עד שנת 2050 כ-90 אחוזים מהערים הגדולות בעולם יסבלו מעליית מפלס פני הים כתוצאה מההתחממות הגלובלית. כך טוענים חוקרים, שמעריכים כי אותן ערים תהיינה מצויות בסכנת הצפה לפחות פעם בשנה, וכי אזורים שלמים יימחקו בעקבות כך מן המפה העולמית. נכון, התרחיש אמנם נשמע אפוקליפטי ומזכיר את סיפור המעשייה של העיר האבודה אטלנטיס, אך מדובר במציאות של מיליוני בני אדם שככל הנראה ייעקרו מבתיהם.
הסוגייה החמה הזו (תרתי משמע) מעסיקה מטבע הדברים גם את עולם האדריכלות, שבתגובה אליה מנסה לספק פתרונות אקולוגיים ולמצוא מודלים חדשים למגורים שלא נלחמים במפלס המים העולה, אלא מנצלים אותו. במקביל לבנייה ביבשה, ארגונים ומשרדי אדריכלות מנסים להפוך את השטח הימי לסביבת חיים פוטנציאלית עבור האנושות.
אחד ממשרדי האדריכלות המפורסמים ביותר שחושבים קדימה בסוגיית עליית מפלס המים הוא המשרד הדני BIG, שבראשו האדריכל-סלב ביארקה אינגלס (Bjarke Ingles). הפרויקט שנקרא Oceanix הוא למעשה עיר צפה שיכולה לאכלס עד 10,000 איש, שמאחוריו עומדת חברה בת אותה שם, שמפתחת דרכים חדשניות לבנייה על המים. פיתוח העיר נעשה בשיתוף המרכז להנדסה ימית של MIT וחוקרים נוספים בתחומי ההנדסה והעיצוב ברי הקיימא.
העיר הצפה של אינגלס, שאף הוצגה באו"ם כפתרון אפשרי לבעיה העולמית, מושתת על יחידת בסיס אחת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. התכנון המודולרי מאפשר לעיר להתרחב ולגדול לפי הצורך, שתשמש אפשרות נוספת לסביבת חיים ראויה בזמנים בהם הקרקע המוצקה לא תאפשר עוד מגורים.
כל יחידת בסיס תוכננה בצורת משולש, ומהווה "שכונה" בשטח של 20 דונם בה יכולים לגור כ-300 תושבים. היא תכיל שימושים מגוונים כמו מגורים, מקומות בילוי ועבודה, אזורים לחקלאות ועוד. גובה המבנים בשכונה ינוע בין ארבע לשבע קומות, זאת כדי ליצור מרכז כובד נמוך ולהתנגד לרוחות האוקיינוס. בלב כל יחידה מתוכנן מרכז לחקלאות קהילתית שיאפשר לתושבים לאמץ אורח חיים יצרני ושיתופי. בנוסף, קודקודיו של כל יחידת משולש יהיו מונמכים בכדי להכיל רציפים לעגינת סירות וכדי ליצור אזורי מפגש שיאפשרו לתושבים גישה ישירה אל המים.
תזונה מבוססת צמחים ומערכות לאיסוף מים מהאוויר
על פי המתכננים, העיר Oceanix תענה על כל הצרכים של תושביה, מהבסיסיים ביותר כמו מזון ומים ועד צרכים אנושיים ותרבותיים. התזונה בעיר תהיה מבוססת בעיקרה על צמחים, והמזון יופק באמצעות חקלאות באוויר הפתוח, חממות וגידולים הידרופוניים. עוד תכננו הוגי העיר תוכנית חקלאות של צדפות ואצות שתמוקם מתחת לכל שכונה, תנקה את המים ותאיץ את התחדשות המערכת האקולוגית.
תכנון העיר הצפה מבקש לקדם גם אורח חיים אקולוגי. כך, את מי השתייה יספקו לתושבים מערכות לאיסוף מי גשם ומערכות מתקדמות להפקת מים מהאוויר הימי הלח. האנרגיה המתחדשת תסופק לעיר באמצעות טורבינות רוח ומים ופאנלים סולאריים, שישולבו בתכנון העירוני. באותו אופן, גם חיפוי המבנים בעיר יהיה מחומרים מקומיים ואקולוגיים כמו עצים ובמבוק שצומח במהירות, שישווה לבניינים מראה חמים ורך מבחינה עיצובית.
מקבץ של שש שכונות ייצור "כפר" קטן בו יוכלו להתגורר עד 1,650 תושבים, ושישה כפרים שכאלו יחוברו ל"עיר" עם 10,000 תושבים. בתכנון שהוצג נראה שהעיר יכולה לגדול עוד ועוד, להתחבר לערים נוספות ולהיות בית למיליוני אנשים שיעברו למגורים על המים.
