כשמעצבת הפנים חגית חסון מבת ים בחרה לפרוש מהתפקיד האינטנסיבי שעבדה בו, היא החליטה לעבור מדירתה הגדולה לדירה קטנה יותר. לקראת המעבר, היא הציבה לעצמה שני תנאים. האחד - להישאר קרוב לים, השני – לעצב את הדירה כך שכל החפצים שהיא אוהבת יוכלו לעבור איתה בלי שתיווצר תחושה של כוך צפוף. התוצאה: דירה בפארק הים בבת ים, עם פתרונות יצירתיים ודינמיים שמעניקים לה תחושה של מרחב אף על פי שמדובר בדירת 80 מ"ר בלבד.
"החלום שלי היה לגור ממש מול הים", היא אומרת. "היום אני במרחק של חמש דקות הליכה מהחוף. אני יורדת לים כמעט כל יום וזה כיף אדיר". האתגר הגדול בתכנון היה להצליח להכניס לדירה החדשה את כל מה שהיא רצתה עבורה, עבור בנה הצעיר ועבור נכדיה מבנה הבכור שמגיעים לבקר הרבה. "אני לא סטודנטית צעירה עם ארבע צלחות", היא אומרת. "אני בן אדם עם חיים וזיכרונות, אני אוהבת כלים וחפצים יפים ובמשך השנים צברתי לא מעט מהם. יש לי ילד בן שמונה ויש לי ילד בן 31 ושלושה נכדים שבאים לישון אצלי לפחות פעם בשבוע. אני אוהבת לארח ולעתים קרובות מתארחים אצלי כ־20 אנשים. אני גם אוהבת ליצור והיה לי חשוב למקם בבית פינת יצירה עם כל החומרים שאני אוהבת להתעסק איתם. כל הדרישות האלה היו צריכות להיכנס בכ־80 מ"ר. יש בדירה חדר הורים, חדר לבן שלי וסלון שהופך לחדר אירוח לנכדים. בעצם רציתי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, וזה היה האתגר שלי".
אי תמורת פינת אוכל
המוטו שהנחה את חסון במהלך התכנון היה "לא לוותר על כלום". היא לא שברה קירות ולא שינתה את מבנה דירת הקבלן שרכשה, אבל דאגה לפזר בכל קיר כמעט נקודות חשמל, כדי לאפשר לעצמה מודולריות ושינוי, כך שיהיה אפשר לנצל את כל החללים. בכניסה, או כפי שחסון מגדירה זאת "הפתיח של הסיפור", עומדת קונסולה עשויה מעץ ממוחזר שמקורו בסירות ישנות ועליה פריטי עיצוב קטנים שהיא אוהבת: תמונה ישנה מאוד שעוברת במשפחה וגוף תאורה רטרו.
הצבע השולט בחלל המרכזי הוא ירוק על גווניו השונים, החל בארונות המטבח ועד לספה ולווילון. לדברי המעצבת־דיירת, ירוק הוא צבע שמכניס את החוץ פנימה ולכן הוא כל כך משמעותי בדירה קטנה. הוא מייצר אוויר ומרחב רק מעצם נוכחותו. "הרגע שבו השמש של הבוקר פוגשת את הירוק של ארון המטבח - הוא הרגע היפה ביותר", היא אומרת.
"מבנה הדירה היה כזה שהטלוויזיה הייתה מתוכננת לעמוד על גבי הקיר הרחב בסלון והספה - בצד הוויטרינה", היא אומרת. "לא אהבתי את התכנון המקורי והחלטתי להפוך צדדים. נשאר לי קיר ברחוב 90 ס"מ בשביל מסגרת לטלוויזיה ובשביל ספרייה שתכיל את הספרים הרבים שלי ודברים קטנים ויפים שאני אוהבת להניח על המדפים". כדי לאחסן את הספרים והחפצים, חסון הזמינה ספרייה מותאמת מנגר אומן, שגם הטלוויזיה משולבת בה.
במהלך התכנון היא לא מיהרה לרכוש ריהוט ובחרה בקפידה בפריטים שלא תופסים מקום רב ומאפשרים לה שימוש מודולרי. "קודם כול הנחתי את האבנים הגדולות", היא אומרת. "ידעתי למשל שאני לא מוותרת על אי במטבח. אני אוהבת לבשל ולאפות וצריכה משטח נוח שעליו אני פותחת בצק ורוקמת את כל החלומות שלי, כזה שיאפשר גם לילדים לעזור. אני גם אוהבת לשתות קפה ולעבוד על האי. מהמקום הגבוה הזה אני מרגישה שאני צופה על כל הבית. האי הזה לא השאיר מקום לפינת אוכל, והפתרון שמצאתי הוא שולחן קונסולה בגודל 45 ס"מ על 110 ס"מ שנפתח עד לגודל של שלושה מטרים בעת הצורך. מתחת לשולחן יש ספסל באורך 80 ס"מ, שגם הוא נפתח בשעת הצורך לאורך של שלושה מטרים. הפתרון הפשוט הזה לא תופס הרבה מקום ביומיום, ועדיין מאפשר לי לארח בנוחות". המטבח ירוק עם נגיעות זהב ומעל האי תלויים גופי תאורה צבעוניים שכמו מרחפים בחלל.
