במשך שנים נחשבה העיר באר שבע ל"שדה הניסויים" של האדריכלים הישראלים, ובמיוחד לאחר קום המדינה. הם מימשו את חזונם האמנותי והחברתי כשהקימו בנוף המדברי מגוון מבנים יוצאי דופן, מה שגם זיכה את העיר בכינוי "בירת הברוטליזם" של ישראל. למרות שבאר שבע נחשבת מוקד מרכזי בהיסטוריית האדריכלות המקומית, עד היום מעולם לא הייתה האפשרות ללמוד את המקצוע בשטחה. לפני מספר חודשים נפתח בית הספר לאדריכלות בנגב של המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון בעיר, כשבפועל מדובר בבית הספר הראשון בתחום במחוז הדרומי כולו.
"זה ממש משונה שעד היום לא היה בית ספר לאדריכלות בדרום", משתף האדריכל נתנאל אלפסי, ראש התוכנית. "מצד אחד זאת בירה של אקספרימנטים אדריכליים, אבל מצד שני כל היוצרים שתכננו אותם מגיעים מבחוץ". בית הספר לאדריכלות "נגב" מצטרף אל חמשת בתי הספר שכבר פועלים היום בישראל: באוניברסיטת תל-אביב, באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים, באוניברסיטת אריאל, במרכז האקדמי ויצ"ו חיפה ובטכניון, שהוא גם המוסד הוותיק מכולם.
בימים אלו לומדים בבית הספר החדש כ-48 סטודנטים שמרכיבים את המחזור הראשון שלו, ומלמדים בו 35 אנשי סגל. "זה כמעט כמו שיעור פרטי", אומר אלפסי בשעשוע. "בית הספר בסוף אמור לתת מענה ל-90 עד 100 סטודנטים במחזור כמו שקורה בשאר המוסדות בישראל. כרגע בגלל שהתוכנית חדשה וצריך שכל המערכת תלמד אותה, יש צוות הוראה שמיועד ל-90 סטודנטים, כשבפועל הוא מלמד מחצית מהכמות. במחזורים הראשונים יש יחס הרבה יותר אישי לכל סטודנט, והשאיפה שלי היא שנצליח לשמור על זה גם כשנגדל ל-100 אנשים בשכבה".
הדרך לבית הספר
באופן די אבסורדי, לפני הקמת בית הספר "נגב" המוסדות ה"דרומיים" ללימודי ארכיטקטורה היו "בצלאל" בירושלים או אוניברסיטת תל-אביב. כלומר, האפשרות ללמוד אדריכלות בקרב תושבי הדרום הייתה מורכבת יותר, ואילצה לרוב מעבר לעיר אחרת. "במובן מסוים המיקום בבאר שבע פותח את הלימודים לטריטוריות חדשות ולקהלים שלא היו חלק מלימודי אדריכלות עד היום. מחצית מהסטודנטים במחזור הראשון מגיעים ממחוז הדרום, אבל יש גם תלמידים מהמרכז ומהצפון".
למרות שבית ספר לאדריכלות בדרום נשמע כמו דבר די טריוויאלי, הקמתו הייתה כרוכה במאבק ארוך מול המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). "האמת שבאופן אישי הנקודה הזאת כאבה והציקה לי הרבה מאוד שנים", משתף פרופ' יהודה חדד, רקטור המכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, שליווה את יוזמת בית הספר במשך שנים. "למרות הפניות החוזרות והנשנות של המכללה למל"ג כדי לאפשר לנו להקים מחלקה לאדריכלות, נענינו כל הזמן בשלילה. הטענה הייתה שאין צורך במוסד נוסף בגלל שיש כבר חמישה בתי ספר לאדריכלות במדינה. הטענות שלנו מנגד היו שהנגב הוא אזור מיוחד עם מאפיינים ואוכלוסייה משלו. לפני חמש שנים בערך גייסתי למטרה את ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' וביחד הצלחנו להפעיל לחץ שיבדקו את הנושא באופן חיובי".
