פרסי אות האדריכלות הישראלית לשנת 2022 הוענקו אמש. זאת הפעם השלישית שהתאחדות האדריכלים מעניקה את הפרס, הראשון מסוגו בישראל המוקדש – בדומה לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה וקולנוע למשל – לאדריכלים ואדריכליות ישראלים על פועלם. בדומה לפרסי אדריכלות שונים ברחבי העולם, גם האות הישראלי ניתן לפרויקטים שמפגינים מצוינות תכנונית וחזון אנושי.
שנתיים עברו מאז הוענק הפרס בפעם האחרונה עקב מגפת הקורונה, ומעל מאה פרויקטים שונים הוגשו מטעם המשרדים המובילים בישראל, והתחרו על המקומות הראשונים בשמונה קטגוריות. ארבעים שופטות ושופטים מהתחום לקחו חלק בבחירת הזוכים. "העבודות שנבחרו מציגות את מיטב העשייה האדריכלית בארץ ומעלות על נס את המצוינות מרמת החלל הפנימי, דרך הבניין ועד לרמת העיר והאזור", אמר בהודעה לתקשורת האדריכל איתי בן חיים, יו"ר אות האדריכלות.
מבני הציבור והחינוך הטובים בישראל
במקום הראשון בקטגוריית מבנה הציבור זכה תיאטרון הקרון בתכנון "סיטון + טנוס אדריכלים". התיאטרון שהוקם לראשונה ב-1981 על ידי ארבעה אמנים ומוקדש כולו לנושא תיאטרון הבובות, נחשב למוסד ירושלמי וותיק ואהוב. בתחילת דרכו הוא פעל מתוך קרון רכבת בגן הפעמון בעיר, ומכאן נגזר גם שמו. המבנה החדש שתכננו האדריכלים נחנך בשנה שעברה, והוא חולש על פני 1,100 מ"ר שכוללים שני אולמות – גדול וקטן, אמפי חיצוני, קפיטריה ומשרדים. על פני הקרקע הבניין מחולק לחמישה "קרונות" נפרדים, כולם עשויים מבטון, זכוכית ופרופילים מפלדה בגוון כהה. החיבור בין הקרונות נעשה מתחת לפני השטח כשבקומת המרתף אולם הופעות גדול עם 150 מקומות ישיבה.
16 צפייה בגלריה
אות האדריכלות - מבנה ציבור: תיאטרון הקרון בירושלים של סיטון + טנוס אדריכלים
(צילום: שי אפשטיין ודור קמחי )
לדברי האדריכלים, פירוק המסה לחלקים קטנים נבע מהרצון להיטמע בטבע של הגן ולא לחסום אותו. נראה שזאת גם הייתה הסיבה העיקרית לבחירת המבנה במקום הראשון בקטגורית מבני הציבור, כפי שצוין בנימוקי השופטים: "פרויקט רגיש המציג שפה אדריכלית רגישה, מפורקת ומתחפרת, קונקרטית וברורה, השזורה במבנים השונים ובשטחי החוץ העשירים שביניהם בכל פרטי הפרויקט הנטוע בטבעיות מלאה בסביבת גן הפעמון הוותיק תוך מתן כבוד מלא לסביבת התיאטרון ולבאים לפעילות שבקרבו". במקום השני באותה קטגוריה זכה מרכז תאו בהרצליה בתכנון "אסף לרמן אדריכלים", ובמקום השלישי מרפאה בשכונת נוף ים בהרצליה בתכנון "דורון שינמן אדריכלים".
בקטגוריית מבנה החינוך זכה במקום הראשון מכלול חינוכי בחריש בתכנון "גושן אדריכלים". המתחם, ששטחו מסתכם ב-4,300 מ"ר, כולל שני מבנים מרובעים סימטריים שניצבים האחד בסמוך לשני. הריבוע הגדול משמש כבית ספר שבתוכו 18 כתות לימוד, והריבוע הקטן הוא גן ילדים עם ארבע כיתות. במרכז כל אחד מהמבנים תוכננה חצר ירוקה ונעימה לרווחת התלמידים.
