בבניין תל אביבי לשימור בן למעלה מ-100 שנה עמדה לה דירה בת 60 מ"ר המוצעת למכירה, שלמרות מצבה הרעוע, נראתה מבטיחה. למרבה המזל, ללקוח הפוטנציאלי קשר משפחתי לאדריכלית אפרת וינרב, שהגיעה להציץ בנכס לפני הקנייה. "האח הבכור במשפחה פנה אלי ושאל אם הנכס מוצלח בעיניי", מספרת וינרב. "לאחר שביקרנו ביחד בדירה וראיתי את הפוטנציאל, המלצתי לו להתקדם עם הרכישה".
כמה חודשים מאוחר יותר, בעיצומה של מגפת הקורונה, החל השיפוץ. "מעבר לשיפוץ בתקופה של חוסר ודאות, בעיצומה של המגפה, אחד הנושאים שעלו בתחילת הדרך הוא סכנה מבנית וקורוזיה שנבעו מבעיות איטום שלא טופלו לאורך שנים", מסבירה וינרב. "היו הרבה 'נעלמים', שרק כשהתחלנו בפירוק הבנו איך להתייחס אליהם", היא מוסיפה. בין השאר הקורוזיה, שדרשה קילוף בטון עד לחשיפת הברזלים, בדיקת מצבם, חיזוקם ושיקומם. "לאחר הבנה שהקורוזיה נבעה מפגמים באיטום המעטפת של הבניין, רתמו בעלי הדירה את כלל הבניין לחדש את האיטום במעטפת כולה, על מנת למנוע נזק נוסף בחורף הקרב".
עד מהרה הקשרים הטובים עם בעלי הבניין גרמו להבשלת התנאים לרכישת דירה זהה בקומה השלישית, עבור האח הצעיר, ושיפוצה החל כחצי שנה לאחר תום השיפוץ הראשון. "בשיפוץ השני כל הנקודות הבעייתיות היו ידועות לנו מראש, והתייחסנו אליהן כבר בזמן התכנון", מסבירה וינרב.
האדריכלית מתארת שתי דירות בעלות מבנה תל אביבי טיפוסי שתואם את שהיה מקובל מלפני 100 שנה: מטבחון קטן, שני חדרים גדולים, אחד ששימש כסלון והשני כחדר שינה המחוברים זה לזה במרפסת חזיתית, אמבטיה, שירותים מיניאטוריים ומרפסת שירות. היא ביקשה "להפשיט" את הדירות ולהחזיר אותן לרמת השלד, ואז לתכנן אותן מחדש בהתאם לצרכים של כל אחד משני האחים, תוך חידוש התשתיות ועיצוב הפנים "עד לרמת הכרית שעל הספה", היא מחייכת. לאחר השיפוץ, הפכו שתי הדירות לדירות בנות שלושה חדרים, עם שני חדרי שינה וחלל מרכזי אחד שבו סלון ומטבח.
דומה ושונה בדירות האחים
"מטרת השיפוץ הייתה להביא את הדירות למצב שבו יתאימו למגורים עבור הדיירים החדשים", מסבירה האדריכלית. "הן היו במצב כמעט בלתי שמיש לפני השיפוץ, והתכנון שלי התמקד בצרכים האישיים של כל זוג, מתוך חשיבה על העתיד". האח הבכור ובת זוגו, בני 33, נשואים וללא ילדים, כאמור מתגוררים בדירה בקומה התחתונה, ואילו האח הצעיר בתחילת שנות השלושים, מאורס לבת זוגו, וללא ילדים, בקומה העליונה.
וינרב מתארת הבדלים מבניים בין שתי הדירות: עמודים קונסטרוקטיביים בדירה התחתונה, שנותרו בהוראת הקונסטרוקטור באזור חדר המגורים וחדר השינה הראשי. את אלה בחרה האדריכלית לחפות בגבס, על מנת לייצר קו נקי ומהוקצע יותר, וגם כדי "להצניע" את מעבר התשתיות על גבי העמוד. בדירתו של האח הצעיר, בקומה העליונה, התאפשרה גמישות יתרה בתכנון החלל, בשל מיקומה. גמישות זו הושגה לאחר היוועצות בקונסטרקטור, שאישר הזזה ממוקדת של העמודים לתוך קירות הגבס החדשים שנבנו בדירה. "מבחינתי זו הייתה הזדמנות להכניס מעט 'אופי' וייחודיות, ולכן האלמנטים שנשארו במקומם כמו העמוד והקורות שוחזרו למראה של בטון גולמי", היא אומרת.
