מדי שנה יוצאים לאוויר העולם עשרות עד מאות פרויקטי גמר בעיצוב ברחבי הארץ, ששייכים לבוגרים טריים שסיימו זה עתה את הפרק הסטודנטיאלי בחייהם. בתערוכות הגמר בעיצוב לשנת 2021 בלטה השנה במיוחד חשיבה אקולוגית - הן במעבר למסכים על חשבון נראות פיזית ומודפסת והן באמצעות שימוש בחומרים טבעיים כתחליף לחומרים תעשייתיים נפוצים. בנוסף התאפיינה השנה במגוון פרויקטים דיגיטליים ואינטראקטיביים, שזלגו מעולמות העיצוב הגרפי גם לעולמות העיצוב התעשייתי.
29 צפייה בגלריה
המגמה הבולטת: חשיבה אקולוגית. הפרויקט של יעל מרדכי ממחזר בדלי סיגריות לכדי כלי הגשה
(צילום: יעל מרדכי)
גזרנו על עצמנו את המשימה לבקר בתערוכות, להתרשם מהפרויקטים ולבחור את המסקרנים והמיוחדים במיוחד. קצרה היריעה מלהכיל את כל העבודות המוצלחות - אותן ניתן לראות בתערוכות הבוגרים שרצות בימים אלה. בנוסף, אחרי סגירת כל תערוכה עולות לרוב העבודות לאתרי אינטרנט יעודיים שמרכזים את כל הפרויקטים.
תקשורת חזותית
נעה ולדמן ארנוביץ, "המקום ינחם" (בצלאל)
בפרויקט הגמר שלה, ולדמן ארנוביץ יצרה ספר דוקומנטרי המתאר את חוויית השבעה. הספר מורכב מארבעה מימדים: החווייה האישית של המעצבת, סיפורים של מרואיינים, המימד הפורמלי הכולל בירוקרטיה והלכה יהודית והמימד הרביעי והאחרון – הוא המרחב הפיזי – הבית בו מתקיימת השבעה. ארבעת הממדים הללו שזורים יחדיו ומתארים נדבכים שונים בחוויה השלמה והמורכבת.
בשורה התחתונה: ספר מקסים ונוגע בנימי הלב, שמספר בעדינות ואינטליגנטיות על אבל – נושא שחרף היותו שחוק, למרבה הצער תמיד אפשר לחדש בו. האיורים והטקסטים רגישים ותומכים אלה באלה בצורה הרמונית, והמימדים השונים מתחברים היטב ליצירת חוויה שלמה שאינה מקוטעת, וכמובן – מעוצבת למשעי.
מיכאלה שבתאי, "ישראל היום" (בצלאל)
שבתאי יצרה אסופת פוסטרים העוסקים בהידרדרות השיח הישראלי ובמציאות הפוליטית הנבובה והאבסורדית בה אנו מצויים כיום. דרך ציטוטים של אנשי ציבור ואושיות ישראליות נוספות, משתקפות הדלות והציניות אליהן הורגלנו, בפרויקט שחוגג את טמטום השעה.
בשורה החתונה: פוסטרים קורעים ומבאסים בעת ובעונה אחת, בהם מיטב הלהיטים של השנים האחרונות, מ"נשים הן בעלי חיים עם זכויות" ועד "הצלחנו לפצח את השואה".
יובל גזולי, "עגבניות" (בצלאל)
סרט האנימציה של גזולי מאגד מגוון תיאורים העוסקים בחוויות ההתבגרות המינית של בנות במגזר הדתי-לאומי. הסרט משמש חלון הצצה אל עולמן של נערות דתיות בשלבי התבגרות שונים, ומתאר את ניסיונן להבין אינטימיות בחברה בה השיח המרכזי עוסק בצניעות האישה. הסרט מדגיש את הפער בין היותן "בנות טיפש-עשרה" לבין אמונתן, ערכיהן והאידיאולוגיה אותה מצופה מהן ליישם.