כפי שמתארים האדריכלים, בית הספר מתוכנן כך שכל שכבה היא מעין "יחידה אוטונומית". עם זאת, כל אותן יחידות עצמאיות פונות לכיוון החצר הפנימית, וכך נוצרת היכרות ותקשורת בין שכבות הגיל השונות. השופטים בקטגוריה נימקו את הבחירה במתחם החינוכי בחריש: "קמפוס שלם בעל תכנית ההעמדה מאד מוצלחת המייצרת צירי תנועה מגוונים שמחברים את כל חלקיו ואת העיר סביבו. יצירה הוליסטית של מכלול מרחבי לימוד תחת קורת גג אחת המאגדת תחתיה את חללי הפנים ומגוון חללי חוץ נעימים תוך ניצול מיטבי של טופוגרפיה מאתגרת במגרש". במקום השני בקטגוריה זו נבחר בית הספר היסודי "רמז" בתכנון "שירי פרץ אדריכלים". אל המקום השלישי הגיע בית הספר הדמוקרטי ביבנה של משרד האדריכלים "רגבים +".
מקומות שטוב לחיות בהם
ההכרה שהעניקה התאחדות האדריכלים לא נותרה רק בקנה המידה של הבניין הבודד. את המקום הראשון בקטגוריית תכנון ועיצוב עירוני קטפה תוכנית להתחדשות מרכז העיר ערד, שמאחוריה עומדים "בסט אדריכלים" בשיתוף "אורצקי אדריכלים". התכנית הנוכחית כוללת את מרכז העיר ואת ארבע השכונות הוותיקות הסמוכות אליו. מטרת התוכנית הייתה לייצר התחדשות עירונית ולצופף את האזור, תוך שמירה על הייחודיות שלו ויצירת מערכת ירוקה ונגישה שמעודדת הליכה רגלית.
16 צפייה בגלריה
אות האדריכלות - תכנון ועיצוב עירוני: התחדשות מרכז העיר ערד של בסט אדריכלים בשיתוף אוריצקי אדריכלים
(הדמיה: בסט אדריכלים)
16 צפייה בגלריה
עירוב שימושים ותוספת דיור: התחדשות מרכז העיר ערד של בסט אדריכלים בשיתוף אוריצקי אדריכלים
(הדמיה: בסט אדריכלים)
בהתאם לחזון זה, תכננו האדריכלים לצמצם את הכבישים הרחבים לטובת רחובות מוצלים, לעודד עירוב שימושים בין מסחר, תיירות, תעסוקה ומגורים, ולהוסיף עוד כ-2,500 יחידות דיור חדשות. השופטים בקטגוריה ציינו כי מדובר ב"פרויקט מעניין ונועז שהשפעתו דרמטית על התפתחותה של העיר ערד בהציעו התחדשות עירונית משמעותית לכל מרכזה של העיר. התוכנית יוצרת עושר של טיפולוגיות אדריכליות ושמושים, אשר מתארגנים לכדי רקמה עירונית קוהרנטית השומרת על רוח המקום והתכנון המקורי, הן בטיפולוגיות בינויו והן במרחב התנועה".
בקטגוריית המגורים נחלק האות לשני אספקטים: מבנה מגורים בבנייה פרטית ומבנה מגורים בבנייה רוויה. בקטגוריה הראשונה זכה בית צמוד קרקע בגוש דן שתוכנן על ידי האדריכל יואב תשובה. הפרויקט הזוכה בתחום הבנייה הרוויה הוא Y|K Building בתכנון "פריצקי ליאני אדריכלים". הבניין בן 3.5 הקומות ממוקם בשכונת כרם התימנים בתל אביב, בין השכונות הנחשקות ביותר בעיר.
16 צפייה בגלריה
אות האדריכלות - בנייה רוויה: YK BUILDING של פריצקי ליאני אדריכלים
(צילום: פריצקי ליאני אדריכלים)
16 צפייה בגלריה
חזית רפפות זכוכית שמסתירה פטיו: YK BUILDING של פריצקי ליאני אדריכלים
(צילום: פריצקי ליאני אדריכלים)
אחד המאפיינים הייחודים של האזור הוא רחובות צרים עם בנייה נמוכה שצמודה אליהם, וכך מתוכנן גם הפרויקט הזוכה. כדי לשמור על פרטיות הדיירים מצד אחד, ומנגד לא לפגוע ברחוב ולהפנות אליו קיר אטום, חלק נכבד מהחזית מורכב מרפפות זכוכית. מאחורי האלמנט האדריכלי מסתתר פטיו עם עץ אליו פונות המרפסות.
