איך יכול עיצוב פנים למתוח את גבולות הדמיון של הילדים שלנו? עיצוב חללי משחק פתוחים, יצירתיים וגמישים - בבית, בגן או בחצר - מאפשר חקירה, פיתוח סקרנות טבעית והתבוננות פנימית וחיצונית. מי שפיצח את העניין הזה בהצלחה מעבר לים וכעת מציע את זה גם בארץ הוא המעצב והיוצר אלכסיי ללצ'וק.
בפוסט שהעלה ברשתות החברתיות לאחרונה, שכבר צבר חצי מיליון צפיות, תגובות ולייקים, הציג ללצ'וק חדרי ילדים וחללי משחק מעץ שיצר במסגרת שיתופי פעולה עם נגרים שונים, שהוציאו לפועל את תכנוניו המקוריים. מלבד עיצוב הרמוני ומעניין, הציג ללצ'וק רהיטים על פי תפיסה ייחודית המבוססת על עקרונות המשחק הפתוח (עוד על השיטה - בהמשך). לדבריו, כשמדברים על חללים שמיועדים לגיל הרך, עיצוב הפנים מקבל משמעות עמוקה ומורכבת יותר, כזו שיש לה תפקיד חשוב בהתפתחות הילד ובהזדמנויות שמונחות בפניו ברגע נתון ושישפיעו על תפיסת עולמו גם בבגרותו. במילים אחרות – הסביבה העיצובית שלהם עכשיו תשפיע על המשך חייהם.
במקביל לאלמנטים של שעשוע, מעודדים הרהיטים והמתקנים שהוא מתכנן עצמאות ויצירתיות, כשרבים מהם ורסטיליים עם כמה אפשרויות שימוש, שחלקן מפתיעות למדי. למשל, סט ספסלים או קופסה עם מחיצות שיכולה לשמש לישיבה או למסתור. האחסון הוא גם במה, הקורות המחברות מתאימות לטיפוס או לכושר וכך הלאה.
ממלחמת אוקראינה־רוסיה ל־7 באוקטובר
ללצ'וק הגיע לישראל לראשונה בעלייה הגדולה ממדינות ברית־המועצות לשעבר בשנות ה־90. כעבור זמן מה בארץ הוא חזר למוסקבה ויצר בה יותר מ־100 פרויקטים שונים לבתים ולמוסדות חינוך. לאחר 22 שנים במוסקבה, חזר ללצ'וק לישראל. "חזרתי לישראל בגלל המלחמה (מלחמת אוקראינה־רוסיה שפרצה ב־2022, ק"ד). אני רואה שרוסיה הופכת לברית־המועצות עם כל השלטון המשטרתי ואני לא רוצה להיות שם. כאן אני מרגיש בבית, זה היה מוזר קצת בהתחלה, אבל עכשיו חזרתי ואני מרגיש טוב פה", מספר ללצ'וק.
"עכשיו, כשפרצה המלחמה כאן, אני מרגיש שאני בצד הנכון, זה מה שהכי חשוב. אמנם בחיפה לא ממש מרגישים אותה, אבל מרגישים שאנחנו גרים במדינה במלחמה. אין לי ספק שישראל תנצח. גרתי בירושלים בשנות ה־90 כשהיו פיגועים כמעט כל חודש, זה היה נורא, אבל אנחנו המדינה שלנו ויש לנו כוח לארגן אותה, ואני לא אברח ממנה. אולי הייתי רוצה לגור איפה שקר יותר ויש שלג, אבל זה כבר סיפור אחר".
העניין של ללצ'וק בתכנון ובעיצוב חדרי ילדים ומשחק התפתח סביב עבודתו בבית ספר אנתרופוסופי במוסקבה, כמורה לנגרות ולקרמיקה. בזמנו, הוא נחשף לעבודותיו של אדריכל ומעצב מקומי בשם יורי סירקוב, שהפך את חללי המשחק הסטנדרטיים ליצירת אמנות. "הוא הפך את זה לשיטת בינוי של חדר שלם במקום מקבץ של רהיטים בעלי פונקציות שונות", הוא מספר. "הצטרפתי אליו לכמה פרויקטים ותפסתי את השיטה של איך לחבר עצים מהר וחזק. עשיתי עשרות אלמנטים, ממיטת קומתיים ועד עיצוב מלא של גן ילדים עם שלוש קומות. לא תמיד יישמתי את הגישה האנתרופוסופית כי הרבה לקוחות לא הגיעו מהעולם הזה, אבל הבינו שמקום למשחק הוא דבר טוב וחשוב לילדים".
