תיירים אירופאיים שיעברו ברחובות תל אביב עשויים להזדעזע. רבים מבנייני המגורים המעוצבים בסגנון הבאוהאוס הבינלאומי - שאף הקנו לתל אביב את הכינוי "העיר הלבנה" - לא עברו שימור. הם משובצים סדקים בקירות, מנועי מזגן כעורים, חוטים, כבלי תקשורת ומתלי כביסה ישנים.
דווקא המראה הזה הוא שהיווה השראה עבור המעצב התעשייתי שאול כהן, שבזמן לימודיו לתואר השני בבצלאל יצר מיצב המדגים כיצד נראים בנייני הבאוהאוס בתל אביב לעומת מקביליהם בגרמניה. הוא יצר דגמים קטנטנים של שני הסוגים - אלה שגם מאה שנה אחרי בנייתם נראים מטופחים וממורקים, ואלה המוזנחים. "בהתחלה מאוד הערכתי את הגרמנים שיודעים לשמור על האוצרות האדריכליים שלהם", מספר כהן בריאיון ל-ynet, אבל דווקא כשהצגתי את המיניאטורות שבניתי האהבה שלי התחלפה. השימור הנקי והיפה הגרמני נראה לי פתאום מנוכר וחסר חיים".
בשנתיים האחרונות נשאב כהן אל תוך עולמם של מבני תל אביב. הקירות המטונפים בלשלשת עטלפים, כתמי צבע אקראיים ודודי שמש הפכו לאלמנטים חוזרים ביצירותיו. הוא מכר את העסק שהיה לו למדפסות תלת ממדיות ומאז מקדיש את כל זמנו לבניית בתים מניאטוריים עם הוויה ישראלית אותנטית - לטוב ולרע.
"אני רואה את היופי שבכיעור", הוא מספר. "אם יש למשל מזגן שמסתיר איזה חלק בבניין, אני אומר אוקיי, זה הבית של מי שגר בו. מותר לו. אנחנו לא רובוטים שמגבילים את האנשים. הדבר הזה הולך ומשתנה, כי בבניינים שעוברים שימור או שיפוץ מאסיבי יש חוקים מאד ברורים וכבר אסור לשים מזגנים על החזית. הקסם הזה של הלכלוך הולך ונעלם, בונים יותר מגדלי זכוכית חדשים ואני מתבאס מזה. כל קילוף וכל סדק על הבניין זה סיפור על חיים שהיו בו. אם יש גרפיטי בבניין אני שם אותו במודל, אפילו אם מישהו שמזמין מבקש שלא אצייר אותו, אני נאמן למקור. אם הוא רוצה שימחוק את זה אחרי שמקבל אותו".
אתה מכין גם מיניאטורות של בניינים חדשים?
"הרבה חברות שעושות תמ"א מזמינות את הבניין הישן למזכרת ושמות בלובי החדש. קרו מקרים שהזמינו את המודל של הבניין החדש וסירבתי בנימוס. אני מעדיף שלא לבנות את מה שהולך להיות, אלא את המזכרת של מה שהיה. בגלל זה אני מנסה למתג את המודלים שלי כאמנות שלי ולא כמודל אדריכלי".
בסטודיו העבודה של כהן במתחם אמנים שנמצא בלב רחוב אבן גבירול, נשקפים מהחלון מנופים של חברות הנדל"ן השונות בדרך לעוד מבצע הריסה ובנייה. "כל פרויקט כזה, הוא לקוח פוטנציאלי", הוא צוחק. עד כה הוא בנה כמה עשרות בניינים מוקטנים, כ-70 דגמים שונים, ביניהם בניינים איקוניים כמו הבניין בפינת שדרות רוטשילד והחשמונאים המוכר מהסדרה "קרובים קרובים" כויטק 9, בית ליבלינג והבית הירוק ביפו. בניית כל בניין כזה אורכת שלושה שבועות בממוצע, במידה שהוא עובד רק עליו, אבל מבול של הזמנות הביא אותו להתחייבות של ארבעה עד חמישה חודשי אספקה קדימה לפחות.
יש בית שאתה אוהב במיוחד?
"כן, הבניין בשדרות רוטשילד 111 בתל אביב שמאוד אהבתי והיה לי כיף לבנות אותו. זה בניין שגם הזמינו הרבה פעמים. יש לו גרפיטי בחזית, צילמתי והעתקתי אותו, והאמנית שעשתה אותו אפילו פנתה אליי באינסטגרם ושמחתי להכיר אותה".
זו לא אמנות, זה קשקוש, שלא נאמר ונדליזם, לצייר גרפיטי על בניין באוהאוס.
"הגרפיטי המקורי נראה טוב מאוד. כשאני את המודל, אני בדרך כלל מצלם את המיניאטורה שלי על רקע הבניין, אבל במקרה הזה הוועד כנראה כבר גייס כסף ומחק את הגרפיטי. אני דווקא מאוד אהבתי את זה".
איך נראה תהליך העבודה שלך?
"המודלים בנויים ברובם מפולימרים, פלסטיקים שונים או קרטון, כשאת הקובץ אני בונה בתוכנת תלת מימד. לפעמים יש לי את התוכנית האדריכלית של הבניין, אני משתמש בסריקות מלמעלה של העיר, במפות של גוגל, אני מגיע ומצלם ממש הכל, אפילו נכנס לחצרות אם אני חושב שיש שם פרטים חשובים".
איך אתה מתמחר כל בניין?
"אני כבר יודע להסתכל על בניין ולהעריך את כמות העבודה שיש עליו ואת פרק הזמן שייקח לבנות אותו. בדרך כלל בניין תל אביבי סטנדרטי של 4-3 קומות יעלה בסביבות 5,000 שקל. אם זה בניין פינתי ויש לו עוד חזית ועוד קומה, תהיה לזה תוספת. לפעמים יש בניינים על עמודים. עמודים זה הסיוט שלי. לייצר עמודים קטנים שכל הבניין יישב עליהם בלי שיתפרקו זו ממש עבודה קשה".
מה לגביך? איזה בניינים הכנת לעצמך למזכרת?
"יש לי שני בתים שיש לי סנטימנטים אליהם. אחד הוא הבית שהילדים שלי נולדו בו בצפון תל אביב, והשני במרכז תל אביב שגרתי בו עם אישתי בהתחלה, אבל עדיין לא הגעתי אליהם. יש רשימה כל כך ארוכה שאפילו להכניס עוד אחד מלחיץ אותי".