זוג הייטקיסטים, שאחד מהם הוא בן הקיבוץ כפר מסריק שבגליל המערבי, ביקשו לבנות את ביתם על מגרש ריק בקיבוץ. בשנים שלפני הבנייה הם התגוררו בבית קיבוץ סטנדרטי, וחלמו על בית אחר, מעוצב ושונה מהמקובל בנוף הקיבוצי. כשהגיע זמנם לבנות, חיפשו השניים אדריכל מהאזור אבל לא מצאו מישהו שהסגנון שלו התאים להם. "בשלב מסוים במהלך החיפוש הם עברו על רשימה של 20 האדריכלים הכי טובים שפורסמה באחד האתרים המובילים, וכך הם הגיעו אליי", מספרת האדריכלית עדי ארונוב.
"כשהבנתי שמדובר בפרויקט בהרחבה בקיבוץ בצפון אמרתי להם בנימוס שזה לא מסוג הפרויקטים שאני נוהגת לקחת, אבל כשהבנתי עד כמה הם נחושים לבנות בית מושקע ובלתי שגרתי – הוקסמתי. בפגישת ההיכרות נוצר בינינו קשר חזק מאוד ומשם יצאנו לדרך. בשיחה הבאה הם הודיעו לי שעליי לעבור ועדה של הקיבוץ, דבר שדי הרתיע אותי, אבל החיבור שנוצר והחיבה שלי לאתגרים מקצועיים שכנעו אותי להסתער על הפרויקט", מספרת ארונוב.
התהליך, היא מספרת, היה רצוף בוועדות ובהמתנה לאישורים המיוחלים. "הוועדה בחנה את התקציב ואת התוכניות וגם אחריה נאלצתי להמשיך לקבל אישורים מהקיבוץ לכל שלב בבנייה, עד לרמה של בחירת החומרים. בגלל כל התהליך – ארכה הבנייה ארבע שנים", היא מוסיפה.
שתי כניסות – משפחתית ולאורחים
דלת הכניסה לבית קבועה בחזית הקדמית שלו, שפונה מזרחה לכיוון שכונה ותיקה של הקיבוץ. החזית הזאת אטומה, צבועה בגוונים של בז' ואפור ועם מסגרת לבנה בולטת. כשנכנסים ממנה מגיעים למסדרון ארוך מחופה עץ בהיר שממשיך עד למטבח ובו דלת נסתרת המובילה לחדר ההורים ולקוביית נגרות מלבנית שמסתירה את חדר הילדים. כל אלה נועדו להוביל את האורחים ישירות מהכניסה לחלל הציבורי, בלי הסחות בדרך.
"בקיבוץ יש מגבלה מבחינת הגדרת שטח הגינה, ובני הזוג רצו לייצר חלקת טבע קטנה משלהם, ולכן החלטנו להכניס אותה לתוך הבית"
בני המשפחה נוהגים להיכנס לבית דווקא דרך החזית המערבית של הבית, שעשויה מוויטרינות גדולות שפונות לנוף הגלילי. כאן הם מחנים את האופניים ואת הרכב ומכאן הם נכנסים ישר לסלון ולמטבח.
בקצה המסדרון, צמוד לגרם המדרגות המטפס לקומה העליונה, נמצא פטיו קטן וירוק. "בקיבוץ יש מגבלה מבחינת הגדרת שטח הגינה, ובני הזוג רצו לייצר חלקת טבע קטנה משלהם, ולכן החלטנו להכניס אותה לתוך הבית", מספרת ארונוב. ממול לפטיו מסתיים קיר העץ של המסדרון בחיבור לארונות המטבח, שחופו בלוחות נירוסטה בגוון שמפניה. בין קיר העץ לבין ארונות המטבח מחברים רעיונית מדפים פתוחים בצורת קוביות לבנות מבריקות שמשמשות לאחסון ושוברות את המסה האטומה.
