רבות נכתב על מעמד האדריכלים הדועך בישראל, על המעבר ממקצוע יצירתי ומתווה דרך לפרקטיקה של ספקי שירותים טכניים, וכן על הבירוקרטיה הסבוכה שכרוכה בהוצאת פרויקטים אל הפועל. בשבוע שעבר נרשמה מכה נוספת לענף: מספר שבועות לאחר שהודיעה מנכ"לית התאחדות האדריכלים אורלי לאופולד על עזיבתה המתוכננת, הודיע גם יו"ר ההתאחדות, האדריכל רמי מרש, על התפטרותו מהארגון.
התפטרותו של מרש מספקת תזכורת נוספת למצבה המעורער של ההתאחדות, הארגון היציג של אדריכלי ישראל, בעל ההכרה והסמכויות החוקיות לייצג את אלפי האדריכלים הפעילים בארץ. הגוף, שהוקם ב-1998 פועל תחת ארגון הגג של לשכת המהנדסים, ומטרתו – ככל האיגודים המקצועיים – לקדם ולפתח את הענף ואת העוסקים בו.
4 צפייה בגלריה
בהפרש של שנה וחצי: היו"רים המתפטרים של התאחדות האדריכלים רם מרש ודנה וישקין
(צילום: עמית שעל, עדי ארד)
היו"ר המתפטר מסרב להתראיין בשלב זה, אך בפוסט פייסבוק שפרסם הוא סיפק הסבר עמום וכתב כי פרש "על רקע העובדה שההליך התקין לבחירת מנכ"ל/ית עלה על שירטון". זו הפעם השנייה בתוך שנה וחצי שצמרת הארגון נגדעת. בפעם הקודמת, בנובמבר 2020, הייתה זו היו"רית דנה וישקין שהתפטרה בדרמטיות לאחר שלושה חודשים בתפקיד בלבד, ועמה גם שישה מחברי הוועד הארצי.
בזמנו כתבו השבעה במכתב התפטרותם כי נתקלו מצד גורמים בארגון בהתנהלות הכוללת "גרירת רגליים מכוונת, מניפולציות, הכפשות וצעדים העלולים לפגוע בחוסנה של העמותה", וכי אינם מתכוונים "לבזבז קדנציה שלמה על פוליטיקה קטנה ומאבקים מבית".
מאז הקימו הפורשים את עמותת "החזית החמישית". שם הארגון, בעל הניחוח הלוחמני-משהו, לקוח מהז'רגון המקצועי ומתייחס אל גג המבנה כשטח בעל ערך רב שיש לנצלו, אשר נגלה רק ממבט על. בדומה לכך, מבקשים חברי הארגון להתבונן על הסיטואציה המורכבת בה שרוי עולם התכנון הישראלי מפרספקטיבה רחבה ככל הניתן, ובכך לנצל הזדמנויות ולייצר את השינויים הנדרשים, שבראשם ייעול משמעותי של הסחבת הביורוקרטית בענף.
מאבקים פוליטיים פנימיים
"כשהבנו שלא נוכל לפעול, שניכנס סתם למאבקים מיותרים ולא נצליח לעשות את השינוי הזה מתוך ההתאחדות – פרשנו", מספר בשיחה עם ynet האדריכל שחר לולב, ממייסדי החזית החמישית ומבעלי משרד האדריכלים SO architecture. "כנראה שגם רמי (מרש, היו"ר המתפטר, א"ק) הבין דברים דומים ונתקל בדברים שכאלו, בהם נתקלנו בעבר".
לולב מסביר שמרבית הבעיות של ההתאחדות נעוצות במבנה הארגוני שלה: "הצורה שהגוף הזה בנוי, שנים כבר, היא צורה של גוף מאוד פוליטי, הסתדרותי כזה, שמחייב אישורים לכל דבר, והיא בעצם צורה שמסרסת את היכולת של הגוף לפעול, בלי קשר לאנשים שנמצאים בו. היא יוצרת איזשהו איזון, כמו שיש לפעמים בפוליטיקה הארצית שלנו. הארגון עוצר את עצמו מלפעול ולקבל החלטות".
אותו איזון שלילי משתק שעליו מדבר לולב הוא האיזון שבין אדריכלי המגזר הציבורי לבין האדריכלים שבמגזר הפרטי. "ההתאחדות מייצגת את כולם, ובמובן הזה, האינטרסים הם אינטרסים מנוגדים". הוא מסביר שתחת אותו ארגון יושבים למעשה אלה לצד אלה האדריכלים היוצרים, ממשרדי האדריכלות הפרטיים, והאדריכלים שמאשרים או דוחים את עבודותיהם בוועדות התכנון וברשויות - דבר שבאופן טבעי מייצר קונפליקטים ולא מאפשר לגבש עמדות קוהרנטיות. כל צד מנסה לכפות על השני את התרבות הארגונית שממנה הגיע, ולבסוף מאשימים הצדדים זה את זה בחוסר מקצועיות. אין מדובר בכוונות זדוניות, אלא בנקודות מבט שונות מהן מביטים אנשי המקצוע על הענף. "בסופו של דבר, עם כל הכבוד, רוב הדרגים בוועדות זה אנשי מקצוע שנמצאים בצד הסטטוטורי הפקידותי. הם לא מתכננים, רובם לא היו בצד שמתכנן בניין ויודע לתכלל את כל הבעיות", מוסיף לולב.