בשורה התחתונה: אין תערוכת בוגרים שלא צץ בה לפחות פרויקט אחד שמתמקד בפערים שבין החברה הדתית, על כל גווניה, לחברה החילונית, ובכל זאת, הסרט עשוי בחן ועובד נפלא. מדובר בסרטון קצר ומדויק שאם היה חולף לכם בפיד – הייתם צופים בו עד הסוף ושולחים לחברה.
נטע בן טל, "…וגם בו, ניגנה אי-פעם תזמורת.." (שנקר)
הפרויקט של בן טל מנגיש את האדריכלות ההיסטורית של תל אביב דרך מבנים שהיו בעיר ואינם עוד. דרך מחקר צורני, מבני וניסוח שפה טיפוגרפית חזותית, מונצחים שבעה מבנים איקוניים באדריכלות ההיסטורית של תל אביב בכרזות המעוצבות כמצבה.
29 צפייה בגלריה
האדריכלות ההיסטורית של תל אביב בפוסטרים המעוצבים כמצבה בפרויקט של נטע בן טל
(נטע בן טל)
בשורה התחתונה: יש פרויקטים שמדברים בעד עצמם - וכזהו הפרויקטים של בן טל. מדובר בכרזות מבוצעות נהדר, וכל מילה נוספת מיותרת.
ספיר כהן, "Re-Speranto" (שנקר)
הפרויקט מציג מחדש לעולם את השפה "אספרנטו" שתוכננה להיות בינלאומית, קלה וכיפית ללמידה, אך לא השתלבה כשפה בינלאומית.
בשורה התחתונה: שפת האספרנטו מציעה מציאות אוטופית שמנסה לרכך את התחושה של "מגדל בבל" שנוצרה בעולם, אך נכשלה. הפרויקט מצליח לעורר בצופה רצון לאמץ אותה ולתהות מדוע, למרות קלילותה, נכשלה.
עומרי מלכה, O ---- IN/OUT (שנקר)
מדובר בסרט קצר בטכנולוגיית VR שדן בצורה בה התרגלנו לצרוך תוכן חזותי - דרך מלבנים וריבועים. טכנולוגיית המציאות המדומה מאפשרת לצופה לצאת מגבולות המרובעים ולנסות להבין איפה עדיף להיות - בתוך המסגרת או מחוצה לה.
29 צפייה בגלריה
בפנים או בחוץ? הסרט הקצר של עומרי מלכה דן בצורה הרבועה שדרכה מונגש תוכן חזותי
(עומרי מלכה)
בשורה התחתונה: שימוש קולע במיוחד בטכנולוגיה, לצד רפרנסים חכמים לעולם התקשורת החזותית והאמנות, שמעלים שאלות לגבי עיצוב ותקשורת בעידן שעתיד לבוא. עבודה יצירתית וסקרנית, שלא מפחדת להתנסות ולבדוק גבולות.
נוי אליהו, "סיפורלה – הרפתקאות מחוץ לקווים" (HIT – המכון הטכנולוגי חולון)
"סיפורלה" היא אפליקציית אייפד שמציעה שעת סיפור בצורה קצת שונה. ההתמקדות היא על החיבור בין ההורה והילד, והרגע הקסום של יצירת סיפור משותף שמאפשר להורה ללוות את הילד ולהרגיש בנוח עמו בעולם המסכים.
בשורה התחתונה: פרויקט מתוק ומלא חיים. השפה הגרפית מזכירה ספרי ילדים מסורתיים ומציירת סיפור אינטראקטיבי שגורם לנו לחשוב מחדש על המראה המבאס של ילדים אוחזים באייפד.
ארבל ג’יין רייזנר, "רגעים קטנים" (מנשר)
הפעולות הפשוטות של חיי היומיום יכולות להביא לתחושת משמעות ואושר, ואלה מרוכזות בפרויקט באמצעות טקסים הלקוחים מתרבויות שונות שעוסקים באותם רגעים קטנים. באמצעות פרשנות איורית לתחושות שהרגע הקטן מביא עמו, תרגמה רייזנר את הטקסים לחיים המערביים כיום.