11 צפייה בגלריה
על העיר הצפה ימוקמו מערכות מתקדמות לייצור חקלאי ולאיסוף מים
(OCEANIX/BIG-Bjarke Ingels Group)
בחלקה הפנימי של העיר הצפה יהיו פונקציות חברתיות ומסחריות כמו בתי ספר ומרכזי תרבות. הדבר אמור לעודד תנועת תושבים בתוך העיר ולחזק תחושת קהילתיות. התנועה העיקרית בעיר תהיה באמצעות הליכה רגלית או רכיבה על אופניים אבל תתאפשר גם על ידי אמצעי תחבורה ימיים כמו קיאקים או מעבורות או רכבים חשמליים.
הערים הראשונות מהסוג הזה אמורות לקום באזורים הטרופיים והסובטרופיים של כדור-הארץ שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להצפות. עם זאת, לדבריו של אינגלס התכנון של העיר יהיה גמיש ויוכל להתאים לכל סוג של תרבות ואדריכלות. החלקים מהם תהיה מורכבת העיר יהיו מיוצרים על האדמה ולאחר מכן יועברו לאתר הסופי.
לצוף במלדיביים
קשה שלא להתייחס לתיאורים האוטופיים של אינגלס וחברת Oceanix בצורה מעט מסויגת, לפחות עד שהתכנון על הנייר ירקום עור וגידים ויהפוך למציאות. באירוע החשיפה באו"ם אמר מייסד Oceanix כי בחברה עובדים במרץ על פיתוח של אב-טיפוס שיושק באיסט ריבר של ניו יורק, אך מאז הפרסום ב-2019 לא היו דיווחים על התקדמות בפרויקט.
עם זאת, במקביל ל-Oceanix קיימות יוזמות נוספות לבנייה על המים שמבקשות להתמודד עם עליית מפלס האוקיינוסים. אחת מהן היא עיר צפה שתוקם במלדיביים, פרויקט שהושק בחודש מרץ האחרון והוא תוצאה של מחקר ופיתוח שהחלו אי שם ב-2009. על תכנון העיר הזו אמונה החברה ההולנדית שמתמחה במבנים צפים, Dutch Docklands, בשיתוף פעולה עם ממשלת האיים.
בניית העיר הצפה המלדיבית צפויה להתחיל ב-2022, ותיבנה בשלבים במשך חמש שנים. הדימוי שמנחה את צורתה הכללית של העיר הצפה הוא של אלמוג מוח (או בעגה המקצועית: מוחן), ובדומה ל-Oceanix גם התכנון במלדיביים מבקש להיות אקולוגי. לתחתית העיר יוצמדו אלמוגים מלאכותיים שיעודדו צמיחה טבעית של שונית באזור, והמתכננים התחייבו שהעיר החדשה לא תפגע במערכת האקולוגית התת-ימית שמתחתיה.
העיר הצפה תהיה ממוקמת בתוך לגונה ליד החוף, במרחק עשר דקות בסירה מעיר הבירה מאלה ומשדה התעופה הבינלאומי. היא תהיה מוקפת במערכת של שוברי גלים שיקטינו את ההשפעה של גלי הים ויאפשרו לייצב את המבנים על פני המים. לפי הפרסומים, בית בעיר הצפה במלדיביים אמור לעלות כ-250,000 דולר, ונראה שהיא מיועדת יותר עבור תושבי חוץ מאשר אנשי המלדיביים עצמם.
הסנונית הראשונה באמסטרדם
נראה שייקח זמן עד שנחזה בהקמתה של עיר צפה שמאכלסת מאות אלפי אנשים, אך פרויקטים עירוניים בקנה מידה קטן יותר מוכיחים שלחיות על המים זה בהחלט אפשרי. דוגמה לפרויקט כזה הוא שכונת Schoonchip באמסטרדם, שמכילה 46 בתים ביניהם ניתן לעבור באמצעות מזח מקשר. המבנה האחרון בשכונה הושלם השנה וכיום גרים בה מעל 100 איש.
את התוכנית הכללית ל-Schoonchip הגה משרד האדריכלים ההולנדי Space&Matter אך כל בניין תוכנן על ידי אדריכל אחר, דבר שמעניק לשכונה הקטנה מראה מגוון עם בתים בסגנונות וחומרים שונים. המזח שמקשר בין הבתים הוא המעבר העיקרי ביניהם, והתושבים משתמשים בו גם כאזור מפגש.
לפי משרד האדריכלים ההולנדי, חיי הקהילה וערכים של קיימות הם אחד מהקווים המנחים המשמעותיים ביותר שעומדים מאחורי תכנון השכונה. אחת הדוגמאות לדבר היא הפקת החשמל באופן קולקטיבי על ידי פאנלים סולאריים. החשמל נאגר בבטריות שמחוברות אחת לשנייה כך שהתושבים יכולים לחלוק בו וגם למכור את החשמל שהם מייצרים. בנוסף הם החליטו לוותר על הרכבים הפרטיים שלהם ולהשתמש ברכבים חשמליים שיתופיים.