עול הליכי הרישוי
עד שהעניינים בתוך ההתאחדות ייפתרו, מנסים חברי החזית החמישית לשים את הפוקוס על הבעיות שאותן הם מזהים כאקוטיות ביותר: "החסם שמונע מאיתנו לתכנן, חסם מאוד מרכזי, הוא נושא הליכי הרישוי, בעיקר ברמה של היתרי בניה", מסביר לולב. הוא מתייחס לשלל ההליכים הנגזרים מחוק התכנון והבנייה המסורבל, ומבוססים על היררכיה של ועדות תכנון – מהמועצה הארצית ועד לוועדות המחוזיות והמקומיות. על אף תיקונים רבים שנעשו לחוק לאורך השנים, המנגנון נשאר לא יעיל.
חברי החזית החמישית שואפים להביא לשינויים בדיוק בנושאים אלו. בשבועות האחרונים, הארגון החליט להציף את הנושא באופן שיטתי ובכך החל להפיץ ברשתות החברתיות סיפורים אמיתיים של אדריכלים אנונימיים, בהם הם חושפים שלל סיפורים מתסכלים על הליכי הרישוי בישראל. בתוך כך ניתן למצוא שלל סיפורים על התמודדות מתסכלת מול וועדות התכנון השונות ברחבי הארץ, כשסופם תמיד עגום ומסתכם בחוסר יעילות, בזבוז כספים, עיכוב בפרויקטים, פגיעה במרחב הציבורי והעלאת יוקר המחייה.
"הדבר הזה מביא אותנו לבזבז 80 אחוז מהזמן שלנו על רישוי", מסביר לולב. "בסוף לוקח 4-3 שנים להוציא היתר לבניין. המצב הזה קטסטרופלי. כשאני מבזבז 80 אחוז מהזמן שלי כדי להילחם בפקיד כזה או אחר, ולתכנן בעצם על פי הנחיות תכנוניות עיצוביות של פקיד כזה או אחר, אז אני בעצם הרבה פחות יצירתי והתוצר התכנוני שלי הרבה פחות טוב".
לולב מוסיף שעם הפגיעה בתוצר האדריכלי, הבעיות בהליכי הרישוי מביאות גם לפגיעה קשה במעמד האדריכלים ובשכרם, ובכלל זה מזרזת את בריחת המוחות מהמקצוע והפיכתו לטכני. "בסוף אם למתכנן לוקח 3 שנים להוציא היתר זה גורם לו להרוויח פחות כסף, או לא להרוויח כסף בכלל. זה אומר שכל מי שמוכשר ולמד 5 שנים אדריכלות בתל אביב או בטכניון, יוצא למשרדי אדריכלות ומרוויח משכורת של 6-8-10 אלף שקלים, והחבר שלו, שהוא מוכשר בערך כמוהו, הלך להייטק ומרוויח 20 אלף שקלים. אז כמה זמן הוא יישאר במקצוע בשביל האהבה שלו? הרבה אנשים פשוט עוזבים את עולם התכנון והולכים לעולמות אחרים, להייטק, ולאורך זמן החלשים הם שיישארו במקצוע והאיכות התכנונית תלך ותרד".
"כל מי שמוכשר ולמד 5 שנים אדריכלות בתל אביב או בטכניון, יוצא למשרדי אדריכלות ומרוויח משכורת של 10-8-6 אלף שקלים, והחבר שלו, שהוא מוכשר בערך כמוהו, הלך להייטק ומרוויח 20 אלף שקלים. אז כמה זמן הוא יישאר במקצוע בשביל האהבה שלו?"
התזמון של פתיחת קמפיין הרשת בשבועות האחרונים השתלב היטב, גם אם באופן מקרי, עם ההתפטרות של היו"ר מרש מההתאחדות. נדמה כי ההתפטרות מספקת רוח גבית לטענות של החזית החמישית על הפוליטיקה הפנימית הסבוכה וחוסר היכולת לגבש עמדות מוסכמות ולהוביל שינוי. עם זאת התכלית של קמפיין שכזה לא ברורה - אנשי המקצוע כבר מכירים את הסיפורים הללו על בשרם, וגם נוטים לפרסם בעצמם טרוניות מסוג זה ברשתות החברתיות. נראה שבחזית החמישית מקווים שהקמפיין יעורר את השטח וייצר הזדהות עם הארגון הצעיר שזקוק לתמיכה.