29 צפייה בגלריה
השראה איורית מהתרבות היפנית: הרגעים הקטנים שהופכים את החיים למאושרים
(ארבל ג’יין רייזנר)
בשורה התחתונה: העבודה מורכבת מאיורים שהודפסו לפורמט מגילה, שכל אחד מגלם רגע נחמה קטן ונעים ששייך לתרבות אחרת. ההשראות האיוריות והרעיוניות מהתרבות היפנית, שעוברות כחוט השני בין כל האיורים מוסיפות את החן והנועם האופייניים לז'אנר.
אנדריי לייריך, "סיפורו של פפיון כחול" (ויצו חיפה)
לייריך יצר משחק מחשב בז'אנר action platformer, בנוי בתלת מימד ומבוסס על מנוע המשחק unity. המקרה עליו מבוסס המשחק עוסק בכפר לידיצה שבצ'כוסלובקיה, שנהרס בקיף 1942 בידי הצבא הנאצי. אוכלוסיית הגברים מעל גיל 15 הוצאה להורג כולה, הנשים נשלחו למחנה הריכוז רוונבסבוק. 85 ילדים נהרגו בתאי גזים והיתר נלקחו ועברו "גרמניזציה" - חינוך מחדש לתרבות ואידיאולוגיה גרמנית. המשחק עצמו מספר את סיפורה הבדיוני של ילדה קטנה עם פפיון כחול שמחפשת את הוריה בזמן תקיפת הכפר. חלק מהאירועים במשחק מבוססים על סיפורים של הניצולים.
בשורה התחתונה: יפה לראות פרויקט משחק מחשב שעושה שימוש בכלים המובילים שמוצעים למפתחי משחקים, כמו מנוע Unity, שבו פותחו בשנים האחרונות כמה להיטים רציניים, ביניהם המשחק Among us שכבש את העולם. הצבעוניות בשחור-לבן עם נגיעות של אדומים וכתומים נותנת קונטרה לדרמה ומתחברת בצורה נכונה עם הממד ההיסטורי.
ירדן קלפוס, "Wake Me" (המכללה האקדמית הדסה)
20% מהתאונות דרכים בארץ ובעולם מתרחשות מהירדמות בזמן נהיגה. מדובר בשינה קצרה שנקראת Microsleep שאורכת בין שנייה ל-30 שניות שיכולה לפגוע בנהג ובסביבתו. באמצעות אפליקציה מופעל "חבר דרך" ששומר על עירנות הנהג, מתממשק לדש-בורד ומקרין דרך אביזר חיצוני דמות נבחרת שאיתה מנהל הנהג שיח מעורר ובו שאלות ותשובות.
בשורה התחתונה: קלפוס מייצרת אבטיפוס מסקרן, שמציע פתרון מעניין, הגיוני, ואולי אף ישים, לבעיה שהיא אחת הקשות בקטל בדרכים. מעניין לראות פרויקט כזה מתגלגל הלאה, משתפשף ואולי מציל כמה חיים על הכביש.
סתו מולר, Hersis (סמינר הקיבוצים)
אפליקציית Hersis מיועדת לנשים, נוצרה כדי למנוע את מקרה האלימות הבא ובמטרה לגבש קהילת נשים חזקה ותומכת. כאשר אישה מרגישה בסכנה או עוברת תקיפה היא תפעיל את לחצן המצוקה. האפליקציה תשלח התראה וקריאה לעזרה לחברות שבסביבה (עד למרחק של חמישה קילומטרים), וגם תקשר את השיחה למשטרה.
האפליקציה מאפשרת לבחור את הדרך שבה יופעל לחצן המצוקה כמו צמד מילים לפי בחירה, ניעור המכשיר ועוד. דרך האפליקציה ניתן להתקשר למוקדי חירום: משטרה, אמבולנס ומכבי אש ולהתעדכן בדיווחים. האפליקציה גם מאפשרת הקלטה, צפייה ושמיעת המתרחש בזירה, זאת כדי לשתף את המשטרה במידע בהמשך.
