מה משותף לאמפייר סטייט בילדינג שבמנהטן, למטה נמל אנטוורפן שבבלגיה, ל"בית הרוקד" שבפראג, למגדל המים Derelict שבלונדון, לבניין האופרה בפורט אליזבט שבדרום אפריקה ולבניין Mill Junction שביוהנסבורג?
כל אלה הם בניינים היסטוריים שעברו מתיחת פנים ירוקה: הם שודרגו והפכו ליעילים אנרגטית ולידידותיים יותר לסביבה. אפשר לקרוא למהלך הזה, שהוא חלק ממגמה נרחבת יותר של אדריכלות בת-קיימא, "רטרופיט ירוק" – שיפוץ ירוק.
כחלק מאותה מגמה, ב-2015-2012 פעלה בבריטניה The Green Deal – תוכנית לשיפוץ ולשדרוג אנרגטי של מבנים קיימים במדינה, והחל מ-2017 התוכנית ממומנת מהשקעות פרטיות. מדובר על משימה לא פשוטה בכלל, ועל כן, לאחרונה ולאור המחסור בכוח אדם מיומן למהלך הירוק הזה – הכריזה המדינה על תוכנית נרחבת ומיוחדת בתחום. התוכנית תכלול את הכשרתם של כ-8,000 אנשי מקצוע בנושא, ועלותה תהיה לא פחות מתשעה מיליון פאונד.
בניינים מזהמים
אבל רגע לפני שאנחנו צוללים לרטרופיט הירוק, בואו נתעכב על המספרים: הבתים שלנו – של רובנו לפחות – הם מזהמים גדולים מאוד. בניינים צורכים כ-30 אחוז מסך האנרגיה העולמית, ואחראים על כ-40 אחוז מסך הפליטה העולמית של גזי חממה.
בשל כך, ב-2002 החלו באיחוד האירופי להוביל מהלך מקיף וארוך טווח להתייעלות אנרגטית של מבנים. הודות לכך, מיליוני מבנים ברחבי היבשת עברו רטרופיט (שיפוץ וחידוש) אנרגטי.
"כשמבצעים את הרטרופיט בצורה ירוקה – הוא כולל מניעת בזבוז באמצעות ניצול חומרי גלם או מקורות אנרגיה קיימים, צמצום הכרייה של חומרים חדשים והקטנת פליטות הפחמן הדו-חמצני", מסבירה אדריכלית איריס גבעולי פיימן, יועצת בנייה ירוקה ומרכזת הפורום הרשותי להטמעת התקנות לבנייה ירוקה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה ובעלת משרד "סטודיו מקומי".
המבנים המחודשים הם חסכוניים יותר בצריכת האנרגיה ועל כן מזהמים פחות. בנוסף, הודות לשדרוגים כמו שיפור הבידוד התרמי, שילוב אוורור טבעי, תאורה טבעית ושילוב אמצעי ניטור ובקרה – איכות האוויר בתוך המבנים המחודשים עשויה להשתפר. כך, השיפוץ הירוק גם מעלה את ערכם של אותם מבנים, מאריך את חייהם ומקטין משמעותית את הוצאות החשמל, המים, התחזוקה והתפעול של הדיירים.
רטרופיט דובר אנגלית
כאמור, בבריטניה החליטו לקחת את המהלך הירוק הזה צעד אחד הלאה, ולהכשיר אנשי מקצוע בתחום. ההכשרה תתבצע במכללות ייעודיות לנושא, שפזורות ברחבי המדינה, והחניכים יעברו בהן הכשרה תאורטית ומעשית.
אחד מהמיזמים הבולטים בעולם הרטרופיט הוא שיפוצו של האמפייר סטייט בילדינג. המגדל האייקוני ממנהטן, שנבנה ב-1931, עבר שדרוג ירוק ראשון ב-2010, בעלות של 31 מיליון דולר וכתוצאה מכך הופחתה צריכת האנרגיה שלו בכ-40 אחוז. עד כמה המהלך הזה משמעותי? הוא הביא לחיסכון של ארבעה מיליון דולר בשנה.
7 צפייה בגלריה
הופחתה צריכת האנרגיה של בניין אמפייר סטייט בכ-40 אחוז בעקבות הרטרופיט
(צילום: shutterstock)
רטרופיט – גרסת עמידר
אז מה לגבי רטרופיט ירוק ישראלי? אחד המיזמים המקומיים שהתבצעו בתחום הוא של אגף שיקום שכונות במשרד השיכון והבינוי, שיזם פיילוט שיפוץ תרמי בכל רחבי הארץ, ובמסגרתו בניין "רכבת" ישן, בן 18 דירות בעיר שדרות עבר רטרופיט בשיתוף עם חברת עמידר. שיפוץ המבנה כלל את העלאת רמת הבידוד של מעטפת הבניין, הגנה על החלונות מפני קרינת שמש ישירה, החלפת הדודים והתקנת אמצעים לחיסכון באנרגיה לצד פעילות חינוכית הסברתית בקרב הדיירים. בעקבות המיזם, דיירי הבניין נהנים מחיסכון משמעותי בהוצאות החשמל והמים, תוך שמירה על הסביבה.
לדברי גבעולי, מיזמי הרטרופיט הבולטים בישראל עד כה הם בניין "בנק ישראל" שבירושלים, בניין המעבדות ב"שנקר" שברמת גן ו"בית ליבלינג" ובניין "צ'ק פוינט" שבתל אביב. בנוסף, במסגרת הרטרופיט שנעשה בבניין "אמות" שבגבעתיים, בעלות של100 מיליון שקל – המבנה הפך לבניין המשרדים מאופס האנרגיה והפחמן הדו-חמצני הראשון בישראל.
לדברי גבעולי, המצב בישראל בגזרת הבנייה הירוקה – טוב יותר מבעבר. "מאז כניסת התקנה שמחייבת עמידה בתקן לבנייה בת-קיימא כתנאי לקבלת היתר בניה, לפני כשנה וחצי – קיימת מודעות גבוהה יותר לנושא זה", היא אומרת. עם זאת, לדבריה, הדרך עוד ארוכה. "שיפוץ שמשפר את צריכת החשמל במבנים קיימים הוא נושא מוכר בישראל, אבל המודעות לשיפוץ שמטרותיו הן רווחה ובריאות הדיירים, למשל, עדיין נמוכה". חשוב לציין גם שהתקן הישראלי – שמחייב נקיטת אמצעים שיגרמו לחיסכון חלקי מאוד באנרגיה – רחוק מהרף שמוצב באירופה, שם כל המבנים החדשים צריכים להיות NZEB (Near Zero Energy Building) וכל שנה שלושה אחוזים מהבניינים הציבוריים צריכים לעבור שיפוץ ירוק.
לפי גבעולי, הדרך שעוד לפנינו דורשת מחקר, רגולציה, קידום מודלים של תמריצים ומימון, העלאת המודעות לנושא והכשרה מקצועית למתכננים ולמבצעים. "אחרי שיוכשר כוח אדם מיומן לאיתור מפגעים, כמו איתור בעיות תרמיות, ליקויים אקוסטיים, מקורות קרינה וזיהום – אפשר יהיה לפתור את הליקויים והבעיות במבנים הקיימים ולהפוך אותם למבנים חסכוניים, נוחים מועילים", היא אומרת. "שיפוץ ירוק הוא ערוץ פעולה מתבקש ואף דחוף", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