גן אירועים מצטיין ומשרדים יוצאי דופן
ברשימת הזוכים הארוכה ניתן למצוא גם את מטה חברת "סטראטסיס" בתכנון "אסף לרמן אדריכלים". הפרויקט הגיע למקום הראשון בקטגוריה שנוגעת למבני מסחר, משרדים, תעסוקה ומלונאות. מטה החברה ממוקם בפארק המדע ברחובות ומורכב משני מבנים בני שבע קומות כל אחד, ביניהם מחבר אטריום מקורה (חלל גדול ומרכזי במבנה). במקום להסתיר את מערכת התנועה במבנה, בחרו האדריכלים להציב אותה בלב האטריום במטרה להגביר את האפשרות לאינטראקציה ומפגש. כך מי שנכנס לבניין יכול להבחין בגרמי מדרגות חשופים, גשרים תלויים ומעליות שקופות.
16 צפייה בגלריה
אות האדריכלים - מבנה מסחר: מבנה סטראטסיס של א. לרמן אדריכלים
(צילום: א. לרמן אדריכלים)
כאמור אות האדריכלות לא מוענק רק לבניינים, ובקטגוריית עיצוב הפנים הפרויקט המצטיין שנבחר הוא מרכז האירועים בגן הבוטני בירושלים. מדובר במבנה בעל חזית מעוגלת מחופה אבן ירושלמית שנבנה כבר בשנות השמונים כבניין חד קומתי. הפרויקט שתכננו "מתי רוזנשטיין אדריכלים" מתערב בחלל הפנימי בקומה החדשה שנוספה למבנה. במקום השני בקטגוריה זו נבחר פרויקט everlab, של לוין-פקר אדריכלים. אל המקום השלישי הגיע טרמינל העיצוב בבת ים, בתכנון האדריכלים מירב סודאי ורפאל כהן.
16 צפייה בגלריה
אות האדריכלות - עיצוב פנים: מרכז האירועים בגן הבוטני בירושלים של אדריכל מתי רוזנשיין
(צילום: MRA אדריכלים)
16 צפייה בגלריה
להיכנס ליער: מרכז האירועים בגן הבוטני בירושלים של אדריכל מתי רוזנשיין
(צילום: MRA אדריכלים)
התמה העיקרית שעליה מבוסס עיצוב החלל היא צורות אורגניות, כשמקור ההשראה היה הגן הבוטני על הצמחייה העשירה שקיימת בו. במשרד מספרים שביקשו ליצור קונטרסט לשפה האדריכלית הירושלמית על ידי שימוש בעץ אלון בהיר. החזית הקמורה מחופה מחיצות עץ שלדברי האדריכלים אמורות לשוות "תחושה של כניסה ליער", ואור השמש שמשתנה במהלך היום מייצר חוויה דינאמית של אור וצל.
אדריכלות המחר
הקטגוריה האחרונה באות האדריכלות הישראלית, וכנראה השונה מכולן, מכונה "אדריכלות המחר". לא מדובר באות הצטיינות לפרויקטים קיימים, אלא ברעיונות נועזים שמפגינים חדשנות. שני הזוכים במקום הראשון הם האדריכלים דוד קסלמן ועומר איתח עם הפרויקט "מוקדים". הרעיון של השניים נוגע בקשר שבין חברה אנושית לאדריכלות, ומציע שיטה בה קהילה יכולה לתכנן ולבנות את המוקדים שלה בעצמה בעזרת טכנולוגיה להדפסת תלת ממד.
16 צפייה בגלריה
אות האדריכלות - אדריכלות המחר: "מוקדים" של דוד קסלמן ועומר איתח
(הדמיה: דוד קסלמן ועומר איתח)
"אנו עדים לעידן בו האנושי והממוחשב מתמזגים ופותחים שדה של אפשרויות לקשרים חברתיים, לשיתוף הציבור ולתכנון מתקדם". 'מוקדים' משלב תחומי עיסוק אלה לכדי תוצר פיזי ומגדיר מחדש יצירה של אדריכלות מקומית בה הציבור לוקח חלק אקטיבי, החלש משלב התכנון והעיצוב, ועד לשלב הביצוע בפועל", מתארים השניים. לפי השיטה שבנו, המוקדים החדשים יתוכננו דרך מפגשים פיזיים ווירטואליים. התוצר המבוקש יפורק לחלקים שיודפסו במדפסות תלת ממד ביתיות, ושלב ההקמה ייהפך לאירוע קהילתי מאחד ומגבש.
קשה אמנם לדמיין חזון שכזה בה לידי מימוש בשנים הקרובות בנוף האדריכלות הישראלי, ועם זאת בחרו השופטים לשבח את הרעיון של איתח וקסלמן שלדבריהם "קורא תיגר על דרכי המימון של עולם האדריכלות ושם במרכז את צרכי האוכלוסייה והחברה".