האי במטבח מחופה בשיש אפור בהיר עם גידים ומעליו מרחף גוף תאורה אובאלי קליל. שני קירות המטבח שגובלים בחלקו החיצוני של הבית עשויים מוויטרינות גדולות עם פרופיל כהה, שדרכם נשקפות המדשאות של הקיבוץ. הוויטרינות הענקיות נמצאות גם בקירות הסלון, ויחד עם התקרה הגבוהה, שמגיעה בשיאה עד לארבעה וחצי מטרים, הן יוצרות תחושה מרווחת במיוחד.
הקיר היחיד בסלון הוא זה שעליו תלויה הטלוויזיה, והוא חופה אריחים בהירים עם נימים עדינים. הטלוויזיה נתלתה במרכז הקיר, בתוך מסגרת שחורה שבתוכה הותקן אריח מדוקק ענק במראה טרצו שמזכיר אבנים קטנות ויוצר אלמנט מעניין בסלון. לצד הטלוויזיה נתלו מדפים מינימליסטיים ובתחתית הקיר שידת מגירות מעץ בהיר מחורץ. הריהוט כולל ספת ר' מרופדת קטיפה בצבע כחול כהה, כורסה זוגית בצבע ורוד עתיק וזוג שולחנות מרובעים כהים שהצר מביניהם ניצב מעל לרחב יותר.
הפטיו אלמנט מחבר
בקומת הכניסה נמצאים כאמור גם חדר ילדים אחד ושירותי האורחים – אלה סמוכים לחדר וכוללים מקלחון, כך שיוכלו לשרת בעתיד את הבן הבכור כשיגדל, ולשמש עבורו כחדר רחצה פרטי. החלון כאן נפתח לפטיו המוריק, והאריחים המבריקים נועדו לשקף ולהגדיל את התאורה הטבעית בחלל. שני חדרי ילדים נוספים, של הילדים הקטנים יותר, נמצאים בקומה העליונה, שאליה מגיעים דרך גרם מדרגות מפלדה שעבורו יצרה ארונוב מדרכים צפים מעץ שיוצרים מראה קליל ועדין.
החדר האחרון בקומת הקרקע הוא זה של ההורים, שבו רצפת פרקט חמימה למראה. הכניסה לחדר חופתה עץ ומסתירה בתוכה דלת כיס לחדר הרחצה של בני הזוג, שממשיך את הקו העיצובי של הבית. בדומה לגופי התאורה במטבח ובחדר השינה, הברזים וראש הגשם שנבחרו לחדר זה גם הם מוזהבים ומשמשים כמעין תכשיטים קטנים שמעטרים את החלל.
בחדר השינה של בני הזוג יש שני ארונות – לאחד, בקיר שלצד המיטה, מראה סטנדרטי, ולשני, בקיר שמולה, מראה ייחודי של חיפוי קיר המורכב מקוביות בהירות שמגיעות למרחקים שונים מהקיר.
לצד המיטה המרופדת חלון בצורת ר' ייחודית שמוסתר מאחורי וילון קפלים שמאפשר פרטיות, ומעליה תלויים מהתקרה שלושה גופי תאורה. שניים מהם נתלו בצידי המיטה כתאורת לילה, והם בעלי צורה מינימליסטית דומה, אך צבועים האחד בזהב והשני בשחור, ואילו לגוף התאורה השלישי, השמש להארת החלל כולו, צורה של משושה בעל זוויות רכות וצבעו זהב. שפע של כריות רכות, זוג הדפסים של פרחים ושידות צד מעוגלות וקלילות משלימים את המראה החמים של חדר השינה של בני הזוג.
בקומה העליונה של הבית נמצאים כאמור חדריהם של שני ילדים נוספים, חדר רחצה וכן שתי מרפסות פתוחות. הפטיו מטפס אף הוא עם גרם המדרגות ומחבר אנכית את שתי הקומות של הבית בעזרת הגינה הפנימית הירוקה.
