו של פארק החורשות בשכונת נווה עופר. המתחם הוא אחד השטחים הירוקים הגדולים ביותר בדרום העיר, ואפשר למצוא בו גם אתרים היסטוריים כמו הכנסייה הרוסית או שרידים של בריכות ובתי באר שהוקמו במהלך המאה ה-19. אלה מבנים שהוקמו לאחר יציאת העיר מחומות יפו, סביב בארות, כדי להגן על השטחים החקלאיים שבבעלות התושבים ונסמכו על מקור המים. הפארק תוכנן על ידי שלמה אהרונסון אדריכלים במטרה לחשוף את העתיקות לציבור ולהגדיל את הנגישות אליו באמצעות השבילים שבו. במסגרת התכנון, שולבו מתקני משחק, גינת כלבים, מדשאות ובריכה אקולוגית וכן יותר מ-200 עצים.
איפה: בין שכונת קריית שלום במזרח, רחוב הרצל במערב, רחוב קיבוץ גלויות בצפון ודרך בן-צבי בדרום
מה הבא בתור?
לאחר המתנה ארוכה צפוי בחודש הקרוב להיפתח גם פארק יצחק שדה שתוכנן גם הוא על ידי סטודיו אורבנוף. זהו מתחם של כ-80 דונם בין דרך בגין, יצחק שדה והמסגר. הוא מוקף בחמישה מגדלים מתוך 14 שעתידים להיבנות סביבו. הגינה תוכננה סביב בריכה אקולוגית רחבה וסביבה חורשה שנשתלה במקום, כשרבע מהעצים בה הם בוגרים, "כאלה שיעניקו צל ויעשירו את הטבע העירוני שבו", תיאר לוינגר.
"כרגע בתכנון הסקייטפארק באזור שכונת רמת החייל ובריכת הגלים שמתוכננת בפארק דרום. בתכנון גם שדרוג רציני של פארק צ'ארלס קלור ושל רצועת החוף (חוף אביב)", נמסר מדוברות עיריית תל אביב לגבי הפרויקטים הירוקים הבאים.
נותר לקוות שככל שהבנייה מתרחבת ומתפתחת, הממשק בין הטבע לעיר ילך ויגדל. הפארקים החדשים של תל אביב מציגים שינוי חיובי בגישה כלפי שילוב ושימור של הטבע העירוני, דרך היחס לסביבת הגידול של בעלי החיים והצמחייה, הגדלת הפתיחות והנגישות של המרחב הציבורי לציבור, ובמתן דגש על איכות הצל.
