"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא', ד'). כולנו מכירים את סיפורו של מגדל בבל. חבורת בני אדם מתאגדת במקום אחד למען משימה משותפת – בניית מגדל עצום שתחתיתו בארץ וראשו בשמיים. בחקר האנתרופולוגיה נהוג להשתמש במינוח "אקסיס מונדי", או "ציר עולם" בעברית, כדי להגדיר את הנקודה הראשית שכל חברה אנושית מציבה במרחב שלה, וסביבה היא מארגנת את מערכת המושגים שלה. "ציר עולם" המוכר באזורנו הוא אבן השתייה, סלע ענק שנמצא בלב הר הבית שקיבל את שמו מהמיתוס היהודי שגורס שזהו הסלע "ממנו הושתת העולם".
בחברה העכשווית ההיפר קפיטליסטית שבה אנו חיים, נראה שגורד השחקים ממלא את הפונקציה של "ציר העולם". בניגוד לתפישה הקדומה שראתה את המונח בצורה מטאפורית, בתקופה העכשווית אותם "צירי עולם" קורמים עור וגידים אל מול עינינו. כל עיר שרואה את עצמה כ"עיר עולם" מתארגנת סביב גורד שחקים שמנסה לעקוף את השיא שהושג ב"עיר עולם" שכנה. בתחרות סמויה זו, תזכה העיר שבה ימוקם ציר העולם הגבוה ביותר והיא תוכתר כ"מרכז העולם" לזמן מה, לפחות עד שהשיא ישבר בעיר אחרת.
בשלושת העשורים האחרונים קיימת בעולם התפוצצות בנייה של גורדי שחקים. באמצע שנות ה-90 ענו על הקריטריון לגורד שחקים – שנקבע על פי המועצה לבניינים גבוהים כמבנה בן 70 קומות לפחות – שלושה מבנים בלבד. מאז ועד היום נבנו למעלה מ-170 גורדי שחקים ברחבי העולם, ורבים ממתינים לאישורים כדי להיבנות. בממוצע, בכל שנה מושלמים ברחבי העולם 12 גורדי שחקים.
לחלום גבוה, מאוד
בספר החדש "סופר גבוה" (Supertall) שפורסם לאחרונה, סוקר האדריכל ההולנדי סטפן אל את ההיסטוריה של גורדי השחקים מתחילת התקופה המודרנית ועד להתפוצצות העכשווית שבה אנו חוזים כיום. הוא נועץ את ראשית המחשבה על גורדי השחקים בסקיצות של האדריכל האמריקני הנודע פרנק לויד רייט, שבשנת 1956, בעודו בן 85, הציג לעולם סקיצה לגורד השחקים העתידני, "האלינוי", שגובהו מייל אחד (1.6 קילומטר).
8 צפייה בגלריה
מימין: הדמיית מגדל "האלינוי" של פרנק לויד רייט. משמאל: סקיצה שיצר לויד רייט
(הדמיה: Milkomède, שרטוט: lynceans.org)
רייט לא רק צייר סקיצות, אלא גם החל לעבוד עם מהנדסים כדי להפוך את החזון למציאות, אך לא הצליח לממש את חזונו בימי חייו. מבחינה טכנית, בניית מגדל שגובהו מייל לא הייתה אפשרית. גם כיום עוד לא נבנה מגדל שכזה – הבניין הגבוה ביותר בעולם כיום הוא הבורג' חליפה שבדובאי שמתנשא לגובה של 829 מטרים, רק קצת יותר מחצי מייל.
אל מציג בספרו את ההיסטוריה של גורד השחקים המודרני בשני אפיקים מקבילים – הטכני והחברתי. בפן הטכני הוא סוקר את האתגרים שאדריכלים ומהנדסים ביקשו להתגבר עליהם לאורך השנים, בהם התפתחותו של החומר הנפוץ ביותר כיום לבנייה – בטון. הוא מסביר שבתקופת חייו של רייט, יכולת העמידות של בטון הייתה נמוכה פי תשע לעומת היום. תערובת הבטון כיום מצליחה לשאת 4.6 טון לסנטימטר רבוע, כשבעבר סנטימטר רבוע יכול היה לשאת רק חצי טון.
אתגר נוסף שעמד בפני אדריכלים ומהנדסים, ומנע מגורדי השחקים הגבוהים לקום, הוא המעליות. בתקופתו של רייט, מהירות המעלית לא אפשרה תפקוד תקין של בניין רב קומות עם משתמשים רבים, שלא לדבר על מצבי החירום שיכולים להתרחש. לצורך השוואה, מהירות המעליות במגדל האמפייר סטייט שבניו יורק לא עלתה על 20 קמ"ש, וכיום מעליות בגורדי שחקים מגיעות למהירות של 75 קמ"ש. במקביל עובדים על הפיתוח של הדור הבא של מעליות מגנטיות שיעבדו בחיכוך נמוך ויאפשרו מהירות גבוהה יותר.