"הטענה הייתה שאין צורך במוסד נוסף בגלל שיש כבר חמישה בתי ספר לאדריכלות במדינה. הטענות שלנו מנגד היו שהנגב הוא אזור מיוחד עם מאפיינים ואוכלוסייה משלו"
המכללה ע"ש סמי שמעון נבחרה לבסוף לשמש "ביתה" של המחלקה החדשה לאדריכלות, אך הדרך לפתיחתה באופן רשמי בסוף שנת 2021 לא הייתה נטולת מכשולים. עם קבלת אישור ההקמה, נבחר האדריכל הירושלמי אריה רחמימוב כראש הצוות האקדמי. הוא היה אחראי לגיוס סגל ההוראה הראשוני ובנייה של תוכנית הלימודים. בעקבות חילוקי דעות בין רחמימוב למכללה נפרדו דרכיהם, ועמו עזבו גם חלק מחברי הסגל המקורי. אז, כאמור, נבחר האדריכל נתנאל אלפסי לכהן בראש בית הספר עם חברי סגל חדשים שגייס למהלך. לדבריו של אלפסי תוכנית הלימודים של "נגב" מבוססת בחלקה על התכנים מהתוכנית המקורית, בהם לימודי אקלים ואדריכלות מדברית, עם זאת נערכו שינויים ונוספו דגשים בנושאים טכנולוגיים.
לשנות את מקצוע האדריכלות
אלפסי ופרופ' חדד מספרים שבית הספר החדש נמצא כל העת תחת זכוכית המגדלת של המל"ג, ומלווה על ידי ועדה מקצועית שבודקת אם הוא עומד בדרישות ובסטנדרט שנקבע. בעוד חמש שנים יסיים המחזור הראשון את לימודיו, ואם הכל יתנהל כשורה, המכללה תקבל אישור סופי להענקת התואר. המשמעות היא שכמות האדריכלים שתצא מדי שנה לשוק התכנון והבנייה בישראל צפויה לגדול, ובתקופה שבה מקצוע האדריכלות נחשב קשה ולא בהכרח מתגמל, השאלה המתבקשת היא האם באמת נחוץ עוד בית ספר לארכיטקטורה?
"למרות שמעמד האדריכל נשחק והפך ברוב משקי הבית למקצוע השני, ושמרבית האדריכלים הם פרילנסרים, עדיין 95 אחוז מהאנשים שלומדים אדריכלות מועסקים. אולי לא כולם במשרדי אדריכלים, אבל בהחלט בניהול פרויקטים או במוסדות תכנון עירוניים. בעיקרון, הביקוש לאדריכלים גבוה", מציין אלפסי.
12 צפייה בגלריה
"משונה שעד היום לא היה בית ספר לאדריכלות בדרום". האדריכל נתנאל אלפסי
(צילום: מירב בן לולו )
"אין סיבה להקים עוד בית ספר שיוציא בניינים מבטון, זה נכון, אבל יש סיבה להקים בית ספר שישנה את המקצוע"
בנוסף, מעבר לנתונים היבשים של אחוז האדריכלים הצעירים המועסקים מדי שנה, הוא טוען שמדובר בשאלה עמוקה יותר שנוגעת להתרחבות התחום למחוזות טכנולוגיים ודיגיטליים יותר. "אין סיבה להקים עוד בית ספר שיוציא בניינים מבטון, זה נכון, אבל יש סיבה להקים בית ספר שישנה את המקצוע. היום הרבה חברות טכנולוגיה מתעסקות עם מרחבים ציבוריים בנויים ותנועה, כמו למשל ערים חכמות או רכבים אוטונומיים, ויש יותר מקום לאדריכלים שמתעסקים בנושאים האלו. בבית הספר החדש, אנחנו מבקשים לתת דגש להיבטים טכנולוגיים כדי שסטודנטים שילמדו אדריכלות יוכלו להקים חברות סטארט-אפ ולעבוד בתחומי ההייטק. אני חושב שאדריכלות לא תהיה רק בניינים אלא גם data analysis (ניתוח נתונים, ש"פ) של עיר או פיתוח אפליקציות לחיים טובים יותר במרחב".
טכנולוגיה, מדבר ומשבר האקלים
לצד הקורסים שנדרשים כדי לסיים תואר באדריכלות בישראל, אלפסי מסביר שתוכנית הלימודים של "נגב" מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים. הראשון, כפי שכבר תואר, הוא הקניית ידע ואוריינטציה טכנולוגית בקרב הסטודנטים. במסגרת זו בשנת הלימודים הבאה אמורה לקום בבית הספר מעבדה דיגיטלית בעלות של כמעט שני מיליון שקלים שתכלול זרועות רובוטיות, מדפסות תלת-ממד מסוגים שונים, מכונת CNC, מכונת חיתוך לייזר וסורק תלת-ממד.