בהמשך, דרך מכרה שעשתה עלייה כמוהו, נחשף ללצ'וק לעולם הטיפול באמנות והחל ללמוד בעצמו ולהתמחות בעולמם הרגשי של ילדים. "ההשכלה שלי דווקא מעולמות הפיזיקה והתכנות ולמדתי את המקצועות האלו גם בארצות־הברית. אבל בארץ פגשתי מורה בשם אלנה מקרובה, שהגיעה מרוסיה והיא חוקרת סיפורים על ניצולי שואה, וממנה קיבלתי את הרעיון על הצורה שבה יוצרים עולם מתוך סיפור ואיך יצירתיות משתלבת בהתפתחות הילדים. לא למדתי טיפול באמנות באופן רשמי, אבל הכיוון שלי וגם של זו שלמדתי ממנה היה לא להגיע לשם ממקום פסיכולוגי או אקדמי, אלא להוציא מתוך האמנות את מה שטוב לילדים, כמו תנועה ומשחק. ברוסיה זה היה מאוד שימושי, כי שם מערכת החינוך קשוחה והילדים זקוקים לאור וחופש. כאן, בישראל, לילדים יש יותר חופש".
זה כן משחק ילדים
כיום ללצ'וק מעביר סדנאות יצירה בחימר לילדים וכחלק מהחזרה שלו לישראל, הוא מחפש את הדרך חזרה גם לעיצוב חדרי הילדים, וזה מה שהציע בפוסט המדובר. "אני מחפש שיתופי פעולה בארץ. אני יכול לקבל הזמנות מלקוחות כמו גני ילדים או משפחות, לייצר את התכנון אחרי היכרות אישית איתם, עם הצרכים שלהם ועם המרחב שלהם, ולהעביר לנגרייה לביצוע", הוא מסביר. "אני רואה את עצמי גם משתלב בחברה לאדריכלות או במשרד לעיצוב פנים שעובדים עם עץ ורוצים להשפיע על סביבתם של ילדים".
בזירה הציבורית יש כבר היענות ליצירתיות שלו והוא לקח חלק בכמה מיזמים. "לפני שנה תכננתי פינת משחקים לעמותה של רשת גני ילדים וצהרונים במצבי חירום, שפועלת במולדובה, צ'כיה וישראל - Early Starters International", הוא מספר, "נציגי העמותה הגיעו אליי לחיפה, כדי להעביר שיעורים בעבודה עם חימר בצהרון. הם מכירים אותי וידעו שאני מעצב גם פינות משחק. לבקשתם, עיצבתי חדר עם מתקני עץ עם כל החיתוכים הנדרשים ועבדתי עם הנגרייה 'העץ של יאשה' מחולון, שהכינו את כל החלקים לפי התכנון שלי. קבוצת התורמים שהעניקה את הפרויקט לגן התנדבה להרכיב אותו במקום".
6 צפייה בגלריה
"ברוסיה זה היה מאוד שימושי, כי שם מערכת החינוך קשוחה והילדים זקוקים לאור וחופש"
(צילום: סרגיי רטושני)
בלב התכנון של ללצ'וק עומדת תפיסה שמוכרת בשם Open Ended Game, או בעברית "משחק פתוח". זהו משחק שאין לו כללים נוקשים או תוצאות קבועות בסופו. היתרון ברור: האפשרויות וקווי העלילה שהם יכולים להמציא הם אינסופיים, יש פתיחות וחופש להיות יצירתיים, וכיוון שאין נקודת סיום סופית או רגע ניצחון/ הפסד, הם יכולים לשחק ולפתח עוד ועוד עלילות ודמויות. כדי לפשט את המושג, אפשר להדגים עם אנלוגיה ללגו המוכר והוותיק: רכישה של אריזת קוביות צבעוניות לעומת רכישה של מארז טירה ודרקונים מלגו. באחד המשחק הוא כמעט אינסופי ואפשר להרכיב עולמות שונים כיד הדמיון, ובשני יש אפשרות להרכיב לפי ההוראות, כך שנקבל טירה ודרקון, שיכתיבו את מסגרת המשחק ואת התמה שלו.
למעשה, משחק מהווה יעד למחקר בתחום התפתחות הילד ונמצא כי הוא ממריץ מסלולים עצביים, מקדם יצירת קשרים חדשים ומשפר תפקודים קוגניטיביים כמו פתרון בעיות, יצירתיות וויסות רגשי. משחק פתוח מציע הפוגה ומטפח מיומנויות של חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. במהלך המשחק, העצמת הילדים מתבטאת בהפיכתם למשתתפים פעילים במשחק שיצרו, מקדם חוסן ואינטראקציה חברתית, בזמן שהם מנהלים משא ומתן על תפקידים ומשתפים רעיונות. עיצוב פנים שמכוון לחוויה כזו מאפשר הזדמנות יוצאת דופן לפתח סקרנות טבעית שתעשיר את העולם הפנימי, דרך מחוזות של פנטזיה והמצאה.
"מה שחשוב הוא שאני מתכנן חלל טוב מהתחלה. חוץ מהיופי של החלל, אני והאדריכל, המעצב או הגננות שעובדות איתי, יודעים מה ילדים צריכים, וזה דבר טוב שהשיטה נותנת לנו. ילדים צריכים הרבה מקום ואביזרים שבהם מוטיב המשחק משמעותי. לא רק לרוץ ולצעוק, אלא לספר או לביים סיפורים ששמעו או המציאו. בנוסף, עיצוב חלל כזה מביא בחשבון את כל סדר היום בגן: משחקים, אחר כך הולכים לאכול, יוצאים החוצה, חוזרים – פנימה לשחק שוב וכך הלאה. חשוב לארגן את המרחב שלהם סביב סדר היום", מסביר ללצ'וק.