מהפכה ארגונית
עם כל הרצון הטוב, לחזית החמישית כרגע אין כוח של ממש בידיים. הם אינם הארגון היציג של אדריכלי ישראל - תואר שיקנה להם סמכויות חוקיות מסוימות ומרחב פעולה בענף. לשם כך עליהם לגייס יותר חברים מאלו הרשומים בהתאחדות, שמספרם כיום עומד על כ-1,400 חברים.
בחזית החמישית חברים, לדבריו של לולב "כמה מאות אדריכלים". ולדבריו הדרך רק התחילה. "אנחנו ארגון שהוא ארוך טווח ובא להשמיע קול ולייצג את האינטרסים של האדריכלים היוצרים לטובת המרחב. איך זה מיתרגם? זה לא שנצא לרחובות כל יום. אנחנו פועלים ברשתות החברתיות, יש לנו נציגות בוועדות, ולמרות שאנחנו עמותה ונכון לעכשיו אנחנו לא ארגון יציג, אנחנו מוזמנים ונוכחים בוועדות השונות של הרגולציה שמתכננות את הליכי הרישוי. אם נהפוך לארגון יציג אז סימן שהצלחנו ואז נוכל להשפיע יותר".
נדמה שדרך הגיונית לצבור תאוצה ולגדול מספרית תהיה דרך גיוס קהל האדריכלים הצעיר, שחרד לעתידו ושוקל את צעדיו במקצוע. "אנחנו מתכוונים להגיע לשטח", מציין לולב. "כרגע אנחנו עסוקים בגיוס של כספים שיאפשרו לנו לפעול. אנחנו מאמינים שלארגון שהוא רק התנדבותי מאוד קשה לפעול. זה חלק מהוויכוח שהיה לנו עם ההתאחדות - חייבים ארגון שיש בו אנשים שעובדים בשכר ובצורה מקצועית. המאבק שלנו לא תלוי רק ברוח, הוא תלוי גם בחומר. נצליח רק אם נהיה מספיק אנשים ואם יהיה לנו מספיק כסף בכדי לקדם מהלכים ארוכי טווח. אני קורא לכל האדריכלים - צעירים ומבוגרים, עצמאים ושכירים, כל האדריכלים היוצרים בעיקר, להצטרף אלינו, ואני קורא גם לארגונים אחרים לבוא להצטרף במאבק ולעזור לנו".
עם זאת ללולב חשוב להדגיש גם שאינם נגד ההתאחדות. "אנחנו לא מנסים לגדול על חשבון, ולא באנו לעשות דווקא לאף אחד. היינו שמחים שההתאחדות תהיה חזקה ותפעל. הייתי חבר התאחדות ואני עדיין חבר התאחדות. כולם אומרים לנו 'אתם בעצם פרשתם ואתם מחלישים את עולם האדריכלות' - אז לא, אנחנו לא מחלישים אף אחד, אנחנו לא מבקשים מאף אחד לא לפעול או באים בטענות או נלחמים במישהו. זה שיצרנו איזושהי תחרות להתאחדות, זה כמו בעולם העסקי - כשיש לך מתחרה אז אתה מנסה להיות יותר טוב ממנו, אז במובן הזה גם להתאחדות אנחנו עושים טוב כי עכשיו יש לה ארגון שפועל לצידה ומנסה להוביל".
תגובת התאחדות האדריכלים:
"התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל היא הארגון הגדול והיציג היחידי של אדריכלי ישראל. בשנים האחרונות הארגון עבר שינוי משמעותי עם כניסתם של מאות אדריכלים חדשים להתאחדות והשתלבות של רבים מהם בוועד המנהל הארצי של ההתאחדות וזה יצר דינמיקה של שינוי בארגון.
הועד הנבחר כיום הוא ועד פעיל שמוביל תהליכים משמעותיים בניהם המאבק לייחוד פעולות המקצוע, קידום אמנת איכות התכנון, קידום הרפורמה לרישוי העצמי, ייזום תחרויות אדריכלות, טיפול בתנאי ההתמחות לצעירים ועוד. ההתאחדות משתפת פעולה עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ומעורבת כמעט בכל הליך משמעותי בתחום התכנון והבניה בישראל.
לאחרונה החליט יו"ר ההתאחדות אדריכל רם מרש לפרוש לאחר תקופה אינטנסיבית של פעילות בהתנדבות מלאה. רם היה חלק בלתי נפרד ומשמעותי מהשינוי שעברה ההתאחדות, יזם וקידם מהלכים רבים. אנחנו מודים לו על תרומתו לארגון ובכוונתנו להמשיך ולקדם את המהלכים אותם הוא הוביל, לצד מהלכים נוספים.
ענף הבנייה והאדריכלות בישראל עומד כיום בפני אתגרים משמעותיים, אנו קוראים לאדריכלים נוספים להצטרף להתאחדות ולהיות חלק מהעשייה למען איכות התכנון והבנייה בישראל".