הנושא השני שעליו ניתן דגש הוא לימודי קיימות ומשבר האקלים, תוכנית שנבנתה בשיתוף מרכז השל לקיימות והיזם החברתי איתמר ויצמן. במסגרת זו לומדים הסטודנטים על התפקיד שמשחקת האדריכלות במשבר האקלים וכלים להתמודדות עמו. "כאדריכלים אנחנו חלק מהבעיה. 40 אחוז מפליטות הפחמן הן כתוצאה מבנייה. אין אופציה שלא להתעסק בנושא שינוי האקלים כי המצב באמת חמור ויש בהילות שאנחנו צריכים להידרש אליה. זה לא יכול להיות קורס נפרד בשנה שלישית בנושא בנייה ירוקה. כל פעולה שאנחנו עושים צריכה להיבחן אם היא מקיימת או לא. זה אומר שבהרבה מקרים הפתרון האדריכלי הוא לא לבנות וצריך להכיר פרקטיקות אחרות כמו למשל reuse (שימוש מחדש, ש"פ). הרעיון הוא לתת כלים אחרים חוץ מלבנות", אומר אלפסי.
להכיר את הנגב מקרוב
הנושא השלישי שבו מתמקדת התוכנית האקדמית הוא לימודי הסביבה המדברית באופן כללי, וזו של הנגב בפרט, דבר שניכר כבר מהשם שנבחר עבור בית הספר. "כשאמרנו בהתחלה שלבית הספר שלנו יקראו 'נגב' הרבה אנשים חשבו שזה אולי נשמע 'פריפריה' קצת. אנחנו חושבים ההפך – ככל שנהיה מעורבים יותר ושרויים בתוך המקומיות הזאת נהיה יותר מעניינים וייחודיים, וזה הדגש שאנחנו שמים כבר מהתחלה", מסביר אלפסי ומציין שכל הפרויקטים שבית הספר עושה הם באזור זה.
12 צפייה בגלריה
"אקלים קיצוני שצריך לדעת איך להתמודד איתו". סטודנט "נגב" באנדרטת הנגב
(צילום: רביד לוי )
"אני חושב שלייחודיות של לימודי ארכיטקטורה בנגב יש כמה רבדים: קודם כל מדובר במדבר שמאפשר ללמוד על חיים בתנאי קיצון ולהתמודד עם שאלות שבעולם המערבי האירופי ובצפון יידרשו אליהן בעשור הקרוב. אתה כבר נמצא בסביבה עם אקלים קיצוני שצריך לדעת איך להתמודד איתו. בנוסף יש את המורכבות הגיאופוליטית והסוציאלית של יישובים מוכרים ולא מוכרים, עיירות פיתוח, יישובים ניסיוניים וגם מטרופולין מרכזי כמו באר שבע".
במסגרת הזו מקיים בית הספר סיורים בכל מרחב הנגב, מדרום הר חברון ועד אילת, ועורך שיתופי פעולה עם גופים שפועלים באזור כמו אוניברסיטת בן גוריון ומכון ערבה ללימודי סביבה. בנוסף שוקדים בבית הספר על הקמת ארכיון ייעודי לנושא המדבר. "הג'סטה הראשונה לכל פעולה אדריכלית היא הארכיב – המקום שאליו אתה יכול לפנות כדי לקבל מידע. כרגע אחת הבעיות המרכזיות בנגב היא שאין מקום אחד שמרכז את החומרים האלו. אנחנו רוצים לרכז את זה כאן ושהארכיון יהיה פתוח לציבור", אומר אלפסי.
לצד הרצון להכיר את הסביבה, כשנשאל אם בבית הספר מלמדים גם מרצים מהדרום מודה אלפסי ש"לא הרבה אבל יש. כרגע רבע מהמרצים מהדרום אבל השאיפה שיהיו יותר בהמשך. השלב הבא של בית הספר יהיה להכות שורש. אנחנו כן מחפשים ומכירים יותר אבל זה תהליך שלוקח זמן וגם בית הספר צומח. בסוף היינו רוצים שיהיה ממש מסלול ללימודי נגב ומדבר בתוך בית הספר שיהיה מאוד מקומי וייחודי עם אנשים מהאזור".
נוכחות במרכז העיר
נכון להיום, בית הספר החדש ממוקם במבנה מכללת סמי שמעון בשכונה א' בבאר שבע, אך בשנים הבאות מתוכנן לעבור לא רחוק משם, למתחם בן 15 דונם בעיר העתיקה ששימש בעבר כבסיס הצבאי "מחנה ורד". בשטח המדובר מתוכננים מבנים חדשים שישמשו את הפקולטה לעיצוב ואדריכלות, כמו גם מעונות סטודנטים שבהם קומת מסחר. בנוסף לבניינים חדשים מצויים בשטח מבנים עות'מאניים היסטוריים. אלו יעברו תהליך שימור שבסופו יכללו שימושים כמו ספרייה, סדנאות ומעבדות דיגיטליות. התב"ע של השטח תוכננה על ידי משרד "חיים דותן אדריכלים" ולאחר שזו אושרה באחרונה, ממתינה המכללה להקצאת המתחם לידיה.
