פרופסור דן איתן, מוותיקי האדריכלים בארץ וחתן פרס ישראל, הלך לעולמו ברביעי האחרון, בגיל 91. בין עבודותיו הבולטות ניתן למנות את מוזיאון תל אביב לאמנות, בניין "מקסיקו" באוניברסיטת תל אביב ואת מבנה הכור בדימונה. מבנים אלה קיבלו חשיפה ופרסום בינלאומיים והפכו לאייקונים תרבותיים ואדריכליים בישראל – כולם תוכננו לפני שלאיתן מלאו 40.
את דרכו המקצועית החל איתן, יליד קיבוץ עין שמר, בלימודי פיסול בתל אביב, בסטודיו לפיסול שלימים הפך למכון אבני. את לימודי האדריכלות שלו בטכניון סיים בהצטיינות ב-1954. בתקופת הלימודים ובשנתיים שלאחר מכן הספיק איתן להתמחות אצל שניים מהאדריכלים שגיבשו את האדריכלות המודרנית בישראל שגם השפיעו רבות על עבודתו – זאב רכטר, שנחשב לאבי הסגנון הבינלאומי בישראל, ודב כרמי, שבין היתר תכנן את משכן הכנסת.
בשנת 1959, לאחר שעבד כעצמאי במשך שלוש שנים, חבר איתן לאדריכל יצחק ישר ויחד איתו הקים את משרד "דן איתן – יצחק ישר אדריכלים". פרי השותפות הזו היה מוזיאון תל אביב לאמנות, שכאמור סלל את הדרך לפרסום רב. החל משנת 1978 ועד 2010, איתן עבד לצד האדריכל ערי גושן, שהוביל לצמיחת הפרויקטים בתכנונו לגובה. בין המבנים בתכנונם ניתן לציין את "מגדל העיר" בירושלים, את "המגדל" ברחוב דניאל פריש בתל אביב ואת מגדל "נצבא" ברחוב המסגר שבתל אביב.
איתן קיבל פרסים והכרה רבה בשנים אלו. נוסף על הכרזתו כחתן פרס ישראל בשנת 2019, הוא קיבל יחד עם יצחק ישר את פרס רכטר על תכנון מוזיאון תל אביב ואת פרס רוקח על תכנון בניין "מקסיקו" באוניברסיטת תל אביב. נוסף על עבודות התכנון, איתן גם לימוד בטכניון החל בשנות ה-60 והשתתף בוועדת ההיגוי שגובשה עבור הקמת בית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי באוניברסיטת תל אביב.
אדריכלות מעודדת תנועה
לצד פרויקטים כמו המטה הארצי של משטרת ישראל ושכונת הניצחון בדימונה, שהפכו אותו למזוהה כל כך עם הממסד הישראלי, ב-70 השנים בהן עסק באדריכלות איתן יצר ותכנן מגוון פרויקטים רחב שנותר ברובו עלום. גוף העבודות של איתן התעצב והתעדכן בהתאם לרוח הזמן ולשותפויות המקצועיות שבהן בחר לקחת חלק. ולמעשה, הפרויקטים שלא זכו לפגוש את אור הזרקורים, שעליהם עבד בשנים האחרונות, מציגים צד לא פחות חשוב של האדריכל המזוהה כל כך עם הבטון החשוף, שבו ברורה טביעת האצבע הייחודית שלו.
לאורך כל שיתופי הפעולה שלקח בהם חלק, סוגי הפרויקטים השונים שתכנן איתן לא איבדו מהאסתטיקה המודרנית שרווחה בשנות לימודיו ובלטה במשרדים שבהם עבד. בכל המבנים מערכת התנועה מקבלת מקום מרכזי ומחוללת את המשך התכנון. כך למשל, הדגשת מערכת התנועה במוזיאון תל אביב לאמנות, שמתחילה בחלל המרכזי ונעה סביבו ודרך הגלריות בצורניות שהפכה גם לסמלו של המוזיאון, ניכרת גם במבואה הגבוהה של בניין "מקסיקו" וגם בפרויקטים האחרונים שתכנן.
כך, בשנת 2010 הוביל איתן את שיפוץ מוזיאון תל אביב, 40 שנה אחרי שתכנן אותו. "מוזיאון תל אביב היה ה-'היילייט' בין עבודותיו. כשהוא הגיע לתכנן את שיפוץ החלל הוא קלט אותו מיד, ובכמה רגעים וקווים בודדים ששרטט על דף הנייר, הוא הצליח לארגן אותו ולייצר בו חוויה של מרחב עבודה מאוד נעים", מתאר האדריכל פרופסור ערן נוימן, שמנהל את ארכיון עזריאלי לאדריכלות במוזיאון תל אביב. השיפוץ כלל את תכנון החלל ששימש כספרייה לפני העברתה לאגף החדש של המוזיאון בתכנונו של פרסטון סקוט כהן. גם כאן, איתן השתמש במערכות התנועה כדי שיחלקו את החלל. המעבר המוביל אל דלת הכניסה לארכיון מחלק את המקום לשניים כאשר מימין משרדיהם של נוימן ועובדי הארכיון ומשמאל הגלריה הפתוחה שתאפשר את אוצרות התערוכות המתחלפות בה.