מעבר לשינויים מבניים, האדריכלית בחרה בצבעוניות שונה ובשילובים שונים של חומרי גמר עבור כל פרויקט. בעוד שהדירה התחתונה רוצפה בגרניט פורצלן בדוגמת "פישבון" בגוון חום-כהה ושובצו בה אלמנטים בגוונים נועזים, כמו ארון בגוון בורדו-יין, אריחים ורודים בחדר הרחצה ומטבח בגוון מרווה, בדירה התחתונה נבחרו אריחים דמויי בטון, למראה רגוע ושקט ופלטת גוונים הרמונית, המותאמת לגוון הקירות. "מכיוון שהגוונים בדירה העליונה היו יותר בהירים ורגועים, הוספתי טקסטורות לפריטי הנגרות, שיעניקו אופי ועניין לחללים", מסבירה וינרב.
השוני בעיצוב מתבטא גם בסגנון העיצוב ובפריטי הסטיילינג שנבחרו. בעוד שדירתו של האח הצעיר אופיינה במראה בסגנון "בוהו שיק", עם אלמנטים טבעיים וגולמיים במהותם, בדירתו של האח הבכור, לעומת זאת, שובצו פריטים מהוקצעים ויוקרתיים, דגשים בשחור וגימורי מתכות מוזהבות.
מינימליסטית ורגועה
הדירה של האח הבכור ורעייתו נפתחת אל פינת התארגנות מינימליסטית בכניסה. מרפסת השמש קטנה, שהפכה למקום ישיבה אינטימי המועדף לקפה של הבוקר, מוקפת בצמחיה ירוקה הנשקפת מבעד לזכוכית קבועה במסגרת פרופילים שחורה פנימה. הגוון שנבחר עבור המטבח הוא ירוק מרווה, למראה רגוע והרמוני, והמטבח עצמו עוצב במתווה מקביל: קיר ובו ארונות גבוהים, משטח עבודה ומדפי תצוגה לראווה, ומולו אי שבהמשכו שולחן אוכל, בגוון התואם לנישת התצוגה בארונות.
סביב שולחן האוכל כיסאות שמאחור נראים בגוון תואם לשולחן, אך מקדימה מרופדים בבד אפור ורך. גופי תאורה מינימליסטיים משרים תחושה נעימה ומדויקת, ללא עומס חזותי. חדר המגורים נשמר במראה אינטימי, וכולל טלוויזיה המקובעת על עמוד קונסטרוקטיבי, אשר חופה בגבס, ומולה ספה מודולרית בגוון ורוד פודרה רך ובהיר, שמאפשרת אירוח במגוון תצורות.
28 צפייה בגלריה
משמאל: הטלוויזיה מקובעת על עמוד קונסטרוקטיבי בתפר שבין המרפסת לסלון
(צילום: איתי בנית)
הכניסה לחדר השינה היא דרך ארון שתוכנן והותקן סביב הפתחים, צבוע באדום לוהט. החדר עצמו, לעומת זאת, עוצב בגוונים רכים ובהירים. מכיוון שלא הייתה אפשרות לשנות את מיקומו של החלון הקבוע בקיר שמשמאל לדלת, כי חל איסור לשנות את הפתחים בחזית המבנה, תוכנן הארון סביבו, לניצול מקסימלי של השטח. כך מקיפה את החלון הקטן נישת תצוגה קטנה ובה עציץ ירוק, גוון משלים לאדום החם. ראש המיטה הוצמד לקיר החיצוני, מתוך מחשבה עתידית של התקנת טלוויזיה מול המיטה.
חדר שינה נוסף משמש כחדר עבודה, חדר מבוקש בתקופת הקורונה, עת עבדו שני בני הזוג מהבית. חדר זה תוכנן כך שחצי קיר נקבע בפרופיל אלומיניום עם זכוכית מחורצת, אשר מאפשרת חדירת אור טבעי, תוך שמירה על הפרטיות.