בין הסלון למטבח, ממש בצמוד לאי, נמצא ארון היצירה של חסון, שבו היא מאחסנת מכונת תפירה, חוטים, ניירות ועוד חומרי גלם. כדי לא ליצור מראה כבד, היא בחרה לוקר מתכת בצבע תכלת עם ויטרינה שקופה. "כך אני יכולה להסתכל מהאי על העושר היצירתי הזה ולקבל השראה", היא אומרת.
אבן גדולה נוספת, כהגדרתה, הייתה מיטת האירוח של הנכדים בסלון. חסון ידעה שהיא לא תוכל לייעד לנכדים או לאורחים אחרים חדר נפרד ושהם יצטרכו לישון בסלון, אבל היה לה חשוב שבזמן האירוח הסלון לא ייראה כמו מחסן. "ידעתי גם שאני רוצה שיהיה להם נעים, שהם לא יצטרכו לישון על איזו מיטה מתקפלת לא נוחה", היא אומרת. גם כאן היא לא ויתרה עד שמצאה ספה שענתה בדיוק על צרכיה. "מצאתי ספה נפתחת מקסימה בדיוק בטעם שלי, בסגנון וינטג' מבד בוקלה, עם מזרן נוח מאוד", היא מסבירה.
חסון בחרה לוותר על שולחן הסלון המסורתי וכך הרוויחה מרחב נוסף. "שולחן סלון הוא משהו שלא תמיד משתמשים בו ביומיום. כשיש בית גדול זה מצוין, אבל בחללים קטנים שולחן כזה סתם תופס מקום. שמתי סימן שאלה על ההנחה המקובלת שבסלון צריך להיות שולחן מול הספה, והחלטתי לוותר עליו. במקומו הנחתי שני שולחנות קטנים לצידי הספה, שלא חוסמים את כל החלל ושאפשר להשתמש בהם לפי הצורך", מסבירה חסון. הסלון מאופיין בגוני אפור בהירים לצד נגיעות תכלת וירקרק שהופכים את האזור המרכזי, יחד עם המטבח, להרמוני, בהיר ונעים.
טאבון, גריל ומעשנה במרפסת הקטנה
גם לחלום הגינה הגדולה עם הטאבון והמעשנה היא מצאה פתרון, אך בקנה מידה קטן. היא קנתה מנגל למרפסת ששטחה 11 מ"ר, ואז מצאה טאבון קטן שנכנס לתוך המנגל וגם מעשנה קטנה שמצטרפת לשניהם באופן מודולרי. הטאבון והמעשנה מאוחסנים מתחת למנגל ולא תופסים מקום כשאין בהם שימוש. "חברים שלי צחקו עליי שהכנסתי צעצועים הביתה, אבל כמעט כל יום אני מוציאה פיצות מהטאבון שלי", היא אומרת.
עוד במרפסת ניצבת אדנית גדולה עם פרחים וצמחי תבלין, שמשתלבים בצבע הירוק ששולט בפנים הבית ומעניקים לו תחושה של אור וטבע.
וינטג' ואל־זמניות בחדרים
בשני חדרי השינה בדירה השקיעה חסון בעיצוב מפנק לה ולבנה, וכך גם בשירותי האורחים. "שירותי האורחים ממוקמים, בשל אילוץ, ממש בכניסה לבית", היא אומרת, "לכן החלטתי שהם יהיו וואו. בחרתי קרמיקה ואסלה בגוני חום עם נגיעות זהב שעוברות כחוט מקשר בין כל חלקי הבית. אפשר למצוא אותן בידיות המטבח, באקססוריז ובגופי התאורה. בשירותי האורחים יש גוף תאורה שנותן זריקת אור על הקרמיקה ובכך יוצר תחושה של מרחב, יוקרה ופינוק. בחדר הרחצה המרכזי שילבתי שוב בין נגיעות זהב בברזים, במקלחון ובמסגרת הראי ובין אהבתי הגדולה לרטרו באמצעות ריצוף מצויר, ארון רחצה מעוטר וגוף תאורה עם מראה של פעם. רציתי להיכנס ולהרגיש שחדר הרחצה הפרטי שלי נלקח ישירות מטירה ישנה".
15 צפייה בגלריה
חדר השינה של המעצבת-דיירת. לצד המיטה תלויות יצירות נוסטלגיות משפחתיות
(צילום: מירב פלברג)
לחדר השינה בחרה חסון בצבעים שקטים עם נגיעות רטרו בדמות טפט קלאסי, גופי תאורה תלויים משני צידי המיטה ונגיעות וינטג' על הקירות בדמות תמונות שאמא שלה ציירה ורקמה. גם חדר השינה שאינו גדול הציב עבורה אתגר תכנוני. "היה לי ברור שארצה טלוויזיה מול המיטה שתשתלב באופן אסתטי עם קו העיצוב של החדר. הפתרון היה בדמות טלוויזיה שמובנית בתוך אחת מדלתות הארון. היא לא מייצרת עומס כלשהו ורק כשמדליקים אותה, מבחינים שהיא קיימת", היא מסבירה.
את חדר הילדים תכננה חסון מתוך ראייה לעתיד, כך שיתאים לבן גם כשיתבגר. יש בו פינת כתיבה מעוצבת שמורכבת מרהיטי עץ, בשילוב חיפוי קיר פולימרי של סרגלים בצבע עץ ומדפים תואמים, מנורת לילה ושעון שעשויים בעבודת יד מבטון ועץ, וגם סל ביתי למשחק.