בטון ממסדי פוגש בנייה ירוקה
שנת 2010 הייתה גם השנה שבה איתן הצטרף כשותף בכיר במשרדה של זוגתו, האדריכלית רות להב, מחלוצות התכנון האקלימי והבנייה הירוקה בישראל. יחד הם הקימו את השותפות "אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים", שהפגישה את האדריכלות המונומנטלית והברוטליסטית של איתן עם האדריכלות הירוקה של להב. להב למדה גם היא בטכניון, והספיקה לתכנן עד להקמת השותפות מגוון פרויקטים יחד עם מי שהיה שותפה עד אז, האדריכל האנגלי טוני ריג. בין הפרויקטים שבנו ניתן למנות את בית הספר "אילן רמון" וגני הילדים "הר חומה", שניהם בירושלים, ואת קריית הממשלה בבאר שבע, שעליה גם זכו בפרס עזריאלי לתכנון אורבני.
18 צפייה בגלריה
הבטון הפך לזכוכית: בניין נצבא של דן איתן וערי גושן
(צילום באדיבות אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
"בניגוד לאדריכלים בני דורו, צבי הקר ורם כרמי, איתן לא חיפש לעשות ניסויים. הוא יצר אדריכלות מאוד אחראית, והשותפות עם רות הביאה למיזוג בין שתי הגישות"
לאורך השנים, הפך הבטון החשוף של שנות ה-50 ביצירותיו של איתן למגדלים מחופי זכוכית בשנות ה-70, ומאז 2010 נראה כי הפרויקטים בתכנונו של איתן הפכו צנועים עוד יותר, כשחשיבותו של היחס של המבנה לסביבה ולאנשים שהולכים או שוהים בו גבר. "בניגוד לאדריכלים בני דורו, צבי הקר ורם כרמי, איתן לא חיפש לעשות ניסויים", אומר נוימן. "הוא יצר אדריכלות מאוד אחראית, והשותפות עם רות הביאה למיזוג בין שתי הגישות".
צפו: ביקור בביתם של דן איתן ז"ל וזוגתו רות להב. כתבתו של מיכאל יעקובסון ל-Xnet
מיכאל יעקובסון מבקר בביתם של דן איתן וזוגתו
(כתב: מיכאל יעקובסון ל-Xnet. צילום: ירון שרון)
תוספת הבנייה משנת 2010 לבניין הפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים שבירושלים שתכנן איתן בשנות ה-60, מדגימה את המשך התפתחותה של עבודתו של איתן ואת התוצאה של השותפות עם להב. מעל לקומות האבן האטומות יחסית, בהן החלונות נטמעים בנסיגה פנימה ומשפיעים על צורתו של המבנה המרובע, מופיעה קומה פתוחה לחלוטין, עטופה בקירות זכוכית שמעליהם הצללה שמאפיינת את חזונה של להב להתחשבות האקלימית במדינה החמה.
18 צפייה בגלריה
דן איתן במרפסת של פרויקט מדעי החברה באוניברסיטה העברית
(צילום באדיבות אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
18 צפייה בגלריה
תוספת קומה בפקולטה למדעי החברה של האוניבסריטה העברית. מבט מבחוץ
(צילום באדיבות אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
18 צפייה בגלריה
מבט מבפנים: תוספת הקומה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית
(צילום באדיבות אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
"זה אחד מהפרויקטים האחרונים שעבדנו עליהם יחד", אומרת ל-ynet האדריכלית נטע שקד קלינה, בכירה במשרד "אלר/ארכ". "איתן טיפס על הגגות הטכניים של המבנה כאילו לא חלפו 50 שנים מאז שתכנן את המבנה המקורי", היא נזכרת ומתארת כיצד סיירו במקום בכדי להתמודד עם האתגר של הוספת שטחים לאוניברסיטה במסגרת הצורניות המצולעת והייחודית של המבנה.