עוד בגזרה הטכנית, מרחיב אל על נושא הרוחות החזקות שמכות בבניינים לכל אורכם. הרוחות החזקות דורשות לעצב את הבניין בצורה אווירודינמית, כך שהשפעתן תהיה כמה שיותר קטנה. כדי שרוחות חזקות לא ישפיעו על יציבות הבניין, יש לתכנן חזית אטומה ללא אפשרות לפתיחת חלונות, מה שבעבר, לפני עידן מערכות המיזוג, לא התאפשר. אל טוען שכניסת מערכות מיזוג האוויר השפיעה באופן דרמטי על עולם האדריכלות, ומסביר כי כיום תכנון המבנים סובב סביב מערכות אלה. למעשה, במגדלים רבים קומות שלמות מוקדשות רק למערכות הבניין. בבורג' חליפה שבדובאי לדוגמה, מערכות המיזוג תופסות שבע קומות.
מגדלים של כסף
בהקשר החברתי מתייחס המחבר ליכולת ההכלה ובעיקר לדחייה של גורדי השחקים בידי האנושות. בהכללה גסה, באסיה גורדי השחקים נתקלים פחות בחסמים של פקידים ופעילים חברתיים, שמתנגדים להכנסה של מפלצות פלדה ובטון למרכזי ערים צפופים. באירופה המצב שונה – הערים האירופאיות מתאפיינות בבנייה עירונית מרקמית שדוחה באופן טבעי סטרוקטורות ענק.
אחד ממקרי הבוחן לכך היא העיר לונדון, שעד לשנות ה-90 הייתה נקייה מגורדי שחקים לגמרי. בסוף המאה ה-18 הוגבלה הבנייה לגובה בלונדון מסיבות של בטיחות אש, ובשנת 1938 התפרסמו תקנות חדשות שקבעו שמונה "מסדרונות נוף" שנועדו להגן על התצפית מנקודות שונות בעיר אל האייקון המרכזי – כנסיית סנט פול. כל בניין שהפריע למסדרונות הנוף נדרש לאישור מיוחד. הבניין ששינה את כללי המשחק הוא בניין סוויס רה (המוכר בשם "גרקין") של האדריכל נורמן פוסטר, שקם ב-2003 וסלל את הדרך לעוד 15 גורדי שחקים שבנייתם התעכבה, בהם מגדל השארד שמתנשא לגובה של 310 מטרים.
את המגמה הזו ניתן לראות גם בישראל, ואת ראשיתה ניתן לנעוץ בסיפורו של הבניין הגבוה הראשון, מגדל שלום מאיר שבתל אביב שקם ב-1965. הבניין קם על הקרקע שעליה עמד בניין גימנסיה הרצליה, בית הספר העברי הוותיק של תל אביב הצעירה ואחד מהמבנים היפים שנבנו בשטחה. בספרו "האמריקניזציה של תל אביב", מראה האדריכל ד"ר יוסי קליין כיצד מוקמה הגימנסיה בלב לבה של העיר, כדי שכל צירי התנועה יובילו אליה וכדי לסמנה כמקום שאליו נשואות העיניים. כאשר תל אביב התרחבה, בית הספר חסם את הגדילה של העיר מכיוון שהיה ממוקם במרכז של רחוב הרצל ולא איפשר תנועה דרכו. מגדל שלום נבנה כך שהרחוב עובר מתחת לבניין וכך הוא לא חוסם את התנועה. בניית מגדל שלום גררה ביקורת חברתית רבה, בגלל ערכו ההיסטורי והערכי של מבנה הגימנסיה, שנהרס ופינה את מקומו לבניין שכל ייעודו הוא כלכלי.
סיפורם של גיבורי ספרו של אל - האדריכלים והמהנדסים שבמאמצים כבירים נלחמו בכוחות הכבידה וברוחות השמיים - יכול להסתיר את העובדה הפשוטה שעומדת מאחורי הצמיחה של גורדי השחקים. והכוונה היא לכסף, כמובן. צמחיתם של עוד ועוד מגדלי ענק ברחבי העולם היא הצטברות עצומה של הון שעשה טרנספורמציה לחומר. מהלך זה מתאפשר דווקא בעשורים האחרונים, שבהם אי השוויון הכלכלי בעולם הולך וגדל. הון פרטי "פנוי" בקנה מידה שלא היה קיים בעבר נמצא בידיים מעטות שמחפשות היכן להשקיע אותו. כך, נכון לומר שציר העולם, ה"אקסיס מונדי" של החברה העכשווית הוא הון.
גורדי שחקים הם אייקון להתפעל ממנו, אך לרוב יוצרים בעיות רבות בסביבה שבה הם קמים. קנה המידה העצום שלהם פוגע ברקמה העירונית וגורם לדחיקה של מעמדות נמוכים החוצה
גורדי שחקים הם אייקון להתפעל ממנו, אך לרוב יוצרים בעיות רבות בסביבה שבה הם קמים. קנה המידה העצום שלהם פוגע ברקמה העירונית וגורם לדחיקה של מעמדות נמוכים החוצה. רבים מגורדי השחקים שמשמשים למגורים נותרים ריקים רוב ימות השנה, ויוצרים אזורי רפאים ריקים מאדם שיוצרים פגיעה נוספת בעיר. בנוסף, בניית מגדלי הענק כרוכה בזיהום אוויר חריג גם במונחים של ענף הבנייה, שידוע כאחד מענפי התעשייה המזהמים ביותר. ואל נא נשכח את מחיר אחזקתם של גורדי החשקים, ששטח הפנים העמוק שלהם דורש מיזוג ותאורה מלאכותיים שזוללים כמות בלתי נתפשת של אנרגיה.