בשורה התחתונה: ריספקט להצעה לאפליקציה חברתית שמתייחסת למשתמשים, ובמקרה הזה - למשתמשות שלה, בצורה מכובדת ומנסה למצוא פתרון שייטיב את חייהן באמת. מתי יוצא לשוק?
עיצוב תעשייתי, זכוכית וקרמיקה
יבגניה קירשטיין, "אגרTales" (בצלאל)
פרויקט הגמר של יבגניה קירשטיין מורכב משמונה אגרטלים קרמיים, רובם צבועים בעבודת יד, ובחלקם יש אלמנטים פיסוליים. כל אובייקט עשוי בטכניקה אחרת ומחומרים אחרים, וכך למעשה מתייחס לז'אנר "האגרטל" החוצה תרבויות, שתהליך יצירתו עובר מדור לדור.
בשורה התחתונה: עבודותיה של קירשטיין ממלאות את חלל הכניסה לתערוכה של העיצוב הקרמי והזכוכית בבצלאל, ומתגלה ככוכבת רצינית. מדובר באסופת אגרטלים יצירתית ומלאה בהומור, שמבוצעת היטב. כל אגרטל שונה מאחיו ויכול בקלות להימכר בחנויות מעצבים.
רייצ'ל ברנשטיין, "emBrace" (בצלאל)
emBrace היא חגורת גב מתנפחת לצעירים הסובלים מכאבים כרוניים בגב התחתון, המטשטשת את הגבול בין מכשיר רפואי לפריט אופנה. חגורות הגב הקיימות בשוק הן מסורבלות, אינן לוקחות בחשבון מבני גוף שונים ועלולות להוביל לתופעות לוואי פיזיות, ולא פחות חשוב, פסיכולוגיות. באמצעות עיסוי עצמי, מוזרם אוויר לרשת תאים שמתנפחים ולוחצים באופן מדויק על נקודות אקופרסורה, תוך תמיכה בעמוד השדרה.
בשורה התחתונה: פרויקט חכם, אסתטי ואופנתי שמתביית על אוכלוסייה קיימת עם נקודת-כאב ברורה ומגיש לה פתרון נכון לצרכיה ועשוי היטב. זה רק אני, חגורת הגב נגד הכאבים והחום של ישראל.
עמרי כהן, "קליפות חיות" (בצלאל)
האם אפשר לחשוב על אורגניזמים חיים ומערכות צומחות כבעלי פוטנציאל לייצור מעטפת מבנה אדריכלי? הפרויקט בוחן שימוש במערכות שורשים של עשב חיטה באמצעות טכנולוגיית טקסטיל, כחומר גלם אלסטי המייצר שכבה מבודדת ומצלילה ואף כמצע לצמיחה חדשה. יריעות הטקסטיל החיות מאפשרות יצירת מבנים ארעיים או יישום בסיטואציות המתעלקות על אדריכלות קיימת ודרכן אפשר לחוות תהליך טבעי של צמיחה, התחדשות והתכלות.
בשורה התחתונה: לשמחתנו הפרויקטים האקולוגיים בקרב סטודנטים ובוגרים לעיצוב תעשייתי הולכים ומתרבים, ומרמזים על צו השעה. "קליפות חיות" הוא הנבחר שלנו לייצג אותם, בהיותו מבוסס על צמחייה חיה, ולא רק על תוצריה.
יעל מרדכי, "מסך עשן" (בצלאל)
בדלי סיגריות הם הפסולת השכיחה ביותר במרחב העירוני ובחופי הים. הפרויקט של מרדכי בודק האם ניתן לעשות בהם שימוש חוזר באמצעות סדרת ניסויים שבוחנים את תכונות החומר ואפשרות המניפולציה שלו.