גשר עץ באופקים, שכונות בירוחם וטובא זנגרייה
את שילוב הזכוכית והמתכת במבנה מחופה אבן ניתן לראות גם במבנה בית כנסת משנת 2017, שתכנן איתן בדרום מערבה של העיר חריש, חלק מחמישה בתי כנסת שתוכננו בידי משרד האדריכלים "אלר/ארכ" ברחבי העיר. חיפוי אלומיניום בפינה הדרומית של המבנה מסמל את מיקום ארון הקודש, שמואר באמצעות אור השמש שנכנס דרך החריצים בצורת משולשים ואלכסונים. כך, חיפוי החזית מתפקד כמעין משרבייה בצורניות המבוססת על פירוק של צורת מגן דוד. מנגד, בפינה הצפונית, תוכננה הכניסה למבנה ומסומנת בקיר אבן שנראה כאילו הוחסר מצורה המרובעת של המבנה והורחק מעט. הקיר והמבואה שמאחוריו מכוונים את הבאים למקום אל אולם התפילה בקומת הקרקע, או למדרגות המובילות לעזרת הנשים שצופה אליו מהקומה העליונה.
18 צפייה בגלריה
בית הכנסת בחריש הוא אחד מהפרויקטים האחרונים של איתן
(צילום: אלי איתן, באדיבות אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
פרויקט מרשים נוסף שעליו עבד איתן בחודשים האחרונים ועוד נמצא בתהליך תכנון, הוא גשר הולכי רגל בעיר אופקים שיעבור מעל נחל אופקים ויקשר בין העיר הקיימת לשכונת "אופקים החדשה". הגשר מתוכנן להבנות מחומרים טבעיים ומכונה "גשר הצמצם". ההולכים על הגשר יעברו דרך מסגרות עץ איפאה שנוטות בזוויות משתנות לאורך המסלול וממסגרות קצת אחרת את הנוף בכל צעד. במקביל למסלול הולכי הרגל מתוכננים גם שבילי אופניים ומעליהם קירוי מבדי ממברנה שיימתחו בין מסגרות העץ. כאשר התרחבות של מסגרות העץ במרכז הגשר נועדה לייצר נקודת תצפית לכיוון הנחל ולאפשר לאנשים לשהות במקום.
18 צפייה בגלריה
משחקי אור ותנועה בגשר העץ באופקים
(3 מבטים/ משרד אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
נוסף על המבנים והפרויקטים הנופיים, במשרד גם עבדו בשנים האחרונות על פרויקטים של תכנון עירוני, ביניהם תכנון שכונת "בין הנחלים" בירוחם הדרומית שתכלול כ-1,500 יחידות דיור ושטחי תיירות, שכונתה כך בגלל שני הנחלים התוחמים אותה מצפון ומדרום. שכונה נוספת מתוכננת לקום ביישוב טובא זנגרייה שבצפון הארץ, מעל לכנרת, ותכלול כ-1,000 יחידות דיור.
18 צפייה בגלריה
שכונת בין הנחלים בשיתוף משרד לוין אדריכלים
(באדיבות משרד אלר/ארכ – ד. איתן / ר. להב אדריכלים)
"נתן לעובדים את הבמה לנסות"
העשור האחרון בחייו של איתן, ועמו הפרויקטים שטרם נבנו, משרטטים תמונה של אדריכל שמעולם לא הפסיק להתעצב ולהתפתח, וחשב בראש ובראשונה על בני האדם שיבלו בתוך ומחוץ ליצירותיו. "דן תמיד הקפיד על האסתטיקה האדריכלית שאפיינה אותו, אך אף פעם לא ויתר על הנגשת המבנה והתחשבות בצרכי המשתמש", מספרת ל-ynet האדריכלית רונית שמריה, שעבדה לצדו בשנים האחרונות. "הוא סיפר סיפורים, הקשיב והדריך, ונתן לעובדים את הבמה לנסות", מצטרף לדבריה האדריכל מחמוד חאג יחיא, גם הוא עובד במשרד. "הוא תמיד הנחה אותנו לשאול שאלות הנוגעות ליחס של המבנה לסביבה, ולנגישות של המרחב הציבורי כלפי האנשים שמגיעים אליו".
"הוא סיפר סיפורים, הקשיב והדריך. תמיד הנחה אותנו לשאול שאלות הנוגעות ליחס של המבנה לסביבה, ולנגישות של המרחב הציבורי כלפי האנשים שמגיעים אליו"
"איתן היה קולגה יקר ומחלוצי האדריכלות הישראלית המקומית", מסרה ל-ynet האדריכלית וכלת פרס ישראל עדה כרמי מלמד. "הוא פעל רבות לקידום המקצוע בתחום האקדמי והמעשי, והשאיר אחריו מבנים ציבוריים חשובים ומורשת עשירה. ואכן, מסכם נוימן, "איתן היה איש בעל ידע רחב ומעמיק באדריכלות ומוערך בקהילה האדריכלית עד יומו האחרון".