12 צפייה בגלריה
"יכניס אוכלוסייה צעירה ואיכותית לעיר העתיקה". מחנה ורד לשעבר
(צילום: ארכיון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)
"הקמפוס החדש יכניס אוכלוסייה צעירה ואיכותית לעיר העתיקה. הרעיון היה לבנות קמפוס שיהיה מוקד עירוני וחלק מהמסלול התיירותי של העיר העתיקה. אני חושב שהמעבר למקום החדש ייקח סדר גודל של ארבע שנים. להקים בית ספר לאדריכלות זה דבר יקר. אני מעריך שההשקעות בקמפוס החדש ינועו בין 50 ל-70 מיליון שקלים", אומר פרופ' חדד.
אלפסי מוסיף שלדעתו הנוכחות של המכללה ובית הספר לאדריכלות בפרט באזור מרכזי בבאר שבע עתידה לתרום לחוסן התרבותי של העיר ולחזק את תחושת השייכות למקום. אם באר שבע היוותה בעבר "מגרש המשחקים" של אדריכלים שבאו מבחוץ, אחת ממטרות בית הספר היא להצמיח אדריכלים מבפנים, כאלו שיכירו את הסביבה על בורייה, יישארו בה ויצרו מתוכה.
"עבור הרבה אנשים שאינם אדריכלים, הברוטליזם והאדריכלות האפורה של באר שבע מסמלים הזנחה. הבטון החשוף השאיר את מי שגר בתוכו חשוף לשמש ולעוד בעיות, בעוד אנחנו כאדריכלים רואים בזה כנות ארכיטקטונית, אמת בין חומר וצורה. יש פער בין מי שתכנן למי שגר באדריכלות הזאת, והניסויים האדריכליים האלו היו על חשבון מי שכביכול לא יכול להתנגד"
"עבור הרבה אנשים שאינם אדריכלים, הברוטליזם והאדריכלות האפורה של באר שבע מסמלים הזנחה. הבטון החשוף השאיר את מי שגר בתוכו חשוף לשמש ולעוד בעיות, בעוד אנחנו כאדריכלים רואים בזה כנות ארכיטקטונית, אמת בין חומר וצורה. יש פער בין מי שתכנן למי שגר באדריכלות הזאת, והניסויים האדריכליים האלו היו על חשבון מי שכביכול לא יכול להתנגד. מצד שני בבאר שבע יש סביבה מרחבית מעוררת השראה. אני חושב שברגע שיהיו אדריכלים עם רקע מגוון ורחב שמגיעים מהאזור והאדריכלות לא תבוא רק מבחוץ בלי שאפילו מסבירים את הכוונות, זה יעלה את המודעות לערך הארכיטקטוני של המקום, יגביר את החוסן התרבותי ואת תחושת השייכות של אנשים לעיר שלהם".
12 צפייה בגלריה
קמפוס בעלות של עשרות מיליוני שקלים בעיר העתיקה בבאר שבע
(הדמיה: "חיים דותן אדריכלים" )
בתום הלימודים ממתינות לסטודנטים במחזור הראשון שלוש שנות התמחות, כמו ליתר בוגרי תואר באדריכלות בישראל. גם במקרה הזה, מרבית משרדי האדריכלים שניתן להתמחות בהם ממוקמים באזור המרכז, ואלפסי משתף שהם עושים מאמצים כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה וההתמחות גם באזור הנגב. "זה אתגר סופר-קשה, הרי 85 אחוז מהמשרדים המאמנים נמצאים בתל-אביב. אחרי שאתה מסיים את הלימודים אתה רוצה להתאמן ולקבל הכשרה אז גם בעניין הזה אנחנו צריכים לטפל. אנחנו עושים עכשיו תוכנית התמחות בעיריות ומחפשים משרדים בדרום שאפשר יהיה להתמחות אצלם. חשוב לנו לדאוג שכשהסטודנטים שלנו יגיעו לשנה רביעית וחמישית או כשיסיימו יהיה איפה להתמחות. גם אם יצאו למרכז ויחזרו זה בסדר, אבל עדיין חשוב לייצר את האקו סיסטם הזה. זה לא מספיק להקים בית ספר לאדריכלות".