בשורה התחתונה: עוד פרויקט חשוב בעל זיקה אקולוגית, והפעם התייחסות לאחד המזהמים הקטנים המפתיעים והנפוצים ביותר. בדל סיגריה בודד יכול לזהם ליטר מים ולפגוע אנושות בצמחיה ובחי, כאשר כמה טריליונים מהם מצטברים כפסולת מדי שנה. בדלי סיגריות, שעשויים מחומר פלסטי בשם צלולזה אצטית, ניתן למחזר – אך לא רבים עושים זאת. בפרויקט הגמר שלה מרדכי מצליחה למחזר אותם באלגנטיות ולתת איכויות אסתטיות לחומר – שמצטרפות לאיכויות הערכיות של הפרויקט. באופן חינני, התוצרים המוגמרים מאזכרים את המקור ממנו באו, וכך מתחזקת תחושת הקשר בין הפסולת לבין השימוש החוזר והראוי בה.
29 צפייה בגלריה
סדרת ניסויים על מוצר הפסולת השכיח ביותר במרחב הציבורי: בדלי סיגריות
(צילום: יעל מרדכי)
אלול סוכובולסקי, "עֹנֶג" (שנקר)
אביזר המאפשר חוויה מינית עצמאית לאנשים עם פגיעה בחוט השדרה, שמשתמשים באזורים ארוגניים במקום באיברי המין או נוסף עליהם. האביזר נצמד אל האזורים הארוגניים בגוף, מחמם אותם ומעביר בהם רטט במקצבים שונים כדי להביא את המשתמש/ת לעוררות מינית ואורגזמה. הפרויקט נולד מתוך זיהוי של מרחב חסר בתחום המיניות המונגשת והתמקד במיניות אלטרנטיבית הנובעת מפגיעה עקיפה באיברי המין.
בשורה התחתונה: פרויקט מעניין ועשוי היטב, שמצליח להציף נושא רלוונטי ולנסות לתת לו מענה בעל ערך, אלגנטי, חושני בצורה מנחמת ולא מתנצל, ששומר על מהות מדויקת ונקייה מעיסוק מוגזם בפרובוקטיביות. כן ירבו, גם בעולם שמחוץ לאקדמיה.
גרגורי פסקלוב, Space Hands (שנקר)
פרויקט ספקולטיבי שעוסק בתכנון ועיצוב של רובוטים ייעודיים לסיוע בהקמת בסיסים על פני הירח (לטובת פעילות בעתיד הקרוב, דוגמת תוכנית ארטמיס של נאס"א שצפויה לצאת לדרך ב-2024). הרובוטים ישמשו ככלים מודולריים המתממשקים זה לזה ועובדים בצוות לצד האסטרונאוטים.
בשורה התחתונה: היה מעניין לראות השנה בעיצוב תעשייתי בשנקר שלושה פרויקטים שונים שמתמקדים ברובוטיקה. פסקלוב תכנן את הרובוטים כך שיגברו על מאפיינים כמו צליל בריק, אבק ותאורה דלה, ויצר עיצוב עם השראה מרקמות חיות, שניתן להאניש ולהתנחם בו קצת במשימת החלל המדומיינת שלנו הרחק מכוכב האם.
נועה ברדה, SATIK (המכון הטכנולוגי חולון, HIT)
במסגת הפרויקט, חזרה ברדה למפעל של משפחתה לייצור שקיות ויצר שקית חדשה, עמידה, חזקה וידידותית לסביבה שבה ניתן להשתמש כתיק.
29 צפייה בגלריה
שקיות רב-פעמיות מעמילן תירס שהופכות לתיק אופנתי: הפרויקט של נועה ברדה
(צילום: נועה ברדה)
בשורה התחתונה: לרוב, שקיות רב-פעמיות נחשבות לשקר לבן צרכני. הן אמנם מורידות את מסת שקיות הפלסטיק החד-פעמיות שנעשה בהן שימוש, אבל לחברות ולמותגים יש נטייה לפזר מהן כמויות לכל עבר, כאשר הן עצמן מזיקות מאוד לסביבה. הפתרון של ברדה, שקיות רב-פעמיות שעשויות מעמילן תירס, משתמשות בטכנולוגיות קיימות בשוק – עם חומר הרבה פחות מזיק.