"בהרבה מהפרויקטים אנחנו מתכננים קומות נוספות. זה נותן לילדים הבנה על מורכבות החלל. ככה אפשר להסתכל על החדר לא רק מהרצפה, אלא גם מגובה ביניים או מהתקרה. גם אם לא מדובר בקומות - שולחן, קופסה או ארון שילד יכול לטפס עליו מאפשרים לו הבנה של מרחב ותחושת שליטה בנעשה", הוא מוסיף.
איך זה מתבצע בשטח? ללצ'וק פוגש את ההורים או את הצוות החינוכי כדי להבין מה המטרה ומה הפונקציות שיהיו בחלל - רק משחק או חלל משולב גם ללינה, מפגשים ולימודים. אחר כך הוא בוחן איך האור מגיע לחלל, איך הוא בנוי ומה אפשרויות התנועה בו. "התכנון המותאם לחדר ספציפי מאפשר להכניס הרבה יותר פונקציות מאשר לקחת רהיטים מרובעים ומוכנים מחנות", הוא מציין.
המדריך של ללצ'וק ליצירת חדר שמעודד יצירתיות
בין אם החדר בבית קטן או גדול, בקומה אחת או במפלסים, עבור ילד אחד או שלושה, העקרונות שעומדים בבסיסו של עיצוב ותכנון חדר ילדים שמעודד סקרנות ויצירתיות דומים.
יצירת חלל אוניברסלי שמצית את הדמיון
חשוב להשאיר מקום לדמיון ולכן לא מומלץ לעצב חדר בסגנון ספציפי, למשל, טירה או ספינה, כי הם עלולים להגביל. חשוב לזכור שהילד תופס את החדר שלו כעולם שנוצר במיוחד בשבילו, זה כמו דגם קטן של העולם שסובב אותו, אז חשוב שהוא ירגיש בו כשחקן ראשי.
חלל רגוע ונקי מגירויים
צבע העץ עצמו מאוד נעים ועדיף שהוא ייראה בבירור. צבעים בהירים של רהיטי ילדים, כמו צעצועים וספרים, משתלבים טוב עם רקע של צבע עץ טבעי. לדבריו, אפשר לגוון עם כמה אלמנטים מעץ בצבעי פסטל נעימים, אבל הוא ממליץ להשתמש בשמנים או בצבעים שקופים שישאירו את העץ גלוי מתוך אמונה שכך יש יותר חופש מחשבה ותנועה, בלי גירויים חיצוניים המציפים את הילדים.
תכנון אזורים ושבילי תנועה
כמו בכל חדר אחר בבית, תכנון אזורים חשוב גם בחדר הילדים או בחדר המשחקים. חלוקת חדר מגבירה את תחושת המרווח ואף את שטח השימוש בו בפועל, למרות שיש תוספת של רהיטים או מבנים בתוכו. הייעוד נקבע לפי הפעילות שמתרחשת, אך בדרך כלל כדאי להדגיש ארבעה אזורים עיקריים בחדר – משחקים פעילים וספורט; משחקים שקטים; אזור פעילות יצירתית ואזור לשינה ולאחסון.
בנוסף, חשוב להביא בחשבון את שבילי התנועה. האזורים צריכים להיות מופרדים בצורה ברורה והמעבר ביניהם צריך להיות אינטואיטיבי, כזה שיאפשר מעבר מהיר מפעילות אחת לאחרת.
עיצוב חדר ילדים עבור שני ילדים ויותר
אם שניים או שלושה ילדים חולקים חדר, חשוב לספק לכל אחד חלל אישי קטן, למשל, ליד המיטה או הארון. מצד שני, חשוב ליצור מקום לפעילות משותפת. אם אפשר להפריד בין שבילי התנועה לפינות הילדים השונות, כך שילד אחד לא יצטרך לטפס מעל המיטה של אחיו כדי להגיע למיטה שלו, זה מומלץ. כשמדובר בילדים עם הפרשי גיל גדול יותר - צרו גלריה עבור הבוגר ביותר, שכנראה ירצה פינה משלו שלא נגישה לקטנטנים.
בגובה העיניים
לפני התכנון שבו על הרצפה כך שתוכלו לראות את החדר מגובה העיניים של בני הדור הצעיר וחשבו עליו – מה מעניין את הילד או הילדה שלכם? לפעמים אין צורך בחדר שלם – גם פריטים בודדים יכולים לעשות את ההבדל בין חלל מוצלח ובין חלל מפוספס.
"אני מתכנן ומעצב חלקים בודדים כמו גם חלקים קומפלט. אפשר ליצור גלריית משחק בודדת בת שתי קומות או בית משחק בפינת החדר, וזהו. אפשר גם להוסיף אלמנטים לארון או למיטה. יש סטים נוחים וקומפקטיים של ספסלים וקוביות שיכולים לשמש גם לישיבה או לאחסון חפצים וצעצועים, והם מעודדים תנועה, משחק ופעילות", הוא אומר לסיום.