חדר הרחצה תוכנן כחדר זוגי במהותו, עם שני ראשי גשם במקלחון. אריחי מיקרו-טרצו בגוון ורדרד ונעים, לצד קירות בהירים וניטרליים, דגשים בשחור ונגיעות של עץ אלון חמים – הופכים אותו לפנינה חמימה ומעוצבת.
חמימה ולא מתאמצת
האח הצעיר ובת זוגו ביקשו לתכנן אזור כניסה משמעותי יותר מאשר זו של האח הבכור. בהתאם תכננה וינרב ארון כניסה רחב עם אזור המתאים לחליצה ולאחסון הנעליים, לתליית מעילים, ולאחסון שלל פריטי התארגנות כמו מפתחות ודברי דואר. הבדל מהותי נוסף מדירת האח הבכור מגולם בהחלטה לוותר על המרפסת לטובת סלון ומטבח מרווחים יותר. המטבח תוכנן בצורת חי"ת סביב פינת האוכל, עם חזיתות בגוון ירוק זית מעודן וזכוכית עדינה ומחורצת.
חדר המגורים, במראה נונשלנטי וחמים, בולט בעזרת שטיח צבעוני במרכזו, פינת ישיבה באפור ומולו מזנון בהיר עם חזיתות בטקסטורה מפוספסת, ממנו הודרה הטלוויזיה. המראה ה"בלתי מתאמץ" הושג בעזרת קונסטרוקציית עמודי בטון חשופים, לצד פריטי ריהוט חמימים, דגשים בשחור, גופי תאורה משתלשלים בגימור מוזהב, ושפע של צמחיה.
חדר השינה עוצב על טהרת הלבן, עם עושר של חומרים ומרקמים כמו שטיח ארוג בגוון טבעי, כיסוי מיטה טקסטורלי, שולחן צד מזכוכית ושאר דגשים בשחור. במקרה של חדר העבודה, החלל אמנם כמעט זהה בגודלו לחדר השינה בדירה השנייה, אך חלון הזכוכית המבצבץ מהקיר קטן יותר, ופחות ניכר לעין.
בסופו של דבר, וינרב סבורה כי למרות שהדירה השנייה היתה מעוטת הפתעות ואתגרים מבניים כמו בדירה הראשונה, האתגר האמיתי היה טמון בעיצוב מהודק שמותאם לצרכי דייריו. "אני מאמינה שתחום האדריכלות קשור קשר הדוק לעיצוב הפנים ולהיפך. באותה נשימה אני חושבת שההגבלות שבתחילת הפרויקט, כמו מבנה הדירה, אלמנטים קונסטרוקטיביים ודרישות הדיירים הן אלה שדוחקות את המעצבים למצוא את הפתרונות היצירתיים והמעניינים מכולם", היא מסכמת.
הטיפים של אפרת לעיצוב שמשלב בין חדש לישן
- הקדישו מחשבה לתכנון המרחב. ברגע שהוא תואם בצורה מיטבית את צרכי הדיירים, כמעט כל סטיילינג יעבוד איתו. תנו את הדעת ואת הזמן הנחוץ לתכנון חלל נעים ופרופורציונאלי, ורק אז חשבו על הדרך להלביש אותו.
- הפכו את האילוץ לאלמנט מנצח בחלל. לדוגמה, עמודים קונסטרוקטיביים שאי אפשר לשנות, אבל אפשר להעניק להם מראה גולמי, מעניין ומובחן.
28 צפייה בגלריה
אילוצים הופכים לאלמנטים מנצחים בחלל: ארון הקיר נבנה סביב חלון שאי אפשר היה להסירו
(צילום: איתי בנית)
- שמרו על מתח שבין פריטים מהוקצעים לבין אלמנטים בגימור גס ומחוספס. לדוגמה, שידה בעבודת נגרות, במראה נקי אך עתיר טקסטורות, לצד עציצים בכדי בטון, או שידת צד בדמות קוביית עץ שאינה משויפת עד דק.
- הציגו לראווה אוספים יפים בקומפוזיציות מעניינות, אבל הקפידו להתחשב במטראז' הביתי כדי לא להעמיס וליצור עומס חזותי.
